|
נכון שאין במאמר התייחסות ישירה לביטויי האנטישמיות בפולין. אבל זה גם נכון שאנטישמיות לא היתה נושא המאמר. היא הוזכרה בעיקר כאחת הסיבות החשובות שהניעו את המוטיבציה לעלייה. הנה מה שכתוב בסוף הפרק השישי:
''... מה שהדאיג אותם יותר באותם ימים היתה האנטישמיות שהשתוללה בפולין והדאיגה גם את ז'בוטינסקי ובן-גוריון. עבור מנהיגי הציונות בארץֿישראל, פתוח הארץ והכנתה לפתרון השאלה היהודית היה גולת הכותרת. הביטוי המספרי לקצב העלייה הרצוי-האפשרי התאים יותר לקצב הפיתוח של הארץ מאשר לצרכי ההצלה של יהודי הגולה כפי שעלו מדבריהם (חלמיש 2006, עמ' 436 – 438)''.
השורות האחרונות של המאמר:
''מאז ימי הרצל קיננה במנהיגי התנועה הציונית תחושה רעה שפגעי האנטישמיות יחריפו וילכו. אבל למרות השימוש הנפוץ בביטויים חריפים כמו כיליון, אסון, חורבן קטסטרופה ועוד לא חזו מנהיגי התנועה הציונית את שעומד להתרחש. הם לא צפו את השואה''.
מאחר ונושא המאמר אינו ''מהות האנטישמיות'', מספיק מה שכתבתי על כך. מכאן ששאלת היכולת להבין אינה רלוונטית, למרות שהיא חשובה. |
אולי אין לי כלים, אבל
