|
לטעמך מרוואן נשלח ללונדון לספר לנו שתהיה מלחמה ולדחוף אותנו לתקוף ראשונים.
ואני שואל מה היה סאדאת מרוויח מכך? הרי אם היינו תוקפים ראשונים, יש להניח כי הייתה כוננות בתעלה( מה שלא היה במציאות),חיל האויר היה תוקף בתכנון ולא באילוץ ואז אבדותינו( כנראה) היו נמוכות בהרבה ואבדות המצרים גדולות בהרבה.היינו מתחילים את גיוס המילואים קודם ובתכנון נכון יותר.
אם זכרוני אינו מתעני, הרי קיסינגר יעץ לא לפתוח ראשונים במתקפה בכדי להרוויח ''דעת קהל''.
בכלל,לפי דיווחי התקשורת (והרי רק על זה אנו נסמכים)מרוואן אמר שהמתץקפה תחל לפנות ערב והיא החל בצהרים. נו, הפתעה רבתי!
אתה תועה איך מרוואן הגיע ללונדון, ואני מציע לך להרהר באפשרות שאולי זמיר הגיע לקהיר.
ואלי מרוואן נשלח על ידי סאדאת בשליחות דיפלומטית וזו הייתה הזדמנות להעביר מידע?
אתה צודק שחכמת המודיעין אינה נחלת צד אחד בלבד. אך לבוא ולהזהיר את אויבך,על ידי עוזר כה בכיר כמו מרוואן, כי אתה פותח במלחמה,שעד לאותו רגע נראית כהפתעה רבתי,זה הימור שאפילו בלס וואגס לא נוטלים.
הבעיה בזכרונות של אישים שהם תמיד נכתבים בדיעבד. אני כן מאמין שסאדאת קיווה ,והאמין בכך.שיוכל להדוף את צהל ממרבית חצי האי סיני.כפי שאסאד האמין וכמעט הצליח להדוף אותנו מרמת הגולן.מה שבשני המקרים הכשיל אותם והציל אותנו זה מקצועיותו של הצבא הישראלי שאיזן כמויות של אנשים ונשק.( כדבריך מעטים מול רבים).
חשוב לבחון את הצד השני דרך אופן חשיבתו, אך אין בכך כדי להוכיח את עליונותו. |
עדיין אינך מסביר את העובדות
