  
  
  
|
 |
|
||
  על קצה המזלג |
|||
|
|||
''הכיפות הסרוגות עבורי הן כמו צלב הקרס על השרוול של החיילים הנאציים'' (אלוף שלמה גזית, ידיעות אחרונות, 8.3.1998). מאי 1982. עמוס אילון: ''פעולות הממשל הצבאי, המחרים ספרים בשטחים, הן רק חלק מההכנות למשטר פשיסטי. במהרה יהיה פה הכל, מחנות ריכוז ושריפת ספרים'' (ג'רוזלם פוסט'). דצמבר 1984. שולמית אלוני: ''החרדים יונקים מאותם יצרים אפלים שינקה הזוועה הנאצית הפשיסטית'' ('דבר'). 1985. יאיר קוטלר מכתיר את ספרו בשם ''הייל כהנא'' (הוצאת מודן) 'הייל כהנא' הוא שם ספרו של יאיר קוטלר שהופיע בהוצאת מודן ועסק בח''כ הרב מאיר כהנא. אוגוסט 1987. ישעיהו ליבוביץ: ''חיילים ההולכים לשרת בשטחים הכבושים הם יודו-נאצים'', אפריל 1995. פרופסור משה: ''יש מגזר שלם בחברה הישראלית, שללא היסוס אני קובע שהוא העתק של הנאצים. תראה את ילדי חברון, הם בדיוק כמו נוער היטלר. מנפחים להם מגיל אפס את השכל על ערבים רעים, על אנטישמיות, על איך כולם נגדנו. הופכים אותם לפרנואידים בני גזע עליון, בדיוק כמו נוער היטלר''. מאי 1996. שולמית אלוני: ''עורכי דר-שטרימר (ביטאון התעמולה של המפלגה הנאצית) היו נהנים לקרוא את הכותרות הללו של תעמולת הליכוד'' ('הארץ'). ספטמבר 1996. ''הארץ'', מיכאל הרסגור: ''ראשי החרדים הם אויביה של הדמוקרטיה לא פחות מהחולצות השחורות או מראשי מפלגת הפועלים הנציונל-סוציאליסטית של גרמניה'' (שמה המלא של המפלגה הנאצית). יוני 1999. שולמית אלוני: ''נתניהו הזכיר לי את מוסוליני והוא תלמיד מצטיין של גבלס (שר התעמולה הנאצי)'' (ראיון למוסף 'הארץ'). 2002. עוזי בנזימן: ''התנהגותם של אלה המכונים נוער הגבעות מקרב המתנחלים מזכירה את זו של גלוחי הראש באירופה ובארה''ב''. ('הארץ'). אפריל 2002. יפה ירקוני רואה זהות בין הילדים ב''שטחים'' לבין ילדי היהודים בתקופת מלחמת העולם השניה. דצמבר 2002. שולמית אלוני, ראיון למעריב: ''אלי ישי פועל לפי חוקי נירנברג וסרט ההסברה של ש''ס הזכיר לי סרט תעמולה נאצי'', ינואר 2003. 'קדמה': ''ניתן להכליל אמירה על המתנחלים האידיאולוגים שהם גרועים הרבה יותר מכל ניאו-נאצי באוסטריה'', מאי 2004. טומי לפיד לאחר פעולת תגמול (אימפוטנטית) של צה''ל, התיקשורת הציגה תמונה ישנה, שאין לה כל קשר לענין, וכנראה מקוסובו, של זקנה היושבת על חורבות ביתה: ''היא מזכירה לי את סבתא שלי בשנות השלושים''. ''כת משיחית, אטומה ואכזרית, כנופיית גנגסטרים חמושים, פושעים נגד האנושות, סאדיסטים, פוגרומיסטים ורוצחים שהגיחה… מתוך פינה אפלה של היהדות… מתוך מרתפי התבהמות וסיאוב… על מנת להשליט פולחן דמים צמא ומטורף'' . (עמוס עוז על גוש אמונים, '' בשם החיים והשלום'' , ידיעות אחרונות, 8.6.89). | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| מכיר את הציטוטים |
|||
|
|||
חלק מהם כבר הופיעו בהודעותי. המעניין הוא שאף אחד מהפושעים הללו לא הוזמן לחקירה. והצביעות הגדולה, שהשמאלנים תמיד צווחים כאשר משוים את מעשיהם ודבריהם למעשי ודברי הנאצים. הם אפילו ניסו לחוקק חוק שלא יאפשר שימוש בשואה או בנאצים לטיעונים שונים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| על קצה המזלג |
|||
|
|||
[ח''כ יעל דיין, בגרמניה, בראש משלחת ישראלית בהזמנת קרן אדנואר: ''סבלו של העם הפלשתיני כסבלם של היהודים בשואה'' (ידיעות אחרונות, 25.5.1995). מיכאל גביטש (60), לשעבר מנהל בנק בחיפה, במכתב אלַי, ערך השוואה בין ראשי התיבות של שמי, א.ה., לאלה של אדולף היטלר, הורשע, ונשפט לחודש מאסר על תנאי (השופט היה ערבי). ''החרדים שרצים''; ''בכל שטריימל אני מצליחה לחשוף את היודו-נאצי''; ''אני שמחה כשנרצחים נאצים, כהניסטים וחרדים''; ''אני אכין מצבה ליום שבו יועלו בתי-כנסת באש, כשאתה וחבר עמיתיך הטפילים בתוכם'' (מתוך לקט שהופיע בחוברת ארגון ''מנוף''). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| על קצה המזלג |
|||
|
|||
מאמר מעניין עם הרבה אמת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| על קצה האיזמל |
|||
|
|||
ספרו של תיאודור לסינג אכן ספר מעניין. הספר מצוי ברשותי ולעיתים אני מוצא עצמי חוזר ומעלעל בו, שכן הוא מתאר תופעות מוזרות ופתולוגיות-משהו בקרב בני העדה היהודית. לסינג מטפל בספרו גם במוסר היהודי ובמלכודת שהוא טומן בבחינת ''חיפוש האשמה בנו'' ושאר ירקות מסוג זה, כמו גם כוחה של הסטיגמה כלפי המתוייג – אשר בהמשך מתחיל להאמין בדברים הנאמרים עליו. דומה כי לסינג, מבחינה זו, היטיב להבין את מסתרי הנפש היהודית – ואת מה שנראה כעיוות שחל בה במשך שנות גלות ארוכות לשיטתו. הוא כמובן אינו היחידי בהקשר זה, שכן גם הרצל (אם כי מזווית ראייה אחרת לגמרי ולאו דווקא מתוך פסיכולוגיזציה בנדון) מספר בכתביו (מה שאני מכנה בתור ''הבלוג של תיאודור הרצל'') תופעות דומות, שאלות פנימיות מציקות, ועוד. פרשנותו של העצני פשטנית מדיי לטעמי, אם כי אין לפסול את דבריו על הסף בהקשר זה: יש בהחלט משהו מוזר בנטייה היהודית לחפש את האשמה בך בלבד, ובמציאת סיבות של מה שאני מכנה ''להתבדות לטובה''. אם יעלה הרצון ויעירני מעצלנותי הרבה (ואני כל כך נהנה להתעצל בהקשר זה), אולי אתיישב ליד שולחן הכתיבה ואשרבט משהו על ספר זה, שכמו באופן מקרי לגמרי עומד בספרייתי ליד ספרו הכה מעוות-נשגב של וויינינגר ''Geschlecht und Charakter''... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| קשה לכם לקבל |
|||
|
|||
אבל הכל נכון | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| קשה לכם לקבל |
|||
|
|||
עליך מדובר...וחבריך | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| קל לו לקבל.... |
|||
|
|||
... עובדה שהוא לא טרח לקרוא את הכתוב והסכים לכל מילה שלא מחמיאה לעמדותיו.... (-: העיקר אצלו זה להיות אנטי-ימין ולא חשוב על למה ומתי, כיצד ואיך. תיאודור ליסינג כותב על התופעה הזאת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נובמת פרקש |
|||
|
|||
ערימת הציטוטים הנפלאה הזו נמצאת בפק''ל של כל גרפומן ימנוני מצוי. נדמה לי שרק בפא''ץ כבר ראינו אותה יותר ממאה פעמים | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נובמת פרקש |
|||
|
|||
אתה תמיד נוהג להגזים כשמדובר בימנמנים? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ודייק |
|||
|
|||
לסינג לא כתב על ''אנטי ימין''. לסינג התעסק ברצינות תהומית בשאלת התבטלותם העצמית של יהודים ונטייתם להגיב בכמה דפוסי התנהגות שחוזרים על עצמם בגעשטאלט מאוד מסויים, אשר במרכזו מצוי מוראליזם מהסוג המאוס ביותר. לשון אחר: לסינג איבחן אצל יהודי הגולה נברוזה קבועה ויציבה בכל האמור לזהותם הפנימית, ושאל עצמו מבין השורות אם תופעה זו תתגלה ביום מן הימים גם בפיתרון הציוני (אליו אישית הטיף, אך בדומה לבלוגר הרצל – מעולם לא מימש). ועוד נקודה: אינני חושב שעמיש נוטה לקבל את הנראטיב הפלסטינאי בקלות רבה מדיי, אלא שהוא לא מחבב מתנחלים, מן הסתם, בגלל מה שנראה כוויכוח נוקב והתחשבנות פנימית על אופיה של מדינת ישראל; הפלסטינאים אינם אלא כלי-ניגוח במשחק שחמט זה, אך אני משוכנע שהוא עצמו מבין שאין שום קשר בין נסיגה לתהליך האזוטרי המכונה ''תהליך השלום'', אשר בו ישראל נדונה לדון על אורך ועובי לולאת הגרדום המחכים לה, לפחות לשיטת האיסלמו-פאשיזם השולט באיזור. אני מאמין שעמיש מעוניין, בדיוק כמוני, ש''לא להיות שם''. השאלה היחידה העולה ממשאלה זו היא אם דבר זה אפשרי כרגע בנסיבות הנוכחיות, או שמא נטרפו כל הקלפים במשחק באופן שכזה, שאינו מאפשר טיפוח חלומות מסוג זה בהמשך. מאחר ואני נוטה לתפוש את כל הסכסוך כסכסוך דתי, אשר מתחיל רק עתה לבצבץ ממש מתחת לפני השטח, הרי שנראה כי לא ניתן בשלב זה ''לא להיות שם'', להבנתי. השאלה שצריכים לדון בה היא אם צה''ל יצטרך להיות נוכח משני צדי גדר ההפרדה, ואם כן – אם או בלי התנחלויות ברקע. שאלה נוספת הקשורה לכך היא מה ניתן ללמוד מכישלון הנסיגה החד צדדית מעזה; לי אישית ישנם מספר מודלים ושאלות לא נוחות בנדון, שאותן אעלה בשבועות הקרובים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ודייקתי |
|||
|
|||
דיברתי על התבטלותם העצמית של יהודים מזן מסויים. הדיון אינו עמיש שלעיתים מתקבל הרושם שאיננו מעוניין בויכוח (או דיון) רציני אלא הוא בא סתם לנגח כעקרון ע''פ שטאנצים קבועים. אינני יודע מהי באמת תפיסתו הפוליטית האמיתית זולת שנאתו להתנחלויות ולימין. לכן אפסח על זה. עמדתי בעניין הפלסטינים היא שאין לנו פרטנר לשלום, כל עוד הם אינם מוכנים לקבל את קיומה של ישראל כדבר מובן וטיבעי. ומכאן השאלה באיזה מצב ראוי שישראל תימצא בנקודת הזמן הזאתי כאשר אנחנו נצטרך להמשיך את המלחמה בתנאים קשים יותר בעתיד (ולאחר שהם התחילו לבנות צבא משומן באמל''ח איכותי יותר מזה שהיה בידם עד עתה). אני מחכה לראות את מה שתכתוב. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי