  
  
  
|
 |
|
||
  לאורי מילשטין - שני יוסף בן שמעון |
|||
|
|||
המאמר שלך בערוץ 7 הרבה יותר טוב וחשוב מהמאר שלי. שמחתי במיוחד לקרוא את הקטע על תפקידה המסוכן של אמריקה. אחזור על הלינק: האם יש איפה שהוא ברשת מאמרים נוספים שלך? | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| ישראל ואמריקה |
|||
|
|||
בתשובה לשאלתך - ברשת מצוי מאמרי 'התובעים ולא הנתבעים' על הפליטים היהודים לעמת הפליטים הערבים - בערוץ 7 בענין אמריקה וישראל - בימי שלטון רבין ולפני אוסלו נדפס מאמרי בגליון 'מולדת' מתאריך אוקטובר- נובמבר 1992 וכותרתו 'האמנם ידידה?' אביא כאן מתוכו: מדיניות החוץ והבטחון של ישראל לוקה כיום במכשלה עיקרית אחת - ההנחה לפיה ארה''ב היא ידידת ישראל. ארה''ב זקוקה אכם לישראל חזקה, אבל מדיניותה במזרח התיכון מעותת ורצופת כשלונות. ארה''ב התערבה לאחר כל מפלה צבאית ערבית, עצרה את ישראל והצילה את הערבים מתבוסה מכרעת. כך, במדיניותה זאת, הפכה את הפסדם הצבאי של הערבים לנצחון מדיני, ונטמן הזרע למלחמה ערבית נוספת נגדנו. הגורם האדיר המסלף את חשיבתה של ארה''ב במזרח התיכון הוא האנטישמיות המודעת וביתר תוקף הלא מודעת. הכפירה בהשפעת האנטישמיות בעצוב המדיניות האנטי ישראלית מונעת מאתנו את הרצון והיכלת לסכלה. להפך, עוותי החשיבה הגלותית יצרו בנו את הנכונות למלא את תפקיד השעיר לעזאזל.ודחפו אותנו לפייס ולשחד את אויבינו - כפרס על תוקפנות יום הכפורים קבלו הסורים את הבשן ואת קוניטרה שהפסידו בנסיון ההשמדה הקודם ב1967 ...פרשת החטופים בלבנון מדגימה בימים אלה את נטית המערב לאנטישמיות ואת התלהבותנו להקריב עצמנו בנסיון למצא חן. ...בוש [האב] חולק שבחים לסוריה ולאירן ומגנה את ישראל על שהיא מחזיקה בני ערובה שיעים ללא משפט. ואילו ממשלתנו מתנדבת לפדות את האמריקנים והבריטים בדם יהודי, בשחרור מחבלים שיחזרו לרצוח יהודים לאחר שחרורם... מחיר העמידה מול לחצי האמריקנים הוא כאין וכאפס מלו סכנת אבדננו אם נדרדר במדרון שהם מועידים לנו | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אמריקה וישראל |
|||
|
|||
מפתיע! מאחר ומה שאני כתבתי בנושא זהה כמעט לחלוטין, אבל שנתיים מאוחר יותר, לא נותר לי אלא להישבע שלא העתקתי... מרגש לדעת. אנא שלח לי כל מאמר שאתה מפיץ. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מניעת ניצחון ישראלי ב-1973 ? |
|||
|
|||
ניתוח הקרב על העיר סואץ ביום האחרון למלחמת יום הכיפורים והמהלכים הכושלים בגזרת עיסמאיליה מלמדים שספק אם היתה לישראל אופציה של ממש להכריע את המצרים במלחמת יום הכיפורים ולפיכך ספק אם האמריקאים מנעו מאיתנו את ההכרעה.לעומת זאת האמריקאים הוטרדו מאוד מהאיום הרוסי להפעיל אז נשק גרעיני נגד ישראל. מוטרדות זאת לא נבעה מטעמים אנטישמיים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מניעת ניצחון ישראלי ב-1973 ? |
|||
|
|||
ד''ר מילשטין אתה המומחה לאסטרטגיה ולהסטוריה ובודאי נכונים דבריך על הזירה בעיר סואץ. אבל אני התכונתי לארמיה השלישית שהיתה מכותרת בסיני. הארמיה היתה נופלת ללא קרב רק מחמת הצמא והרעב לו נשארה ללא אספקה עוד שבוע, אבל ארה''ב הכריחה את ישראל לספק לה מזון - האם יש דוגמה אחרת למדינה הדואגת להחיות את אויבה שעוד לא נכנע? איני יודע כמה חששה ארה''ב מן האיומים הרוסיים. באותו זמן הקושי העקרי של ארה''ב והמערב היה האמברגו שהטילו הסעודים על משלח נפט - החיוני לא רק לכלכלה ולחיי יום יום אלא גם לצבא ולמטוסים. במקום ללחוץ על ישראל, יכלה ארה''ב לאים על סעודיה - 'חדשו מיד את מלא אספקת הנפט ולא - ניתן יד חפשית לישראל לפעול בכל הזירות ובכלל זה נגד שדות הנפט שלכם'. על הסעודים הגנו מטוסים אמרקינים ובלעדיהם לא היתה לישראל כל בעיה לפעול שם. האיום היה פועל גם מפני שהוא מתאים למה שהערבים היו חושבים כי הוא טבעי לעשות לו היו במקום האמריקנים. אשר לשנאת ישראל - מה היתה תגובת אמריקה לו אימה איזושהי מדינה לא ערבית למנוע אספקה חיונית? סעודיה היתה תלויה באמריקה - מבחינה צבאית ומבחינת כל צרכי המשק הסעודי - ממכוניות ועד מזון ובגדים ותרופות וכח אדם שיפעיל את תחנות החשמל ורופאים ועוד ועוד. - הסעודים מיצאים רק נפט ומיבאים הכל מן המערב. אפשר היה בקלות לעמוד נגדם ולהכריע אותם ולבטל את האמברגו של הנפט. אבל האמריקנים החליטו שיותר קל לשלם במטבע ישראלי - לחץ על ישראל לסגת - כי התשלום הזה קסם לשנאת ישראל ( אנטישמיות בלועזית) התת מודעת שלהם עצמם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מניעת ניצחון ישראלי ב-1973 ? |
|||
|
|||
כדי לכתר את הארמיה השלישית היה צה''ל צריך לשלוט בעיר סואץ. אבל צה''ל ברח מן העיר סואץ. ממילא הארמיה השלישית לא היתה מכותרת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה רע היה בלכתר גם את העיר סואץ |
|||
|
|||
בלי להיכנס אליה ולמנוע קשר בינה לבין ארמיה 3 ובינהן החוצה? הכניסה לסואץ היתה בהחלט מיותרת והיא נעשתה ללא חשיבה והגדרת מטרות המלחמה/הזירה, כהרגלנו בכל המלחמות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כיס האגם המר |
|||
|
|||
הנקודה החשובה היא שצה''ל היה בלי אוויר אחרי שלושה שבועות של מלחמה וספק אם היה מסוגל לנהל לאורך זמן מלחמת התשה בארץ גושן. ספק גם אם היה מסוגל למנוע כל אספקה מן הארמיה המצרית השלישית. בודאי לא היה מסוגל למנוע אספקה אווירית אם טייסים רוסיים היו מובילים אותה. במלחמת העצמאות הוכיחו המצרים בכיס פלוג'ה (קריית גת) כי הם מסוגלים לשרוד בתנאים קשים באיזור מכותר. אין סיבה להניח שהמצרים לא היו מצליחים לשרוד בכיס האגם המר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כיס האגם המר |
|||
|
|||
כיתור סואץ (ללא כניסה לעיר) היה סוגר את הכתר על ארמיה 3 והיה מסיים את את המלחמה במהלך ברור של נצחון. לא היינו צריכים להשקיע בכך מאמץ גדול יותר משבלאו הכי הושקע. תחינת במצרים להפסקת האש כבר צילצה באוזני האמריקאים, וברור הוא שפעולה זו לא היתה מעודדת שום תגובה מצרית. כי למצרים לא נשארו יותר כוחות כשרים לפעולה בכל הממרחב מהתעלה ועד לקהיר ולשפך הנילוס. אופציית הפעלת הרוסים לא עמדה על הפרק, משום שכל מהלך כזה משמעותו היתה העלאת רף הסכסוך של הרוסים מול האמריקאים. עובדה היא שכוחות רוסיים, כולל טייסים, עזבו את מצרים ימים אחדים בטרם המלחמה. לא נותר לרוסים כל כוח רציני שהיה יכול לבצע את ההטסות. גם לא היו שדות תעופה לנחיתה, להוציא את שדה תעופה שליד סואץ שיצא מכלל פעולה. כל הצנחות האספקה היו יכולות להוות מטרות לארטילריה שלנו, ולייעול המשך הפגיעה בכוחות ארמיה 3. בכיס פלוג'ה שרדו המצרים משום שלכוח הצה''לי לא היו אמצעים לפגוע בהם מנגד. רק לחץ אמריקאי ואיום התערבות צבאית בריטית שכנעו את בן גוריון לאפשר פינוי של הכוחות המצריים הלכודים. זה מה שקורה למדינה וצבא שמצד אחד אין להם כוח להכרעה מהירה וברורה ומצד שני צריכים להישען על סיוע בטחוני ומדיני חיצוניים. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי