  
  
  
|
 |
|
||
  זוהר, השטן נמצא בכל מקום, ולעיתים יכול לקנות אחיזה בלבבות של |
|||
|
|||
נוצרים רשמיים. לקיחתנו חלק בישוע ובחיי האלוהות אינה אוטומטית, ואינה מובטחת על ידי הטבילה וגם לא על ידי הסקרמנט של היוקריסט (סעודת האדון) מידי שבוע, אלא מחייבת הטהרות מתמדת משילטון החטא והמוות בחיים. שנית, לא כל הגויים במערב היו והינם נוצרים, היטלר למשל היה פגאני, האמין באלים הטבטוניים הקדומים, ואחד מרעיונותיו היה לכנס יום אחד את האפיפיור וכל הבישופים בבגדים ההדורים ביותר שלהם, בכיכר פטר הקדוש בותיקן, ולתלות את כולם, בספקטקל המוני. הכנסיה הקתולית בפולין היצילה יהודים רבים בתקופת השואה, מאות כמרים ונזירות נשלחו לאושוויץ על כך. הכנסייה היא שהעניקה חסות והגנה ליהודים באיטליה בימי הביניים. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| זוהר, השטן נמצא בכל מקום, ולעיתים יכול לקנות אחיזה בלבבות של |
|||
|
|||
כמובן רבים הם הנוצרים שהעניקו חסות ליהודים ואף ללא יהודים. אלא מה ..צריך להיות עיוור בכדי שלא לראות איזה רצח הביאה הנצרות לעולם , ו...זה חלק מאד חשוב בנצרות זה לא מיקרי שכך הם פני הדברים . אם היה יהודי אז שראה זאת אולי הוא חשב בטעות (טעות אומללה) כי ע''י הריגת הישו שעל דמותו נבנה המיתוס , יושיע את העולם מדרך הרצח שהביא העולם הנוצרי . לא היתה בתולדות האנושות דת רצחנית כל כך . הנוצרים חסידי אומות העולם הם לא העולם הנוצרי עליו אני מכוון, כמובן. דבר נוסף הציונות שאפה להידמות ולהתחבר לעולם הזה , ועובדה שהציונות רצחנית גם היא. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני בכלל רציתי להיות בדואית מודרניסטית ומאז ומעולם לקחתי קורסים |
|||
|
|||
להגנה עצמית. דתות זה דבר דוחה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| חייך מתנהלים באופן סיזיפי, רדוף זמן וחרדה לסטטוס חברתי. |
|||
|
|||
אינך חופשי. אתה ראוי מעל לכל לחמלה, לא מתנשאת, אלא ליד רכה שתעבור על לחייך, לדמעה שתשפך בעדך. לתפילה בעבורך, שתזכה לחסד אמיתי. אתה אינך יודע פשוט ולא חש על מה אתה מדבר. שאון החיים, כנראה בעיר הגדולה, מצץ את נשמתך כשם שאומרים שחתול מוצץ נשמת תינוק רך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני מושבניקית, ואני בזה לחסד. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| דוחה שחטיאר מפנטז שהוא כלבה |
|||
|
|||
צנחנית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני אוהבת כלבים והומואים . אבל הומאים |
|||
|
|||
רק משנות התשעים המאוחרות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למה דווקא משנות ה-90 המאוחרות ולא המוקדמות |
|||
|
|||
או מלפני כן? מה הכוונה אגב? שיצאו מהארון בשנים הללו? או הסגנון אז? אנא נמק, הבהר, הסקרנות מתעוררת לה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למה דווקא משנות ה-90 המאוחרות ולא המוקדמות |
|||
|
|||
בתחילת שנות התשעים הייתי עדין שמרנית. אבותי המיסדים היו פוריטנים בנושאים אישיים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| זוהר, השטן נמצא בכל מקום, ולעיתים יכול לקנות אחיזה בלבבות של |
|||
|
|||
אינני מפקפק בכך שאתה נוצרי טוב ומאמין ושאתה נלחם מלחמת מאסף כדי להסביר לנו מהי הנצרות בעיניך, אולי כדי להצדיק בעיני עצמך את תהליך ההתנצרות שעברת. אבל הרשה לי לטעון שמירב טענותיך משוללות יסוד. אתה אומר שעד לנצרות ''אנשים עשו את אליליהם ואלוהיהם מתוך דחף פסיכולוגי ואלו מעשי ידיהם'' כלומר, אתה עושה דייסה עם אלוהים ואלילים יחדיו במקום להפריד בינהם. וזוהי המחלה הבסיסית של הנצרות שהם הפכו את אלוהים האחד, זה שהם השאילו מהיהודים, לפסל אבן ושיש. הישו הזה הוא לא מעשה ידינו אלא מעשה כלי זייננו. איזה מישהו שכב עם מרים אימו (אביו, חייל רומי או אלוהים, תלוי את מי שואלים) וישו בא לעולם. אין הסבר אחר להולדתו. הנסיון לומר שאלוהים דפק את מרים בחלום והביא את עצמו עלינו הוא מעשה פגאני חד משמעי. ישו הפך גם לבנו של אלוהים, גם למשיח אלוהים ולאחר מותו גם לאלוהים עצמו. כל שלושת הדמויות האלה מתערבבות בבן תמותה רגיל שבכלל לא ידע שהוא כזה. ישו היה יהודי פשוט מנצרת, שנולד יהודי, חי כיהודי ומת כיהודי, ו שההיסטוריה יצרה ממנו דמות שהוא בכלל היה בוחל בה. אילו חי היום ישו הנוצרים בודאי היו משמידים אותו במחנות ההשמדה של אירופה באשמת אדם נחות וטפיל חברתי. זוהי האירונייה של ההיסטוריה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני בעניין הזה שנים רבות, מגיל 5 או 6 |
|||
|
|||
ומאז 1979-80 קרוב ביתר שאת לקתוליות. להלן מעין וידוי אישי. איני יודע מדוע אני כותב זאת, אך יש לי משיכה חזקה לישוע ולקתוליות. שנים רבות מאד. כתינוק, בירושלים, אימי הצעירה (אבי למד רפואה בהר הצופים) נהגה לקחת אותי למנזר סמוך, עתיק יומין, ושם הנזירות שיחקו איתי, אחת אהבה אותי במיוחד. לפסלים שם קראתי בומבות (כמו בובות, אבל עם מ'). אולי יש בזה גורל מבחינתי שנחתך אז. מצד אבי, סבו, היה ראש ישיבה בירושלים, עלה לכאן במאה ה-19, יסד ישיבה, וקבור בהר הזיתים. משפחת רבנים ונגידים עשירים בפולין. סבי אימי, מאוריצ'י ויטלין, היה בעל אחוזת ענק בפולין, גליציה, בשם נובו-שלצ'ה. היה אהוב מאד על האיכרים, היה ברשותו כפר גדול, והוא בנה להם כנסיה. אימי, כילדה בתל אביב (צברית) נסעה עם הוריה כל שנה עד 1938 לאחוזה בפולין, שם עמדה לרשותה סוסה אצילה בשם ''ערבקה''. בן אחר של משפחת ויטלין, יוזף ויטלין, שגדל אף הוא באחוזה סמוכה בשם דימיטרב, היה מגדולי סופרי ומשוררי פולין. הסיפור על שבט הויטלינים, אצילים פולנים ממוצא יהודי בגליציה שנהגו להתחתן ביניהם (מאוריצ'י נשא לאשה את בת דודתו, דורה), אינו מוכר כאן. כיום אני גם אזרח פולני. בזמן לימודי בארה''ב היתה לי חברה קתולית בשם סוזן, ממוצא פורטוגזי. היתה זו מרפאה בתקשורת, תלמידה מצטיינת, השנייה בהישגיה בלימודי המ.א. באוניברסיטה, בחורה צנועה מאד עם זאת, יפה, רחומה, שטיפלה בהתנדבות בילד חולה לויקמייה, בין היתר.היא היתה, מהמשפחה העשירה ביותר בעיר מגורי, חקלאים בקנה מידה ענק. בעלי מחלבה, אלפי פרות וחזירים ומאות פועלים מקסיקנים. היא אהבה מאד דברים יהודים, כגון הסרט ''כנר על הגג'' והיתה בעלת נשמה יתירה. אהבה אותי מאד, היתה נבונה, מיעטה לדבר אך הערותיה היו חכמות ומלאות לב ונשמה. קידמתי בתקופת חברותינו עבודות חדשניות בשטח הפסיכולוגיה, ומשהו בדמותה ומידותיה התרומיות מאד קנה את ליבי ונישמתי, והתחלתי ביתר שאת להתעניין בקתוליות. אביה היה בעל מראה פורטוגלי מובהק, חוואי נמוך קומה עם כובע חוואים, שנהג לדבר על התנ''ך. הרביי הרפורמי, ישראלי לשעבר ממוצא עיראקי, איש תוסס, בעל דעות ובעל תואר דוקטור (שהיו לנו ויכוחים פוליטיים וגם לימדתי שם יהדות ועברית) אמר לי, למה לא תתחתן אתה, אמנם קתולית, אך נראית ובעלת נשמה כאחת מאיתנו. בכל מקרה החיים היפרידו בינינו, אך מאז הקתוליות מעניינת אותי יותר, באופן שאיני יכול להסבירו, ואני מוצא עצמי גם מפיק רעיונות והבנות בכוון התאולוגי והאמוני הזה וזה מפרה אותי לרעיונות חדשים. ונותן לי, ככל שאני חוזר לזה, מרכז גרויטצייה. שכן אני נוטה להיות איכפתי, אמביציוני, ולהכנס ללחצים, להעמיס על עצמי דברים, וזה נותן לי פרספקטיבות מאזנות. שלו אינני, ואיני מחפש שלווה, אלא השלמה, מן דבר שמחזיר אותי לממשות גדולה יותר, מבעד לדקירות הללו שמסביב. אינך אם כן יכול להניח, שמאחורי הדברים, אם האל הוא כל יכול, אין כוונה כלשהי, לכל אחד יש אולי הנתיב שלו. הדבר שעליו לעשות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האמנתי תמיד וחיפשתי את ישוע, מגיל 5 או 6 |
|||
|
|||
האמנתי מגיל קטן שאני בקרבה אליו, ומקבל ממנו אור וכוח, תבונה ובעקר חסד, הגם שהיו הרבה זמנים שחשתי מגורש מחסד. חשתי זר בסיסית במחוזותינו, לעיתים, בארץ נוכרייה, לעיתים עויינת אינסטינקטיבית, במובן כלשהו. הקרבה הזאת, התחושה של ישוע כדבר האמיתי והנכון, מול מה שמזוייף ולא מחובר לממשות, מלווה אותי עוד מגיל רך. בגיל 30 ואילך, 1980, התחלתי לקרוא גם יותר חומר תאולוגי. לאחר התקף הלב ההאחרון שלי, בדצמבר 2006, שהיה הפעם לא פשוט, פעלתי מייד כשחזרתי מבית ההחלמה בכוון המהלך ה''פורמאלי'', שהובהר לי, בניגוד לתחושתי קודם, שאינו כלל פורמליזם, אלא עניין מהותי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האמנתי תמיד וחיפשתי את יש''ו, מגיל 5 או 6 |
|||
|
|||
כבר בגיל צעיר היו לך הזיות.....ממש רחמים עליך. הירגשת קירבה לגופה מפוררת ולעצמות של יהודי שחי לפני 2000 שנה, כל הכבוד על הרגישות הרבה. לרובנו קשה להרגיש קירבה כזו ליהודים שנרצחו ע''י חובבי יש''ו לפני עשרות או מאות שנים בלבד. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ''מוות, היכן ניצחונך''? כך אומר השליח פאולוס |
|||
|
|||
(שאול התרסי), כתגובת נגד לדבריך. ברור שחשוב לך להראות כאן את ניצחונו של המוות, את המלה האחרונה הניתנת לכאורה לשטן בענותו את הבשר, בכיליון הרוח, החידלון, האנטרופייה. מבלי לחוש, ניפלטה מגרונך התמיכה האינסטינקטיבית שלך ביסוד המכלה, בשטן. הנה, היופי, האור האלוהי אינו אלא גופה מפוררת. אבל, ישוע קם מן המתים, במיסתורין נפלא, נגלה לפני תלמידיו, שברגע הראשון לא היכירוהו. את תלמידו האוהב ביותר, שמעון כאיפה, הוא שואל, בשחרו של לילה בכנרת, בהגלותו לפניו: אתה אוהב אותי? שמעון עונה, כן, אני אוהב אותך. עונה ישוע, רעה את צאני. אלא שהוא שואל זאת שוב, פעמיים נוספות, שלוש פעמים, ובפעם השלישית כתוב ששמעון התעצב מאד, וענה, הרי אתה רואה מחשבותי, אתה יודע שאני אוהב אותך. ולמה ישוע שואל זאת שלוש פעמים? משום שהתכחשות כאיפה לישוע היתה שלוש פעמים אף היא, לאחר שניתפס, ובקרב המון שוחר לינץ', אדם אחד אומר, היי, זה לא אחד מתלמידיו שהיו לידו, ושמעון עונה, איני יודע על מה אתה מדבר, איני כלל מכיר אותו. לאחר מכן אשה זועמת צווחת, ראו, הנה פה אחד מתלמידיו, ואו טו טו יעשו בו שפטים, ושמעון כאיפה שוב אומר, לא, אני לא מכיר אותו, וכך בפעם השלישית. ואז באותו רגע, קורא התרנגול, עם שחר, לאחר ליל שימורים ופריעה. ושמעון כאיפה, לאחר קריאת התרנגול, הולך לאיזו פינה ופורץ בבכי מר. זאת כש-10 התלמידים האחרים, שוקעים בשנת תשישות נוראה, לאחר שישוע ניתפס ונידון. ולמה שמעון בוכה? כי בסעודה האחרונה כשישוע אמר כי הוא ילקח מהם, יעונה ויושבק, וחשוב שישמרו על אחדות ביניהם, ומסר להם באקט סימלי את בשרו ודמו, שמעון כאיפה אומר, כולם אולי יבגדו בך ויתכחשו לך אז, כל ההמון שקיבל אותך בכפות דקלים ושירת הושענה כשנכנסת אז לירושלים,, אך אני אשאר נאמן לך עד הסוף, אני אוהב אותך יותר מכולם עד בלי קץ, אקריב חיי בעדך אם צריך. וישוע עונה לו, לא, נדמה לך, ביום ההוא תתכחש לי 3 פעמים לפני שהתרנגול יקרא את קריאת השחר. וכך, ישוע, כשהתרחש המיסתורין של קימתו מן המתים, נצחון האלוהות והאור על המוות, החטא והשטן, שואל את כאיפה אז 3 פעמים אם הוא אוהב אותו, כתזכורת ל-3 הפעמים בהם התכחש לו, אף שאמר שיוהב אותו עד כלות. ואז, כשכאיפה רואה שאינו אחר הכל אלא בן אנוש על חולשותיו, כשמכיר בחולשותיו כבן אנוש חרף רצונו העז והצהרותיו, אז הוא למעשה גם בשל וחכם יותר, וכאן, בשלוש השאלות הללו, כשכל פעם ישוע אומר, אז ''רעה את צאני'', ''נהג את עמי'', הוא ממנה אותו למעשה לראש כנסייתו, corpus christi גוף המשיח, שהיא הכנסייה הקתולית, ושמעון נהיה האפיפיור הראשון. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ''מוות, היכן ניצחונך''? כך אומר השליח פאולוס |
|||
|
|||
יש''ו קם מן המתים...? ואתה קורא לעצמך אדם מלומד, מתגאה בתארים...? יש''ו מת, קאפוט, לא קם ולא יקום לעולם... (אולי לכמה שניות בתחית המתים..יקום, יראה מה הפסיד, ויחזור לקבר כמו כל הרשעים.) ''לֹא-כֵן הָרְשָׁעִים: כִּי אִם-כַּמֹּץ, אֲשֶׁר-תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ. עַל-כֵּן, לֹא-יָקֻמוּ רְשָׁעִים--בַּמִּשְׁפָּט; וְחַטָּאִים, בַּעֲדַת צַדִּיקִים. כִּי-יוֹדֵעַ יְהוָה, דֶּרֶךְ צַדִּיקִים; וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד'' | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אז מתי התנצרת פורמלית? |
|||
|
|||
האם יש לך כנסיית בית בארץ? נדמה לי שיש כמה כנסיות קתוליות ביפו. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי