פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
פיל סגול / טור אישי
מיכאל שרון ז''ל (יום שני, 11/11/2002 שעה 13:51)


פיל סגול


מיכאל מ. שרון



פרור ליזמות - הכוח האלים המדיני כמקדם ביזה עצימה




בישראל מתנהלת ביזת ענק של גורמי ומשנעי יצור בחסות המדינה. בעוד עיקרה של המדינה במדינות המערב הינו אנשים מזוינים השומרים מפני ביזה כזאת (כפי שראה נכוחה לנין ב''מדינה ומהפכה''), הרי קיימת מגמה מנוגדת מאז שנות ה- 30 של המאה, לפיה הכוח האלים המדיני מגן לא על גורמי ומקדמי היצור, אלא על גורמי ביזה.

המגמה ליצור ולקדם את קיומנו מעבר לקולקטיביזם קמאי של מלקטים וציידים קיימת עשרות אלפי שנה, אך הנתון הבסיסי האנושי הוא:

הנתון האנושי הבסיסי: ביזה או סביבת ביזה - ככל שהיצור נעשה עודף ביחס לצרכי בסיס.

מגמת והיקף הביזה עולים ככל שהיצור נעשה עודף, מעבר להתאמה מדוייקת ובסיסית של הנאסף או המלוקט (ולא המיוצר בעזרת מכשירים) בחברה של ציידים ומלקטים.

ניתן, בהקשר של יצור עודף לדבר על שתי מגמות בסיס של תנועה אנושית ושתיים בלבד, להם מתאימים חד-חד ערכית שני מעמדות חברתיים: יצור ובזיזה. זאת הן בתחום המטריאלי של אוביקטים פיזיים והן בתחום הרוחני כגון תוצרים אינטלקטואליים וניכוסם הבוזז.

כאשר נכסים וערכים אינטלקטואליים (רעיונות, מערכי אמונה, מערכות ערכיות, בסיסי-נורמות וכד'), המקדמים את התנועה היצרנית וכוחות החיים היוצרים נבזזים על ידי בני המעמד הבוזז, הרי מגמתם מתהפכת, והם הופכים לרטוריקה. דהיינו מופצים בקרב ההמונים באמצעות סוכני התקשורת התעמולה השונים לצורך פרקטיקה הפוכה.
כך בסיסי-ערכים של צדק חברתי טבעי (תגמול בהתאם לתרומה וליצור) משרתים פרקטיקה הפוכה של שוד, כאשר הם מנוכסים על ידי המעמד הבוזז.

אנטגוניזם קוגניטיבי:

מכיוון שהמגמה היצרנית היא המגמה האנושית המובהקת והיחודית ביותר לאדם וקשורה בהתפתחות האונות הפרונטליות במוח - המבנה המאוחר ביותר באבולוציה - בעוד מגמת השוד משותפת לאדם ולאורגניזמים אחרים, הרי שיש אנטגוניזם בין שני התפקודים המוחיים העומדים מאחרי מגמות אלה.

הפונה לבזיזה, מחבל ביכולותיו הקוגניטיביות העילאיות, חשיבתו הופכת לפחות אינטגרטיבית, ולכן הוא נזקק ביתר שאת לשוד של נכסים אינטלקטואליים ולשעבוד ועבדות מצד אינטלקטואלים יוצרים (בפרט אם הוא אינטלקטואל אקדמי המשרת את בני השדרה הבוזזת).

פריחה בתנאי מינימום:

מכיוון שמגמת היצור הינה המאפיין האנושי המובהק ביותר, הרי שהיא נוטה ספונטנית לצוץ ולפרוח גם תחת הנישה הדלה ביותר המאפשרת זאת, גם בתנאים דלים שבדלים ודכאניים -גם שם נוטה הניצוץ האנושי היוצר לבעור.

הרמטיות הדיכוי:

לכן בן השדרה הבוזזת ''חייב'', על מנת שבסיס קיומו לא יאויים, להכרתה ודיכוי הרמטי של המגמה היוצרת. הוא נוטה לאמר: אסור לתת ''להם'' כל הזדמנות ולו הקטנה ביותר, יש לפגוע בהם כשהם קטנים, וכיוצא בזה.

דיכוי חמקני:

עם זאת, בן השדרה הבוזזת - קיומו מותנה ביצור, ולכן הדיכוי חייב להיות חמקני ומוסווה. נימת דיבורו למושא פורענותו או לזה שהוא חוסם אותו או חולב אותו תוך בלימתו, הינה תכופות מנומסת, והוא נוטה לייחס את האשם לאי הקידום וסירבול הקידום למושא פורענותו/בלימתו.

פמ''ז:

פמ''ז: טקטיקה נפוצה אינה דחייה ממש אלא פמ''ז (פריסת מרווח זמן) : כרגע אין אפשרות מסיבות כאלה ואחרות, אך בעתיד הקרוב --

הדיכוי והיצור בהיסטוריה:

החל מהמאה ה- 18 גברה המגמה היוצרת על המגמה הבוזזת, ושוחררו כוחות יצור ללא תקדים בתולדות האנושות, שעשתה ב- 200 שנה צעדים שלא עשתה בעשרות אלפים השנים שקדמו.

בתחילת המאה ה- 20 חלה רגרסיה ועליית המגמה הבוזזת, תוך רטוריקה רבת עוצמה המשיאה המונים לבזיזה: הרטוריקה הבולשביקית, אך גם רטוריקות כוחניות בוזזת נוספות (כגון ג'ורג' סורל). כך, ניתן להגדיר את החצי הראשון של המאה ה- 20 כעידן האלימות הבוזזת.

התשובה לכך היו הסוציאל דמוקרטיה ומיינרד קיינס בשנות ה- 20 של המאה הקודמת.

הרעיון הוא שמכיוון שמעמד השומרים בעלי המונופול על אלימות, נתון אף הוא להסתה לבזיזה ואנשיו עשויים לבגוד במשימתם - ההגנה על שדרות היצור - הרי שיש להקצות חלק מהתוצרים לצורך ''שיחוד'' הבלתי יצרנים, ולצורך פסיפיקציה ושיכוך של מגמת הבזיזה. בנוסף, הגדלת כוח הקנייה של רבים עתידה גם לעודד יצרנות.

על מנת למנוע מראית של מתן שוחד לרבים, נוצר מוסד העבודות הציבוריות היזומות על ידי רוזוולט במדיניות הניו דיל שלו מ- 1933, כך שקיימת ניראות של רבים המשתכרים בכבוד למחייתם מעבודות שהמדינה יוזמת, בכסף שנגבה משדרות יצרניות.

הדפסת כסף מסיבית, ה''משחררת'' את המטבע מכיסוי על ידי סך הערכים המיוצרים הנמצאים במשק, אף היא אופן של הגדלת משאבי המעמד הבוזז, תוך הורדת כמות הנכסים הנמצאים בידי השדרות היצרניות.

אבל היו גם שראו בגישות אלה ותפעולן ההמוני פוטנציאל מחודש לבזיזה המונית - הן היטלר והנאציונל-סוציאליזם והן סטלין, וכמובן, מקדמי טוטליטריות מאוחרת יותר.

בגרסאות קולקטיביסטיות מוקצנות אלה מדובר מעתה בלגיטימציה לבזיזה המונית של רבים למען הקולקטיב או המדינה. היטלר מרבה לתקוף את רוזוולט, אך תקיפת מקורות רעיוניים הינו דבר שכיח הן בפרקטיקה פלגיאריסטית והן אצל אחד מגדולי הפלגיאריסטים של המאה ה- 20 , אדולף היטלר, המודה בספר של הרמן ראושנינג ''שיחות עם היטלר'' שאת עיקר רעיונותיו סחב ולמד מהבולשביקים, מהישועים והכנסיה הקתולית, את רעיון ה''טוהר'' לקח מהיהודים וממי לא (יש הטוענים שעיקר ספרו ''מלחמתי'' נכתב בידי רודולף הס, הגם שהיטלר גרף רווחי ענק מהספר).


ובישראל:

בישראל, בה התקציב הממשלתי הוא 70 אחוז מהתוצר (250מליארד שקל השנה), אין כמעט משק חופשי, שכן גם ''בעלי ההון בשוק החופשי'' כביכול - השרדותם ושגשוגם מותנים בשותפויות עם גורמי ממשל המזרימים להם הון או רוכשים את תוצריהם.

לכן, ישראל אינה מדינה סוציאל דמוקרטית, אלא מדינת ביזה ממורכזת בולשביקית, כשהשוד עולה משנה לשנה, והטוטליטריות בישראל מעמיקה. גורמי האלימות הממסדית הלגיטימית במדינה מגינים בעקר על השדרות הבוזזות. לכן, מאז 1973 שיעור הצמיחה השנתי של הת.ל.ג. הינו בממוצע 1.3 אחוז בשנה - השיעור הנמוך ביותר במדינה מערבית או מתועשת. כיום אנו ניצבים ביתר שאת בפני ''פירות'' העוני והנחשלות המואצת מזה 30 שנה, במצב של פריון עבודה הירוד ביותר במערב, פרי דומיננטיות מגמת הבזיזה העצימה המדכאת מגמות יצרניות בכל תחום.

תשאל, מה הרבותא בשחרור 7 מליארד שקל מהתקציב הנוכחי בן 250 מליארד השקל? הרי זו טיפה בים.

התשובה: מכיוון שהתנועה היוצרת הינה הכוח האנושי הספונטני והטבעי ביותר, הרי שגם נוכח מיעוט משאבים היא עשוייה לפרוח. זאת נוכח המגמה הבוזזת ההרמטית הנוקטת תכופות, דווקא משום כך, במגמת חנק *הרמטי* של הכוח היצרני החופשי תוך תצהירי כוונות תכופים בקרב השדרה הבוזזת: ''למנוע מהם כל עידוד ולו הקטן ביותר'', ''לחנוק אותם באופן מוחלט ללא סנטימנטים'' וכד'.




קישורים:
ישראל: ביזה כלכלית/חברתית עצימה והיערכויותיה


חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


התיזה שגויה
Doron Arazi (יום שני, 11/11/2002 שעה 14:49) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ההתפתחות בישראל היתה בדיוק הפוכה: העברה מאסיבית של משאבים ציבוריים לידיים פרטיות על ידי סיבסוד ההון, ואח''כ הפרטת נכסים ציבוריים ענקיים במחיר פחות משוויים.

העובדה שהאליטה הכלכלית החדשה צמחה בחיקה של תנועת העבודה ההיסטורית (מנכ''לים, פקידי אוצר, אלופים וכד' שעברו מן המשק הציבורי אל הפרטי או ניהלו נכסי ציבור לתועלת אינטרסים של ההון הפרטי או שני הדברים גם יחד) מטשטשת - בוודאי בעיניך, העויין אותה בחריפות גורפת - את היפוך יחסי הכוחות: לפחות בשני העשורים האחרונים, בעלי ההון הם השולטים בפוליטיקאים ובפקידיהם; וכן התמזגו מזמן יוצאי תנועת העבודה עם הבורגנות הציונית-כללית והרוויזיוניסטית ההיסטורית - יחד עם Novi homines ועשירים יהודיים מחו''ל - לשיכבה חברתית אחת, אצולה חדשה המקיימת בינה לבין עצמה, בצד התחרות הפנימית, גם יחסי חברה, שיתוף אינטרסים, בילויי פנאי, הפגנת עושר וחיתון.

והערה היסטורית: ''שיחות עם היטלר'' לראושנינג אינו אותנטי והוכח כזיוף. היסטוריונים כבר מזמן אינם מסתמכים עליו.
_new_ הוספת תגובה



מר ארזי: ניסתר מעיניך שההפרטה הינה לעיתים אם לא
מיכאל מ. שרון (יום שני, 11/11/2002 שעה 15:55)
בתשובה לDoron Arazi
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תמיד מדומה: הראשונים המציעים הפרטה הם מנהלי אותה חברה ממשלתית (כגון מנכ''ל בכירים ב''בזק'' כיום).

בהקשר ההפרטה נזכרים משום מה שוב ושוב אותם שמות של גבירים.

''למכור'' גורם יצור, שרותים או גורם פיננסים שערכם מליארדים בסכום של 100 מליון או פחות, וגם זאת תמורת הלוואות והטבות נראה בעיניך רציני, או שיש כאן פסאדה למשהו אחר? הנכסים, ידידי, נשארים בשליטת גורמי שררה והמקורבים להם.

מה זה ''המדינה''? הרי מדובר ממילא באנשים ספציפיים השייכים לחוג שהשתלט על נכסי ה''מדינה''. פשוט, הנכס עובר משם אחד לשם אחר במסגרת אותו חוג, זה למעשה הכל.

המגמה הינה הפוכה: עליית שיעור תקציב המדינה מכלל הת.ל.ג. ונכוס חמקני של משאבי הון נוספים בידי בעלי כוח:

לדוגמא: פרשת משבר הבנקים המסחריים בשנות ה- 80 : חשיפת שערוריית הרצת המניות בידי הבנקים המסחריים, גרמה לתהליך שלא הרבו לדבר עליו: העברת חלק נכבד מהשליטה בבנקים לידי ''המדינה'' (דהיינו לידי חוג אנשים מסויים) לאחר הדחת הבעלים (כגון רקנאטי).

גם עיתונים ונכסים אחרים שפעם היו בידיים פרטיות לחלוטין (בתקופת קרליבך במעריב, למשל) עברו לידי ''בעלי הון'', הון שנעשה על ידי גורמי ''ממסד'' ומקורביהם באמצעות שימוש במשאבי מדינה (למשל סחר נשק תוצרת חברות ממשלתיות).

טול קורה מבין עיניך.
_new_ הוספת תגובה



אז מה אתה מציע מיכאל?
אליצור סגל (יום שני, 11/11/2002 שעה 16:05)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
מיכאל, לא ברור לי מה אתה מציע. לדעתי הפתרון יכול להיות הקטנה דרסטית של המסים לצד קיצוץ דרמטי בתקציב המדינה.
בשבוע הבא בועידת הליכוד תציע מנהיגות יהודית את התוכנית הכלכלית הבאה - קיצוץ תקציב המדינה בחמשים אחוז, קיצוץ המסים בארבעים וחמישה אחוז, ביטול הסיוע האמריקאי.
האם התוכנית הזו נראית לך? ואם לא אז מה אתה מציע?
אליצור
_new_ הוספת תגובה



ומה אתה מציע, אליצור?
יובל רבינוביץ (יום שני, 11/11/2002 שעה 16:34)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מקווה שמה שיוצע הוא מפורט יותר. בינתיים אין כאן 'הצעה' אלא הצהרת כוונות. היכן בדיוק מתכוונים לקצץ, והאם חישבתם שאכן מדובר ב-‏50%?
_new_ הוספת תגובה



אתה צודק יובל זו הצהרת כוונות
אליצור סגל (יום שני, 11/11/2002 שעה 17:59)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
אתה צודק יובל, זו הצהרת כוונות. אבל אני מקוה שהיא רצינית.
בקוים כלליים המטרה היא לפרק את השלטון המרכזי.
המדינה צריכה לעסוק אך ורק בבטחון חוץ בטחון פנים ובהסדרת סכסוכים בין האזרחים. כל השאר יעבור לידי השלטון המקומי.
אני מצרף פה נייר עבודה שהכנתי אבל הוא גולמי - שיטת המיסוי שהצעתי עוררה עליה את חמתם של כמה ד''ר לכלכלה של מנהיגות יהודית (שבנתיים אגב נבחרו למרכז הליכוד) בטענה שהיא לא רצינית ואין מנוס ממיסוי ישיר. בכל זאת אני מצרף אותה כאן כי אני מקוה לחדד אותה ולהביא אותה למצב שניתן להשתמש בה אשמח אם מישהו יוכל להציע הצעות לשיפוץ השיטה.
אליצור
_new_ הוספת תגובה



המתנחלים ממילא לא משלמים מיסים
מי שזוכר (יום שני, 11/11/2002 שעה 16:40)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אז ממה כבר יורידו להם?
_new_ הוספת תגובה



מתנחלים לא משלמים מיסים?
יובל רבינוביץ (יום שני, 11/11/2002 שעה 17:51)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



הוא לא אומר את זה ברצינות, אלא בתור פרופגנדה
אברהמי (יום שני, 11/11/2002 שעה 19:28)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



כדי להצדיק את העובדה ששמאלנים משתמטים מצה''ל
יובל רבינוביץ (יום שני, 11/11/2002 שעה 19:50)
בתשובה לאברהמי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



ככל שירבו המשתמטים כן יקרב היום שנפטר
מי שזוכר (יום שני, 11/11/2002 שעה 20:14)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מעול הכיבוש.
_new_ הוספת תגובה



אתה פלשתינאי החי תחת כיבוש?
יובל רבינוביץ (יום שני, 11/11/2002 שעה 23:12)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מברך אותך ואת בני עמך. ברוכים הבאים לדיוני פורום ארץ הצבי.
_new_ הוספת תגובה



הכיבוש ונגזרותיו יושבים על צווארנו, לא פחות משהם
רפי גטניו (יום שני, 11/11/2002 שעה 23:26)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מהווים עול לפלשתינאים.

סיום הכיבוש יהיה גם סיום מלחמת השחרור שלנו.
_new_ הוספת תגובה



חלומות באספמיה. מניין אתה מסיק מסקנה
אבנר בן בסט (יום שני, 11/11/2002 שעה 23:34)
בתשובה לרפי גטניו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מרחיקת ראות כזאת?

האם כי ערפאת הבטיח כך?
_new_ הוספת תגובה



התכוונתי לשחרור מכל הרעות החולות שהמיט הכיבוש על
רפי גטניו (יום שלישי, 12/11/2002 שעה 0:36)
בתשובה לאבנר בן בסט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

החברה שלנו, ושיש לו השלכות על התנהגות אזרחינו.
כמו האלימות הפורחת, חינוך הנוער שעוובר סדנא כבר מגיל צעיר איך להיות כובש, ואיך להתנהג לבני אדם בשטחים, לכך אין שום משמעות בעיניך ?

שחרור מעול כלכלי הרובץ על כתפינו, אין לזה משמעות ? או שאתה טוען שהכיבוש מאדיר את כלכלת ישראל ?
_new_ הוספת תגובה



אין שום קשר בין הכיבוש
אבנר בן בסט (יום שלישי, 12/11/2002 שעה 12:20)
בתשובה לרפי גטניו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לבין מצבנו הכלכלי, חברתי, אלימות בבתי הספר, אלימות במשפחה, אלימות בכביש, אלימות בפורומים, רצח, אונס וכל מרעין בישין אלה, והעובדה היא שבמהלך 35 שנות כיבוש היה מצבנו היה טוב, רע, בסדר וגרוע, לחילופין. ובכל אותה עת היה הכיבוש. כלומר, הכיבוש הוא פקטור לא רלוונטי כלל לנושאים אלה.

אתה מנסה להתחמק מבעיות ומפתרונות אמת בכך שאתה משליך את כל הכשלים על הכיבוש, ובכך מונע איתור גורמי הבעיה החברתית בה אנו מצויים. כל אותם בעיות שמניתי למעלה מקורן בסיבות כלכליות-אירגוניות וחברתיות. המשק שלנו מתנהל ברישול מדהים בשל המבנה הפוליטי הבעייתי והמתח החברתי-פנימי שלנו סופח אליו הרבה בשל מתחים עדתיים, פערים חברתיים ובעיות שכר והון.

את האלימות ברחוב ניתן לייחס באופן בולט לאותם פערים רחבים בחברה (שמתחילים בפערים הכלכליים), מתח בין עולים שחלקם הקטן נגרר אחרי הוודקה ומשחקי המזל. זילזול הגופים הציבוריים באזרח הקטן יוצר תיסכול וזה יוצר מתח גבוה, שבה לידי ביטוי בהתפרצויות תכופות של אנשים החשים כמדוכאים.

בכל אותה משפחה גדולה של אלימות לברתית, מעולם לא בא לידי ביטוי נושא הכיבוש. הכיבוש גם לא משפיע לרעה על הכלכלה, שכן כל ההשקעות בו מוחזרות בכסף טוב למעגל העשייה הכלכלית.

הכיבוש הוא סיסמה לאלה המנפנפים בו בכוונה להילחם בו. ואלה חושבים שהיא סיסמה טובה. בינתיים המציאות הוכיחה שהסיסמה חסרת תוכן.
_new_ הוספת תגובה



אנחנו חיים במדינת האין קשר בין כלום לשום דבר
מי שזוכר (יום שלישי, 12/11/2002 שעה 14:03)
בתשובה לאבנר בן בסט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

את זה נייחס לזה ואת ההוא לההוא, רק הרעה החולה הגדולה מכל - הכיבוש - הוא לא קשור לשום דבר.

שתהיה בריא וכל טוב
_new_ הוספת תגובה



לא ציפיתי שתזכור. אבל גם האילוץ שלך
אבנר בן בסט (יום שלישי, 12/11/2002 שעה 15:40)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לקשור הכל לכיבוש הוא רעה חולה הרבה יותר מהכיבוש עצמו. גם בריחה מהמציאות.
_new_ הוספת תגובה



אבנר - אתה מיתמם במקרה הטוב...
רפי גטניו (יום שלישי, 12/11/2002 שעה 14:32)
בתשובה לאבנר בן בסט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נער צעיר בן 19 העובר את מסלול השטחים, נחשף ומשתתף בפעילות של דיכוי אוכלוסיה, לא משאיר את זה באיזו מגירה קטנה ונעולה.

דפסו ההתנהגות נדבק בו, והופך להיות לחלק ממנו, בין אם ירצה ובין אם לא.

ואני מדבר על הדברים ''הפשוטים'' יחסית של קהות המחשבה והרגש , להעיר אנשים באמצע הלילה, להפוך להם את הבית. למנוע מחולה להקבל טפול רפואי, לשבור קירות, להשתמש בבני אדם כמגן חי, להכות. כל אלה דפוסי התנהגות המוטמעים, וכאשר הבחוור הצעיר במסגרת חייו האזרחיים, נתקל במצבים המאיימים עליו בצורה זו או אחרת, דפוס ההתנהגות האלים יוצא החוצה.

את כל זה הביא עלינו הכיבוש, שאילולא הוא, לא היינו שולטים על עם אחר, ולא נותנים בידי בחורים צעירים וחסרי נסיון את הכח המושחת שבשליטה על גורלם של אנשים אחרים.
עצם הכח הזה, משחית את נפשו של הצעיר.

כל התנאים הסביבתיים שציינת, הם הגורמים ליצירת סביבה מאיימת, וההתנהגות האלימה- דפוס הפעולה, הוא הנרכש בזכות הכיבוש.

גם לאחר סיום הכיבוש, יידרש דור שיעבור על מנת שדפוסי ההתנהגות הללו יעברו מן העולם.
_new_ הוספת תגובה



אל תשער השערות ללא בסיס
אבנר בן בסט (יום שלישי, 12/11/2002 שעה 15:46)
בתשובה לרפי גטניו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כל הפשע והאלימות בחברתנו אין לה שום קשר ישיר לכיבוש, או לאלה ששירתו בשטחים. רובם הם בחורינו הטובים שעושים מלאכת קודש בשמירה על ביטחונינו ומבינים את הבעייתיות והרגישות של מעשה הכיבוש. בן אדם סביר, מוסרי ואינטליגנטי יודע להבחין בין לחימה באוייב לבין התנהגות אדם (גם בשטחים וגם בישראל).

ולכן, אם תבדוק קודם את מקרי האלימות בחברה ותנתח אותם לא תיראה קורילציה לשירות המעורבים בפעילות צבאית בשטחים. נהפוך הוא, עיקר האלימות מתקיימת באוכלוסיה הבורחת מקיום עול חברתי ומסתופפת בקרני רחוב, בחיכוך גבוה למוקדי פשע, הימורים ומין.

הניסיון לקשור כל דבר רע בחברתנו לכיבוש הוא די מעורר גיחוך ומראה על קלות דעת של המחזיקים בדיעות אלה.
_new_ הוספת תגובה



רפי: דפוסים אלה של פעולה אלימה וראיית הזולת
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 12/11/2002 שעה 16:30)
בתשובה לרפי גטניו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כאובייקט, תוך אטימות, הינם דפוסים מסורתיים בחברתנו, הרבה מלפני 67 , שחלקם מעוגן במסורות ביורוקרטיות קשיחות. זאת, כשהביורוקרטיה המעובה, תפקידה להתיש מרצם של רבים, לשחוק אותם, ולשמרם מחוץ למעגלי הכוח הכלכלי והפוליטי, כבמדינות טוטליטריות אחרות.

הערבים, במידה שאינם מאושרים ממצבם, נצמדים דווקא לאדמותיהם בגלל אידאולוגיית ה''צומוד'' שאימצו.

אך היהודים הנתונים, רבים מהם להתעמרויות קשות, המדכאות את היזמות והמרץ המאפיינים תכופות עם זה, שהפכו למקדם מאז'ורי של יוזמות ועושר כלכלי, מדע ורוח בארצות רבות, רבים מהיהודים היגרו מכאן לארצות שפויות יותר, הן בסוף שנות ה- 50, הן באמצע שנות ה-‏60בגלי הגירה עקב מציאות קשה ואטומה שנראתה לרבים בלתי קבילה.

קישורים:
יחסי חפץ ודיכוי האדם בחברה הישראלית: http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=707&rep=37181&...
גידולי פרע ביורוקרטיים: http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=513&rep=24091&...
_new_ הוספת תגובה



אבנר, אכן. ''הכיבוש'' היא ססמא ביורוקרטית שנועדה
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 12/11/2002 שעה 16:05)
בתשובה לאבנר בן בסט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

להסיח ולהסיט שימת הלב ומשאבים, מטיפול שורש בבעיות יסוד בחברתנו.
_new_ הוספת תגובה



מי שזוכר - לא משליכים את התינוק עם המים
ראובן גרפיט (יום שלישי, 12/11/2002 שעה 11:56)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ברגע שנתרגל להשתמטות, אין כל סיכוי להבריא את החברה. כל אחד ישתמט ממה שנוח לו. אחד ממילואים על רקע כשרות, השני על רקע ימנות, השלישי על רקע אפליה מינית וכן הלאה. אני מגנה בכל תוקף גישה כמו שלך וכמו של ספירו. אילו תלוי הדבר בי - הייתי שולל לכם את האזרחות הישראלית. מבחינה מוסרית - דוקא אנשים הגונים ומוסרים המשרתים במילואים - יודאו שלא יתבצעו מעשי גזל, פשע, אלימות ומעשי פשע. אין להפקיר את החזית לאנשי הימין הקיצוני. הם ימלאו את הצבא! מקבלים נשק לידהם, מתקדמים בדרגות ולבסוף יעשו פוטץ. חשוב פעמים ושלש לפני ששתחמק משירות מילואים.
_new_ הוספת תגובה



החברה שלנו לא תבריא עד שנרפא מהכיבוש
מי שזוכר (יום שלישי, 12/11/2002 שעה 15:02)
בתשובה לראובן גרפיט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



מסכים, אבל אנו דמוקרטיה ואין לקבל המרדה וסרוב
ראובן גרפיט (יום רביעי, 13/11/2002 שעה 21:44)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



וזה, יובל, בניגוד לחרדים - שותפיו החדשים של אליצור
שקד (יום שני, 11/11/2002 שעה 22:27)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שרצים על ג'בלאות וקורעים את ה... בבתי המדרש החדשים והמפוארים, שהוקמו ע''ח מיסינו, בביתר עיר הקודש.
_new_ הוספת תגובה



ספר לנו אתה מה שיעור הפטור ממס בהתנחלויות
מי שזוכר (יום שני, 11/11/2002 שעה 20:12)
בתשובה לאברהמי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אולי אני טועה.
_new_ הוספת תגובה



5%
אליצור סגל (יום שני, 11/11/2002 שעה 20:24)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



קודם כל %7 ולא %5 , אבל מה זה %2 ביננו .......
רפי גטניו (יום שני, 11/11/2002 שעה 22:49)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

וזה רק הזיכוי ממס הכנסה.

לדעתי הכסף הגדול ''קבור'' בצד של ההוצאות עבור שירותים המשולמות על ידי כל אזרח, ואילו בשטחים המחירים ''קצת שונים''.

כבר שאלתי אותך בטורך כמה משלמים ארנונה בביתר , וטרם קיבלתי תשובה. זו יכולה להיות רלוונטית גם כאן.

כמה משלמים על גן טרום חובה בשטחים ? ועד איזה שעה הגן מופעל ?

האם מכירים בשטחים את המושג ''צהרון'' וכמה זה עולה ?

כמה עולה טיול שנתי בבית ספר לתלמיד ?

האם יש ארוחה חמה לילדים במערכת החינוך בשטחים ? ואם כן, כמה היא עולה להורים אם בכלל ?

כמה עולים חוגים בהתנחלויות ? - תשובה בשקלים לחוג אם אפשר.ובאותו עניין, אם החוג מתקיים בהתנחלות אחרת, מי מממן את ההסעות ?

ספריה, כבר סיפרת לנו שזה בחינם.

האם הושת לאחרונה על התושבים ''מס בטחון'' על ידי הרשות המקומית ?

גם שאלתי בטורך לגבי עלות הדיור. כמה עולה דירה ? ואני מוסיף כאן שמחירה כמובן נגזר ממחיר קרקע ופתוח 0 המחושב במחירה.

לאחר תשובותיך, ניתן יהיה לסכם את הנושא מי משלם ומי מקבל.

מי מממן, ומי ממומן.

קישורים:
משרד האוצר - מס הכנסה: http://www.mof.gov.il/itc/
_new_ הוספת תגובה



מה אתה מביא מיסים עירוניים בהן העיריה
אבנר בן בסט (יום שני, 11/11/2002 שעה 23:41)
בתשובה לרפי גטניו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

היא הקובעת אותן, עד לתיקרה המותרת לה ע''פ משרד האוצר. ככל שהמיסים העירוניים קטנים, השירות לאזרח טוב וחובות המועצה/עיריה קטנים, כך העיריה טובה יותר.

מעבר לכך יש הקצבות ממשלתיות לפרוייקטים מועדפים, לתשתיות והורדת אחוז תשלומי המס. בכל אותם תשלומים הקריטריונים בין ההתנחלויות לבין ישובי ישראל 'הישנה' שווים. יש התנחלויות המקבלות סיוע ופטורים כמו ישובים בישראל ה'ישנה', ויש כאלה שמקבלים פחות. בכל מקרה, אין התנחלות המקבלת את מקסימום התנאים שלהלן. ישובים בגבול הלבנון ובנגב מקבלים יותר.
_new_ הוספת תגובה



ביקשתי מספרים לא סיפורים
רפי גטניו (יום שלישי, 12/11/2002 שעה 0:38)
בתשובה לאבנר בן בסט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כמה משלמים ארנונה בבית''ר תמורת השירותים שהם מקבלים.

הרי מיישהו משלם את ההפרש וזה תקציב במדינה.

רווב ההטבות למתנחלים קבורוות בסעיפי המשרדים השונים ולא תחת הכותרת מתנחלים.
_new_ הוספת תגובה



%5 ולא %7
אליצור סגל (יום שלישי, 12/11/2002 שעה 11:48)
בתשובה לאבנר בן בסט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
השאלות של רפי גטניו עניניות לגמרי.
לא עניתי בנוגע לביתר כי אני פשוט לא יודע. שמעתי רק שמועות בלי תשובה מוסמכת - כפי שרפי כותב - מספרים ולא סיפורים.
אבל אני יכול לענות בנוגע לעפרה.
אגרת שמירה 200 ש''ח לחודש למשפחה. אין הנחה למשפחות חד הוריות ולא לרוקים.
ילד במעון עולה 1250 ש''ח לחודש. משעה 7000 עד השעה 1545. כולל ארוחת בוקר וארוחת צהרים חמה. לאמהות עובדות הנחות גדולות עד חמשים אחוז.
למה אין הנחות לאבות עבדים.
ילד בגן טרום חובה 350 ש''ח בחודש עד השעה 1320 הזנה עוד 31ש''ח בחודש.
צהרונים פרטיים למי שרוצה ומשלם לבעלים.
בבי''ס הלימודים נמשכים עד השעה 1530. הילדים צריכים להביא אוכל מהבית או לקנות מחברה פרטית המספקת ארוחות מוכנות.
אין חוגים חיוחדים על חשבון בי''ס יש חוגים פרטיים שהתשלומים ליזמי החוג.
תשלומים כלללים 200 ש''ח לילד לרבעון. לילד שני מאה וחמישים ש''ח. ךלילד שלישי והלאה 100 ש''ח.
הזיכוי במס הכנסה הוא 5% ולא 7% בזה אנו מופלים לרעה ואולי מצב זה יתוקן.
מחיר בית בשטח של 100 מ''ר 135 אלף דולר. הלואת מקום ההופכת למענק לאחר מספר שנים 50 אלף ש''ח. השאר לפי נתוני בני הזוג.
המחיר כולל הכנה לקומה שניה בשטח של עוד 100מ''ר.
הארוננה על בית בשטח נטו של 180 מ''ר היא 140 ש''ח לחודש לישוב וכן עוד מיסי אמנה של 50 ש''ח לחודש.
אלו נתונים שאני יודע על בשרי.
אליצור
_new_ הוספת תגובה



דומה בהחלט למספרים שאצלנו במרכז הארץ
אבנר בן בסט (יום שלישי, 12/11/2002 שעה 12:23)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לנו כמובן יש חוגים במתנ''ס ובבית הספר במחירי ''חינם'' ממש.
_new_ הוספת תגובה



מעניין איפה זה אצלכם במרכז הארץ, שאפשר לקנות
רפי גטניו (יום שלישי, 12/11/2002 שעה 13:08)
בתשובה לאבנר בן בסט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בית - לא דירה של 100 מ''ר עם הכנה לקומה שניה של 100 מ''ר ב - 125,000 $

והיכן המקום הנפלא הזה אצלכם במרכז הארץ בו משלמים 190 ש''ח ארנונה לחודש ל- 180 מ''ר.

ספר לנו, שנדע.
_new_ הוספת תגובה



תקרא טוב- לא דיברתי על בית או ארנונה, אלא
אבנר בן בסט (יום שלישי, 12/11/2002 שעה 15:52)
בתשובה לרפי גטניו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

על חינוך ותעסוקת נוער.

ולעניין מיר הדיור - המחירים בארץ הן שערוריה ואינם מייצגים השקעה כלכלית נטו של הקבלן ובודאי לא של הרשות המקומית. לצורך זה עניין הכיבוש הוא בודאי לא רלוונטי.

ומה לעשות שבדיור ההתנחליות חלות כמה תופעות המוזילות אותו, כמו: מיסי עיריה נמוכים מאוד,ביקוש נמוך יחסית ועבודה זולה יותר (פועל ערבי בשטחים לא משלם מס הכנסה). וסעיף נוסף של השקעה ציבורית, כספי תרומות בעיקר מקהילות בחו''ל. כל אלה מוזילים את מחיר הדיור בשטחים.

מבחינת תומכי ההתנחליות זה פתרון טוב מאוד לעיבויין והגדלתן. אלה שעינם צרה בתופעה יכולים או לצעוק חמס (ולא חמאס) או לפתוח בתהליכים דומים להוזלת דיור בתוך ישראל הקטנה.
_new_ הוספת תגובה



אם כתבת על חינוך, תסביר הפרשים של פי 2
רפי גטניו (יום שלישי, 12/11/2002 שעה 16:27)
בתשובה לאבנר בן בסט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

במחיר גן טרום חובה, הנתונים הרי לפניך.

עיקר ההבדל בדיור נעוץ במחיר 0 לקרקע ופיתוח המשולם ע''י הממשלה. ובמענק שלא נתן במרכז הארץ.

ההבדל בין תשלומי האנונה נעוץ בעיקרו בתקצוב ממשלת ישראל את הרשויות המקומיות, כך שלא צריך לקחת מהאזרחים, כי הקופה מלאה.
_new_ הוספת תגובה



שאלה יפה רפי אבל עובדה
אליצור סגל (יום שלישי, 12/11/2002 שעה 22:33)
בתשובה לרפי גטניו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
שאלה יפה שאלת רפי גטניו לגבי גן טרום חובה באמת מענין לברר מנין ההבדל - אבל עובדה שבתפוח המחיר לגן טרוםן חובה הוא שש מאות ש''ח. כך שזה הבדל מקומי ולא קשור בשאלה של י''ש או ישראל הקטנה. אולי ניתן להשוות עם אזורים נוספים בארץ.
אליצור
_new_ הוספת תגובה



השוואה וסיכום
רפי גטניו (יום שלישי, 12/11/2002 שעה 12:44)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו


_new_ הוספת תגובה



רפי גטניו - תודה על ההשואה
אליצור סגל (יום שלישי, 12/11/2002 שעה 13:51)
בתשובה לרפי גטניו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
רפי גטניו: תודה על הטבלה!
יש רק טעות אחת בה והיא -
ההשואה אינה צריכה להיות עם ראשון לציון אלא עם מושב מרגלית שבגבול הצפון או קיבוץ גרופית שבערבה. או לכל הפחות עם גוש תפן שבגליל.
את ראשון לציון צריך להשוות לשכונות כגון גבעה הצרפתית או הר חומה שבירושלים למשל. ולא לישוב שבפריפריה.
אליצור
_new_ הוספת תגובה



צהרונים בעפרה
אליצור סגל (יום שלישי, 12/11/2002 שעה 15:29)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
בררתי בנתיים את מחיר הצהרון כאן - צהרון לחמישה ימים בשבוע משעה 1320 עד שעה 1545 עולה חמש מאות ש''ח לחודש. הצהרון כולל ארוחת צהרים בדרך כלל חמה.
האם רפי גטניו יוכל להביא נתונים כמה עולה בראשון לציון?
האם יש פה משיהו בפורום שיכול להשוות למקומות נוספים? האם יובל רבינוביץ למשל יוכל לתת נתונים על המצב בנגב לדוגמא?
אליצור
_new_ הוספת תגובה



אליצור - מחירי צהרונים
רפי גטניו (יום שלישי, 12/11/2002 שעה 16:29)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נעים בין 600 ל 800 ש''ח, לאותן שעות, כולל ארוחה.

אני מניח שהמחירים בנושא זה דומים, כי הצהרונים מופעלים על ידי גורמים פרטיים ולא ע''י הרשות המקומית.
_new_ הוספת תגובה



מספרים ולא סיפורים
אליצור סגל (יום שלישי, 12/11/2002 שעה 22:29)
בתשובה לרפי גטניו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
כפי שרפי גטינו הציע - עדיף לחפש מספרים. זה יקצר את הדרך לכולנו.
פגשתי היום מישהו מכפר תפוח בשומרון ושאלתי אותו בפשטות כמה הוא משלם?
ובכן, בתקופת שרון כשר השיכון בממשלת שמיר נבנו בתפוח בתים של 72 מ''ר על שטח קרקע של חצי דונם. בתים אלו עדיין לא היו מוכנים לגמרי כאשר עלה רבין לשלטון ומשרד השיכון תחת פואד שר השיכון דאז סרב לשווקם.
היום משרד השיכון עורך מכירת חיסול של הבתים האלו.
הבתים אומנם ניזוקו אבל אינם ח'ירבות - הם מחוברים למים חשמל ביוב וטלפון. אין להם חדר בטחון וגם לא דלתות פלדה ואין להם הכנה לקומה שניה. השיפוצים הנדרשים הם בעיקר צבע והחלפת מנעולים והחלפת תריסים ותקון חלונות אבל הברזים למשל תקינים ופועלים.
ובכן, מחיר בית כזה במבצע עד חיסול המלאי (נותרו עדיין כחמישים בתים) הוא 150 אלף ש''ח.
ילד במעון משעה 700 עד שעה 1330 עולה אלף ש''ח לחודש.
ילד בגן קדם חובה משעה 730 עד שעה 1330 עולה שש מאות ש''ח לחודש.
מיסים לא זכר. אבל כן זכר שהיטל הביטחון הוא 60 ש''ח לחודש.
אולי היטל הבטחון שם נמוך יותר כי הש''ג בשער בתפוח הוא חייל - כלומר על חשבון הצבא ובעפרה ששומר מטעם הישוב.
אבל מענין מדוע המעון והגן יקרים שם יותר מאשר אצלינו.
ועוד משהו - לפני מונח עיתון שבו מודע של קבוץ גשור ברמת הגולן מחיר הבתים 494 אלף ש''ח שזה בערך מאה ועשר אלף דולר - מענין מה שטח הבית שם כדי שניתן יהיה להשוות עם הבתים שבעפרה ולדעת האם הוא יקר יותר או זול יותר.
אליצור
_new_ הוספת תגובה



פער של 100 אלף דולר
הקריבו המקוטב (יום רביעי, 13/11/2002 שעה 10:13)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אולי אזור מודיעין הוא קרקע ראויה להשואה.
דירת 4 חדרים (100 מ''ר פלוס) במודיעין שוויה יהיה בסביבות 150 אלף דולר
בהתנחלות המצויה רק כמה קילומטרים מעבר לקו הירוק (מודיעין עלית כוכב יעקוב) המחיר יהיה בסביבות 50 אלף דולר.
אם נבחון בתים צמודי קרקע ההבדלים רק יעלו.
_new_ הוספת תגובה



כוכב יעקוב
אליצור סגל (יום רביעי, 13/11/2002 שעה 11:15)
בתשובה להקריבו המקוטב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
לא יודע מה המצב במודיעין עילית. אבל בכוכב יעקוב המחיר לדירה כזו הוא מאה אלף דולר.
תודה על האינפורמציה. ואנא המשך לידע אותנו. מה המחיר של דירות\בתים מסוג זה בחדרה עפולה קרית שמונה ומטולה.
אני חושב שמידע ממקור ראשון מסוג זה כמו שמציע רפי גטניו ילמד אותנו יותר טוב מאשר נסיונות ללקט מידע מתוך טבלאות רישמיות.
אליצור
_new_ הוספת תגובה



צהרון בראשון לציון
סתם אחד (שבת, 27/12/2008 שעה 19:58)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ביתי בצהרון ספורט בראשון לציון ואני משלם 750 ש''ח. אבל הכי חשוב כול יום יש להם חוג. את המקום מנהל מורה לחינוך גופני עם שתי גננות מקסימות,והוא מקיים 3 פעמים בשבוע חוגי ספורט שונים ועוד פעמיים בשבוע חוגי יצירה. בשנה שעברה היינו בגן עירייה ושילמנו 830 ש''ח והיה רק חוג אחד שלפי דעתה של ביתי היה מ-ש-ע-מ-ם ממליץ בחום למנהל שהוא בחור מקסים קוראים עמי והטלפון שלו 0522721930 תגידו לו שאבא של לירז המליץ
_new_ הוספת תגובה



לסגל - גטניו צודק. באם אתם רוצים הכרה מלאה,
ראובן גרפיט (יום רביעי, 13/11/2002 שעה 11:23)
בתשובה לרפי גטניו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה יותר פשוט מלוותר על כל טובות ההנאה היחודיים ולהוכיח לעם ישראל כולו, שההתישבות הינה למען שמים. למען עתידה של ארץ ישראל ולא לשם השגת טובות הנאה ו''הנעה (עקב ההטבות -סבסוד הנסיעות והכבישים)'' על חשבון היתומים, האלמנות, המובטלים, העסקים שפשטו את הרגל. אין כסף פנוי. לא יתכן איפה ואיפה - זה יוצר כעסים ומעביר את הויכוח למישור לא ענייני: לכסף במקום לויכוח על עקרונות.
_new_ הוספת תגובה



טובות הנאה ו''הנעה'' - כאן מתחיל ונגמר הוויכוח
שקד (יום רביעי, 13/11/2002 שעה 13:10)
בתשובה לראובן גרפיט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

וזאת מכיוון שאליצור (לצערו) שייך למיעוט המתגוררים בשטחים מהסיבות העקרוניות.

מרבית המתנחלים (כולל החרדים) בחירתם היא בחירה מסיבות כלכליות ושיפור איכות חייהם (כך לפחות קיוו כשעברו להתגורר שם).
_new_ הוספת תגובה



מי אמר לך שיש טובות הנאה?
אליצור סגל (יום רביעי, 13/11/2002 שעה 15:10)
בתשובה לראובן גרפיט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
ראובן, מה פתאום אתה קובע שיש טובות הנאה? ההנחה שלנו במס הינה נמוכה בהרבה מההנחות במקומות אחרים שבהם הסיכון הרבה יותר נמוך.
מחירי הדיור הזולים הינם תוצאה של ריחוק מהפריפריה ומגורים במקום מסוכן. גם בקרית שמונה מחירי הקרקעות נמוכים יותר מאשר בראשון לציון, וכן גם בחדרה. האם מחירי הדירות הנמוכים יותר בחיפה הינם תוצאה של טובות הנאה שמקבלים תושבי חיפה ביחס לתושבי תל אביב או פשוט ענין של שוק חופשי? בשוק חופשי ממילא נוצרים הבדלים במחירים בין מקומות שונים. האם העובדה שברחוב הקבלן שבו גר הרב עובדיה יוסף מחירי הדירות גבוהים יותר הינה תוצאה של טובות הנאה שמקבלים תושבי הרחוב מהמדינה או ענין שנוצר משום שיש אוכלוסיה גדולה רוצה לגור ליד הרב עובדיה יוסף?
הארנונה היותר נמוכה הינה משום שביש''ע יש פחות שחיתות במנהל הציבורי. יש אצלינו פחות גנבים ושדדים מהקופה הציבורית ולכן האזרחים משלמים פחות כשבתוך הקו הירוק תהיה פחות שחיתות בעיריות אפשר יהיה להוריד את הארנונה.
הנקודה היחידה הלוא ברורה לי היא מדוע מחירי גן טרום חובה נמוכים כאן. אבל כפי שכתבתי עובדה שבתפוח הם כמעט כפליים מ6שר בעפרה כך שמדובר בענין מקומי שמזכירות עפרה הצליחה לסדר ולא באיזה הטבה על חשבון מישהו אחר.
עובדה שגם המעון שבתפוח יקר הרבה יותר.
בדוק ברחובות, האם יש שם שכונות זולות יותר או יקרות יותר או שהמחיר אחיד בכל רחוב? וגם בכל העיר?
אותו מצב קיים גם כאן. אין לכך שום קשר לטובות הנאה כל שהן. כבר כתבתי שבשכונה שמקים קיבוץ גשור מחירי הבתים נמוכים יותר מאשר בעפרה. האם הדבר נובע מטובות הנאה שמקבלים תושבי הקיבוץ?
האם העובדה שאם עובדת מקבלת הנחה דרסטית במעון אינה טובת הנאה שלמען השיויון עליה לותר על טובת הנאה זו? מדוע אב עובד לא מקבל הנחה? למה שהפינמסטיות לא יותרו מרצונן למען השיויון על טובת הנאה זו?
אליצור
_new_ הוספת תגובה



סגל - קבלתי את תשובתך,יש בדבריך טעם..
ראובן גרפיט (יום רביעי, 13/11/2002 שעה 19:24)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



אליצור - אלו משחקי מילים
שקד (יום רביעי, 13/11/2002 שעה 19:41)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הרי ברור לך, כמו שברור לנו, שמרבית המתנחלים לא הגיעו לישובי השטחים מסיבות חלוציות, אלא כיוון שהמדינה איפשרה להם אופציה של בית צמוד קרקע ואיכות חיים בתנאים שרובם לא יכלו להרשות לעצמם במקום אחר במדינה.

ההשוואה לקרית שמונה או לעירות פיתוח היא מוטעית ומטעה.
איכות חיים אינה נמדדת רק במחיר הבית והארנונה, אלא גם במתנ''סים מפתים, חוגי העשרה ומידת ההשקעה של המדינה ברשות המקומיות, באפשרויות תעסוקה ועוד.

מרבית תושבי השטחים נמצאים היום במילכוד. הם בני ערובה של הממשלה - אין להם אפשרות למכור את רכושם ולצאת, וגם ההבטחות על איכות החיים לא התממשו.

מעניין לדעת כמה מתושבי השטחים היו עוזבים היום לו רק היו יכולים למכור את רכושם.
_new_ הוספת תגובה



אפשר למכור את הרכוש כאן
אליצור סגל (יום רביעי, 13/11/2002 שעה 22:05)
בתשובה לשקד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
שקד, את מנסה ליצור לעצמך עולם דמיוני - אפשר למכור את הרכוש כאן בבמחירים די גבוהים ויש מי שעושים זאת. הנתון העובדתי הוא שהאוכלוסיה ביש''ע מכפילה את עצמה כל עשר שנים ופחות מזה. גם בשנתיים האחרונות הקשות אנו ממשיכים לדהור קדימה במהירות עצומה.
איכות חיים היא בעיקר גיבוש חברתי המשכיות הסטורית וקשר לאדמה. זה מה שהישובים מוכרים וזה מה שמביא אנשים למרות המצב הבטחוני. אין פה שום הטבה שאי אפשר לקבל כמותה ויותר ממנה במקום אחר בארץ - ההטבות לא משחקות תפקיד. מה שמשחק תפקיד הוא היחס למצטרפים - למשל בבית שמש יש מלחמות בין החרדים לאנשי שינוי - במקום להלחם הרי עדיף שעשרים אלף החרדים שם יארזו את הפקלאות ויעברו לביתר או לעמנואל - עדיף לחשוש ממחבלים מאשר להלחם עם אנשי שינוי. זה העקרון וזו הסיבה שהאוכלוסיה החרדית גדלה במהירות מטאורית - להטבות כמעט ואין תפקיד - היחס הוא שקובע.
אליצור
_new_ הוספת תגובה



חלוציות במיטבה, או היהודי הנודד
שקד (יום חמישי, 14/11/2002 שעה 0:23)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

במקום להתמודד עם המציאות בארץ, נארוז פקלאות וננדוד לשטחים...

ציונות!

אני מתקשה לעכל משפטים כמו - ''עדיף לחשוש ממחבלים מלהתמודד עם אנשי שינוי''.
חשבת על המשמעות של דבריך או שהכל מקדש את ההתנחלויות?
משמעות דבריך היא: אני מעדיף לסכן את חיי, חיי משפחתי וילדי, ובלבד שלא אפגוש בבנין בו אני גר בבני אדם החושבים אחרת ממני.

ממחשבות שונות לא מתים. במלחמות כן.

מצטערת אליצור. אם מי שמוכן להקריב את ילדיו, אין לי דיבור.
_new_ הוספת תגובה



אם אתה לא רוצה להתמודד עם אנשי שינוי
מי שזוכר (יום חמישי, 14/11/2002 שעה 8:21)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה בכלל אתה מחפש בארץ?
_new_ הוספת תגובה



אז זהו, שהוא לא בארץ
שקד (יום חמישי, 14/11/2002 שעה 14:16)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הוא בשטחים.
מעדיף איום על החיים על פני דיאלוג.

אלו האנשים שהכניסו אותנו למילכוד, וזו מחשבתם.

כמה עצוב.
_new_ הוספת תגובה



אני אישית מסתדר איתם מצויין.
אליצור סגל (יום חמישי, 14/11/2002 שעה 20:46)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
אני אישית דוקא מסתדר איתם מצויין לפעמים יותר טוב מאשר עם החרדים - הבעיה שיש מי שאינם מסתדרים איתם וגם הם צריכים לגור באיזה שהוא מקום - ההצעה הפשוטה לעבור לביתר שם לא יצטרכו להתמודד עם אנשי שינוי ואנשי שינוי לא יצטרכו להתמודד איתם וכל הצדדים יוכלו לחיות בשקט - זה היה הרעיון המקורי של אריאל שרון והוא עובד לא רע.
אליצור
_new_ הוספת תגובה



די כבר אליצור
שקד (יום חמישי, 14/11/2002 שעה 22:20)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הרעיונות האלו הם על גבול הגזענות.
הפרדה בין חילונים, דתיים, ימנים, שמאלנים.
ומה השלב הבא? מזרחיים ואשכנזים?

החיים לא יותר חשובים מקישקושים פוליטיים?

דעות שונות - זה כל הסיפור.
_new_ הוספת תגובה



מה עם תשלום חובות הקיבוצים, שהיגיעו
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 12/11/2002 שעה 3:01)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

למליארדים? יש תחומים רבים הממומנים על ידי המדינה, החל בישובי ספר וכלה בתקציבי ההגנה. מה פתאום ההטפלות למתנחלים, המהווים פחות מ- 5 אחוז מתקציב המדינה, אם לא הרבה פחות (כ-‏10 מליארד שקל לכל היותר, ויתכן שאני מגזים בסדר גודל זה) מתוך תקציב של 250 מליארד שקל.
_new_ הוספת תגובה



התגובה היחידה האפשרית - לא ראוי לתגובה.
אליצור סגל (יום שני, 11/11/2002 שעה 18:01)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



רוב העתונים היו פעם בידי הממסד
מי שזוכר (יום שני, 11/11/2002 שעה 16:39)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ועכשיו כולם בידיים פרטיות.
איך זה מתיישב עם התיזה?
_new_ הוספת תגובה



מתי היו העיתונים בידי ''הממסד''?
יובל רבינוביץ (יום שני, 11/11/2002 שעה 17:53)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



דבר, על המשמר, למרחב, הצופה, כל עיתוני מפאי
מי שזוכר (יום שני, 11/11/2002 שעה 20:11)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בלועזית, זמנים של הפרוגרסיבים, הבוקר, דבר השבוע, במחנה, רוצה עוד?
_new_ הוספת תגובה



עיתונים אלה לא נעשו חופשיים, אלא חדלו להתקיים
מיכאל מ. שרון (יום שני, 11/11/2002 שעה 21:00)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ברובם.
_new_ הוספת תגובה



נכון, ודומני כי אף אחד לא הזיל דמעה
מי שזוכר (יום שני, 11/11/2002 שעה 21:43)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בינתיים רק למחנה הדתי ולימין יש עתונים ''מטעם''
_new_ הוספת תגובה



לא מדוייק
אריה פרלמן (יום שני, 11/11/2002 שעה 23:21)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ראשית כל, לשמאל יש עיתונים מטעם, ובראשם ''הארץ''.

אבל אם אתה מדבר על כתבי עת, יש לשמאל כתבי-עת ספרותיים בעיקר, כגון ''עיתון 77'', ועוד.

נכון הוא שלימין יש יותר ביטאונים מבעבר: ''הצופה'' הוותיק, ''מקור ראשון'', ''האומה'' (משנת 1962), ''נתיב'' (משנת 1988), ''תכלת'' (1996), ''נקודה'' הוותיק, ועוד.

אבל אין זה נכון שאף אחד לא מזיל דמעה על מותם של הביטאונים של השמאל.

''מולד'', ''פנים'' (של מפ''ם) ''מגוון'' (של מפלגת העבודה) היו כתבי-עת מעולים, שהיו שייכים לתקופה שבה האידיאולוגיה נלקחה ברצינות, או שלפחות ניסו לקחת אותה ברצינות.
_new_ הוספת תגובה



אם בעיניך הארץ הוא עתון ממסדי או של השמאל
מי שזוכר (יום שלישי, 12/11/2002 שעה 8:06)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה חי בעולם שכולו טוב
_new_ הוספת תגובה



''הארץ'' אינו של שמאל או של ימין. הוא של שוקן.
תם (יום שלישי, 12/11/2002 שעה 20:40)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



מכרזים תמורת קולות
שמעון מנדס (יום שני, 11/11/2002 שעה 22:16)
בתשובה לDoron Arazi
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

צודק גם צודק דורון. בנו של הקבלן הירושלמי הגדול לעבודות עפר, בראשי הכורדי, אמר פעם לפני הרבה שנים, כי הוא העשיר מצביע עבור מפא''י. וכל זאת למה?
אני מביא להם קולות (כורדים), והם דואגים לי למכרזים. הוא כמובן גם שילם ''מסי-חבר'' כחבר נאמן של
מפא''י - מן הרווחים העצומים שהיו לו.
_new_ הוספת תגובה



מכרזים תמורת קולות
(שבת, 21/05/2005 שעה 12:16)
בתשובה לשמעון מנדס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

על איזה כורדי אתה בדיוק מדבר
_new_ הוספת תגובה



אתה יכול קצת להרחיב בעניין התנוונות האונות
מי שזוכר (יום שני, 11/11/2002 שעה 16:36) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עקב בזיזה?
נשמע לי כמו רעיון חדש ומרתק ביותר
_new_ הוספת תגובה



למי שזוכר: במצבים נירוטיים מתקבלות אינדיקציות
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 12/11/2002 שעה 4:16)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לירידת היכולת לבצע מטלה כפולה (2 דברים בו זמנית) - שהינה פרדיגמה של תפקיד מורכב
( Huddelston, 1974 ).

במחקרי אודות חלוקת קשב, שנערך בביה''ח לווינשטיין נמצא שאקטיבציה נמוכה יותר של האונה הפרונטלית (המשתקפת למשל בירידת סף תדר ההבהוב בו נקודה מהבהבת נתפסת כיציבה CFF - Critical Flicker Frequency) מביאה לירידה ביכולת ההתמודדות עם תפקידים מורכבים, וירידה ביכול האינטגרציה והסינטזה של מספר רכיבים למבנה לכיד.
הדבר משתקף למשל בדירוג נמוך יותר של טיב ביצוע עובדי תעשייה מצד הממונים (כמות תפוקה, הצעות ויוזמות לשיפור תהליכי יצור, שביעות רצון הממונה מביצוע בתפקיד מורכב, וכד').

בלי להכנס במפורט לתוצאות המחקר הזה, החלוצי בממצאיו בעולם אודות סגנון קוגניטיבי זה של יכולת ביצוע תפקידים מורכבים ובו זמניים, אציין כי אנשים אצלם רמת האקטיבציה של האונה הפרונטלית נמוכה יחסית, ויכולתם לביצוע תפקידים מורכבים נמוכה, נוטים יותר מבעלי האקטיבציה הפרונטלית הגבוהה לתצורות ההתמודדות הבאות:

1) מקיאווליזם כלפי הזולת, על מנת להשיג יתרונות שאין ביכולתם להשיגם בביצוע מורכב.

2) ערור תחושת חרדה אצל הזולת והטלת דופי בו.

3) הם נוטים יותר להשיב בחיוב על פריטים בשאלון שבניתי (SMOS ) מסוג:

אם לראות את הדברים באופן מפוקח, אז לפעמים -בשביל לקבל יותר הערכה - כדאי דווקא לסבך את הדברים או להצביע על קשיים.

או: לעיתים, דווקא גילוי חולשותיהם של אחרים יכול להביא ליתר הערכה כלפי.

4) למרות גילויי רהב (אני נוטה לעשות כל דבר בצורה מעולה ומיוחדת; אני נדיב יותר מרוב האנשים) הערכתם העצמית הינה נמוכה באופן מובהק ונמוך בהרבה מזה של בעלי היכולת הגבוהה לחלוקת קשב (בעלי האקטיבציה הפרונטלית הגבוהה) :
''תכופות אני מרגיש חסר ערך (שאין בי כלום, שאני לא ''שווה'' כלום)'' - תחושה הזרה לבעלי האקטיבציה הפרונטלית הגבוהה, שחרף צניעותם הקיומית , מדרגים באופן גבוה מאד את הפריט ''אני מיוחד ובעל איכות גבוהה יותר מאחרים (אני ''סוג א''' יותר מאחרים)''.

5) גישת הנמוכים בחלוקת קשב למצבי היום יום היא גישת משחק סך- 0 :
''בעצם החיים הם ג'ונגל בו כל אחד מנסה לחטוף כמה שיותר''.

תוצאות המחקר וניתוחיו מובאים בפרוט בספר ''חלוקת קשב'', גומא - מדע ומחקר, צ'ריקובר, 328 עמודים.
_new_ הוספת תגובה



נשמע מעניין, האם הירידה באקטיבציה הנה תוצאה
מי שזוכר (יום שלישי, 12/11/2002 שעה 11:29)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

של התנהגות הנבדק או שהנה הסיבה להתנהגות?

שאלה שניה, איך קישרת בין הירידה באקטיבציה לבין תכונות אישיות ועמדות, האם מצאת קשר סיבתי או מתאם?

האם תוכל להרחיב לגבי אוכלוסית המחקר?

האם המונח מצב נוירוטי מבטא אבחנה כללית של נוירוזה או התקף ספציפי או החמרה של מצב נוירוטי?

האם יש הבדל בין תפקוד הנבדק במצב כזה לבין ירידה בתפקוד במצב של חרדה (ספציפית, פובית או דיפוזית - רמת חרדה כללית).
_new_ הוספת תגובה



למיכאל שרון: מאמר חריף ומעורר מחשבה ושאלות
רפי אשכנזי (יום שני, 11/11/2002 שעה 20:04) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



אתה בא לומר,
שמעונה (יום חמישי, 16/11/2006 שעה 19:16) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שכל הדברים אותם אנו חווים המתוארים במאמריך,הם תוצאה שנגרמה ממעשה מכוון ולא מהשתלשלות ארועים שמקורם בטעות אנוש?
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי