העם הפלשתיני – הכזב הגדול מכולם, חלק ג'

מה זה?

(נכתב בתשובה לדוד סיון, 13/02/09 9:17)

עם פלשתינאי – שקר

סתם אחד (יום ראשון, 01/03/2009 שעה 14:27)
בתשובה לדוד סיון

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

לדעת הובסבאום המרקסיסט 'מסורות לאומיות הן פרי המצאות שתכליתן יצירת לכידות חברתית קהילתית של אזרחי מדינת הלאום. מכאן שבהעדר מדינת לאום לטענתו אין עם'. עוד טוען הובסבאום ש'המצאת המסורת וכינונה של זהות לאומית היא לצרכיהן של אליטות שלטוניות ושל מטרותיהן הפוליטיות'. אבל מה לעשות שלערביי ארץ ישראל לא היו ''אליטות שלטוניות'' שמנגנוני שלטון הכיבוש אלא 'פקידי צמרת' שתיפקדו כמו ב-''Yes Minister'' בעבור הבריטים. אבל דווקא האליטות העממיות כמו החומיינים והנאשאשיבים דגלו בלבטא את קיומם במסגרת ''העם הערבי'' הגדול ולהיות קולוניה של ישות סורית גדולה.

גלנר והובסבאום מחזיקים בעמדה 'ריאליסטית' שהתפתחה מאסכולה המרקסיסטית ושטוענת כי ''לידתן של אומות אמיתיות בעידן המודרני מלאו תפקיד חשוב בהתפתחות הכלכלה הקפיטליסטית'', נו שויין.

אנדרסון רך יותר וטוען ש''קיימים מאפיינים אנטי ריאליסטיים, אומות אלו הן קהילות מדומיינות שהאמונות של חבריהן ותחושת השייכות שלהם לקולקטיבים הן חזקות ואינטנסיביות והן שהופכות את הישות הלאומית לגוף פוליטי תרבותי וכלכלי בעל עוצמה.'' אבל הוא לא כל כך מתאים להם כי הוא מומחה רק לאומות בדרום מזרח אסיה.
גם כך וגם כך אנחנו לא רואים את ערביי ארץ ישראל מגבשים זהות 'פלסטינית' בחצי הראשון של המאה ה-‏20 גם מסיבות ריאליות וגם מסיבות אנטי-ריאליות. ולמה? כי הלכידות החברתית לא היתה קיימת עדיין. ערבים הושפעו מתפיסות העולם שהופצו בדמשק, קהיר ועמאן ותאמין לי שהם לא קראו מעולם את ז'בוטינסקי ולא ידעו שהם עם.

לפי התיזה של הובסבאום גם העם היהודי הוא המצאת לאומיות שנבנתה על בסיס המצאת מסורות בעת החדשה. הוא כמו הפרופ' שלמה זנד הדוגמטי יותר. השניים מודדים עמים לפי סרגל מתכת ופטיש 5 קילו בדיוק כפי שלמדו מהדוגמה המרקסיסטית. לפי התיאוריה שלהם שום חייזר שהיה מגיע לארץ לא היה יודע שהבאסקים והסרדינים (אלה שמעל המים) הם עם לפי עצמם ולפי אלה המסתכלים עליהם.
'
פרשני השמאל החדש מרחיבים את התיאוריה הזאת למחוזות מרוחקים כמו שיוסי דהאן עושה באתר ה'עוקץ' שלו וטוען שהיה צורך להמציא ''לאומיות ציונית ממלכתית'' כדי ''ליצור תרבות לאומית חדשה, שהייתה צריכה להיות מצד אחד חדשה ומנותקת מן התרבות היהודית, שזוהתה כתרבות גלותית, ומצד שני ליצור רושם של רציפות לאומית מתמשכת של העם היהודי, להמציא ''יהודי חדש'' בן הארץ. המצאת לאומיות שהתבססה על שימוש חדשני בהיסטוריה, בטריטוריה הלאומית ובתנ''ך, שהיה פריט תרבותי לאומי לכינון תרבות לאומית חדשה.'' גם קישקושים מהסוג הזה נובעים מפרשנות הזויה של הובסבאום. לדעת הובסבאום ''מסורות לאומיות הן פרי המצאות שתכליתן יצירת לכידות חברתית קהילתית של אזרחי מדינת הלאום'', אחרת איך הוא יסביר את הרציונליות של המרקסיזם שרצתה ליצור מעמד פועלים עולמי אחד?

http://www.haokets.com/archive.asp?ArticleSearch=%E4...

גם שלמה זנד, כמו יוסי דהאן, מכחישים את קיומו של העם היהודי מראשית ההיסטוריה המקובלת שלו (כ-‏1700 לפנה''ס), אלא טוענים שהיהודים הם בני לאומים שונים בדורות האחרונים שהמחבר בינהם הוא האמונה המשותפת בלבד, כמו למשל את הקתוליות, הפרוטסטנטיות והאסלאם, תוך בניית עם חדש על גבי זהות נושנה. אמונה זו המציאה בסופו של דבר את הציונות שגיבשה את מאמניה לעם יהודי חדש. השאלה הנשאלת לפי תיאוריה זו האם אנחנו כאן והיהודים החרדים האנטי-ציונים בניו יורק לא אותו העם?
האם מה שמקשר ביננו הוא רק הדת ולא הלאום (הגם שכולנו בני אותה משפחה אורגנית ראשיתית)?
כלומר לדעתם ה'עם היהודי הישראלי' הנוצר כאן הוא בסופו של דבר שונה מ'העם היהודי הצרפתי' ומ'העם היהודי האמריקאי',
כפי שהתיאוריה המטריאליסטית בולשביקית מגדירה עמים.

כמובן שהפרשנות לתיאוריות האלה כפי שמנסה מר דוד סיון (זנד, דהאן ודומיהם) לעשות הן מופרכות מיסודן ובעצם מנסות לפרש מתוך כפיה תיאוריה כללית על פירוש פרטי בבחינת ייקוב הדין את ההר. אתה צריך לזכור שקיום אומה הוא ל א הכרזה אחת של איש אחד או משפט אחד בחיבור בן אלף משפטים, אלא תהליך תודעתי מתמשך של כל מרכיבי החברה המוגדרים כאומה. ואם אין רצף נקודות מבחן המאמתות את בניית האומה החדשה, משמע שאומה חדשה לא נבנתה. כאשר אנחנו מדברים על אומה או 'אומה' אסלאמית הדבר קל שבעתיים, כי מבחינתה המלכד הרחב יותר שלה – הערביות והאסלאם - הוא הממשי והיומיומי. כינוי שם המקום, לא מייחד את הערבי המקומי מיתר אחיו הערבים. בכל מקרה, אנחנו רואים את זה יפה באוכלוסייה של ערביי ארץ ישראל שהתגייסו ברובם לערביות הכללית ולא נענו לבטא את עצמם באורח 'פלסטיני' פרטי, בודאי לא עד 1968 (תיקון האמנה הפלסטינית הוא ציון דרך נוח לתחילת שינוי טקטי בגישת ה'פלסטינים' לגבי הפתרון לשאלת הסכסוך על ארץ ישראל).
כשלת מלהוכיח את קביעותיך לגבי ''עם ערבי פלסטיני'' ודווקא .... הדיברות של יוניצ''ף היו צריכות להציף לעיניך מיד את בעיות התיזה שלך.

חכם ציון

_new_