|
כיתור סואץ (ללא כניסה לעיר) היה סוגר את הכתר על ארמיה 3 והיה מסיים את את המלחמה במהלך ברור של נצחון. לא היינו צריכים להשקיע בכך מאמץ גדול יותר משבלאו הכי הושקע. תחינת במצרים להפסקת האש כבר צילצה באוזני האמריקאים, וברור הוא שפעולה זו לא היתה מעודדת שום תגובה מצרית. כי למצרים לא נשארו יותר כוחות כשרים לפעולה בכל הממרחב מהתעלה ועד לקהיר ולשפך הנילוס.
אופציית הפעלת הרוסים לא עמדה על הפרק, משום שכל מהלך כזה משמעותו היתה העלאת רף הסכסוך של הרוסים מול האמריקאים. עובדה היא שכוחות רוסיים, כולל טייסים, עזבו את מצרים ימים אחדים בטרם המלחמה. לא נותר לרוסים כל כוח רציני שהיה יכול לבצע את ההטסות. גם לא היו שדות תעופה לנחיתה, להוציא את שדה תעופה שליד סואץ שיצא מכלל פעולה. כל הצנחות האספקה היו יכולות להוות מטרות לארטילריה שלנו, ולייעול המשך הפגיעה בכוחות ארמיה 3.
בכיס פלוג'ה שרדו המצרים משום שלכוח הצה''לי לא היו אמצעים לפגוע בהם מנגד. רק לחץ אמריקאי ואיום התערבות צבאית בריטית שכנעו את בן גוריון לאפשר פינוי של הכוחות המצריים הלכודים. זה מה שקורה למדינה וצבא שמצד אחד אין להם כוח להכרעה מהירה וברורה ומצד שני צריכים להישען על סיוע בטחוני ומדיני חיצוניים. |
כיס האגם המר
