  
  
  
|
 |
|
||
  יוסי, יש לך כמה אי דיוקים |
|||
|
|||
כתבת מאמר ארוך עם הרבה אמיתות. חלק מהן ישימות לזמננו. יש לך טעות (או שקצת השתבש לך סדר הזמנים). מילחמת האזרחים בין סולא ומריוס פרצה אחרי שסולא דיכא את המרד של מיתרדאטס. כאשר סולא נישלח למשימה, היחסים בין השנים היו תקינים והיה ביניהם שיתוף פעולה יעיל. מריוס היה אחד מגדולי המצביאים לאורך כל ההיסטוריה (יש רבים השמים אותו מעל יוליוס קיסר ואלכסנדר). בתקופה עליה אתה כותב, עדיין לא היה אף חולק (כולל סולא עצמו) על מעמדו של מריוס כמס' 1 (''האיש הראשון ברומא''). רק משנחלש מעמדו של מריוס, חלקית עקב הגיל וחלקית מפני שלאנשים התחיל להימאס לראות את אותו אדם נבחר פעם אחר פעם לקונסול, סולא יכול היה להתקומם ולתפוס את השילטון. הערה נוספת. מקובל לייחס ליוליוס קיסר את ''זכות הראשונים'' בכך שחצה את הרוביקון עם צבאו ובכך הפר את החוק שאסר הכנסת צבא לתחומי רומא. סולא הקדים אותו. הוא לא נתן הוראה מפורשת לצבאו להיכנס לעיר. הוא פשוט אמר לליגיונות שהוא הולך לרומא וש''מי שמרגיש צורך יכול להצטרף אליו''. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| הערה נוספת |
|||
|
|||
הכנסת הצבא לרומא ע''י סולא, ומאוחר יותר ע''י יוליוס קיסר, היוו שבירת הטאבו בנושא וגרמו לשינוי מהותי בכל אורח החיים ברומא. עד אז כל מילחמות האזרחים היו כשמן, מילחמות אזרחים ולא היתה כל מעורבות ישירה של הצבא בפוליטיקה. בעיקבות התקדים של סולא ויוליוס קיסר, הדברים השתנו. לא מעט היסטוריונים מצביעים על ארועים אלה כעל ראשית ההידרדרות שהובילה בסופו של דבר להרס הרפובליקה ולכינון המישטר הרודני קיסרי. בהשוואה לזמננו, כדאי לציין שהיום בארה''ב יש חוק האוסר במפורש כל פעילות של הצבא הפדרלי בתחומי המדינה (Posse Comitatus). זה חוק שנחקק מייד אחרי מילחמת האזרחים. כשיש מצב חרום המחייב שימוש בכוחות צבאיים מגייסים לשם כך את המישמר הלאומי שהוא במהותו יחידות מיליציה של המדינות השונות הכפופות למושלי המדינות. למיטב ידיעתי, הפעם היחידה בה חוק זה הופר היה בעת המשבר הכלכלי, כשהנשיא הובר החליט להפסיק את תשלום הקיצבאות לחיילים משוחררי מילחמת העולם הראשונה (מרביתם נכים) וזה גרם לגל של הפגנות בוושינגטון. הצבא הופעל לדיכוי המהומות, הישתמשו באש חיה וזה ניגמר עם מספר לא מבוטל של ניפגעים. מי שניהל את המיבצע הצבאי הזה היה לא פחות מאשר אייזנהאואר שעדיין היה בראשית הקריירה שלו. במשך כל השנה האחרונה נשמעות בארה''ב מעל בימות שונות, בעיקר כאלו המזוהות עם הימין, קריאות חוזרות לשנות את החוק הזה, או אפילו לבטל אותו לחלוטין, לצורך המילחמה בטרור. יש לזה היתנגדות עצומה בעיקר בגלל התקדים של רומא (הרבה אמריקאים אוהבים לראות את המישטר שלהם כהמשך עם שיפוצים של המישטר הרפובליקני ברומא העתיקה). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לבר ניר לא אייזנהאור אלא מק-ארתור! |
|||
|
|||
מק-ארתור היה גנרל ומפקד הצבא כשהוחלט לפנות בכח הצבא את מפגיני וושינגטון. אייזנהאור היה למזכירו הצבאי, בדרגת רב-סרן, כשמקארתור נשלח לפקד על הפיליפינים. ביום בו נבחר אייזנהאור לנשיא, אמר מק-ארתור ''זה היה הלבלר הטוב ביותר ששרת תחת פיקודי... ועוד. בראשית שנות השמונים פעלה במערב התיכון, בפרט בצפון דקוטה, מונטנה וקנזס, מחתרת ימנית גזענית שנקראה פוסי-קומיטטס..... מטרתה : צימצום המעורבות הפדרלית ואפילו האזורית בעניני הרשות המקומית (קאונטי). המחתרת ארבה לסוכנים פדראליים והרגה שניים מהם בצומת מיידא, על כביש גנרד-פורקס ביסמארק. מנהיג הארגון, גורדון קאל, נהרג מאוחר יותר בקרב עם המשטרה שסגרה על בונקר בו התבצר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מק ארתור היה המפקד העליון |
|||
|
|||
אבל הביצוע בשטח היה של רס''ן אייזנהאואר. בזה למעשה הסתכם כל הניסיון הקרבי של אייזנהאואר עד שהתמנה ע''י רוזבלט לפקד על הכוחות באירופה. אתה צודק באשר לזילזול של מק ארתור באייזנהאואר. היו לו סיבות טובות. אין ספק שהוא גם היה גנרל הרבה יותר טוב (כמוהו פאטון ועוד רבים אחרים), אבל אייזנהאואר הבין יותר בפוליטיקה ולכן הגיע לאן שהגיע. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| סולא לא הספיק לדכא את ההתקוממות של |
|||
|
|||
מיטרידאטס נגד רומא אלא גירש אותו מיוון בלבד. הוא חזר לרומא עם צבאו לאחר מינויו של ואלריוס פלאקוס, וזאת במחאה על ביטול מינויו למשימה. התקדים של סולא היה הכנסת צבא לעיר רומא ולא לאיטליה. ועליו נאמר - הוא יכול היה לבטל את כל התקדימים חוץ מאשר את התקדים של עצמו. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי