| חלקו של העם הפלסטיני של היום הובא בשנות ה-40 של המאה ה-19 מסודאן. אלה היו עבדי-משרתי חיל הכיבוש המצרי במרחב עזה-השפלה וקצותיהם הגיעו עד לג'אסר אל זרקא בצפון. עימם היו קצת אדונים מצריים מחמולות מצראווה ואל-מצרי. עד היום יש להם נציגות נכבדה בעזה ובמשולש. בסוף המאה ה-19 הביאו בעלי אדמות מלבנון (של היום) עובדים פלסטינים מחוראן שבסוריה לעבודה באדמותיהם, שניקנו בקושאן מהשלטון העות'מני. לקראת סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 הגיעו אפילו פלסטינים מבוסניה שנמלטו בשל רדיפות דתיות. העג'אמים הם פלסטינים מאיראן והאל-עראקי מעיראק וכו'. ביחד עם הפלסטינים ההסטוריים שתמיד ישבו בארץ הם החליטו ללא היסוס להקים עם פלסטיני מיד לאחר מלחמת העולם הראשונה. וז'בוטינסקי ידע מיד שהם עם פלסטיני חדש שקרם עור וגידים לנגד עיניו.
וכמובן שכחתי את הנוצרים הפלסטינים, שתרמו קצת יותר מהמוסלמים למשהו שיקרא אח''כ פלסטין הנקיה ממוטיבים יהודיים, אבל אותם פלסטינים מוכחדים בשיטתיות ע''י הפלסטינים לאורך כל תהליך הפיליסטוניזציה שלהם. רבים מהפלסטינים האלה חיים בשלווה ובשלות בארצם בארה''ב, פרגואי, ארגנטינה, אוסטרליה ואפילו באירופה. |