|
דוד וערן, סתם עניין של הבנת הנקרא. | |||
|
|||
הסיפור שהבאתי אודות פגישה עם מישהו שנפל ברשת המיסיון תגובה 32991 הוא סיפור מן החיים. עכשיו ננסה להציג קריאה השוואתית לליבון הדברים: הרשימה השבועית דנה בקנאות כאשר המסקנה היא שקנאות במצב של הידרדרות רוחנית מתמשכת הנה שלילית בשונה מקנאותו החיובית של פנחס שנתעוררה מול אירוע טראומטי חריג. הגיב מי שמכנה עצמו ''החותר לעולם טוב יותר'' תגובה 32957 תגובה בה הוא מציג את אברהם אבינו כאיש החסד ללא גבולות. מה הקשר לרשימתנו? ומה הקשר בין הצגה כזאת של אברהם אבינו לבין העובדה שהיה איש מלחמה מוצלח מאד וידע לעשות מעשים שהם, לכאורה ההפך מחסד? הגיב נכון מיכאל שרון תגובה 32962 בטענה כי חסד כזה עלול להידרדר לרשע חסר גבולות (לכך יש ראיות רבות ואין כאן המקום להאריך). ענה לו ''הדואג לעם'' תגובה 32963 בסגנון המעורר חשד סביר כי הוא אותו ''החותר לעולם טוב יותר'' בניסיון לחזק את התזה של חסד ללא גבולות. מיכאל ציטט פסוקים המפריכים את אמירותיו תגובה 32965 ובתגובה קיבל הטפה נגד גאווה תגובה 32966 אתם מצליחים לעקוב אחרי הקשר בין הדברים? אני לא. אבל אולי זו בעיה פרטית שלי. מיכאל ענה מה שענה תגובה 32967 וכאן חזר לתמונה ''החותר לעולם טוב יותר'' תגובה 32982 לאחר עוד שתי הערות של מיכאל הכניס אותו חתרן רשימה ארוכה בדבר ''תפקיד הבכייה'' תגובה 32986 מצליחים לעקוב? אני לא כל כך, אבל אולי זו בעיה פרטית שלי, כאמור. בשלב הזה, לאחר שמיכאל העיר כי אלה פטפוטים ריקים המנותקים מכל הקשר, הכנסתי את תגובתי תגובה 32991 וכאן נזעקתם אתם. על מה בעצם? על כך שצירפתי כמה אבחנות מתופעה שראיתי במו עיני? או שמא על שקישרתי בין אותן תופעות שראיתי לבין הסגנון כאן אשר גם הוא כזה של דקלום דברים מנותקים מכל הקשר? ערן נזעק, את זה הבנתי, על אזכור המיסיון; אבל הצגה כזאת של אברהם אבינו אינה יהודית בשום אופן; היא נוצרית נטו בניסיון להצדיק את תורת החסד שלהם. דמותו של אברהם אבינו ביהדות כוללת בתוכה את מדת הגבורה והמסופר עליו בתורה מוכיח זאת בלי ספק. אלא מה, מדקלמים דברים מנותקים מן ההקשר, מציגים את אברהם אבינו כמייסד דרכם ובכך הם פשוט מרמים. וכאן צץ ''סתם אחד'' ומאשר את טענתי כי מקור אחד לכל הרשימות הדיקלומיות גם כאשר הן מופיעות תחת שמות שונים: תגובה 32986 ושתי הערות לדוד: אולי יש כאן התייחסות לגופם של כותבים, אבל אשמח אם תדריך אותי כיצד להסביר דקלומים הזויים בלא להתייחס למצב בו נתון הכותב על פי השערתי או התרשמותי. אין צורך לשאול כיצד הייתי מגיב על הערות כאלה כלפי; זכיתי למכוערות מהן לא אחת ולא שתים. את תגובותיי לאותן הערות תוכל למצוא בעצמך. המשך התגובות בפתיל רק מאשש את טענתי המקורית; מדובר באיש או באנשים המשקיעים זמן ומאמץ להחדיר הטפה נוצרית במסווה כזה או אחר. הציטוטים מן המקורות לפעמים מדויקים, אבל תמיד חסרי הקשר לנאמר קודם. אותו שטוף מוח ע''י מיסיונרים שפגשתי, השתמש בדיוק באותם ביטויים שהפכו להיות כינויים למדקלמים באזורנו: 'החתירה לעולם טוב יותר' 'והדאגה לעם' הם בראש מעיניהם ועל כן צריכים להאמין באותו האיש; בחסד ללא גבולות; בהימנעות ממלחמה. לסיכום: כתבתי בעבר יותר מפעם אחת מתי ועל מה אטרח להגיב; יש מקרים יוצאים מן הכלל בהם אני מגיב שלא על פי אותם כללים וזה אחד מהם. אין בדעתי להמשיך דיון זה או להיגרר לדומים לו בעתיד, אבל לפעמים צריכים להסיר מכשול מלפני אנשים שאינם בקיאים בנושא בכלל ובדרכי הפעולה של המיסיונרים בפרט. מצורף קישור לאתר המתמודד עניינית עם טענות 'דעת אמת' אשר כפי שכתבתי במקום אחר, זו דרכם של שקרנים שהם מתהדרים בנוצות של אמת. http://www.beith-din.com/daatindex.htm שבת שלום ומבורך, נסים. | |||
_new_ |
אתה מתחמק כי הנושא הוא סגנון הכתיבה | |||
|
|||
. זה שיש לך דוגמה חיה זה לא מספיק בכדי להשתמש באותם ביטויים שלא שייכים לנושא. הנה הפעם הסברת את עמדתך ללא שהזדקקת פעם אחת לתאורים כמו שטופי מוח, רפי שכל ועוד, כלפי אנשים מסויימים שבמקרה בעלי אמונות אחרות משלך (לפי טענתך). גם אם אתה צודק, ואינני משוכנע שכך הם פני הדברים, הביטויים הללו לא נחוצים. אכן, בסופו של דבר מדובר בהבנת הנקרא אבל אתה הלכת מעבר לכך. | |||
_new_ |
מבחינת כמות החומר הזה והתזוזות חסרות השחר מנושא לנושא | |||
|
|||
וההיצף *הניצמד* למאמרים משמעותיים, תוך הסטת חוט המחשבה, כל זה נראה בברור גם כהפרעה שיטתית, תוך השקעת מאמץ וזמן ניכרים בכך. אין כאן כנראה רק עניין של ''דעות אחרות'' שכן טיבן כלל לא ברור, שהרי מדובר בהיצף חסר קו ברור המתעתע מעניין לעניין. אלא אם תגיד שהפוגע, דעתו שונה מדעתו של הניפגע לגבי שלומו של זה האחרון. אולי אכן, הדפוס הננקט הוא של המורגלים בשטיפות מוח ומצבי קליטת מידע הזויים וכמו היפנוטיים. יש כאן כנראה סוג של ''מהלומות'' אנטי-מידע (גבב מידע) שמטרתן יותר מאחת, מן הסתם, פעולה רב תכליתית שכזאת.. מול כל המישמש הזה בולטת עמידתו של ישעיהו על קו המחשבה הצלולה, ככל שניתן עדיין בסביבת ההיצף | |||
_new_ |
ממחשבה שנייה, אין זה סביר שמדובר בטקסט למטרות דתיות כלשהם | |||
|
|||
אלא למטרות של לוחמה פסיכולוגית, או לבטא שנאה אנטישמית מדבירה. במקום אחד שולח אותי אחד הכותבים בסגנון זה לקבל ''כיהודי'' את שכרי בגן עדן - שכן ''היהודי אינו מטריאליסט, אלא צדיק גדול שלא מן העולם הזה''. זאת ברוח לגלוג הצורר - הפרוכת שתלו אנשי הס.ס. הנאצים בטרבלינקה בזו הלשון: זה השער לה', צדיקים יבואו בו''. היהודי מתאפיין כאן, לפי הודעות אלה ''במוסר נעלה שלא מן העולם הזה (אברהם הראשון) הדואג לרשעים, והסטנדרטים הנידרשים מהיהודי הם כה גדולים, עד שאינו יכול לעמוד בהם, והוא סובל, נענש קשות ועוסק בבכיות. הטקסט הזה יכול היה להכתב באקט של שנאת צורר לגלגנית על ידי סטודנטים מודרכים במחלקה לעברית ומחשבה יהודית באוניברסיטת דמשק, או במחלקה לעברית באונ' בגדד. זהו טקסט קודר, מטיף ומדביר חיוניות ואטום שאין בו כל שמחה, בנוסח ''המוות יבוא עליכם בשימלתו השחורה'' בשידורי התעמולה של רדיו קהיר. ע''מ להחדיר את המסר הפוגעני באופן אפקטיבי ולעבור התנגדויות טבעיות של מושא הפגיעה, מדבר הדובר בשם היהדות והדת היהודית, מצטייר כיותר צדיק מגדולי הצדיקים שבאפשר, מזכיר את האנטישמיות, מהלל את אברהם העיברי הראשון, וכד'. שום גורם דתי לא היה יכול לכתוב טקסט כזה, שאין בו כל רכיב של אטרקטיביות. יתכן שהדבר נעשה על ידי גורם כלשהו בארץ בהשתתפות מומחים ללוחמה פסיכולוגית, תוך ערוב מומחה כלשהו למקורות. לכן אין כאן כל שיג, שיח ודיאלוג, אין היערכות להתקלות בהתנגדויות וסתירות, כפי שאיש דת אמיתי ערוך, ואין כל לוגיקה, שכן טקסט זה כמוהו במובן מה כירייה במטרה, ואינו מוכוון למטרות שיכנוע אלא למטרות הצמתה ושיתוק. זהו טקסט המבטא אולי צוררות טהורה (מלשון הצרה) ככל שקיים דבר כזה. | |||
_new_ |
מגמות גבור האנומיה, הברבריות, עוינות צפה ומגמות גג כלכליות | |||
|
|||
_new_ |
השבת | |||
|
|||
השבת הינה יום המנוחה השבועי של עם ישראל. הוכח שאם אדם יעמול שבעה ימים רצופים ללא כל הפסקה במשך תקופה ממושכת, הוא יכרע תחת העול, ובסופו של דבר הוא לא יצלח עוד לעבודה. אולם, מה שהוא כה פשוט ומקובל כיום בכל העולם התרבותי, לא היה מקובל בעבר כלל ועיקר. העולם ''התרבותי'' בעבר כפר בעקרון זה שיש לתת לעובד יום מנוחה שבועי. הוא זלזל ביהודים על כך שהם שמרו שבת, ובשל כך הם הפסידו בקביעות לפחות שביעית מזמן עבודתם. הזלזול וחוסר ההסכמה היו ברורים למדי. היהודים השובתים אחת לשבוע היוו לדידם אבות-טיפוסים של אביונים הניזונים מחרובים. היהודים לבשו בשבת את מיטב בגדיהם, וכיון שהם לבשו אותם רק אחת לשבוע וביום זה הם לא עבדו, ממילא השתמרו בגדי השבת של ישראל זמן רב. בגדים אלו הפכו למשל ולסמל לאריכות ימים מופלגת. באמצעות ''בדיחות'' מעין אלו ביקשו אותם אנשים ''נאורים'' לחמוד לצון לשמירת השבת של היהודים. בדרך זו הם ניסו לעשות נפשות לשיטתם שעל האדם לטרוח בעבודתו יומם ולילה מבלי לשבות, ולדעתם ודווקא בדרך זאת תיבחן גדלותו. היהדות, כידוע, לא נבהלה ולא נרתעה מלעגם של הגוים ומנימת הביטול שבה הם נקטו, כשם שהיא לא נרתעה גם מכוחם, מעוצמתם ורדיפותיהם. עם ישראל המשיך לשמור שבת בכל מחיר. לעיתים היו נצרכים לשמירה זו מסירות נפש, ויתור על פת לחם ועמידה מול עולם עויין. אולם, העם לא ויתר והמשיך לשמור על שבת קודש. כיום, לאחר שהאנושות בגרה בכמה אלפי שנים למן אותם ימים, נעשה המושג `יום מנוחה שבועי` למקובל אצל כל האומות הנאורות. הכל נוכחו לדעת שדווקא המנוחה השבועית היא המעלה את פריון העבודה בשאר ימות השבוע, ובלעדיה העובד מתנוון. במקרה זה, כמו במקרים רבים נוספים, נכנע ה''הגיון'' של אומות העולם מול המציאות הבלתי מעורערת שאותה הכירה התורה זה מכבר. עקרון יום המנוחה השבועי הפך מאז לנכס של כלל האומות, והוא מוחזק בידם כנכס טבעי ומובן מאליו. המפתיע בתופעה זו הוא שהאומות השובתות אחת לשבוע אינן עושות זאת בשבת קודש שלנו. אלו הקדימו את מנוחתם ביום, ואלו איחרוהו ביום, ואילו השבת המקורית נותרה נחלת עם ישראל. וכפי שנאמר בתפילה: ''ולא נתתו ה` אלוקינו לגויי הארצות ולא הנחלתו מלכנו לעובדי פסילים''. השבת הינה ברית רק בין הקב''ה ובין עמו ישראל, ואין לזרים חלק בה. חשוב להוסיף שאצל עם ישראל יום השבת אינו מהווה יום מנוחה בלבד. יום זה רווי הוא בקדושה והוא משמש כזמן המוקדש ללימוד תורה ולהתעלות רוחנית. ההתנתקות מעבודה חומרית והשקיעה בתוככי הקדושה, יוצרות מזיגה ששמה: ''מנוחה וקדושה'', זהו סימלה של השבת, השבת של עם ישראל. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |