  
  
  
|
 |
|
||
  איזו בעיה פותר הליטון? |
|||
|
|||
חשוב לראות את ההבחנה שעושה פרופ. אורנן. בעוד שאני התייחסתי לבעיות הטכניות של הצגת עברית במחשב, מדבר פרופ. אורנן על בעיות אינהרנטיות בעברית עצמה. אבל אם נעיין היטב במאמר של מר סובול עצמו, לאחר שהביא הכותב נימוקים שונים מדוע העברית הכתובה אינה שפה מוצלחת, הוא מסכם: כך הוא [הישראלי] זקוק לכתב ישראלי הגיוני ולכתיב אחיד שיתאים לעידן המחשב והאינטרנט. כלומר, פרופ. אורנן אינו חושב שהכותב צודק בכך שהכתב העברי אינו מתאים ל''עידן המחשב והאינטרנט''. הכתב מתאים. נראה שהכותב רוצה להבדיל בין כתב ישראלי לבין כתב עברי, דבר המתאים היטב לדעותיו בעניינים אחרים. אבל כבר הוסכם עלינו במאמר הזה שלא לחפש כוונות נסתרות. אתייחס לפגמים שמוצא פרופ. אורנן בשפה העברית הכתובה. אני שמח, אגב, שהוא מוצא לנכון לשתף את פא''צ ברעיונותיו, שכן זה כבר השטח שלו. בהיותי חובב תכנות וחובב עברית תרמתי את כישורי כמיטב יכלתי, אבל פרופ. אורנן הוא בלשן מקצועי. עם זאת, דעתי היא שתקן ISO נוצר בשל מגבלות תצוגה טכניות, ולא בשל בעיות אינהרנטיות של השפה העברית. תקן ISO הוא ותיק למדי, ונוצר באמת בזמן שבו היו בעיות תצוגה משמעותיות בהרבה מאלה המוכרות לנו כיום. ובכן, בעברית הכתובה המנוקדת יש הבדלים מובהקים בין עיצורים לבין תנועות. נראה לי שמבחינת הרעיון המודולרי של כתיבה בכלל, זה נכון יותר מאשר תווים היכולים לשמש לעתים כעיצורים ולעתים כתנועות, כפי שיש באנגלית או בכתיב מלא עברי. כשמלה עברית כתובה ומנוקדת כהלכה, ניתן לראות במקרים רבים מהו השורש על פי האותיות ומהו הזמן הדקדוקי, המין והשייכות על פי הניקוד. כך אנחנו מבדילים בין נִשְׁמַר לנִשְׁמָר, בין מִלָּה למִילָה ויתכן אף שימוש אזוטרי שיבחין בין מִילָה למִילָהּ (המיל שלה). ההבדלה בין תנועות קטנות וגדולות מפגינה גם הבדלי הגיה שנעלמו בעברית המדוברת עם השנים, ואשמח מאד אם הם יופיעו מחדש. אני מסכים עם פרופ. אורנן שהכנסת אמות קריאה לטיניות בין אותיות עבריות אינה נוחה ואינה נאה. אינני מציע משהו כזה. אני גם חושב ששימוש באם קריאה בגודל שווה לגודל אות אינו אידיאלי לשפה העברית, היות שהוא מסתיר את השורשים. ואסיים בכך שהלטינית אינה צורת תצוגה חפה מבעיות. בשפות שאני מכיר, ומן הסתם בכל שפה בעולם, אחת האותיות היא קו מאונך. אות אחרת היא עיגול. היות שבשלב מסויים הוספנו גם ספָרות לשפה, נוספו הקוים והעיגולים של המתמטיקה. כך בעברית המודרנית, קו מאונך רגיל מציין את האות ו' ואת הספרה 1 (בעברית המקורית המספרים חושבו בגימטריה, ולא היו להן צורות גיאומטריות משל עצמן). קו מאונך ארוך הוא האות הסופית ן' וקו מאונך קצר הוא האות י'. פותרי תשבצים נוהגים לעתים לכתוב את האות י' כשמתחתיה קו אופקי כדי להבדילה מהאות ו'. באנגלית, קו מאונך הוא האות הגדולה I והאות הקטנה l, כמו גם הספרה 1. בנוסף לכך יש קו מאונך קצר יותר עם נקודה מעליו: i. בערבית, קו מאונך הוא האות א'(ا) ויש גם צורות שונות עם הדגשות מעל האות ומתחתיה (آ,أ,إ), וכמו כן הספרה 1(١). בכל השפות האלה יש גם שימוש בעיגולים: בעברית האות ס' והאות הסופית ם'. באנגלית האות O (וגם o קטנה). בשתי השפות גם הספרה 0. בערבית האות ה' סופית לא מחוברת (ه) וגם הסיפרה 5 (٥). כך שאין כיום שום שפה שבה התצוגה היא תמיד חד משמעית ולא מבלבלת. אם אנחנו מוכנים להמיר את כתב שפתנו למען הבהירות, כדאי לחשוב על מערך תוים חדש לחלוטין. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| איזו בעיה פותר הליטון? |
|||
|
|||
אני נהנה מהמומחיות שלך יובל | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| איזו בעיה פותר הליטון? |
|||
|
|||
בשתי תגובותיך הברורות הראית כי לִטּון העברית שהוצע בעבר בא לפתר בעיה אשר הולכת ונעלמת כיום בזכות השמוש במחשב במקום במכונת הכתיבה הישנה. פרופ' ארנן מציע את הכתב שלו גם לצרך תעתיק עברית בתוך טכסט לטיני מקום שתהיה בו תועלת רבה . התעתיק גם יפנה את תשומת הלב להגיה נכונה - כפילת האותיות תזכיר את הגית הדגש החזק; העתק ו ל W יזכיר את ההגיה הנכונה במקום ההגיה המקבלת שהיא V או אנגלית או W פולנית. גם תעתיק צ לאות C יאפשר תקון ההגיה הנוכחית שהיא צרוף העצורים TS כמו במלה האנגלית CATS במקום ס עם נחץ. אבל מה הטעם להתעקש על תעתיק מדויק בטכסט אנגלי אם במקור העברי ההגיה אינה נכונה? מכל מקום התעתיק טוב לעבוד אוטומטי אבל אינו יכול להחליף את הכתב הקים ולא רק מפני שאינו נח לקריאת קטעים ארכים ומאריך את המלים. הקשי האמתי של העברית הישראלית הוא בהגיה המבלבלת בין העצורים שהיא אולי אחת הסבות החשובות לקשיים של תלמידי ישראל בהבנת הנקרא וראוי לכתב על כך מאמר נפרד. בינתים אזכיר את הספר המבטא העברי במאבקו של אברהם מטלון וכן את המבטא העליז של ז'בוטינסקי. אם יש קשי בכתב העברי הוא קטן וזניח יחסית ללשונות אחרות ולא כמו שמר סובול מבקש להציג אותו כנחות. האם האותיות במלה האנגלית NEIGHBOUR מכוונות את הקורא לצליל נבור במקום ניגהבור? נכון שהכתב חסר אמות הקריאה אינו מכון את הקורא לצלילים הנכונים אבל אי הודאות במשמעות קטנה. לא משום שהכתב מתאים רק ל'יודעי ח''ן' או לכהנים כמו שאומר עזי ארנן כי אם בגלל תכונות הלשון העברית. הבאתי את הדוגמה של האותיות 'מת' - יש רק מלה עברית אחת אבל באנגלית לעצורים MT יוכלו להיות לא פחות משמונה מובנים שונים לחלוטין בהוספת תנועות שונות( MAT MATE MEAT MEET MITE MOAT MOOT MUTE). באפן דומה המלה 'שמעתיך' תרגומה באנגלית משפט של ארבע מלים .I HAVE HEARD YOU . אמנם בלא נקוד יש שתי חלופות לקריאת המלה העברית 'שמעתיךָ' (ך קמוצה) או 'שמעתיךְ' (ך נחה בשוא). אבל אותה ודאות קימת בהבנת המשפט האנגלי הארוך פי ארבעה -YOU אתה וכן את! אף על פי כן עלינו להודות כי הכתב הבלתי מנקד מביא אותנו לותר לפעמים על צורות מסוימות בגלל החשש כי לא יובנו. בגלל חשש זה מתמעט השמוש בבנינים הסבילים ובצורות קצרות. אנו נוטים לכתב 'הבן שלה' במקום 'בנה' מחשש לאי הבנה. נקוד חלקי נראה בזמן זה הפתרון היעיל. ועלינו לשקל גם שמוש בסימני הנקוד הבבלי העליון - האם יקל עלינו להשתמש בהם? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| NEIGHBOUR |
|||
|
|||
אבל, למרות הכתיב המשונה, ברגע שהכרת את הקריאה המקובלת של המלה, שוב אין לך בעייה לקרוא אותה נכון, וכנ''ל כשמדובר בכל הכתיבים היוצאים מן הכלל (כגון KNIFE), ואין הדבר הדבר דומה כלל לשלל הקריאות האפשריות המסתתר ויסתתר תמיד ב- MT . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| NEIGHBOUR |
|||
|
|||
''ברגע שהכרת את הקריאה ..של המלה שוב אין לך בעיה לקרא אותה נכון' אתה אומר כך על האנגלית. נדמה לי ששנית את עמדתך במאה ושמונים מעלות - האם לא נסית לומר כי הלשון העברית קריאתה קשה מקריאת לשונות אחרות שכתבן לטיני? אם למדת עברית למדת להכיר את המלה 'התנפל' ואין ספק בקריאתה. מדוע עלינו להעמיס על הקורא את תוספת אמות הקריאה ולכתב HITNAPPEL תוספת של ששים אחוזים במספר האותיות (מלבד הדגש הכפלן) כאשר אין בלשון מלים בנקוד חליפי HATNAPPEL HATNUPPEL HUTNAPPEL HOTNOPPEL ועוד ועוד כמו שקים באנגלית בצרוף MT? לא עוד אלא בזכות השמטת אמות הקריאה אנו ממהרים להכיר את התבנית 'התפעל' של מלים רבות? הוספת אמות הקריאה במקום תנועות קצרות מרחיקה מן ההגיה הנכונה. נקח למשל את הסיסמה של רשות השדור 'קול ישראל, כל החדשות'- האם הכתיבה 'כול' מוסיפה או גורעת את ההבנה? שוב אני חוזר לבעית ההגיה - הקרין אומר 'כל ישראל, כל הכדשות' KOLL YISRAEL KOLL HAKHADASHOT במקום לומר QOAL YISRAEL KOLL HAHADHASHOTH - מבטא את החולם המלא ב'קול' כאלו היה קמץ קטן (וכמובן מערבב בין ק לבין כ דגושה ובין ח לבין כ רפויה.). והרי החולם המלא של 'קול' מוצאו מו' עצורית QAWL כמו שאנו שומעים עד היום בערבית ספרותית אבל בלשון הדבור הערבית QOL. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| NEIGHBOUR |
|||
|
|||
לא שיניתי את עמדתי במאה ושמונים מעלות ואף לא בשישית מעלה, וכדי לא להטריח את הקוראים בדברים שלובנו כבר בעשרות תגובות, אשתמש בדוגמא שהבאת אתה זה עתה: מה קורה לאותה מילה קטנטונת ''כל'' כשמצטרפת אליה אות השמוש ''ש''? כיצד תקראנה אז? וכיצד תקרא המילה ''בן'' כאשר שולחים ברכה לבן? לבן= מאכל חלב חמוץ לבן= שצבעו כחלב ומה על לבן בלמד חלומה? ומה על לבן בלמד חרוקה? ומה על בן בבית חרוקה? ומה על בן בבית קמוצה? ומה על הבן של השכנה (בנה)? הזה האיש אשר בנה את ביתם? ומי לנו אשר יגרש את הסגול ויחזיר את החיריק אל מתחת להא בבנין הפעיל? אל נא נצפה שיעשה זאת איזה שכן קרוב או קרוב רחוק שכן יש להם צרות משלהם עם כן תפילותיו הנידחות של ביאליק והם לא יגידו לנו כן. הנילחם בכול אלה בעזרת קוץ היוד ומוט הוו, כפי שעשיתי פה ושם זה עתה? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מי שחושב שבברכה לבן |
|||
|
|||
מברכים על הלבן.... כשיודעים את השפה אפשר גם לקרא אותה. זה כל הסיפור. וככל שיודעים יותר, ככה קוראים טוב יותר ולהפך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אין תחליף לכתב העיברי |
|||
|
|||
הוא חסכוני, ללא אותיות VOWEL, ואפשר לקרוא חלק מן המילים בכמה צורות (חסכון כבר אמרנו). כאחד שלמד לקרוא ככל ילדי ישראל, קצת כמשחק בגן והיתר בכיתה א', אינני רואה כל בעיה בלכתוב ולקרוא עברית. ועד אני כי אני קורא בשטף את מיטב ספרותינו ומגוון עיתונינו ואינני מתעכב יותר מן הנדרש לצורך קריאה, וגם אינני נדרש לחזור ולקרוא שוב מילים כפולות משמעות, כי המילה בולטת היטב ע''פ תוכן הכתוב או האמור. כמו שכבר הראו כאן הכתב הלטיני מאריך את הכתיבה, מסרבל אותה ומעלים את אופיו של הכתב והדיבור העבריים בתבניות לטיניות מגושמות. הצורך בהתמרה אינו ברור ובודאי שאינו חיוני. כבר נרמז כאן שאפשר לכתוב באינטרנט בעברית ללא כל בעיה. בעולמנו המודרני נדרשת שפה זרה, בעיקר האנגלית. אז מי שצריך לדבר עם חו''ל שידבר ויכתוב באנגלית ככל הנדרש, אבל אני עדיין לא מבין למה ביננו אנחנו צריכים לכתוב אנגלית בשעה שהכתב העברי מתאים ככפפה ליד לשפה המדוברת? האין כולנו יודעים לכתוב בעברית שצריכים אנחנו לייבא את הכיבוש הלטיני שוב? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אפשר להתרגל לקרוא גם בראשי תיבות וקיצורים |
|||
|
|||
ואפשר ע''י שטיפת-מוח בילדות להתרגל לראות מילה מסוימת ולקראה כאחרת, כמו למשל לראות ''יהוה'' ולקרוא באופן אוטומטי ובלתי-מודע ''אדונַי''. ''זז'זצ''ל שלא היה אדר' מקצ' בשפ' העב' כ''ק בש' תרפ''ו שהכ' שהנח' ל' אז''ל הוא אבס' מפר' להפצ' שפ' לאמ' נעש' אח' המכש' המז' ביות' על ד' תח' הלאמ'''. וכל בחור ישיבה אמור לדעת לקרוא לפניך בנשימה אחת: ''זאב ז'בוטינסקי,זכר צדיק לברכה, שלא היה אדריכל מקצועי בשפה העברית, כבר קבע בשנת 1926 שהכתב שהנחילו לנו אבותינו זכרונם לברכה הוא אבסורדי, מפריע להפצת שפתנו, לאמור, נעשה אחד המכשולים המזיקים ביותר על דרך תחייתנו הלאומית''. (במחשבה שנייה, יתכן שאותו בחור ישיבה אינו משתייך למחנה הלאומי ויתקשה בזהוי ר''ת המאזכרים את זאב ז'בוטינסקי). ולא רק מי שמצוי בחטיבות הספרותיות השונות של שפתנו, כגון התלמוד והמדרשים, אמור לדעת במה מדובר - כי במאמר ובשרשרת התגובות המפרשות אותו יש יותר מאשר די לחכימא. הרבה יותר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה בדיוק רצית לומר? (-: |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה בערך רצית לשאול? |
|||
|
|||
הרי מהמחט של המאמר כבר הגענו כולנו לאחוריו של המומר... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה בערך רצית לשאול? |
|||
|
|||
לק''י האמת אולי כדאי לכתוב מאמר נפרד אבל בנתיים - האותיות הלטיניות אינן מתאימו לנו. וסרות האותיות ח ע צ ש ת דגושה ולא דגושה. ג' לא דגושה מי לא מגחך כאש הוא נתקל בבטוי זיונות או במילה היפה. זה לבד מספיק כדי להוריד את ההצעה מסדר היום. וכבר אמרתי שאין לנתק את ההצעה מתפסיות נוספות שהכות בעלה כאן שלהן אתיחס בהזדמנות אחרת. אליצור | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה בערך רצית לשאול? |
|||
|
|||
אז מה באמת אתה רוצה לומר? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה בדיוק רצית לומר? (-: |
|||
|
|||
ראה בבקשה תגובתי מהיום לעדו סובול - הבאתי דוגמות להראות כי בכל שפה ויכולות להיות חליפות רבות למשמעות של מלה מבודדת והקורא בוחר את המשמעות המתאימה על פי ההקשר כאשר באה המלה בתוך משפט. רבוי המשמעויות האפשרויות אינו מגרעת של הלשון העברית בגלל הכתב שאינו לטיני. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| NEIGHBOUR |
|||
|
|||
הרשימה של המלים השונות שיצרת מצרוף האותיות 'לבן' משעשעת את חובב הלשון ומעידה על יכלתך הלשונית הגבוהה המפורסמת אך אינה מעידה על קשי בהבנת העברית. בכל שפה אנו מסתמכים על ההקשר ומבינים את המשפט השלם -( בשפת הדבור אין הפרדה ברורה בין המלים. בתרכית נשמעות כל ההברות ברצף אחד, בצרפתית מתחבר סוף מלה אחת המסתימת בעצור למלה הבאה אחריה המתחילה בתנועה, וגם באטלקית אין תמיד הפרדה בין המלים. ) אביא דוגמה לתלות המשמעות בהקשר. המלה האנגלית HAND - הכל יודעים כי מובנה 'יד'. האמנם? בדקתי תרגומה במלון אלקלעי והנה התרגום- יד, כף, זרוע, צד (ימין או שמאל), עזרה, טפח (ארבע אצבעות), זריזות, מיומנות, רשות, כתיבה, חתימת יד, פועל, מלח, חבר ( למשחק קלפים), קלפים ביד, תביעת יד, משחק, קרבה, רֶוַח, תועלת, מקור, סוכנות, נגיעה, אפן, מחוג ( של שעון), מזומן בנוסף לרשימה זאת לתרגום שם העצם באה רשימה נוספת לתרגום הפעל הנכתב בדיוק באותו אפן ובאים כמעט שלשה טורים של בטויים הכוללים מלה זאת המרחיבים את המשמעות של המלה. לא אלאה את הקוראים בהעתקת תרגום מלה פשוטה שמושית אחרת שעלה בדעתי לבדוק אותה במלון אלקלעי. DRIVE - עשרים ותשע משמעויות של שם עצם ועשרים ושתים משמעויות של הפעל. הדוגמות הללו גם מראות כי במקרים רבים משמשמת אותה המלה גם לפעל וגם לשם עצם - בלא שתושם המלה בתוך משפט לא יוכל הקורא לדעת למה הכונה. נכון הצליל שוה - אבל המשמעות שונה לחלוטין. האם הכתיב הלטיני פותר את הקשי של הקורא בהבנת המשמעות? לאחר זאת, אודה ואומר כי צורת הכתיבה הנוכחית חסרת הנקוד - בהוספת אמות קריאה או ללא הוספה זקוקה לשפור. פעמים רבות אנו נרתעים משמוש במלים שונות בגלל החשש כי לא יובנו בכתיב לא מנקד. הדוגמות שהבאת בתגובתך ממחישות את הקשי. השפה מתרוששת בגלל הפסד מלים וצורות בכתיב הלא מנקד. לדעתי, עלינו להפיץ את המנהב של הוספת נקוד חלקי בכל מקרה שהכותב חושש כי לא יובן. אני מצטרף להצעת יובל רבינוביץ לנקד את ספרי הלמוד. בצורה זאת ילמד הקורא להכיר את המלים בצורתן הדקדוקית בלי כל אותן אמות קריאה נוספות בודדות וכפולות כמו שהאנגלי לומד לזהות את התבנית NEIGHBOUR . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| CUT, TAKE, BANK, STRIP, CELL, ETC. |
|||
|
|||
עצר, ערך, שאר, קצר, מדבר, מעל, חרב, חזה, לחם, בינה... שימו נא לב שכל אחת ואחת מהמילים הנ''ל בעברית ניתנת לשתי קריאות שונות לפחות, וזה עוד לפני שהגענו למשמעויות השונות שעשויה לסמל כל אחת מהקריאות! לא כן הדבר באנגלית, שאליה נטפלו כאן רבים, משום מה, ואשר בה פטור הקורא מהניחוש הבלתי אפשרי של הקריאה הנכונה כאשר המילה עומדת בפני עצמה. בכוונה נמנעתי מלגעת כאן בקריאת שירה בלתי מנוקדת, מפני שהדבר משול לנתינת מכשול לפני עיוור. למעוניינים להיכנס לפרדס של ריבוי המשמעויות, אני מציע להקדים ולעבור דרך המאמר ''בינה מלאכותית או מלאכת מחשבת'' שפרסמתי בזמנו בחדשות מחלקה ראשונה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עצר, ערך, שאר, קצר, מדבר, מעל, חרב, חזה, לחם, בינה... |
|||
|
|||
מה בדיוק קשה לך לקריאה במילים אלה? שים לי אותם במשפט (קונטקסט - בעברית מדוברת) ואומר לך איך לקרוא ולנקד אותן. לעומת זאת, כתיבתן בלטינית תהרוס אותן. זמן ההתמודדות מול המילה , בעיקר הכתיבה, יגדל, כגודל גדילת המילה. גם בקריאה לא נרוויח כלום. אולי הילדים שילמדו לראשונה על בשרם את הכתיבה הלטינית של העברית יוכלו לחיות עם זה בשלום הלאה. אבל שום יתרון לא ייצא מזה - לא בהבנה מיידית ולא בכתיבה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אם זקנתך מדברת אידיש היא יכולה להתרגל בקלות לכתב מתקדם |
|||
|
|||
אך למתכנה ''שמחת זקנתי'': קשה לי להבין איך זה שאחרי דיון כה מפורט, עדיין לא הצלחת לרדת לשורש הבעייה. חוץ מזה, לבי לבי על האנגלים שהכתב שלהם מאלץ אותם לכתוב אותיות כה רבות ולשיטתך ''מיותרות''... ולמרות זאת, הלוואי על העברית תפוצה כלאנגלית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אם זקנתך מדברת אידיש היא יכולה להתרגל בקלות לכתב מתקדם |
|||
|
|||
מה הקשר לתפוצה? עם ישראל הוא קטן, ותפוצת העברית היא בהתאם. הערבית, למשל, היא שפה שעל פי הקריטריונים שלך זקוקה גם היא להחלפה. בעולם יש 219 מיליון דוברי ערבית, דבר העושה אותה לרביעית בעולם מבחינת הדוברים, והשניה או השלישית מבחינת תפוצה גיאוגרפית. אם הקריטריון היה להצטרף לשפה שיש בה מספר הדוברים הרב ביותר, היינו בוחרים בסינית-מנדרינית, המדוברת בפי 874 מיליון איש, בערך פי 2.5 ממספר דוברי האנגלית. מספר דוברי הסינית בעולם הוא כמעט כמו מספר דוברי כל השפות שבהן משתמשים בכתב הלטיני, על כל הוריאציות שלו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לצון נופל על לשון... |
|||
|
|||
תשובתי הייתה מכוונת למי שטען כי הוספת אִמות קריאה לכתב העברי - תסרבל את הכתב החסכוני והנוח לעין, לעומת האנגלית, לדוגמא, שכל מילה בה ארוכה ולא נוחה לקריאה... הדוגמא שהבאת מהסינית עשתה לטיעון שלי שירות יפה, כמו רוח-הסתיו בשירו של גרי אקשטיין, בכך שהגחיכה שבעתיים את הטיעון המוזר בדבר מסורבלותה של האנגלית, בשל השתלבות התנועות כאותיות שוות-זכויות בין העיצורים. התכוונתי, בבדיחות הדעת כמובן, שלא זה מה שיפריע לתפוצתה של העברית בין גויי הארצות, ומאליו יובן שאשמח מאוד אם תפוצתה של העברית תפרוץ ימה וקדמה, דרומה ונגבה, והיא זו שתכבוש לנו ארצות ועמים, כמו שעשתה האנגלית, למרות הכתב ''המסורבל'' שלה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| CUT, TAKE, BANK, STRIP, CELL, ETC. |
|||
|
|||
הבעיה של המלים הבודדות שאתה מבקש לה פתרון היא מלאכותית. איפה מופיעה רשימת המלים הבודדות שהבאת אם לא במִלּון? ושם יש לנקד. 'באנגלית אשר בה פטור הקורא הפטור מהנחוש הבלתי אפשרי של הקריאה הנכונה של המלה העומדת בפני עצמה' כדבריך, לאיזה משמעות מתיחסת המלה DRIVE ? כל עשרים ותשעה המובנים של שם העצם ועשרים ושנים המובנים של הפעל, וגם אף לא אחד מהם. המלה העומדת בפני עצמה אינה יכולה להתיחס למובן מסוים ותקבל את מובנה כאשר תהיה חלק ממשפט. התלוננת כי הכל נטפלים לאנגלית. אקח דוגמה מן הצרפתית. מה חושב הצרפתי כאשר הוא שומע את הצליל PARL? מה המלה הכתובה שתעלה בדעתו? PARLE,PARLES, PARLENT את התשובה ידע רק אם למלה מצרף כנוי הגוף. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| איזו בעיה פותר הליטון? |
|||
|
|||
בתשובה ליובל רבינוביץ: משפט אחד בדבריך היה מלא מילות שלילה והתקשיתי להבינו, עד שמחקתי בהתאמה את מילות השלילה המתאימות ויצא לי: ''אורנן חושב שהכתב העברי מתאים לעידן המחשב והאינטרנט''. ובכן, טענה זו לא טענתי מעולם. להפך. אני סבור שהכתב העברי אינו מתאים לעידן המחשב והאינטרנט. נכון שניתן להשתמש בכתב שלנו לעניינים מוגבלים במחשב ובאינטרנט, ונכון שפעולות המחשב בכלל הולכות ומוקלות, אבל אי אפשר להשתמש בכתב העברי בשימוש מושכל וגמיש כפי שאפשר להשתמש בכתב הלטיני. מה הפלא. המחשב נבנה מלכתחילה כשהכתב הלטיני ביסודו. עוד תיקון אחד: ISO התחילה את יצירת תעתיקי השפות כשהמחשב והאינטרנט כבר היו בפעולה ובשימוש. התעתיק לעברית ISO FDIS 259-3 נתקבל בשנת 1999. בהקדמה הכללית לתעתיקי כל הכתבים הלא-לטיניים יש התייחסות מפורשת לעבודה במחשבים, וכמובן המחשב ויכולותיו מובאים בחשבון בהכנת התעתיקים. אבל המחשבה על הצורך למצוא תעתיק נאות של העברית לאותיות לטיניות נולדה הרבה לפני כן, כי הכתב העברי הקיים לקוי בליקויים חמורים. ידוע יפה שהם מפריעים להפצת הלשון ומכבידים גם על מי שגדל בה כלשון אם. אמנם, אלה האחרונים אינם מרגישים את הקשיים האובייקטיביים הקיימים בכתב העברי, וחושבים שכך הוא סדר העולם, למשל, שלקרוא מילה אפשר רק אם אתה רואה מה כתוב סביבה, שלהתבלבל בכותרת קצרה ולא להבין אותה זו ''תופעה טבעית'' וכדומה. כשאדם מנסה לבנות תוכנית מחשב שתבין עברית – שם מתגלים מייד החסרונות הקיימים בכתב העברי (לא בשפה העברית!). שם קל לראות את החסרונות. אבל החסרונות האלה קיימים תמיד, בין שאתה מכוון את מאמציך ללמד את המחשב לעשות מה שכל ילד יודע, ובין שאתה קורא תמים של טקסטים בשפה. שפות רבות בעולם סיגלו במאות השנים האחרונות את האותיות הלטיניות. לא תמיד הספיקו האותיות לשפות אלה. למשל, הספרדית נזקקה להבחנה בין i כתנועה ובין ההגה המתאים לה, וכך יצרו את האות i הארוכה, וקיבלו j. האות V היא שינוי קל של U. שתים אלה לא היו בלטינית. גם ה-W היא יצירה מאוחרת. ובשפות אחרות השתמשו באותיות קיימות, אבל הוסיפו להן כל מיני קווים ונקודות. (חשוב לציין שכל אחת מהן היא אות לעצמה, לכן זה לא כמו הניקוד בעברית, שכל נקודה היא סימן לעצמו ואינה קשורה בשאלה איזו אות היא באה ''לשרת''.) בתוכנית WORD תוכל למצוא את האותיות שנוספים להן סימני נקודות וקווים, והן משמשות חלק ניכר משפות העולם. לכן לא נכון מה שכתב כאן אברהם שלום ש''השמוש באלף בית הלטיני בתרכית - אינו מצלח לחלוטין'', כי ''בתורכית נאלצו להוסיף אותיות או תגים עליונים ותחתונים''. כך עשו גם בצרפתית, בגרמנית, בשוודית, בפולנית, בספרדית ובעוד עשרות שפות! וכולן הן אותיות שוות ערך ולא ''פחותות'' במשהו. אין כל קושי למצוא את האותיות המתאימות גם לצורך הדיוק המלא לשפה העברית. הישראלים לומדים רק אנגלית והם חושבים שכך כותבים ''בעולם הגדול''. אבל סטו מעט לצרפתית או לגרמנית או לעוד שפות רבות, ותמצאו הרבה אותיות המכילות סימנים דיאקריטיים. עוד פרט: תעתיק ISO מביא בחשבון שאין עדיין מקלדת מתאימה לסימנים המיוחדים של העברית, כגון ח – H ונקודה מתחתיה, ט – T ונקודה מתחתיה, ש - S שמעליו סימן v קטן, וכן שחובה להבחין בין א ל-ע, וקשה להבחין ביניהם כששניהם מסומנים במירכא: א = ` ו-ע ='. לכן היתירו להשתמש בסימן המקלדת & בתור סימן לשעת הדחק בשביל ע. ב-X בתור סימן ל-ח', ב-@ בתור סימן ל-ט'. אינני יכול להעיר כעת עוד הערות על המשך השיחות וההערות שהעירו רבים. רק בקצרה על עניין משמעויות של מילים. בכל שפה יש מילים שהן רב משמעויות. זה טבעי לכל שפה,ונובע בעיקר מפיצולי השימוש במילים. אבל הכתב העברי מזמן עוד רב משמעות, מיותרת לגמרי, ונוספת על רב המשמעות המצויה בכל שפה, והיא – אפשרויות קריאה שונות של אותה מחרוזת האותיות. זה נובע מחמת פגם מהותי של הכתב, שאינו מסמן את כל היסודות שמהם מורכבת המילה. הוא עבר אלינו בירושה מתקופה של המצאת ההאלפבית, וכל כתבי האלפבית שהתפתחו ממנו (מן הכתב העברי הקדום) - הכתב היווני, הקירילי, הלטיני, המונגולי, ועוד -התגברו על הפגם הזה, שהוא בראש וראשונה חיסור התנועות, ושנית חיסור המיכפלים. נוסף על כך – עוד חיסרון אווילי – אי השארת רווח אחרי מילות שימוש קצרות, מה שכמובן מגדיל את מספר הקריאות האפשריות של המילים. את ה-חיסרון הזה אפשר לתקן גם ב-כתב ה-עברי ה-קיים (ואני אפילו היצעתי זאת פעם רשמית ל-אקדמיה, אבל שום דבר לא נעשה ב-נדון). nir`e li mat`im liktob kamma millim &ibriyot ba-ktab ha-ze $e-`ni mamlic &alaw. ulay et ha-pasuq $e-hebe`ti oto lipnei ken : attem niccabim ha-yom kullkem. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| איזו בעיה פותר הליטון? |
|||
|
|||
את הדיון התאורטי אפשר להכריע בצורה נסיונית. כמה שנים נדרשות לתלמיד בבית ספר יסודי באנגליה להגיע לקריאה רהוטה וכמה נדרשות לתלמיד בארץ? לפני הכתה הראשונה בבית ספר באנגליה יש בית ספר מקדים INFANTS SCHOOL לבני חמש המתחילים את למוד הקריאה עד גיל שבע ואז יעבר הילד לכתה הראשונה בבית הספר היסודי PRIMARY. בתום השנתים יוכל הילד לקרא ספרים פשוטים. בישראל - כל עוד נהגה שיטת הלמוד של צלילים - צרוף אותיות ותנועות - יכלו ילדים רבים לקרא ברהיטות כל טכסט מנקד בכלל זה קטעים מן המקרא. הלטיניזציה של התרכית אינה מעתיקה בצורה מדויקת את המלים הערביות הרבות שחדרו לתרכית. אשר לתרכית עצמה - אין להתעלם כי הלטיניזציה עדין כוללת בתוכה מעין סימני נקוד - האות O צלילה שונה אם יש או אין שתי נקודות מעליה וכן האות U צלילה שונה אם יש קו אפקי מעליה והאות A צלילה שונה אם יש סימן CIRCUMFLEX מעליה וכן האות G ההופכת לנחה אם אותו סימן מופיע מעליה. אפשר לטען כי אלו אותיות נפרדות אבל מכל מקום אין סימנים אלה כלולים בכתב הלטיני המקורי. הזכרת עוד לשונות ובהן אותיות וקוים מעליהם ומתחתיהם - האם אין הקורא רואה לנגד עיניו שתי שכבות של כתב כמו שקורא הכתב המנקד רואה שלש שכבות? אמנם נכון כי המחשב כותב אותיות אלה בהנף אחד, ולא כמו הנקוד. ונוסף לזאת האין שארית של נקוד בצרפתית? שני סוגי ACCENT ועוד סימן CIRCUMFLEX הנוספים מעל אמות הקריאה ומשנים את צלילם? ובסופו של דבר השאלה היא תרבותית. האנגלים אינם מתקנים את הכתיב שלהם למרות מגרעותיו הרבות כיון שאינם רוצים להנתק משקספיר. האם מבקשים אנו להנתק מן המורשת הספרותית העצומה שלנו למען נוכל לכתב ביתר קלות במחשב את הגיגינו? והאם אין הכותבים בדאר אלקטרוני באנגלית מפתחים להם ראשי תבות וקצורים כי הכתיב שלהם ארוך מדי? כלומר הם חוזרים לכתיב ה'חסר' דוגמת המודעה עבור קורס קצרנות בשיטה חדשה IF U CN RD THS MESSG U CN LRN SHRTHND. מצאתי תועלת בכתיב הלטיני שהבאת להגברת התודעה של הגית העצורים השמיים והכפלת האותיות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הכרעה נסיונית |
|||
|
|||
אשיב לך כיהודי בן יהודיה ויהודי, בשאלה: כמה שנים נדרשות לתלמיד בית-ספר בישראל כדי להבין שלעולם לא יידע לנקד ניקוד תקני, ולעתים קרובות - גם לא להסביר מדוע מילה מסוימת מנוקדת באופן זה ולא באופן אחר, ומדוע ישנן מילים שיש להן שני סוגי ניקוד ושניהם תקניים. וכבר הזכרתי, בתשובה לאחת התגובות הקודמות, כשל נוסף שמזמן לנו הכתב העברי: העיתונות מלאה על גדותיה בנוסחי כתיב שונים; לעתים קרובות מופיעים נוסחים שונים באותה כתבה עצמה. גם הספרים העבריים אינם פטורים מריבוי נוסחי כתיב: בסריקה שערכנו בשעתו לצורך בחינת נוסחי כתיב שונים, על מדגם מכובד אך לא עצום, שהכיל בסך הכל עשרים וחמישה מיליון מילים, מצאנו, בין יתר המציאות המדהימות, שהמילה הנפוצה ''צהרים'' מופיעה ב- 8 צורות כתיב שונות: צהרים, צהריים, צוהרים, צוהריים, צהורים, צהוריים, צוהורים, צוהוריים (הצורה האחרונה מייצגת בקירוב הרב ביותר את הקריאה התקנית, אך גם היא עלולה להיקרא בשיבושים נוספים על אלה הקיימים כבר בדיבור: ''צוּהוּריים, צוֹהוּריים, צוּהוֹריים וכדומה). גם האקדמיה ללשון מתירה מפעם לפעם, מתוך הכרח מחוייב המציאות, לחרוג מכללי הכתיב חסר הניקוד שהיא עצמה קבעה [כגון ההיתר לבדל באמצעות י' לא תקנית בין שתי מילים הנכתבות באותה צורה (לדוגמא: מנהל - מינהל)], וכל אחד מנצל את ההיתר הזה כראות עיניו. אז למי קל יותר - לילד אנגלי או לילד ישראלי? ואגב, הקשיבו נא בזמנכם החופשי להגיותיהם (לא לגעיותיהם)של חברי הכנסת, בין שהם קוראים נאומיהם מן הכתב ובין שהם קוראים קריאות ביניים... (כל מילה נוספת בנושא כאוב זה - מיותרת). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בתור אחד שלא יודע כי |
|||
|
|||
אומרים עשרים וחמש מיליון מילים ולא עשרים וחמישה, דומני כי תיטיב לעשות אם לא תתיימר ללמד אותנו את שפתנו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| 25 מיליון |
|||
|
|||
מר סובול צודק (במקרה הזה). הנכון הוא עשרים וחמישה מיליון, ואין זה משנה אם מדובר במילים או בתפוחים. מה שנמנה כאן כ-25 הוא המיליונים ולא המלים. לכן 500 זה תמיד חמש מאות ולא חמִשה מאות, ואין זה משנה מה אנחנו מונים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| 25 מיליון |
|||
|
|||
אתה יודע מה, אני אבדוק את עצמי. אם צדקת אני אתנצל (מבלי להסכים כמובן לשאר השטוית של ה''ליטון'') | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| להמושה |
|||
|
|||
מה יש פה לבדוק? פלטת שטות - הקדם והתנצל. שטותך לא היתה בבחינת ''טעות לעולם חוזר'' אלא בבחינת: ''מהר שלל חש בז'' ואני מאחל לך שהיא תסולח. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אכן טעיתי וחבל |
|||
|
|||
ועדיין כמובן הליטון הוא שטות גמורה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בתור אחד שלא יודע להבדיל בין זכר לנקבה |
|||
|
|||
מר המושה, אל נא תנהג בפזיזות: מוטב לך, בטרם תסתער בחמת זעם על ''האויב'', לבדוק אם יש לך כדור בקנה. ואם אתה סתם מסתובב לך להנאתך כשנשק דרוך בידך, אנא דאג, לטובתך ולטובת הסובבים אותך, שהוא יהיה בָּדוּק ונָצוּר. תּוֹדָה בשם כולנו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ל-המושה |
|||
|
|||
בדקתי בלו''ז שלי ולא מצאתי בו, לשמחתי, אפילו שעה אחת פנויה ללמדך עברית כהלכה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| איזו בעיה פותר הליטון? |
|||
|
|||
1. בלי ספק, ילד הלומד לקרוא את שפת הדיבור שלו לפי כתב המכיל את כל יסודות המילה רוכש את יכולת הקריאה הרהוטה ביתר מהירות ובלי ייסורי ספקות . אגב, סח לי ידיד שגדל ולמד בתורכיה, כי לפי סקרים שנערכו שם, התקדם החינוך בתורכיה ביותר משנתים וחצי מאז החלו ללמד קריאה לילדים בכתב לטיני. כלומר, מה שנלמד לפני כן בכיתה ז' - היה לנחלת הילדים כבר בכיתה ד'. 2. הכתב הלטיני התפתח גם הוא מן הכתב העברי העתיק, וטבעי שכאשר שפה חדשה מצטרפת אל המאות שכבר החלו להיכתב באותיות לטיניות, יכול להיות מורגש צורך להוסיף אות שלא הייתה לפני כן בין האותיות הלטיניות. ברוב המקרים כדי ליצור אות חדשה (אות חדשה!) לוקחים אות לטינית קיימת ומוסיפים לה סימן הבחן, ואז יצרו אות חדשה. זה כלל לא דומה לניקוד העברי או הערבי. בניקוד העברי האות לחוד וסימן הניקוד לחוד (גם סימן הניקוד הוא ''אות''). אותה האות יכולה להופיע כשאיתה ניקוד זה או אחר, והיא עצמה לא משתנית. אבל U גרמנית כשיש מעליה שתי נקודות אינה נוגעת כלל לקיומה של U ללא שתי הנקודות. אלו הן שתי אותיות נפרדות שכל אחת מהן בעלת מעמד משלה, מעמד השווה לכל שאר האותיות בשפה. אין כלל ''שתי שכבות בכתב'', אלא ''שכבה אחת'', בדיוק כשם שהאות i הקטנה או האות j הקטנה מכילה נקודה מעליה בתור חלק ממנה, ואין כאן ''שתי שכבות''. באותיות הלטיניות המכילות סימני הבחן אין שום ''שארית של ניקוד'' ר''ל. 3.הסיבה שהאנגלים אינם מנתקים את עצמם מן הכתב שלהם היא שהכתב שלהם מצוין. להוציא עיוותים קלים ומעטים הוא מוסר יפה את מבנה המילים האנגליות, ואיננו נכנע לשינויי הדיאלקטים האנגליים הרבים. לכן הוא יכול לשמש בנאמנות את כל המבטאים הקיימים. אילו היו משנים אותו כדי ''שיהיה פונטי'' - השפה האחידה הייתה מתפצלת לחמש או שש שפות נפרדות, שכולן חוץ מאחת היו נהפכות לבלתי מובנות לדוברי אחת מהן. כתב טוב של שפה צריך לשקף את המבנה של המילה, והדוברים יש להם ''חוקי קריאה'' משלהם שהם מפעילים אותם - כל אחד לפי מבטאו והרגליו - על השפה הכתובה. לא בכל מקרה צריך לשאוף לכתב שייצג את המבטא של אותו חלק בין הדוברים שנחשב ל''משובח''. לכן, התעתיק של העברית לאותיות לטיניות צריך לשמר את המבנה של המילה, ולא לשאוף לנסיון חסר סיכויים למסור את המבטא של המילה (איזה מבטא? ספרדי? אשכנזי? תימני? יקי? אמריקני?). המנהג הנפוץ בימינו - לכתוב מילים עבריות באותיות לטיניות לפי מה שמקובל במבטא האנגלית - פוגע בהבנת המילים ופוגע בתפיסת השפה העברית. מעתיקים ח' ו-כ' ch כאילו הן זהות, א' ו-ע' מושמטות כליל, מפרידים בין ב [b] ובין ב [v] כאילו הן שתי פונימות נפרדות, ועוד. 4. עברית באותיות לטיניות עשויה רק לשמור על העברית מפני כל הנגעים שמנית במכתביך הרבים. ואזכיר לך את דברי ביאליק שדיבר על ''כינוס וגניזה'': כל דור, אמר, צריך לכַנֵּס את מה שיקר בעיניו ואת השאר - לגנוז (לא להשמיד, חלילה). כינוס היצירות היקרות לנו היום בתעתיק לטיני טוב עשוי רק להבטיח את שמירת התרבות שלנו, ולא השמדתה. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי