  
  
  
|
 |
|
||
  האם שכחת את האיסור של גולדה |
|||
|
|||
לנסיעתו של נחום גולדמן למצרים? | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| לא שכחתי |
|||
|
|||
החלטות חרטום התקבלו לפני האיסור ונשמרו בקפדנות ע''י מדינות העימות. הטענה שמפגש בין נחום גולדמן לנאסר היה מביא למו''מ בין מיצרים לבין ישראל היא ספקולציה. החלטות חרטום זה עובדה מוצקה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שטויות, החלטות ועידת חרטום לא מנעו מגעים |
|||
|
|||
אינטנסיביים עם ירדן ועם לבנון. ממשלת ישראל לא רצתה לצאת מסיני, גולדה פחדה לזוז, ישראל היתה גאה ושבעה ושלמה ביוקר על השחצנות והטיפשות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה כנראה לא זוכר, חוץ ממילות תואר מיותרות |
|||
|
|||
ישראל מעולם לא אמרה לא לשיחות מדיניות, וגם גולדמן היה בשרשרת המשוחחים. גולדה אמרה די לאחר שהתברר שאין כוונת מצרים לשלום. המסרים הסרבניים של מצרים הגיעו גם מגורמי או''ם, גורמים אמריקאים ואירופאים. פשוט, המצרים הציבו תנאים של קבלת סיני ואח''כ נראה. ואת זה גולדה לא קיבלה, ובצדק. אם ישראל היתה מחדשת את 'מלחמת ההתשה' בספטמבר 70 לאור הפרות המצרים, סביר ביותר להניח שלא היתה פורצת מלחמה ב- 1973. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| גולדה אסרה על גולדמן לנסוע למצרים |
|||
|
|||
זו עובדה ואין לה שום הסבר מלבד זאת שישראל סירבה לכל דיון עם מצרים. והרי ממילא החזרנו את כל סיני, אז למה לא יכולנו לחסוך את חייהם של אלפי אנשים? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אבנר - דרושה לך בחינה בזכרון כנראה - |
|||
|
|||
מי אמר ומתי את המשפט האלמותי : ''טוב שארם א שייח בלי שלום , משלום בלי שארם א שייח'' הסבר פרט ונמק. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אז מה? |
|||
|
|||
אם באמת השלום היה על סדר היום המיצרי, שום אמירה מהסוג הזה לא הייתה חוסמת לישראל להגיע לשלום עם המיצרים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האמירה הזאת הייתה מהות הישראליות, באותם ימים |
|||
|
|||
של אני ואפסי עוד, של חוסר רצון להגיע להסדר עם הערבים, של תחושת מעצמה בלב השממה. ועל גבהות הלב הזאת שילמנו מחיר יקר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני רואה עתה, בסקירה של אורי בר יוסף |
|||
|
|||
על ספרו של חנוך ברטוב אודות דדו, כי נחשף שם מסמך מעניין מהמטבח של גולדה וכך הוא כותב: ''...עולה ממנו שגולדה ושר הבטחון משה דיין הבינו כחצי שנה לפני פרוץ המלחמה כי זו בעצם בלתי נמנעת אלא אם תסכים ישראל להכנס למומ עם מצרים על בסיס הצעה מצרית שהלכה כברת דרך ניכרת לקראת דרישות ישראל בתחום המדיני בתמורה לויתור על חצי האי סיני. גולדה דיין וגלילי התייחסו להצעה כלאחר יד והעדיפו ללכת למלחמה שבה אפשר יהיה פעם נוספת להכות את הערבים שוק על ירך וללמד אותם כי לא על דרך המלחמה תהיה תפארתם...'' | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למי שזוכר |
|||
|
|||
אלה אולי עובדות שפורסמו (בעיתון) רק אחרי כתיבת המחקר המעמיק של ד''ר ישראל בר-ניר. בתגובתי ''הרוסים באו או לא באו?'' גיליתי את אזנו לגבי עובדות שעמדו לפניו בעת הכתיבה. שתיקתו מעניינת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יש הרבה ששותקים כשאין להם מה להגיד... |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| על שתיקת הכבשים |
|||
|
|||
הבעיה שונה לחלוטין. ברנארד שאו עליו השלום אמר שאם כל אחד היה מדבר רק על מה שהוא יודע, הייתה משתררת שתיקה בעולם. אך מה עם אלה שבוחרים בהכרה צלולה לא לדעת את מה שלא מתאים להשקפת עולמם ובכל זאת כותבים? סורל, מי שנחשב לאבי הפאשיזם כתב (1908) שמי ששולט בהיסטוריה - שולט בהווה. כל מה שעל מי להוביל את החברה הוא להמציא מיתוסים קליטים לגבי העבר. בהלוויתו (1924) השתתפה נציגות מכובדת של סטאלין ושל הדוצ'ה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רפי, דיין לא חזר על זה אחרי 1970 לזיכרונך |
|||
|
|||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי