| או שאתה פשוט לא מבין אותן.
1. איני חולק על הצורך להפסיק את קבלת ה'מתנות', אך אני נותן הסבר לקיומו של התהליך. בודאי שהאינטרס הלאומי, של כל מדינה היא לא ''לבקש מתנות'' מגורמים זרים כדי להקטין או לבטל תלות. אבל תראה לי מדינה אחת שאינה תלויה, מכפיה או מרצון במדינה אחרת, זולת מדינות נחשלות באפריקה (שגם מרביתן 'מותקפות' בסיוע הומניטרי של ארגונים בינ''ל וארה''ב)? גם ארה''ב תלויה בדלק, ויש לה אמירה בנושא מחירו. יחסיה האחרים עם מדינות יצרניות הנפט, תמיכה כלכלית ובטחונית בהן, מאפשרים לה להשפיע על מחירי הנפט. גלובליזציה. לא לחינם סעודיה מאז 1975 היתה שלוחה של ארה''ב בקביעת מדיניות מחירי הנפט.
2. גם אני אמרתי שצריכים לבטל את הסיוע הכלכלי והבטחוני, אם כי שילבתי את זה באמירה שזה צריך להתקיים ב ש ל ב י ם . כלומר, בשל תהליכי אספקה של פרוייקטים שכבר מתגלגלים להם בשלבי מימוש שונים, קשה לשים את הנקודה היכן נגמר השת''פ ומתחיל הסיוע. גם טענתי שהבעיה היא לא רק ישראלית. גם לפרה האמריקאית יש אינטרס להמשיך ולתת את ''החלב'' בחצי חינם, משום רצונה של ארה''ב לקיים ישראל תלותית (כאחד משיקוליה הרבים במעורבות בסיכסוכים בינ''ל, אך גם משום מעמדה המיוחד של ישראל בארה''ב, בינתיים). כלומר, במכלול האינטרסים הפוליטיים והבטחוניים נוח לארה''ב לשמור את ישראל במצבה התלותי והיא גם מוכנה לשלם על זה. כבר אמרתי דברים דומים לגבי הסיוע האמריקאי למצרים (ובכלל מערכת הקשרים בינהם) שהיוו את הצורך והעילה של מצרים לעשיית שלום עם ישראל. וזה לא תירוצים או שטויות, כי אלה הן עובדות חיים.
3. מי דיבר על ''איכות'' המקור?
4. וחוץ מזה, מה זה ''שיקולים פוליטיים לא אובייקטיביים''? היש בכלל ''שיקולים פוליטיים אובייקטיביים''? |