| הכנסת הצבא לרומא ע''י סולא, ומאוחר יותר ע''י יוליוס קיסר, היוו שבירת הטאבו בנושא וגרמו לשינוי מהותי בכל אורח החיים ברומא. עד אז כל מילחמות האזרחים היו כשמן, מילחמות אזרחים ולא היתה כל מעורבות ישירה של הצבא בפוליטיקה. בעיקבות התקדים של סולא ויוליוס קיסר, הדברים השתנו. לא מעט היסטוריונים מצביעים על ארועים אלה כעל ראשית ההידרדרות שהובילה בסופו של דבר להרס הרפובליקה ולכינון המישטר הרודני קיסרי. בהשוואה לזמננו, כדאי לציין שהיום בארה''ב יש חוק האוסר במפורש כל פעילות של הצבא הפדרלי בתחומי המדינה (Posse Comitatus). זה חוק שנחקק מייד אחרי מילחמת האזרחים. כשיש מצב חרום המחייב שימוש בכוחות צבאיים מגייסים לשם כך את המישמר הלאומי שהוא במהותו יחידות מיליציה של המדינות השונות הכפופות למושלי המדינות. למיטב ידיעתי, הפעם היחידה בה חוק זה הופר היה בעת המשבר הכלכלי, כשהנשיא הובר החליט להפסיק את תשלום הקיצבאות לחיילים משוחררי מילחמת העולם הראשונה (מרביתם נכים) וזה גרם לגל של הפגנות בוושינגטון. הצבא הופעל לדיכוי המהומות, הישתמשו באש חיה וזה ניגמר עם מספר לא מבוטל של ניפגעים. מי שניהל את המיבצע הצבאי הזה היה לא פחות מאשר אייזנהאואר שעדיין היה בראשית הקריירה שלו. במשך כל השנה האחרונה נשמעות בארה''ב מעל בימות שונות, בעיקר כאלו המזוהות עם הימין, קריאות חוזרות לשנות את החוק הזה, או אפילו לבטל אותו לחלוטין, לצורך המילחמה בטרור. יש לזה היתנגדות עצומה בעיקר בגלל התקדים של רומא (הרבה אמריקאים אוהבים לראות את המישטר שלהם כהמשך עם שיפוצים של המישטר הרפובליקני ברומא העתיקה). |