  
  
  
|
 |
|
||
  דוד, עלי להוסיף, אתה מביא ממצאים רבי ערך. אבל אין לך כלים להבין |
|||
|
|||
את משמעותם. וזאת, לא משום שאינך חכם, לא משום שאין לך מודעות מתודולוגית, גם לא משום שאתה ''מגוייס'' לציונות בכוח מחנכים דגולים כגרינבוים, בקיבוצך לשעבר. לא בגלל אלה, פשוט, כרבים מאיתנו, אתה נימצא במציאות מסויימת, ואין לך כל כלים לחרוג ולהבין את פשר עצם המסגרת הזאת. אך אתה מביא ממצאים רבי ערך, למשל הנימה ההיסטרית של מנהיגים ציונים שדיברו החל מ-1927 בערך, במונחים אפוקליפטיים של שואה, פרעות קשות ושאר היסטריה, בדומה להיסטריה של חלק מהציונות כיום, המציגה את אירן כסכנה לשלום העולם כולו, ואת אל-קאידה כעומד לכבוש את העולם ולהכניסו תחת האיסלאם, את מלחמת האיסלאם במערב והיסטריה אפוקליפטית דומה. אגב, אתה מציין את ''האנטישמיות הקשה הפולנית'' שהעלו הציונים בשנות ה-30, ושוכח כי לאנטישמיות יש ביטויים אופרטיביים: חילול בתי כנסת, תקריות אלימות כלפי יהודים ןכיוצא בזה, שלא היה להם זכר בפולין אז. בהתכתבות עם צאצאי יהודים פולנים בארה''ב וקנדה, הם מספרים שהוריהם מעולם לא דיווחו על אנטישמיות פולנית, נומרוס קלאוזוס (למשל באוניברסיטת קרקוב בשנות ה-30, הטובה והעתיקה בפולין), מעבר לזאת שתפגוש ברחובות מונטראל וניו יורק. אימי עד 1938 נסעה כל קיץ מתל אביב לאחוזת סבה בגליציה, ואין שום איזכור לאנטישמיות לא ''מסוכנת'' ולא ''בלתי מסוכנת'' שאי פעם ניתקלה בה. דוד, איני חושב שאתה מסלף היסטוריה בזדון כאן, פשוט כנראה משפחתכם עלתה לישראל הרבה אחרי שנות ה-30. מה שקרה כאן הוא זה: ב-1927 בערך, נחקקות על ידי שר הפנים הפולני גרפסקי תקנות כלכליות, לא ליברליות, המעלות את המיסוי על המעמד הבינוני, בפרט הנמוך הפולני והעצמאים הזעירים בפולין ושאר הגבלות. זאת, הן לטובת האיכרות והן לטובת שדרת ההון הגדול. כך למשל אילי התעשייה היהודים של הטכסטיל בלודג', גזירות גרפסקי אלה (כפי שכונו) לא נגעו אף בזלוטי אחד שלהם. מתחילה הגירה של אנשים ממעמד זה, לישראל ולצפון אמריקה, מטעמים כלכליים טהורים. כך למשל, כל חנויות הגלנטריה בנחלת בניימין בתל אביב, כל סגנון העסקים הזעירים בתל אביב ובחיפה, נוצר אז על ידי מעמד זה של מהגרים מהמעמד הבינוני, בפרט הנמוך, מפולין. בדומה לעולים מרוסיה, אנשים אלה שזעמו על שמפאת האיוולת הכלכלית של השילטון, להבנתם, נאלצו לעזוב ארץ אהובה בה ישבו הם ואבותיהם מאות שנים ופיתחו תרבות יהודית מעטירה, אינם אומרים שהסיבה היא כלכלית. אלא, הם מסתובבים כאן, ומספרים לכל אוזן כרוייה שהם עזבו בגלל ''אנטישמיות נוראה'' המשתוללת בפולין. זאת משום שהציונות הסוציאליסטית אז, לא ראתה כעילה מספקת סיבות כלכליות לעלייה, אלא רק סיבות של ''רדיפת יהודים'' וכך דבריהם נפלו על אוזן כרויה. זאת, הגם שכשביקשת מהם דוגמא קונקרטית של ''אנטישמיות'' ואלימות כלפי יהודים, הם הסבו מייד את הנושא... מאידך, רובם של המהגרים הללו, מהמעמד הבינוני, בפרט הנמוך, יהודים בצד לא יהודים רבים, היגרו אז לארה''ב וקנדה, וכך יש שם פזורה פולנית גדולה. אלא שהיהודים שם לא סיפרו על ''אנטישמיות'' כסיבת ההגירה, שכן בארה''ב המניע הכלכלי, היה חלק לגיטימי מהשיח, והם יכלו לספר שהבעייה היתה איוולת כלכלית וגזירות כלכליות לא ליברליות. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| אולי אין לי כלים, אבל |
|||
|
|||
נכון שאין במאמר התייחסות ישירה לביטויי האנטישמיות בפולין. אבל זה גם נכון שאנטישמיות לא היתה נושא המאמר. היא הוזכרה בעיקר כאחת הסיבות החשובות שהניעו את המוטיבציה לעלייה. הנה מה שכתוב בסוף הפרק השישי: ''... מה שהדאיג אותם יותר באותם ימים היתה האנטישמיות שהשתוללה בפולין והדאיגה גם את ז'בוטינסקי ובן-גוריון. עבור מנהיגי הציונות בארץֿישראל, פתוח הארץ והכנתה לפתרון השאלה היהודית היה גולת הכותרת. הביטוי המספרי לקצב העלייה הרצוי-האפשרי התאים יותר לקצב הפיתוח של הארץ מאשר לצרכי ההצלה של יהודי הגולה כפי שעלו מדבריהם (חלמיש 2006, עמ' 436 – 438)''. השורות האחרונות של המאמר: ''מאז ימי הרצל קיננה במנהיגי התנועה הציונית תחושה רעה שפגעי האנטישמיות יחריפו וילכו. אבל למרות השימוש הנפוץ בביטויים חריפים כמו כיליון, אסון, חורבן קטסטרופה ועוד לא חזו מנהיגי התנועה הציונית את שעומד להתרחש. הם לא צפו את השואה''. מאחר ונושא המאמר אינו ''מהות האנטישמיות'', מספיק מה שכתבתי על כך. מכאן ששאלת היכולת להבין אינה רלוונטית, למרות שהיא חשובה. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי