|
כלומר - אתה תומך בגירוש ערבים? | |||
|
|||
הרי היהודים ישבו במקומות אלה עד לפני כאלפיים שנה, והוגלו משם בכוח. הערבים באו, לדבריך, לאדמה לא להם. | |||
_new_ |
לא. | |||
|
|||
ערביי הארץ הם צאצאים של תושבי הארץ במהלך כל הדורות שבכיבוש המוסלמי המירו את דתם וקיבלו את התרבות הערבית. לראייה, רצף הישובים כמו סילוואן=כפר השילוח. | |||
_new_ |
כן. | |||
|
|||
גם אם אתה מוצא פה ושם יישובים רצופים, לא תשנה את העובדה שערבים רבים היגרו לכאן לאחר תחילת המהפכה הציונית, בשל האפשרויות הכלכליות שהשתפרו באיזור. המקומות הקדושים ליהדות שמרו על קדושתם באורח רצוף במשך כל שנות הגולה, כך שאם רציפות היא הנימוק שלך, אתה עדיין אמור להיות בעד נישול הערבים מהאדמות היהודיות שאליהן הן פלשו באלפיים השנים האחרונות, פרט לאותם ערבים שהם צאצאי יהודים. | |||
_new_ |
ערבים לא פלשו לישראל באלפיים השנים האחרונות | |||
|
|||
מעולם לא היתה תנועה דינמית של ערבים לא''י, כמו בשנים הבודדות של הכיבוש, כשהכח הערבי (סעודי) וספיחיו שטף את א''י והמשיך צפונה ומערבה, ואח''כ מ- 1890 ועד שנות ה- 30 של המאה ו- 20. מעט ערבים (סעודים ומדבריות ירדן) הצטרפו לישוב הקטן והלא-ערבי שהיה קיים כבר. בין לבין נדדו מעט מאוד ערבים, הלוך ושוב. מרבית הארץ לא טופחה ולא טופלה. עיקר הגידול היה בעל. לא פותחו קרקעות חקלאיות, בודאי לא במישורים. הישוב הערבי היה די קטן וסטטי. מבקרים אירופאים במאה ה- 19 מציינים ומתעדים זאת. תנופת הישוב הערבי פרחה עם העליות הציוניות. עליות אלה עודדו את הגעת ערביי האזור, בשל הצורך במציאת משאבי קיום. הגיעו אוכלוסיות אפילו מלוב ומסודאן. ככה נוצר ריכוז מגוון של אוכלוסיה בעלת מכנה משותף די רחב. הם לא ראו עצמם כעם אותנטי, ואפילו היו יריבויות בים שבטים ומשפחות. ריבים ומחלוקות חילקו אותם. הם בטח לא חלמו על להיות עם פלסטיני, כי הם ראו ורואים עצמם ערבים. | |||
_new_ |
ארז לנדוור, הבה נעשה עיסקה: | |||
|
|||
הבה נגרש מארץ-ישראל את כל היהודים והערבים שהגיעו הנה במאתיים השנים האחרונות. כולל צאצאיהם. מה דעתך? ישנם, בספירה זהירה, לפחות שני מיליון ערבים כאלה, ויהודים כאלה יש אף יותר. או, לחילופין, הבה נתיר לכל מי שלפחות הורה אחד שלו נולד כאן, להישאר. ישנם לא מעט מתנחלים כאלה. עשינו עסק? | |||
_new_ |
אני פלשתינאי גם לפי הפלשתינאים | |||
|
|||
לק''י אריה - הצעת העסקה שלך טובה בשבילי - כבר כתבתי ששני ההורים שלי נולדו בארץ וכן ארבעת ההורים של ההורים שלי, כך שאפילו לפי הפירוש המחמיר ביותר של האמנה הפלשתינאית אני פלשתינאי - וכך גם הילדים שלי. אני כמעט בטוח שארז דוקא אינו עונה על ההגדרה הזו, ולכן אם הוא מאמין במה שהוא אומר עליו להסתלק חיש קל חזרה לאן שבא משם. שנה טובה וגמר חתימה טובה אליצור | |||
_new_ |
יותר מזה. מרבית ערביי ארץ ישראל, המתקראים | |||
|
|||
משום מה פלסטינים, באו לכאן רק במאתיים השנים האחרונות מהרבה מדינות ערביות באזור הקרוב והרחוק. עיקרו של הגרעין הערבי עתיק השנים הוא מזמן הכיבוש הערבי במאה ה- 7. אז התמזגו הערבים עם תושבי הארץ הותיקים - צאצאי יוונים, קצת רומאים ומה לעשות גם קצת יהודים שנותרו (בעיקר בגליל ובדרום יהודה). בכל מקרה אם הכובש אינו רשאי להחזיק באדמה שכבש, הרי לערבים אין זכות כזו. והם הכירו בדבר, ואכן לא הוקמה שום מדינה פלסטינית במשך כל השנים, על אף שלכאורה אם הם היו פועלים הם היו משיגים אותה. אבל הם לא עשו זאת. למה? כי אין עם פלסטיני. לפחות לא עד אמצע שנות ה- 60 של המאה ה- 20. וגם הקוראן מכיר בהיותה של ארץ ישראל מדינתו של העם היהודי. ותשאל את השיחח' פלאצ'י. | |||
_new_ |
התנועה הלאומית הפלסטינאית | |||
|
|||
קמה עוד בסוף המאה ה19 ותפסה תאוצה בגלל הציונות. תשאל את יהושע פורת. | |||
_new_ |
שאלתי אותו. אלה היו תנועות שדגלו בסוריה הגדולה | |||
|
|||
כלומר ביטוי מדיני לתושבים הפלסטינים הערביים (להבדיל מהפלסטינים היהודים) במסגרת מדינית לא רלוונטית לביטויים כעם אותנטי, כי הם לא דיברו במונחים של עם אותנטי. גם בשנות ה- 50 וה-60 הם עדיין היו כלי משחק בידי מצרים בעיקר, אך גם ירדן וסוריה להמשך המלחמה בדרכים אחרות (טרור), והם לא ראו את עצמם אותנטיים. יאסר ערפאת עצמו היה בשנות ה- 50 פעיל ''האחים המוסלמים'' במצרים. הוא לא חלם על פלסטין, אלא כשהיה במפרציות ושם גוייס ללפדאין. רק כיבוש 67' עורר אותם, כי היה להם גב של ארצות העימות לדרוש את השטחים שנלקחו מהן. זה רק אינטרס טריטוריאלי-כלכלי. לפחות בתחילת הדרך. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |