פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
אבי מברוק
דוד סיון (שבת, 04/08/2007 שעה 20:38)הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה רואה שהיה כדאי לעשות את העבודה הזאת?

1. זו עבודה יפה שמציגה עובדות היסטוריות ואת הביסוס להן. חבל שאין לנו תרגום מלטינית אבל ברמה של הדיון כאן זה לא ממש משמעותי.

2. אני בכל זאת חולק עליך בנושא מה ראוי לעשות עם העובדות הללו. האם מה שקרה בארץ הזאת מאז הסיור של רילאנדי אין לו משמעות?

כמה שאלות נוספות על הפרטים שהצגת:
לאן נעלמו היהודים מעזה?
האם נכון לומר שבמהלך המאה ה-‏19 רבים מהיהודים שהזכרת עזבו את הארץ?
האם העובדה שמדובר בנוצרים פרוש הדבר שאין להם קשר, מורשת, לארץ הזאת?
*
*
הוספת תגובה



תודה על הפירגון.
אבי גולדרייך (שבת, 04/08/2007 שעה 21:06)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ןגם לך תודה על העריכה.

המאמר מתבסס על ספר , עדות הסטורית משנת 1695.
הדבר המשמעותי ביותר שקרה מאז היא העובדה שהחל משנת 1870
בערך החלו היהודים להתיישב ולבנות יישובים חדשים, ובעקבות כך הוקמה גם מדינת ישראל.

הספר הזה בצירוף סיפרה של פיטרס (מאז ומקדם) וספרו של מארק טווין , הוא חלק ממסכת עדויות שמתארת את ארץ ישראל שוממה, ללא כל עדות איזה עם ''פלסטינאי''. אדרבא, היישוב נהנה מחיזוק מתמיד ומעליה יהודית כמו תלמידי הגר''א שהתישבו בגליל.

לגבי שאלתך אם היהודים האלה עזבו במהלך המאה ה19 אינני חושב זכור לי שקראתי באיזה מקום שיהודי עזה עברו מכה מוראלית עקב היותם מרכז להפצת תורתו של שבתאי צבי על ידי נתן העזתי , ובהמשך עברו חלק מהם. לירושליים ולחברון עקב בעיות כלכליות, וצמצום היישוב היהודי.עד מאורעות 1936 היתה קהילה יהודית בעזה. (אם כי לא חקרתי את הנושא ).
במאה התשע עשרה , חל פתוח אדיר ביישוב היהודי והוקמו מקומות יישוב נוספים בנוסף למקומות הישנים טבריה צפת, חברון וירושליים .
חדרה, גדרה, רחובות, רשל''צ , ראש פינה, בני יהודה בגולן, מוצא, זכרון יעקב, יבנאל, כפר תבור, מחניים, ואף תל אביב ועוד הוקמו בעקבות התחזקות היישוב והגירה מאירופה בשנות השישים והשבעים של המאה ה19
הוספת תגובה



תודה על הפירגון.
דוד סיון (יום ראשון, 05/08/2007 שעה 6:19)
בתשובה לאבי גולדרייך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. את הספרים שאתה מזכיר (פיטרס, מארק טווין) אני מכיר היטב. הם אינם היחידים שעוסקים בדמוגרפיה של המאה ה-‏19 ובהחלט אינם עדות שארץ-ישראל שוממה. מצד שני הם אינם מציגים את המציאות בארץ כפי שרילאנדי מציג. בעיני המשמעות של זה היא:
1. היה שינוי משמעותי במהלך כ-‏150 שנה.
2. כנראה שחלקו של העם היהודי באוכלוסיה הוקטן.

ב. לתקופה ולהתרחשויות לאחר הביקור של מארק טווין יש משקל חשוב בניתוח המציאות. הגם שלעם ישראל יש מורשת הרבה יותר ארוכה זה לא יכול לבטל ולא צריך לבטל את המורשת של שאר התושבים. זאת בעצם הנקודה המרכזית שלי בדיון.

הרי טענת לפי הספר של רילאנדי שהיו כאן לא מעט נוצרים. מה עם המורשת שלהם (כעם או כחלק מעם)? מה עם אלו שהגיעו לכאן לאחר הסיור של רילאנדי? האם לאלו שהתורכים דאגו להביא לפה בערך בזמן סיורו של מארק טווין אין מורשת?

העיסוק שלנו במלחמה נגד העובדות הללו הוא מיותר לדעתי, להבנת המציאות. כמשקל נגד אזכיר שבדיבורים ובויכוחים עם פלשתינאים כאשר למדתי בארה''ב הם כל הזמן העלו את הטענה שהעם היהודי שלט כאן רק במהלך 70 שנה במהלך ההיסטוריה. גם הטיעון הזה ואחרים מהסוג הזה מיותר...

מה שאתה קורא פיתוח אדיר בתקופת העליה הראשונה היה קטן בהרבה ממה שאפשר לתאר כהתפתחות האוכלוסיה הפלשתינאית. נקודה למחשבה...
הוספת תגובה



המספר 150 שנה רק מטעה
חזי (יום ראשון, 05/08/2007 שעה 7:20)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה שצריך להדוק:
האם גידול האוכלוסיה הערבית בא בתגובה לתחילת הציונות.

אני משער כי זו הסיבה,
ולא סתם...
הוספת תגובה



המספר 150 שנה רק מטעה
שילה הרשושנים (יום שני, 29/10/2007 שעה 10:35)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כדאי לזכור שאיברהים פאשה הביא עמו עשרות אלפי עובדים ממצרים לפלסטינה לביצוע עבודות שונות והם שינו את המאזן הדמוגרפי.
הוספת תגובה



נכון זה חלק חשוב
דוד סיון (יום שני, 29/10/2007 שעה 19:35)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בדיקת עובדות על הדמוגרפיה של ארץ ישראל צריכה לכלול גם השפעות הדדיות מהסוג שהזכרת. אבל זה עוד לא הכל כי צריך גם לבדוק מה קרה כאן קודם; צריך לבדוק אם במקביל להגירה לארץ היתה גם הגירה החוצה. את הנושא הזה צריך לבדוק לגבי יהודים, ערבים ועוד.

תמיד כדאי ורצוי לבדוק את העובדות לפני שמסיקים מסקנות.
הוספת תגובה



העם היהודי
אבי גולדרייך (יום ראשון, 05/08/2007 שעה 8:25)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מספר היהודים כאן היה די יציב כנראה, אולם מספר הערבים
ובהסתמך על פיטרס רובם הגיעו לכאן כמהגרי עבודה ופרנסה.
השערים היו פתוחים לרווחה והפתוח היהודי הביא לכאן מהגרים רבים מאסיה, מאפריקה ואף מאירופה- מבוסניה. (בושניאק ) מסודאן (ג'יסר זרקא) ןמהודו (משפחת הינדי) ממצריים (אל מאסרי) מפרס (ש'אמי ) ומהמג'רב. (משפחות מוגרבי ) ערב רב שקיבל עליו את האיסלם ומהווה את הבסיס לפיקציה הפלסטינאית.
(וכנראה אסור להסתמך על מקורות ערביים יותר מידי מפני שכיום הם טוענים שישנם למעלה מעשרה מליון פליטים מפלסטין מטרתם לנפח את המספרים).

גם היום, פתח את השערים ותוך תקופה קצרה יגיע לכאן מבחר עמים מכל מדינות העולם השלישי, החל מסודאנים וכלה מערבים מכל המזרח הקרוב.

אני נוטה להאמין כי הנוצרים ישבו כאן מהתקופה הקדומה, במעמד של ד'ימי כשהיה השלטון חזק, ובמעמד של חופשיים בתקופות רבות.
מאידך, כמות הנוצרים לא עלתה, ונשארה בהתאם ליחסם המספרי דאז, ואפילו פחתה בגלל התאנות שכניהם המוסלמים.
רוב הנוצרים לא נלחמים בנו, ורבים מהם משרתים בצה''ל כמו הדרוזים, אין שהידים נוצריים המפוצצים את עצמם באוטובוסים. ישנם בהם גם כאלה שלא אוהבים אותנו - ראה עאזמי בישארה. אבל ישנם גם יהודים שתומכים בענין הפלסטיני בדרך זו או אחרת. החל מהבתולה פחימה, וכלה בשלום עכשו.
הוספת תגובה



העם היהודי
דוד סיון (יום ראשון, 05/08/2007 שעה 9:18)
בתשובה לאבי גולדרייך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ההגירה לכאן החלה עוד לפני העליה הראשונה והיציאה מבין החומות. חלק מכך, כך זכור לי כרגע, נבע מפעולות עידוד של המשטר העותמני אבל היו גם מהגרים אחרים.

ככלל אסור ולא כדאי להסתמך על מקורות מוטים בכל רגע נתון. אבל בהחלט לא מתאים לערבב בדיון ההיסטורי הזה את הבעיות והמסקנות הקשורות בטלי פחימה ועאזמי בישארה או את התנהלות קצין צה''ל בדהריה וכדומה. למרות שזה אולי קשה כדאי ללמוד על התהליך שהביא אותנו עד הלום
הוספת תגובה



אתה צודק
א. פרקש (יום שישי, 10/08/2007 שעה 15:28)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חלקו של העם הפלסטיני של היום הובא בשנות ה-‏40 של המאה ה-‏19 מסודאן. אלה היו עבדי-משרתי חיל הכיבוש המצרי במרחב עזה-השפלה וקצותיהם הגיעו עד לג'אסר אל זרקא בצפון. עימם היו קצת אדונים מצריים מחמולות מצראווה ואל-מצרי. עד היום יש להם נציגות נכבדה בעזה ובמשולש. בסוף המאה ה-‏19 הביאו בעלי אדמות מלבנון (של היום) עובדים פלסטינים מחוראן שבסוריה לעבודה באדמותיהם, שניקנו בקושאן מהשלטון העות'מני. לקראת סוף המאה ה-‏19 ותחילת המאה ה-‏20 הגיעו אפילו פלסטינים מבוסניה שנמלטו בשל רדיפות דתיות. העג'אמים הם פלסטינים מאיראן והאל-עראקי מעיראק וכו'. ביחד עם הפלסטינים ההסטוריים שתמיד ישבו בארץ הם החליטו ללא היסוס להקים עם פלסטיני מיד לאחר מלחמת העולם הראשונה. וז'בוטינסקי ידע מיד שהם עם פלסטיני חדש שקרם עור וגידים לנגד עיניו.

וכמובן שכחתי את הנוצרים הפלסטינים, שתרמו קצת יותר מהמוסלמים למשהו שיקרא אח''כ פלסטין הנקיה ממוטיבים יהודיים, אבל אותם פלסטינים מוכחדים בשיטתיות ע''י הפלסטינים לאורך כל תהליך הפיליסטוניזציה שלהם. רבים מהפלסטינים האלה חיים בשלווה ובשלות בארצם בארה''ב, פרגואי, ארגנטינה, אוסטרליה ואפילו באירופה.
הוספת תגובה



גם עניין ה''בדואים'' הוא עבודה עברית
מיכאל שרון (שבת, 11/08/2007 שעה 11:34)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ראיתי במו עיני, איך ממציאים את השקרים הללו, תוך צחקוקים על ''גאוניותם''.

גועל נפש, איך אנשים הופכים לשקרנים.
הוספת תגובה



אתה מוכן להיות ברור יותר?
א. פרקש (שבת, 18/08/2007 שעה 11:10)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הבדואים גאונים ושקרנים בשבילך?
מה ההשתלחות הזאת?
הוספת תגובה



מיכאל שרון התכוון לומר שהאמירה
עמירם כץ (יום שלישי, 21/08/2007 שעה 22:04)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שכל או רב תושבי הארץ הערבים במאות שעברו היו בדואים, היא אמירה תעמולתית לא נכונה.
הוספת תגובה



גולדרייך היקר. עד שאני לא רואה את הספר,
מיכאל שרון (שבת, 11/08/2007 שעה 11:20)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דבריך הם בחזקת פיברוק. אנשי ימין מסויימים מתמחים ''בשקר הקדוש'' למען עניינם, בבחינת ''המטרה מקדשת את האמצעים'' (דהיינו, את השקר), ואני מניח בסבירות גבוהה, שאינך יודע לטינית. ולכן, כל מה שעשית הוא שביקרת בחנות, רשמת את שם הספר, עלעלת בו כשעה, ורשמת כמה נקודות. לא בטוח גם שרכשת את הספר.

אדרבא, הבא לנו את הטקסט הלטיני.
הוספת תגובה



גולדרייך היקר. עד שאני לא רואה את הספר,
אבי גולדרייך (שבת, 11/08/2007 שעה 20:22)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

באופן כללי אין לי כל התנגדות לאפשר לאנשי מדע לעיין בטקסט הלטיני -אני אפילו שמח לכך.
קצת קשה לי לקבל את החוצפה שלך אבל זו זכותך להתנהג כך.
האיטרנט סובל הכל.

אני ממש מתאפק לא להשחיל לך בהקשר לתדמית השוטה שבנית לעצמך בדי עמל, לאישיותך הבלתי יציבה , ולהשכלתך המפוקפקת.
תהיה בריא.
הוספת תגובה



מיכאל, הנחותיך מופרכות בסבירות גבוהה מאד
דוד סיון (יום ראשון, 12/08/2007 שעה 7:40)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לפי הודעתך לא הקדשת דקה לעלעל בטקסט הלטיני שהוצג בפניך. האם זה בגלל שאינך יודע לטינית?

לכן דרישתך שיוצג בפניך הטקסט הלטיני היא קנטרנית ולא מכובדת. בלשון המעטה.
הוספת תגובה



למה הן מופרכות? זה עתה נימקתי מדוע אינן מופרכות ביחס לידע שלי
מיכאל שרון (שבת, 05/07/2008 שעה 7:10)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''מיכאל, הנחותיך מופרכות בסבירות גבוהה מאד''.

וגולדברייך עוד מעז פנים, ומכנה את בקשתי להביא לי את הטקסט הלטיני ''חוצפה'', ומגנה את ''השכלתי המפוקפקת''.

והרי אני אדם שהיקדיש את כל חייו הבוגרים למו''פ, ובניתי גופי ידע חדשניים ומשמעותיים בתחומי. ראה משהו שהוא בבחינת peer review (הערכת אנשי מיקצוע לעבודתי)

Sent: Thursday, November 22, 2007 1:25 PM
נכבדי
ד''ר מיכאל שרון
שלום רב
לפני תקופה קצרה שוחחנו בטלפון וביקשתי רשותך להיעזר בשאלון SMOS שפיתחת, במחקר בתכניתי לערוך.
אני מודה לך על נכונותך לאפשר לי שימוש בשאלון.
אוקיר לך תודה אם תואיל לשלוח אלי עותק מהשאלון. אשמח כמובן לשתפך בממצאים כשיתקבלו.
בתודה
ד''ר --
המגמה למנהיגות וניהול מערכות חינוך
ביה''ס לחינוך
אוניברסיטת בר אילן
רמת גן 52900

_______

Sent: Monday, November 26, 2007 7:57 AM

לד''ר מיכאל שרון
שלום וברכה
אני מוקיר לך מאוד תודה על מאמציך לשלוח את השאלון. סיפרתי אתמול לעמית מחקר - ד''ר --, על ספרך חלוקת קשב ועל התרשמותי מהחשיבה המעמיקה והשיטתית המוצגת בו. ד''ר וייס מתכנן לקרוא את הספר.
בברכה
__________

Sent: Tuesday, November 27, 2007 6:23 AM

שלום -

האם קיבלת אתמול בבוקר את השאלון? מה דעתך בנושא? אגב, איני בעל תואר דוקטור, נעשה בענייני האקדמי מעשה נבלה רחב היקף, שאין לו תקדימים רבים במדע, אף שבישראל, המדורגת על ידי משרד הסחר האמריקני בצמרת המדינות המפרות זכויות קניין רוחני, קיימת מסורת עניפה של גניבת קניין רוחני תוך פגיעה חסרת הכרה בגבולות במקור.

מיכאל שרון

_______

Sent: Tuesday, November 27, 2007 8:27 AM

למיכאל שלום
החומר הגיע באופן מלא, ניכר שטרחת בסריקתו ואני מודה לך על כך מאוד. כפי שציינתי, אני מתחייב להזכירך כמחבר השאלון וכמי שתרם תרומה משמעותית למחקר חלוקת הקשב. כאשר יתקבלו ממצאים, אשמח לשתפך בהם. לא ידוע לי מי פגע בך וכיצד. בכל מקרה, תרומתך למחקר וכישוריך הגבוהים ניכרים היטב גם ללא התואר הפורמאלי.
בכוונתי לשוב לספרך ולהתבונן באמצעותו בשאלון. דומני שהדבר יאפשר להבין טוב יותר את המניעים להיגדים השונים. אגב, האם ניסית, במהלך בניית השאלון לשלב פריטים עם התייחסות גלויה לפיצול קשב? לדוגמה נוחות / אי נוחות עיון בחומר המחייב מיקוד חשיבה תוך כדי האזנה למוסיקה.
בהוקרה רבה

___________

Sent: Tuesday, November 27, 2007 11:08 AM

שלום -,

תודה לך בקרב לב,

- זאת תוכל לקרוא, תוך הסבר מפורט לרציונל, בתת-פרק 2.9 עמ' 110 .

- העברתי בניפרד מהשאלון (המגלם קונספט קוגניטיבי שניתן לכנותו ''מטאפיזיקה יום יומית בזיקה ליכולת לאירגון סימולטני או לאינטליגנצייה סימולטנית'' גם סולמות דרוג המתייחסים לניסיון המלווה את חלוקת הקשב, כגון תחושת רמת אוטומטיות, תחושת רמת מאמץ, תפיסת משך הזמן בזמן חלוקת קשב'' ועוד.

אישית, אכן קיימת בענייני אנומליה זועקת לשמים ממש, וגלוייה לעין לא מעטים.

בכוונתי להשיג את התואר הפורמאלי ומינוי, אולי בחו''ל, תוך קרדיט ו-Acknowledgement על עבודות שעשיתי באוניברסיטה טובה, שעקב רמתה הגבוהה תוכל לעשות זאת, ומהטעם הזה תקטן הסבירות גם למעשי נכלים בקבוצה - שכן כאשר שם המשחק הוא מצויינות אמיתית (ואין המלה הזאת רק רטוריקה למשיכת תקציבים ותרומות), שעשועי נכלים וקידום שלא במשפט אינם נוהגים ויש כלפי ניצניהם הראשונים במידה שיצוצו סנקציות מיידיות.

בברכה,

מיכאל
_______

Sent: Tuesday, November 27, 2007 3:40 PM

למיכאל שלום
תודה על הפנייתי לפרק הקונקרטי בספרך.
באשר להתמחות בחו''ל, אכן לעיתים אין נביא בעירו. מכיוון שקריטריון הגיל משמעותי במקומות מבוקשים, מוצע לשקול מימוש מוקדם ככל האפשר של התכנית.
בהצלחה

___________________

Sent: Monday, March 22, 2004 6:36 AM
Subject: פרטים לגבי שאלון SMOS

שלום מיכאל,

שמי -- וברצוני לברר את האפשרות לקבל את עזרתך בעבודת המחקר שאני מעוניינת בה.

תחילה אקדים במספר משפטי הסבר:

עבודת התזה שלי הייתה בפיתוח חשיבה מערכתית למורים המלמדים היסטוריה, באחת מיחידות הנושא להוראה.

העבודה נעשתה במסגרת המסלול של ''תקשורת ומחשבים בחינוך'' בבית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב. המנחה לעבודת המחקר היה פרופ' דוד חן.

פיתוח החשיבה המערכתית היה בעזרת תוכנת STELLA ‏, תוכנה שפותחה ב- MIT‏. (כתובת האתר של התוכנה, http://www.hps-inc.com).

בחלק בתיאורטי של עבודת התזה שלי כללתי גם מידע מספרך: ''חלוקת קשב'' שהתייחס למיומנויות של החשיבה המערכתית.

בסוף חודש יולי אני מתעתדת לחזור לארץ, לאחר שהות של שנתיים במקסיקו-סיטי בשל שליחות מטעם עבודתו של בעלי.

אני מתארגנת לקראת הרשמתי להמשך לימודי לדוקטוראט, באוניברסיטת תל אביב.

הנושא שאני רוצה להמשיך ולחקור הוא חשיבה מערכתית.

אני מגבשת כעת את הצעת המחקר ומעוניינת מאוד לברר פרטים על השאלון שמוזכר בספרך ''חלוקת קשב''.

S.M.O.S. questionnaire (Sharon & Melamed Organization Scale)

השאלון מוזכר בספרך בעמוד: 290.

אני מבקשת את עזרתך באמצעות תשובות לשאלות הבאות:

האם אני יכולה לקבל פרטים על שאלון זה?

האם קיימים שאלונים נוספים הבודקים מיומנויות זהות?

אני מודה על הקדשת זמנך לקריאת מכתב זה

ומאוד אודה לתשובתך.

בברכה,

____________

Sent: Monday, March 22, 2004 1:48 AM
Subject: Fw: פרטים לגבי שאלון SMOS

- שלום,

שמחתי על ההתייחסות לעבודתי , בפרט בנושא החשיבה המערכתית-אינטגרטיבית. גישתי צמחה מתרומתי התאורטית להבנת תהליכי האירגון הקוגניטיבי והקשב, וספציפית, מתייחסת ליכולת גבוהה לחלוקת קשב ולאירגון שאינו חד מוקדי.

אשר לשאלון, אין הוא נוגע ישירות לאירגון מערכתי דווקא, וגישתו עקיפה ביחס למערכתיות. הוא מתייחס ל''מטפיזיקה טיבעית'' ודפוסי אישיות מבוססי הנטייה לאירגון קשבי במובנים שאיפיינתי. אלה נגזרים מתוך המבנים והתהליכים קוגניטיביים שזיהיתי במחקרי, וראי את ההנחות ביסודו, עמודים 110-111 בספר ''חלוקת קשב''. בהמשך הפרק מפורט הרציונל לבנייתו ואופן גזירת פריטי השאלון.

למיטב ידיעתי, אין שאלונים דומים הבודקים מיומנויות זהות. עבודה זאת היתה חלוצית וחדשנית במונחיה וגישותיה, ובפרט בממצאיה האמפיריים.

בברכה
מיכאל שרון

_____

שלום מיכאל,

תודה רבה על תשובתך המהירה והתייחסותך לשאלתי.
כנראה שאצטרך לבנות כלי מחקרי לבדיקת החשיבה המערכתית. כמובן שזה לא יהיה קל ואצטרך להיעזר במנחה מהאוניברסיטה לבניית השאלון.

במהלך שהותי במקסיקו-סיטי, רכשתי מספר ספרים מעניינים בנושא של חשיבה מערכתית(באמצעות אתר האמזון). ואכן, זה נושא שמבחינה מחקרית חדשני יותר.
הנושא מאוד מעניין אותי ואני מאוד מאמינה בחשיבותן של מיומנויות החשיבה המערכתית. מיומנויות שעל-פי נסיוני המחקרי ניתנות לפיתוח.

ושוב, רוב תודות
בברכה,

___________________________________________________
גיל מאור יועץ מומחה ל- ADHD

''חלוקת קשב''/מיכאל שרון (צ`ריקובר, שנת 1997).
הספר נכתב בעברית ומציג מחקר שערך המחבר בנושא חלוקת קשב ואופן התפתחותה.

המלצה אני מציע לקוראים את הרקע התיאורטי בספר, שמציג מידע מעניין על אופן הפעילות של מנגנון הקשב במצב נורמלי ובמצב של הפרעת קשב.

הספר נכתב ברמה אקדמית. ניתן להשלים מידע על האמור בספר זה מעבודת דוקטוראט של שולמית ארזי, הנמצאת באוניברסיטת בר אילן, בנושא מרכיבי קשב.

http://www.giladd.co.il/48082/ספרות-לאנשי-מקצוע-ואקד...

גיל מאור יועץ מומחה ל- ADHD

דוקטוראנט באוניברסיטת בר אילן, סוציותרפיסט בהכשרתי.
מרצה, מטפל וחוקר בתחום הפרעות קשב וריכוז והשלכותיהם על חיי הפרט בכל מחזור החיים.

משמש כמנהל ומומחה בפורום תמיכה ADHD בפורטל תפוז אנשים.
עובד כמטפל ומנחה בתחומי התמחותו במסגרות פרטות, בית ספריות ובמכונים מובילים בארץ.

עוסק מזה מספר שנים בהדרכת משפחות והעצמת לקוי למידה (וקשב) בכל הגילאים.

משלב בעבודתי – ידע מדעי, ניסיון קליני ומחקרי, רפואה משלימה וניסיון אישי.

____________________

מיכאל שרון. חלוקת קשב, 1997, הוצאת ''גומא - מדע ומחקר'', צ`ריקובר, 327 ע''מ, כולל ביבליוגרפיה של מאות מאמרים וספרים.

ספר חלוצי בגישתו וממצאיו, המביא ממצאי מחקר רב-שלבי שערך המחבר במשך 11 שנה על 680 ניבדקים, במכון מחקר בבי''ח לוינשטיין, בית הספר לרפואה, אונ` ת''א (גומא - מדע ומחקר, צ`ריקובר, 328 ע''מ, כולל ביבליוגרפיה נרחבת):

תפקודי האונה הפרונטאלית והקורטקס הפרה-פרונטאלי בביצוע יעיל של מטלות מורכבות; היכולת להתמקד במספר דברים או כווני מחשבה בו-זמנית; שלושת תצורות הבסיס של אירגון קוגניטיבי; תפקודים מוחיים עילאיים; מערכות מוחיות דופאמינרגיות וכולינרגיות ואופני יצוג מידע בהמיספרות הימנית והשמאלית בתפעול הקשב ופיצולו. חשיבה אינטגרטיבית-מערכתית ותכנון אפקטיבי, מול חשיבה חד-מוקדית וכשלים בביצוע מורכב.

- הספר ב''אקדמון'' - רשת הפצת הספרים של האוניברסיטה העברית
_new_ הוספת תגובה



אז הן היו מופרכות
דוד סיון (שבת, 05/07/2008 שעה 8:08)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה שכתבתי בפתיל היותר חדש עדין תופס (תגובה 118662).
_new_ הוספת תגובה



מופרכות אינה תלויית זמן אלא תלויית ידע
מיכאל שרון (שבת, 05/07/2008 שעה 8:22)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



מיכאל, הנחותיך מופרכות בסבירות גבוהה מאד
מיכאל שרון (שבת, 05/07/2008 שעה 8:20)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תגובתי היתה לפי מידת הסבירות, תוך הכרת הז'נר הזה של פיטרס ואחרים והכרה של הביקורת ומופרכות העניין כולו, עסקתי בנושא בהרחבה בתקופת שרותי הצבאי ביחידת דו''צ בשנים 69-71, הרבה לפני פיטרס ואחרים בישראל ובעולם, והייתי בקרבה לכמה אנשים היודעים היטב לטינית, כך שיכולתי בשלב מוקדם לתת הוכחות מוצקות לביזיון הזה.

חשיפה בהמשך בעבודה של ד''ר דוד סיון את מופרכות תאור מר גולדברייך את ספרו של רילאנדי
דיון 4960
_new_ הוספת תגובה



אכן הנחותיך היו מופרכות בסבירות גבוהה מאד
דוד סיון (שבת, 05/07/2008 שעה 10:37)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה הרי מודה כעת שלא ידעת דבר על הספר כאשר טענת אז מה
שטענת ושהסתמכת על ''ניחוש חכם''. בכך מתבטאת המופרכות
של דבריך באותו המועד ולזאת כיוונתי את הביקורת שלי אז.
_new_ הוספת תגובה



כשאתה אומר ''אתה מודה כעת'' אתה משקר כאילו אז אמרתי שאני כן מכיר
מיכאל שרון (יום שני, 07/07/2008 שעה 5:50)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

את הספר. למה לשקר וליצור מצג שווא, דוד?

הרי כל הקורא את דברי רואה שכלל לא טענתי שאני מכיר את הספר, אלא ההפך מכך: אמרתי ''כל עוד איני רואה את הספר, עדותך גולדברייך אודות הספר נישמעת לי כעדות שקר, פיברוק''.

על סמך ידיעותי את המציאות ההיסטורית בא''י באותה תקופה אותה מתאר רילאנדי לפי עדותו של גולדברייך, נראה לי סביר שגולדברייך מדווח באופן מוטעה על תוכן הספר. לכן ביקשתי לראות את הראיה evidence הזאת בעצמי - הרי ראיה חייבת להיות פומבית, ולא להסתפק בעדותו של גולדרייך על הספר, עדות היכולה להיות עדות שקר.
_new_ הוספת תגובה



אתה, מיכאל, ממשיך לשקר כדרכך בקודש
דוד סיון (יום שני, 07/07/2008 שעה 7:24)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

על סמך ידיעותיך האפסיות לא יכולת לדעת וגם לא ידעת מה כתוב
בספר. על כן טענתי אז (תגובה 102155), בתאריך 12.8.2007, היתה
נכונה.

לא יעזרו לך אם תכתוב כל מיני שקרים, השמצות ושטויות כהרגלך
כי אלו העובדות הנכונות.
_new_ הוספת תגובה



אתה הופך כל מה שאני כותב. ויוצר יש מאין נושא מפוברק
מיכאל שרון (יום שני, 07/07/2008 שעה 21:07)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הרי לא היתה לי יומרה לדעת מה כתוב בספר. ידעתי רק מהי המציאות אז ולא מה כתוב בספר. אבל אתה כמוכה שד אומר שוב ושוב שכאילו התיימרתי לדבר על הספר. אבל לא, רק חשדתי שעדות גולדרייך לגבי הספר אינה נכונה.

גישתך מזכירה לי קצת פקידים לא הגונים, המעלים נושא מדומה, ושאר טריקים להוצאת כספים במרמה, אבל זה עניין אחר, השייך לעיסוקי בנושא שחיתות צווארון לבן, ושלל הטקטיקות הנינקטות שם. כנראה שהגישה הזאת של עולם הפשיעה הכלכלית והרטוריקה התכסיסנית הנינקטת שם למטרות לא הגונות, כנראה שהיא מפעפעת למגזרי חיים שונים בישראל.

המשותף - תרבות השקר.
_new_ הוספת תגובה



ברור למה אתה מנאץ אותי. כי הרעיון לבדוק את הספר היה שלי ומיידי
מיכאל שרון (יום שני, 07/07/2008 שעה 21:31)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

(ראו הערתי למעלה: ביקשתי מייד את הספר על מנת לבדוק אותו כשאני מעלה חשד שדיווח גולדרייך מפוברק) גנבת ממני את הרעיון, בחטפנות, וכמו גנבי רעיונות מהסוג השפל, אתה מעלה עניינים מדומים וקורא לי שקרן, וכל זאת על מנת לטשטש את נושא הגניבה הישירה, החטפנית, תוך ניאוצי המיידי, מה שמראה שכבר אז פיתחת כוונה לגנוב ולבצע את העבודה במקומי. נושא טישטוש מקור הרעיון על ידי ניאוץ בעל הרעיון המקורי ותוך הסחת דעת, מוכר היטב בתחום של גניבת קניין רוחני ורעיונות. כמו גנבי רעיונות עצלים הנהנים מעבודתם של אחרים, לקח לך 8 חודשים לבצע את העניין ולכתוב איזה מאמרון קצר.

בושה וחרפה.
_new_ הוספת תגובה



אתה, מיכאל, ממשיך לשקר כדרכך בקודש
דוד סיון (יום שלישי, 08/07/2008 שעה 5:27)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שקריך ('הרעיון שלך...) לא ילבינו מקיטורים ותירוצים.
נתחיל מזה שאף אחד לא חייב להגיש לך ספר לבדיקה. זה
נשאר נכון גם אם היית מבקש בנימוס מה שלא עשית. למרות
בקשותיך המופרכות עדין לא בדקת. אף אחד לא מפריע לך לעשות זאת

דברי אז היו אמת והנה ההסבר שלא הבנת:
על סמך ידיעותיך האפסיות לא יכולת לדעת וגם לא ידעת מה כתוב
בספר. על כן טענתי אז (תגובה 102155), בתאריך 12.8.2007, היתה
נכונה.

לא יעזרו לך אם תכתוב כל מיני שקרים, השמצות ושטויות כהרגלך
כי אלו העובדות הנכונות.
_new_ הוספת תגובה



הרי ביקשתי את הספר לבדיקה.
גד ברגד (יום שלישי, 08/07/2008 שעה 7:19)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



אתה זורק לי פרובוקציות שקרניות ואבסורדיות להוציאני מגידרי על ידי
מיכאל שרון (יום שלישי, 08/07/2008 שעה 7:28)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שקרים חצופים ולשון רע מנוולת, שקרנית כל כך.

שקר חצוף ומנאץ כמו זה למשל: ''על סמך ידיעותיך האפסיות לא יכולת לדעת וגם לא ידעת מה כתוב בספר''.

מדבריך משתמע כאילו טענתי שאני יודע מה כתוב בספר. איפוא אתה רואה טענה כזאת בדברים שכתבתי? הרי ביקשתי את הספר לבדיקה מיידית.

מדובר בספר נדיר. גולדרייך היציג זאת כראיה אלא שראיה חייבת להיות פומבית. לכן ביקשתי ממנו את הטקסט הלטיני. אף אחד לא חייב לספק לי ספרים לבדיקה, אלא אם כן מדובר בספר נדיר המוצג כראיה evidence בעניין מרכזי ביותר, שעסקתי בו אישית לא מעט, עוד משנת 1969 בשרותי הצבאי באמ''ן ודו''צ - ענף הסברה.

אמנם לא חייבים, אך זה נוהג קולגיאלי, בפרט בעניין מרכזי. לא ביקשתי את הספר הנדיר על כריכתו, אלא את הטקסט הלטיני, סרוק. שהרי אדרבא, כאילו אמרתי, ''אם אתה, גולדרייך מצביע על טקסט נדיר המהווה הוכחה מדהימה לדבריך לטעון חשוב, חובתך להציג את הראיה הזאת בפומבי, שהרי אין להוציא מכלל אפשרות פיברוק, עקב עמדותיך הפוליטיות ואולי אמונתך שהמטרה מקדשת את האמצעים'' (מה שכיניתי בהודעתי ''השקר הקדוש'', ראה למעלה)
_new_ הוספת תגובה



מספיק לילל בלשון רעה, מנוולת ומחוצפת
דוד סיון (יום שלישי, 08/07/2008 שעה 7:43)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כבר רמזתי שלא קראת כראוי את המאמר של גולדרייך (תגובה 118843). כתבתי שם
עוד כמה דברים שכדאי שתחשוב היטב לפני שאתה מגיב עליהם.
_new_ הוספת תגובה



אבי מברוק
לוי (יום ראשון, 12/08/2007 שעה 6:32)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בהיותי תלמיד בבית ספר עממי בפתח תקוה למד איתי בכיתה תלמיד אשר הסבא שלו היה משלישית המייסדים של פתח תקוה הוא הגיע לפתח תקוה מעזה .
לי בן דוד אשר נולד ברמלה לפני כתשעים שנה .
קרוב משפחה אחר היה חלבן בעכו לפני כ-‏100 שנים .
שילטון מושחת ופוגרומים הזיזו אות ממקומם .
כל אחד למקום אחר .
אבי ז''ל גר ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים . בפעות 29 הוא חולץ עם משפחתו ע''י ז'בוטינסקי . אגב שמו של סבי מופיע ברשימת הזכאים לפיצויים לפי החלטת שלטונות המנדט .
הרשימה מופיעה ב''הארץ'' דאז .
הוספת תגובה




חזרה לפורום
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי