ה''חמור'' של סאדאת

מה זה?

עובדות

ע.צופיה (יום חמישי, 16/08/2007 שעה 22:48)

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

יש כמה עובדות שאתה מתעלם מהן:
1.גם המלך חוסיין הזהיר את גולדה מפני מלחמה מתקרבת, האם גם הוא סוכן מצרי?
2.אם נצא מתוך התאוריה שלך כי סאדאת בעצם רצה שגולדה תתקוף ראשונה,כדי להופיע כמותקף( מה היה יוצא לו מזה?).הבעיה היא כי אף פעם אינך יודע מראש כיצד זה יסתיים.זה יכל להיות רע מאוד מבחינת סאדאת וקשה להאמין שאדם כה חכם ויסודי כמוהו יקח סיכון כזה.
3.חתנו של נאצר היה (אז) סמל למצרים הצעירה והמתקדמת,קשה להאמין שדוקא בו בחרו להטעיית ישראל.
4. אני מסכים איתך כי מרגלים שרוצים להעלות זכרונות הם סכנה גדולה לשרותי מודיעין,עיין ערך אוסטרובסקי וכן הלבנוני שנרצח שנה שעברה כאשר הודיע שיעיד מחדש על ארועי סברה ושתילה.(שכחתי את שמו).
5. אני מסכים איתך שמרוואן היה מביך מאוד את המצרים,לכן הם כנראה גרמו למותו.

_new_

השוואה שלא במקומה

שמעון מנדס (יום שישי, 17/08/2007 שעה 14:45)
בתשובה לע.צופיה

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

ההשוואה שלך בין המלך חוסיין לבין אשרף מרוואן אינה במקומה. המלך הירדני הגיע אלינו כ-‏10 ימים לפני פרוץ המלחמה. המודיעין שלו עקב אחר כל ההתפתחויות בצד הסורי, ורצה לוודא שאנחנו מודעים למה שהולך שם. הוא לא דרש לעצמו שום דבר תמורת אזהרתו. כאשר הוא אמר שאינו יודע להשיב אם יש תאום בין צבאות מצרים וסוריה, והאם אפשר ששתיהן תצאנה למלחמה מתואמת נגד ישראל - זה החליש את האזהרה שלו, ו''הקונספציה'' המשיכה לחגוג.

סאדאת לא בקש לכבוש את סיני בחזרה, כי הוא הכיר במגבלות של צבאו. עובדה היא שמפקד הצבא המצרי האיץ בו פעמים רבות, ל''נצל את ההצלחה'' ולפרוץ אל סיני, סאדאת סרב. רק לאחר הכשלון של ''ברן'' לרכז אוגדה כדי לחצות את התעלה, סאדאת הסכים לשכוחות השריוטן שלו יפרצו אל סיני. ואז קרה מה שאנו מכנים: ''את אשר הוא יגור - בא''. בקרב השריון הגדול (קרב תנועה של ''שין'' ב''שין'') שהתרחש במרכז סיני, השריון הישראלי השמיד 300 טנקים מצריים, ורק טנק ישראלי אחד הושמד. דהיינו, סאדאת בקש רק לחצות את התעלה ולתקוע דגל מצרי בצדו המזרחי של הסואץ. כלומר ליצור משבר, שיביא לשיחות כאשר יחש לו זקיפות גב.

אני מזכיר לך כי חיל האוויר שלנו אבד 120 מטוסי קרב בשלושת ימי הלחימה הראשונים. כולם התנפצו מול טילי הנ.מ. המצריים.

איך אפשר להסביר שאחד מחמשת האנשים שותפי הסוד למלחמה נגד ישראל, יוצא לפתע לחופשה באירופה, יום לפני ''שעת השין'' (בהנחה שהוא היה סוכן ישראלי), ללא ידיעת הנשיא ?

הטרגדיה שלנו שאנו מנתחים את הסוגיות הללו בעיניים ישראליות-מערביות-הגיוניות. אני נסיתי במאמר להכניס את הקורא לאופן החשיבה המצרי.

_new_

עדיין אינך מסביר את העובדות

ע.צופיה (יום שישי, 17/08/2007 שעה 18:58)
בתשובה לשמעון מנדס

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

לטעמך מרוואן נשלח ללונדון לספר לנו שתהיה מלחמה ולדחוף אותנו לתקוף ראשונים.
ואני שואל מה היה סאדאת מרוויח מכך? הרי אם היינו תוקפים ראשונים, יש להניח כי הייתה כוננות בתעלה( מה שלא היה במציאות),חיל האויר היה תוקף בתכנון ולא באילוץ ואז אבדותינו( כנראה) היו נמוכות בהרבה ואבדות המצרים גדולות בהרבה.היינו מתחילים את גיוס המילואים קודם ובתכנון נכון יותר.
אם זכרוני אינו מתעני, הרי קיסינגר יעץ לא לפתוח ראשונים במתקפה בכדי להרוויח ''דעת קהל''.
בכלל,לפי דיווחי התקשורת (והרי רק על זה אנו נסמכים)מרוואן אמר שהמתץקפה תחל לפנות ערב והיא החל בצהרים. נו, הפתעה רבתי!
אתה תועה איך מרוואן הגיע ללונדון, ואני מציע לך להרהר באפשרות שאולי זמיר הגיע לקהיר.
ואלי מרוואן נשלח על ידי סאדאת בשליחות דיפלומטית וזו הייתה הזדמנות להעביר מידע?
אתה צודק שחכמת המודיעין אינה נחלת צד אחד בלבד. אך לבוא ולהזהיר את אויבך,על ידי עוזר כה בכיר כמו מרוואן, כי אתה פותח במלחמה,שעד לאותו רגע נראית כהפתעה רבתי,זה הימור שאפילו בלס וואגס לא נוטלים.
הבעיה בזכרונות של אישים שהם תמיד נכתבים בדיעבד. אני כן מאמין שסאדאת קיווה ,והאמין בכך.שיוכל להדוף את צהל ממרבית חצי האי סיני.כפי שאסאד האמין וכמעט הצליח להדוף אותנו מרמת הגולן.מה שבשני המקרים הכשיל אותם והציל אותנו זה מקצועיותו של הצבא הישראלי שאיזן כמויות של אנשים ונשק.( כדבריך מעטים מול רבים).
חשוב לבחון את הצד השני דרך אופן חשיבתו, אך אין בכך כדי להוכיח את עליונותו.

_new_