|
אני רק רוצה לומר לך בקצרה שאתה טועה בגדול.
העברית הספרותית והמדוברת של היום היא אותה עברית שליוותה את עם ישראל באלף הראשון לפנה''ס.
העברית היא שפה שהתפתחה כמו כל שפה אחרת, קלטה לותכה מילים זרות ושיווקה החוצה מילים זרות לשפות זרות. כלומר היא חיה היטב בתוך העם וגם מול האוכלוסיות שסבבו אותה.
הארמית (הבבלית) חדרה לארץ בתקופת שיבת בבל. בחצי השני של תקופת החשמונאים היא כבר הפכה לשפה המדוברת והשפיעה על התפתחות העברית. הארמית נקלטה טוב דווקא בשכבת המשכילים, הרבנים והסוחרים שדיברו ארמית לצד עברית. השכבות הנמוכות דבקו בעיקר בעברית. מכאן שבתוך התלמוד והמשנה יש הטלאה גבוהה של ארמית בתוך העברית. אפשר לקרוא לשפה הארמית שהתפתחה בתוך העם היהודי ארמית-עברית (גלילית), ששונה מהארמית הרגילה. בכל מקרה הארמית הכניסה לעברית הרבה מילים חדשות, חלקן חופפות ומשלימות, ואין ספק שהעברית הרוויחה מזה http://www.safa-ivrit.org/imported/aramaic.php .
צריך לזכור שחיכוך קטן יותר היה בין העברית ליוונית, שגם הן החליפו בינהן מילים, ואנחנו משתמשים במילים האלה עד היום http://www.safa-ivrit.org/imported/greek.php .
האמירה כאילו העברית נשכחה לאורך תקופת הגלות היא אמירה חסרת בסיס. יהודים תמיד למדו, דיברו, כתבו והתפללו בעברית ובארמית. היו תקופות בהם העברית היתה שפה מדוברת בתוך קהילות ישראל בגולה. האידיש לקחה את הבכורה מהעברית רק בסוף המאה ה-18, כי היא צלצלה יותר קרוב לשפות הגרמאניות באירופה. בכל מקרה היהודים כתבו את האידיש באותיות עבריות, כדרך שהרמב''ם והרבה חכמים כתבו ערבית, לצד עברית, בימי הביניים.
העברית שאנחנו כותבים היום בפורום הזה קרובה הרבה יותר לעברית התנ''כית מאשר האנגלית של האנגלים היום לאנגלית של שייקספיר (שנחשבת לאנגלית גבוהה ושאינה מדוברת כלל ואפילו לא כותבים בה יותר). סופרים ישראליים מכניסים ביטויים תנ''כיים ותלמודיים לסיפורים המודרנים שלהם והם מוצאים את מקומם הטיבעי שם. |
העברית המדוברת היא לא בדיוק העברית האמיתית
