  
  
  
|
 |
|
||
  כתבתי שם עוד דברים ספציפיים שנימחקו |
|||
|
|||
ולאחר מחשבה נוספת: מסתבר שאני ומר שרון קראנו שנינו את אותו ספור, והבנו אותו לגמרי אחרת. מאחר ונראה לי שאני קרוב לעולמו של אליצור יותר משמיכאל קרוב אליו, אני נוטה להאמין שהבנתי היא הנכונה. אדם ברוך ז''ל היה מכנה את אי ההבנה הזו ההבדל שבין העברית לישראלית. רק היום הבנתי את דבריו עד הסוף, והבנתי שיתכן שמר שרון _באמת_ הבין כך את אליצור, ולא רק מעלה אפשרות מחוייכת להבנה נוספת. דוד מקונן על יהונתן, ואומר ''נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים''. לפני מספר שנים השתמשה חברת הכנסת ופרשנית התנ''ך יעל דיין במילון העברי-עברי של אביה, והסבירה שדוד היה הומוסקסואל. שמעתי משם איש חכם (לא שמעתי מפיו ולכן לא אציין את שמו), שאינו מבין מדוע טרחה דיין להביא פסוק כה מרומז. הרי כתוב בפירוש ''וישכב דוד עם אבותיו''... הצרה עם חסר ההבנה הבסיסי הזה של מר שרון ושל עמיש ו-ע', היא שזה לא נגמר בהנחה שאליצור חושב רק על מה שהם חושבים. הם מניחים שגם בשאר אסאד וגם מחמוד אבו עבאס חושבים רק על אותם דברים. ואם זה המצב - הרי אפשר להתמודד עם זה בקלות. וכך, הבהמיות הממלאת את תודעתם גם מכתיבה פתרונות מדיניים לבעיות שאינם מסוגלים אפילו לרדת לעמקן. (הסבר למי שקורא את השורה האחרונה: באמרי ''לרדת'' אני מתכוון בהשאלה, מהמובן המקורי של מעבר ממקום גבוה למקום נמוך. באמת שאין שום כוונה מינית מאחורי השמוש במלה). | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| כתבתי שם עוד דברים ספציפיים שנימחקו |
|||
|
|||
אתה מזכיר לי סיפור על טיפוס אנגלי שכתב מילון אנגלי-אנגלי חדשני. לאחר זמן ביקר את שתי דודותיו בנות ה-80 באחוזתן הכפרית ולאחר ארוחת הערב הם שוחחו על המילון החדש שכתב הטיפוס. להפתעתו הדודות בנות ה-80 התענינו אך ורק בפרושיו למינוחים מיניים חדשניים, אברי מין ורבייה ופעילות מינית במובנה הבלשנית כמובן. ''האם אין לכם שאלות על מונחים אחרים?''שאל. הם לא כלכך מענינים אותנו-השיבו. הדודות מזכירות אותך בצורך שלך להדגיש לנו ''החילונים'' שבפירוש אין לך כוונה מינית בביטוי ''לרדת'' אך מזה נבין שאתה ''בענינים''. גם ההשלכה מההנחה על ראשו הכחול של אליצור למנהיגי ערב ומה אנו חושבים על זה ( הבקיאות שלך במחשבות השמאלנים מדהימה ממש-כמו שנאמר''יותר שמאלני משמאלני) מעידה על הנעשה בראשך ולא על הנעשה בראשם של אחרים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עניתי לך פעמיים אך זה נימחק. דברי מבוססים על מחקר מדעי |
|||
|
|||
ואינם כפי שאתה אומר, השלכה (פרוייקצייה) של ראייתי האישית המנמיכה ומבהמת את הרטוריקה המוסרנית המופיעה בדברי מר ס'. כבר פרויד וחוקרים אחרים היצביעו על כך שעיסוק יתר בנושא, אינו בהכרח מבטא דחף מוסרי חזק, אלא דווקא צביעות בנושא ואפשרות יצריות אישית פרועה למדי. הדברים מוצאים חיזוק במחקר שביצעתי (ויש לקוות שלא יפגעו שוב וקשה במוניטין שלי, תוך ביזוי מדען והמדע בכלל באמצעות מחיקה נוספת. השקעתי בנושא שנים ועבודה רבה, מוקפדת ומיומנת מאד). מחקרי בנושא מדגים כי אשר להקפדה חמורה על רטוריקה חסודה בנושא המיני יש כאן בעייה, שנחשפה במחקר שביצעתי. עולה, עד כמה שהדבר מדהים, שהאדם החסוד, אינו בהכרח בפנימיותו האדם המוסרי, אלא ששגור שההפך הוא הנכון: לעיתים הרטוריקה הן מחפה על משהו, והן מצביעה על ראייה לאטנטית ומובלעת של חזות הכל בהנאות הבשר, ובכוח והממון המאפשרים אותם, כשמין ניתפס אז כשלל הכוח ומתת הכסף או ההשפעה. הרטוריקה הזאת עשוייה להיות גם סוג של נקמנות וקיפוד אלה שבאמת גבוהים ומעולים ביכולות יצרניות ומארגנות, תוך שמירתם במצב של ''תת-תימחור'' (במושגי שוק ההון) ותגמול חסרי כישורים גבוהים, כלומר השגת over-תימחור. וכך איפוא, בשאלון הקשור לחלוקת קשב (SMOS) שבניתי שהועבר לכ-520 ניבדקים (בשנים 83-86) הופיעו בין היתר הפריטים הבאים, אותם נידרשו הניבדקים לדרג מ 1 עד 6 על פי מידת הסכמתם לפריט: 50. כל אחד חייב לשים לב כל הזמן לגבולות של טוב ורע בשביל לא להתדרדר (''ליפול'' לכיוון לא טוב) [הערה: השאלון כוון גם לבעלי אוצר מילים נמוך בעברית] 8. כל אחד צריך ללמוד לרסן (לעצור) במידה רבה את יצריו הטיבעיים 49. אנשים צריכים שיכניסו להם טוב טוב דברים לראש בשביל לא לעשות שטויות וגם 38. בעצם אפשר להגיד שהחיים זה ג'ונגל, בו כל אחד מנסה לחטוף כמה שיותר 36. לעיתים, דווקא גילוי חולשותיהם של אחרים (כשאני שם לב לצדדים החלשים אצלם) יכול להביא ליתר הערכה כלפי (להביא לזה שיכבדו אותי יותר) וגם 14. אם לראות את הדברים באופן מפוקח (בלי אשליות), אז לפעמים - בשביל לקבל יותר הערכה - כדאי דווקא לסבך את הדברים או להצביע על קשיים 15. למען האמת (בעצם) צריך קצת לדעת להסתדר בחיים בשביל לא לעבוד קשה כשלא נחוץ 27. לא צריך להיות יותר מדי סקרן בחיים וגם 34. כשאני מנסה לפעמים ''לקחת'' יותר חופש לעשות דברים, דווקא אז אני מפסיד יותר ממה שאני מרוויח (אני ''נידפק'' בגלל זה) במחקר מצאתי כי אלה המבטאים דגשים של מוסרנות יתר, מועסקים בנושא ''עצירת היצרים'' וחרדים כל רגע להתדרדרות מוסרית - הם גם הנוטים למקיאווליזם אישי (צריך לסבך קצת דברים בשביל שיכבדו אותי יותר...), נוטים לראות בחיים ג'ונגל שבו כל אחד חוטף כמה שיותר, מאמינים בנקיטה בטריקים שונים בשביל להשיג הרבה ''בלי להתאמץ יותר מדי'', ובעלי דגשים כוחניים הממעיטים בערך האדם (אנשים צריכים שיכניסו להם טוב טוב דברים לראש בשביל לא לעשות שטויות). אנשים אלה מבטאים גם חשש מתמיד להתבהמות אישית עקב הגררות אחרי יצריהם - הם ישללו בלהט את הפריט 18. ''הענות רבה לצרכים הפיזיים אינה פוגמת באותו זמן ברמה הרוחנית (כשהולכים יותר אחרי התאוות - למשל מין או אוכל, זה לא מוריד את הרמה הרוחנית). וכללית, הם גם בינוניים ולא גבוהים בחלוקת קשב. מדובר לא ב''יהדות'' כמובן, אליו בדברים שהאדם בוחר להדגיש שוב ושוב ובחרדותיו והאוריינטצייה האישית שלו. כמובן שהוא יכול לדלות ולהבליט מתוך החומר הרב בדת זו או אחרת את הדגשים המתאימים לנטיותיו האישיות | |||
| _new_ |
|
|
|
||
|
|||
|
|||
יעניין אותך אולי קטע ממאמר של הרב סגל בנושא הענישה: ''העונש העיקרי המקובל היום הוא בית סוהר. עונש זה אינו קיים כלל בתורה. הוא פוגע, משפיל, ומדכא את צלם האלהים של האדם ...במדינה יהודית עונש זה יבוטל ובמקומו יונהגו פיצויים כספיים כדין תורה. כך – מי שגנב ישלם לנגנב סכום כפול ממה שגנב ממנו. אם אינו יכול לשלם את הסכום תופעל עליו מערכת גביה הקרובה למערכת המיסוי המקובלת היום שהיא העונש הנורא ביותר שניתן להטיל על אדם בן חורין. ... אנסים ישלמו פיצויים כבדים לקורבנותיהם ובנוסף לכך, יאסר עליהם כל עוד לא שילמו את מלוא חובם לנפגעת, לקנות דירה לשכור דירה להתארח או להמצא במרחק של עשרה קילומטרים מהנפגעת. נפגעת שתזהה פוגע שעדיין לא סיים את פיצויו בכניסתה לקנין למשל – תוכל להתקשר למשטרה ולדרוש שהפוגע יוצא מיד מן האזור. המשטרה תסלק אותו מיד למרחק של עשרה קילומטרים מהמקום. כל ההוצאות הכרוכות בהוצאה זו יגבו במלואם מן הפוגע בדרך שלעיל. אם תוך חצי שעה בקשתה של הנפגעת לא נתמלאה שוטרי התחנה יאלצו לשלם מכיסם פיצויים גבוהים לנפגעת.'' ושים לב שבקטע על האשמה באונס, על האנס מוטל עונש הרחקה עד לתשלום הפיצויים. מסתבר שאם במקרה של הטרמפיסטית הקירבה שלה לנהג היתה עלולה להיות בעוכריו, וכך יש דרישה לשמירת מרחק, כך גם במקרה של אונס, הדרישה היא ליצירת מרחק. אין דין מעשה לקיחת טרמפיסטית כדין אונס חס וחלילה. ההשוואה נוגעת רק לעניין הדרישה לריחוק שמשחקת תפקיד בשני המקרים. נראה שהחוק היהודי אולי מזהה את היחס המיני עם אי שמירת המרחק הפיזי מהאובייקט. בכך הופכת האובססיה לקירבה לארץ ישראל לבולטת עוד יותר, ועל רקע זה, המאמץ המתמשך לנישול התושבים הפלסטינים של ארץ ישראל מאדמתם מראה עד כמה התפישה הדתית כאן היא לרועץ בכל הרמות של יחסי אנוש. לרוחני אין כאן כמעט מקום. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני לא הייתי מעמיק עד כדי כך |
|||
|
|||
בנפתולי הנפש של אליצור. אם מתוך שלל הדוגמאות והדילמות המוסריות הסבירות והאפשריות, אליצור בוחר דווקא את הטרמפיסטית החשופה, אין ספק שזה לא מקרה וכי לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ, תְּשׁוּקָתוֹ | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נכון |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
|
|||
|
|||
יש גם את השאלה הקלסית של העץ שנופל בלילה ביער כשאף אחד לא רואה. האם טרמפיסטית שעומדת מעורטלת בחשכת הלילה בצומת בשומרון, לבדה, ללא נפש חיה בסביבה, האם לבושה הוא עדיין, ''ממש הטרדה מינית'', או שהתורה שמה סייג להטרדה, רק למקרים שהרבי בסביבה או שיש מי שצופה בנעשה. אם אין מי שצופה בנעשה, רב או לא, הרי גם לנערה לא נשקפת אז כל סכנה, - גם לא מתושבי המקום. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אף על פי כן |
|||
|
|||
למרות שזה מפתה להדביק למי שמעלה את עניין לקיחת טרמפיסטית בלבוש חושף, כוונות סמויות, אני חושב שזה באמת לא העניין. אני מאמין שהרב בתום לב לקח את טרמפיסטית. וששיקולי 'חשש ייחוד' של הרב הם מוצדקים בהקשר של המערכת הנורמטיבית של קהילתו. אותנו, חילונים שסף הגירוי שלהם בעניינים כאלה גבוה יותר, זה מצחיק לעיתים, אך זו באמת בעיה שלנו ולא של הרב. כדי לא לצאת מהעניין ילדים מפגרים המגכחים בצורה אידיוטית בכל פעם שהנושא המיני עולה, כדאי שנתמקד במה שעלה בתחילה כנושא משני אפשרי למאמר שלמעלה: ההשוואה המתבקשת של ההתלבטות המוסרית-הלכתית של הרב, עם הנושא הגדול של יחס האוכלוסיה היהודית בשטחים לאוכלוסיה הפלסטינית המקומית. מה שהצחיק את יוסלה היתה, לא ההתלבטות בנושא הטרמפיסטית לכשעצמה, אלא העובדה שברקע להתלבטות מוסרית זו, עומדים, כמו תפאורה גדולה בתיאטרון, מסכת ההתעמרות והעושק של יהודי יהודה ושומרון בתושבים הפלסטינים, והגזל הממוסד בידי המדינה היהודית. הנושא הסמוי מעין הרב, למרות שהוא חובק את אופק חייו, הוא ההתנהגות הלא מוסרית בעליל של היהודים בשטחים. אך היה מאלף לקרוא את המאמר של הרב על בן-גוריון, ועל החינוך הממלכתי בישראל, אשר לפי הרב שימש את בן-גוריון כדי לקרוע את הילדים היהודים הרכים מזרועות הוריהם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תודה. זה מעניין. אגב, גם אני דוגל בענישה קשה כמקובל בארה''ב |
|||
|
|||
בפרט בנושא של פשיעה כלכלית, שם יש יותר שיקול של שכר ועונש - כלומר כדאיות כלכלית. גישת הכדאיות הכלכלית במקרי הזין היא בעייתית יותר, שכן כאן האיש נוטה קודם כל ליטול, זו התנהגות אימפולסיבית הבנוייה על מערכות מוחיות קדומות, תוך אינהיביצייה (חסימה) כלפי מערכות מוחיות מתקדמות בקליפת המוח, הבנויות על שיקולי כדאיות והיתכנות subjective utility . האנס והאוכף גם נוטה אז ברקע מחשבתו להכניס ''שיקולים'' כוחניים - שאף הם קדומים ואינם קשורים בשיקולי שכר, אלא בהערכות לתפעול אלימות חייתית לסוגיה - שזו המהות של כוח כפייה coercive power שיקולים כוחניים אלה הם: קודם כל אשגול. אחר כך אפעיל את כוחי, השפעתי, מכובדותי החברתית כדי לאפס את תוצאות מעשי העשויים להיות ניזקיים לי. מעניין כי התייחסותו של מר סגל לשיקולי כדאיות היא התייחסות הבאה מתחום הכוחניות והאלימות, תוך ערוב מין בשאינו מינו. ניכר שהוא עורך רדוקצייה של כוח לכסף. הדבר אכן שכיח במקומותינו, בהם הכוח הפוליטי אכן מתורגם לעשיית כסף ולא במשפט - שוחד וכד'. וכן הכוח מתורגם גם לקצירת טובין בתחום החסדים המיניים, תוך הנחה סבירה שבעזרת הכוח אפשר יהיה לאנוס, למעול, ואף לאפס תוצאות ניזקיות ולהשאר בלתי פגוע. מר סגל היה פעם דומני שוחט צנוע, שפנה בשנים האחרונות לתחום הפוליטי.. לרבים השתן (ולפעמים בצמוד להורמונים מיניים) עולה לראש.. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עניתי לך פעמיים אך זה נימחק. דברי מבוססים על מחקר מדעי |
|||
|
|||
תפסתי סוף סוף במה העניין. המונחים של 'מרחק' ו'ריחוק' מייצגים דווקא את הרוחני ביהדות. כאשר 'מרחיקים את האוביקט' מהאחד שעלול להתפתות, נוצרת תחילה ערגה לאוביקט, מעין יחס של היעדר מושא התשוקה. ויחס זה, עם הכוונה מתאימה יכול להפוך ליחס רוחני אמיתי. לכן החוק משתמש כנראה במונחים של הרחקה. ולכן גם נכונה הטענה של אנשים מאמינים שזמינות האוביקט בכל מקום בכל עת מחסלת את ה'יחס' ואת המרחק הדרושים כדי לפתח את מושאי התשוקה הרוחניים. היחס עצמו מגדיר את מושא התשוקה. הריחוק מגדיר את האוביקט. אך זה לא מסביר את היחס האובססיבי-פיזי, נעדר הריחוק, שכופים יהודים מתנחלים על ארץ ישראל. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי