|
מעולם לא היתה תנועה דינמית של ערבים לא''י, כמו בשנים הבודדות של הכיבוש, כשהכח הערבי (סעודי) וספיחיו שטף את א''י והמשיך צפונה ומערבה, ואח''כ מ- 1890 ועד שנות ה- 30 של המאה ו- 20.
מעט ערבים (סעודים ומדבריות ירדן) הצטרפו לישוב הקטן והלא-ערבי שהיה קיים כבר. בין לבין נדדו מעט מאוד ערבים, הלוך ושוב. מרבית הארץ לא טופחה ולא טופלה. עיקר הגידול היה בעל. לא פותחו קרקעות חקלאיות, בודאי לא במישורים. הישוב הערבי היה די קטן וסטטי. מבקרים אירופאים במאה ה- 19 מציינים ומתעדים זאת. תנופת הישוב הערבי פרחה עם העליות הציוניות. עליות אלה עודדו את הגעת ערביי האזור, בשל הצורך במציאת משאבי קיום. הגיעו אוכלוסיות אפילו מלוב ומסודאן. ככה נוצר ריכוז מגוון של אוכלוסיה בעלת מכנה משותף די רחב. הם לא ראו עצמם כעם אותנטי, ואפילו היו יריבויות בים שבטים ומשפחות. ריבים ומחלוקות חילקו אותם. הם בטח לא חלמו על להיות עם פלסטיני, כי הם ראו ורואים עצמם ערבים. |
ערבים לא פלשו לישראל באלפיים השנים האחרונות
