  
  
  
|
  קדושת ירושלים באיסלאם - לא מה שחשבתם | |||||
| אריה פרלמן (שבת, 28/09/2002 שעה 16:55) | |||||
 הצגת המאמר בלבד |
 |
 |
|
||
  בסוף לא הבנתי כלום |
|||
|
|||
מוחמד כן עלה בסערה לשמים או לא? | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| תיזכר |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| שלוש שאלות |
|||
|
|||
1. מה קובע את קדושת המקום, האמונה (הרגש) או השכנוע (הרציונליות)? אם השכנוע, הרי אתה מנסה לשכנע (את העולם המוסלמי?) שירושלים אינה קדושה למוסלמים, הרי שטיעוניך בדבר קדושת ''האגן הקדוש'' ליהודים נתונה גם היא לויכוח; אלא אם כן טענתך היא שהיהודים מרגישים את קדושת ירושלים יותר מהמוסלמים. אז בוודאי תסתום את הגולל על הויכוח ממש כפי שהויכוח ייסתם מהכיוון המוסלמי. מובן שטענה מסוג זה מתבסס על מדדים לרגש... 2. האם עובדות היסטוריות מקדשות מקום? עובדות היסטוריות אינן אלא תוצאות רשומות של מעשי אדם. אם אינך מסכים לכך, ומאמין שאלוהים מכוון את ההיסטוריה, הרי שאלוהים גירש את עמו הנבחר פעמיים, משום שלא שמרו את חוקותיו. מי לידך יתקע שהמצב העכשווי הוא כצנינים בעיני אלוהים? 3. השתלהבות המוסלמים מסיסמת ''אלאקצא בסכנה'' היא השתלהבות מזוייפת? מה האבחון שלך לרגשות דתיים מזוייפים? האם די בכך שהאמונה הלא נכונה מעוררת אותם? המלאך הרשה לי לשאול רק שלוש שאלות. לכן אסתפק בכך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שלוש תשובות |
|||
|
|||
1) קדושת המקום נקבעת בעיקר על פי הרגש, אך גם על פי השכל. שני הדברים משפיעים אחד על השני. אין בדעתי לשכנע את העולם המוסלמי שירושלים אינה קדושה לאיסלאם. מטרתי היא לזרוע ספקנות ולערער. בכל מה שנוגע לעולם הלא-מוסלמי - שגם כך איננו מייחס שום קדושה רגשית לאל-אקצא או למסעו של מוחמד - המטרה היא אכן לשכנע, שירושלים קדושה וחשובה לאיסלאם ולערבים הרבה הרבה פחות מאשר ליהודים. על-פי תפיסתי הפרובינציאלית, צרת-המוחין והקנאית - אנחנו נמצאים במאבק קשה על ירושלים - ואני נמצא בצד היהודי. 2) עובדות היסטוריות בוודאי שיש בהן בשביל להשפיע על חשיבותו או קדושתו של מקום. האם אתה תסכים כלאחר-יד, שיהרסו את כל מה שקשור למשפחת אהרונסון ולמחתרת ניל''י, על-מנת לבנות קניון חדש ונוצץ בזכרון יעקב? האם תסכים להשליך לפח את כל ההקלטות ההיסטוריות של בן-גוריון מכריז על הקמת המדינה - כי יש לפנות מקום בארכיון לדיסקים החדשים של 'טיפקס', או לנאומים של פואד בן-אליעזר? בוודאי שדוגמאות אלה אינן דוגמאות ש''בקדושה'', אך הן באות על-מנת להבהיר לך שלא כל פיסת אדמה או פיסת נייר/סרט הן זהות. ישנם הבדלי חשיבות. אלוהים לא מכוון את ההיסטוריה, בדיוק כשם ששרלוק הולמס מעולם לא פתר אף תעלומה. לדמויות ספרותיות אין ולא יכולה להיות יכולת עצמאית להשפיע על מהלך ההיסטוריה. 3) קשה לי לדעת האם השתלהבות המוסלמים מסיסמאות על אל-אקצא היא מזוייפת ועד כמה. אבל התלהמויותיהם של המסיתים והמנהיגיים הן בהחלט מזוייפות. גם אם תבוא ותוכיח לי באותות ובמופתים, שגם המנהיגים המשכילים והבקיאים בהוויות העולם של התנועה האיסלאמית מאמינים שאל-אקצא בסכנה - הרי שאז נמצאים אנו במצב דומה לזה שעומד מולו האף-בי-איי, כאשר הוא נתקל בכתות שבאמת-מאמינות בסוף-העולם-מחרתיים, או במסוקים שחורים של האו''ם שבאו לכבוש את מונטאנה. המוסלמי הממוצע, בניגוד ליהודי הממוצע - לא הוגה בקוראן ובמפרשיו יומם ולילה, כפי שיהודי דתי קורא בתורה ובנביאים כל שנה וכל השנה, וכן בקיא בגמרא. המוסלמי הממוצע קולט את עיקר המסרים הדתיים לא מן הקוראן - כי אם ממסלפיו הקיצוניים במסגדים. אינני בא לטעון כרגע, שהאיסלאם הוא ''דת השלום'' הפציפיסטית, ואילו ''רק'' האימאמים המתלהמים מקלקלים אותו. בהחלט לא. אבל האימאמים המתלהמים - כולל שאר מנהיגים ''לאומנים-חילוניים'' (כמו בוגר ה'אחים המוסלמים' יאסר ערפאת) - בהחלט מסתירים כמה דברים שהיו עלולים לזרוע ספק ומבוכה בקרב מאמיניהם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שוב שלוש שאלות |
|||
|
|||
לאריה ראשית עלי לברך אותך על המאמר, וגם מתנצל. היה עלי להקדים את הערכתי לשלוש השאלות. הבעיה שלי אינה עם העובדות שאתה מביא אלא עם הפרשנות שלהן. 1) שאלה של קדושה קדושה, להבדיל ממסורת, הוא מושג בעל תכנים דתיים ללא שום תכנים אחרים. מקום קדוש הוא מקום של פולחן תפילה או כל טכס שנועד לפנות לקדוש מכל - האל. איני מתיימר להבין ברמות קדושה; אך בכל דת ישנו הממסד הדתי הקובע את רמות הקדושה שהוא מייחס לאתר כזה או אחר. אני מקבל את ההגדרות האלה כמות שהן, משום שהן חלק אימננטי של הפולחן. כחילוני, לא ברורה לי המשמעות של החלוקה לרמות. לדוגמה: האם במקום פלוני אלוהים ישמע אותי טוב יותר מאשר במקום אלמוני? הרי אלוהים מלא את כל הארץ. אך נעזוב את הפינה הזאת, משום שהיא מובילה לכיוון שאין ברצוני להגיע אליו. די לי בכך שיש מקומות קדושים המשמשים כסמלים לקיום של פולחן דתי (בלי להזכיר את דעתו של ליבוביץ' בנושא). הר הבית הוא כזה. הוא הגיע רק למקום השלישי באיסלאם ואולם צועד בראש סולם הקדושה ביהדות. האם מיקומו בהיררכיה הפולחנית קובע גם את מידת חשיבותו? תמהני. הן עבורך הכעבא אינה אלא אבן שחורה (כמו גם עבורי), האם מי שאינו מוסלמי יכול להחליט עבור המוסלמי שמקום שלישי שלו אינו עולה עשרת מונים על מקום ראשון אצלך? או לחילופין, האם מי שאינו יהודי יכול לקבוע משהו עבור הפולחן של הדת היהודית? האם מקדש הבהאיים הוא פחות קדוש למאמיניו רק משום שנביאם נולד לפני פחות ממאתיים שנה (והוא עומד אצלם במקום הראשון בסולם)? בקיצור, משהו בלוגיקה של הטיעונים שלך לגבי ההיררכיה של הקדושה של האחר לא נהירה לי. אם ניכנס לזה בטוחני שאכנע בקלות, לפחות בכל הנוגע לסולם היהודי. פשוט אתה מאמין ואני לא, ובזה נגמר הויכוח. אתה צודק, אך רק לגבי מושאי אמונתך! הרשה לי, מתוך כבוד אליך, לא להתייחס למשפט האחרון שלך בסעיף הזה. 2) על היסטוריה ההיסטוריה אינן העובדות, אלא הפרוש שניתן לעובדות. רק תראה את כמות הספרים בהיסטוריה שנכתבו על סמך אותן עובדות עצמן. למרות זאת יש בהיסטוריה הרבה מעבר לכך. הפרשנות של אותם אירועים מותאמים לרוח התקופה. ספרי היסטוריה (ולא רק היסטוריה) מותאמים לצורה שבני הדור רוצים לראות את עברם. בעברית צחה קוראים לכך מיתוס, שתורגם לשפה יפה יותר ''זיכרון קולקטיבי''. דוגמה: מצדה הייתה מקום שכוח אל. ההתאבדות ההמונית לא הייתה יותר מאשר סיפור של יוספוס פלביוס שהייתה ידועה רק למי שטרח וקרא אותו. ההגנה, מסיבותיה שלה, פיתחה את מיתוס מצדה במקביל למיתוס תל-חי. לא שמפתחי המיתוס ידעו את העובדות פחות מהיסטוריון מצוי בן ימינו. היה מחסור בתחילת שנות הארבעים ב סמלים של גבורה יהודית, וחירוף נפש על הגנת המולדת. מצדה ותל-חי ענו לקריטריונים האלה. האם לא היה פיחות במעמדם של שני המיתוסים האלה בימינו? איך עם המוותר על שימור הסמלים התרבותיים, אך זהו עניין של אופנה. אף ציפור לא צייצה כאשר הוקם מגדל שלום במקום גימנסיה הרצליה. איני משוכנע שהיום זה היה קורה (בעצם אולי הערך הנדל''ני היה קובע גם היום). דומני שבכך שנינו מסכימים. אין חברה המשמידה ביודעין סימבולים תרבותיים הנושאים מטען מיתי היסטורי שההווה נבנה עליהם. אבל אף אחד לא מתכונן להרוס את הר הבית, אפילו לא את המסגדים שעליו (נו, כנראה שיש גם כאלה). לסיכום הטענה, אני רוצה להפנות אותך לראיון שערך ירון לונדון עם ההיסטוריונית עדית זרטל על השימוש בשואה (מוסף לחג של ''ידיעות אחרונות''). 3) אלאקצא בסכנה איני יכול שלא להרגיש בעליונותו התרבותית של ''היהודי הממוצע'' על פני ''המוסלמי הממוצע'' המשתרבב לדבריך. לא ברור לי אם הכוונה לקריאות האדירות ''יש אלוהים'' כל פעם שהובקע שער או שנכנס סל. אך מכיוון שאני מכבד את דבריך ואני מניח שהם מבוססים על מידע כלשהו שלא ידוע לי, אני אפילו מוכן לקבל אותם לצורך ההבהרה החסרה לי. עם זאת, עד כמה שזכור לי, החסידות התבססה על אמונה טהורה (בניגוד לליטאים שטענו שרק ידע סכולסטי הוא האמונה הנכונה). האם חסידי הבעש''ט האמינו פחות? האם ניתן בכלל לסתור אמונה? אם מקובל (כדורי למשל), המחלק קמיעות לכל מי שיצביע למפלגה מסוימת, מי שמאמין בו ועושה כדבריו לא יגיע לעולם הבא? איני רוצה להמשיך.אתה בעצמך מבין לאיזו פינה תקעת את עצמך. סיכום אם כוונתך לשכנע את המשוכנעים, עשית מלאכה נאמנה. אם כוונתך להסביר את חשיבותו של הר הבית למדינת ישראל, דומני שדרך זו לא תצלח (הרי הם ס''ה נוצרים). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עוד שלוש תשובות |
|||
|
|||
1) קדושה הוא גם מקום ש''נתקדש'' במהלך הדורות, כתוצאה ממסורת ומנהגים. כך לדוגמא את הכותל: הרי בשעת בנייתו, וגם עשרים שנה לאחר מכן - הוא לא היה קדוש יותר מבית המקדש, ובוודאי שלא עמד באותה דרגת חשיבות שניתנה לו, לאחר שהפך לשריד אחרון מבית המקדש. אני מניח שאלוהים ישמע אותך בכל מקום, אבל אין שיוויון בדרגת הקדושה לכל כדור הארץ. ישנם מקומות שבהם נאמר במפורש שהשכינה יושבת, או מקומות שעליהם נאמר שאלוהים נגע בהם או ביקר בהם - ואינני מבדיל כרגע בין הדתות. אני לא אוכל להחליט בשביל המוסלמי מה קדוש בשבילו פחות ומה יותר. במאבק שלי על הר-הבית עם המוסלמי, בוודאי שאין טעם לטיעונים חילוניים בדבר ''מה לבנאדם מודרני ולפולחן האבנים הפרימיטיבי הזה?''. מה שכן אוכל לעשות - הוא 'להצליף' בו באמצעות מורי ההלכה האיסלאמיים שלו - על-מנת שהוא ייקלע לתוהו-ובוהו של מבוכה וחיפוש-דרך. זהו טיבו של מאבק. לא ברורה לי גם קביעתך לפיה אני מאמין ואתה לא. אין לה שום בסיס. 2) ההיסטוריה היא שילוב של עובדות והפרשנות עליהן. כל עוד לא מדובר בשקרים - כל צד רשאי וחייב לקדם את הראיה שלו את ההיסטוריה, וזה בדיוק מה שאני עושה. פריסת ההיסטוריה של האדישות וההזנחה האיסלאמיים כלפי ''אל-קודס'' - עשויה לשכנע את העולם הלא-מוסלמי בכך שירושלים היא עניין פוליטי בשביל המוסלמים, הרבה יותר מאשר עניין דתי או אהבת-אמת. אם לא אצליח לשכנע - חבל. אבל בוודאי שסיכויי טובים יותר מאשר אם אשב בחיבוק ידיים. 3) אין שום דיבור על 'עליונות תרבותית' של היהדות על האיסלאם - לפחות לא במאמר זה. המוסלמי הדתי הממוצע אינו נוהג להגות בקוראן ובמפרשיו - ואילו היהודי הדתי כן נוהג להגות בתורה, בנביאים ובפרשניה. זהו הבדל עובדתי בין שתי התרבויות - ותו לא. ציינתי עובדה זו (ותקן אותי אם אני טועה) כנקודת תורפה אסטרטגית במאבק: ציטוט פסוקים בלתי-מוכרים מהקוראן ומפרשניו - עשויים להפתיע, להדהים ואף להביך את המוסלמי הממוצע. לעומת זאת - הדבר קשה הרבה יותר כלפי היהודי הדתי הממוצע - כי הוא קרוב אצל מקורותיו הרבה יותר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| סיכום |
|||
|
|||
לצערי לא הצלחתי לשכנע אותך שויכוחים מהסוג הזה לא יביאו תועלת כפי שלא הביאו תועלת בראשיתה של ספרד הנוצרית בין רבנים לבין מומרים. אולי רק עוד הערה אחת לסיום: כפי שלתורתך אלף פנים כך הוא גם לקוראן. הקוראן נכתב לראשונה רק במאה התשיעית (שלוש מאות וחמישים שנה אחרי ההג'רה), כפרוש מוסמך ומקובל לדברי מוחמד, ומאז נוספו עליו רבדי רבדים של פרושים ופרושי משנה. כפי שבתורתך ניתן להביא דבר והיפוכו כך גם בקוראן. בקיצור, בשתי הדתות היתן למצוא סימוכין גם ''לשקר'' וגם ''לאמת''. אותי, לא הצלחת לשכנע, לא במידת בקיאותך באיסלאם ולא ברמת הטיעונים שלך. אני מקווה שתהיה לך הצלחה גדולה יותר אצל קהל היעד שלך (בעצם מיהו קהל זה?) | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האותנטיות והראשוניות ליחוס קדושה |
|||
|
|||
לירושלים היא הקובעת, והיא שמקשרת את ירושלים לעם ישראל. הנחה זו מקובלת על מרבית אנשי הדת משלוש הדתות ובודאי שיש לה גם משמעות פוליטית בקונטקסט של היום, שלעיתים מהפכת את פני הדברים. בהיותן של הנצרות והאסלאם מונותאיסטיות הפועלות באותו 'עולם ישן' ובעלות רצון עז לבלעדיות המאשרת את נכונותן, הרי הן ראו עצמן חייבות להילחם מול היהדות, ובינן לבין עצמן, במטרה לרשת את ''התגלות האלוהים'' ביהדות, ולהיבנות ולהתעצם בעקבות כך. התעצמות זו, כך נתפס בעיניהן, היא אישורו של האלוהים לנכונותן ובלעדיותן. יש לראות את היצמדות דת ערב המדברית, ללב ליבו של האתר היהודי הקדוש ביותר, כמהלך של כיבוש והוכחת העליונות והבלעדיות הדתית. כובשי האסלאם נהגו כך בכל ארצות כיבושם. בשל משמעותו של המאבק הבין דתי יש לראות מהלך זה בבחינת ''הרצחת וגם ירשת''. מסגד אל-אקצא קיבל את משמעותו הדתית הרחבה בעיקר על רקע המאבק הלאומי בשנות העשרים-שלושים של המאה ה- 20, ואתה אכן מאבחן נכון את השימוש הנלוז שעושים הערבים בהר הבית, במלחמתם בנו. השימוש הנלוז הזה בא לידי ביטוי בעשר השנים האחרונות, בהגברת השיסוי הפוליטי והאתני נגד היהודים, שמובל בעיקר ע''י המופתי של ירושלים המטיף דברי רשעות והבל למאמיניו ולהלעיטם למעשי שנאה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לאריה כרונולגיה היסטורית מענינת ויש עוד.... |
|||
|
|||
בראשית דרכו של הנביא ומתווה האסלם ,כאשר מוחמד חיזר אחר היהודים בחצי האי,שכן את תורתו-אמנותו-אמנותו למד מהם. חוייבו המתאסלמים להתפלל דווקא בכיוון ירושלים ולא מכה. ההוראה השתנתה בהמשך דרכו של הנביא לצרכים פוליטיים..... יחד עם זאת שם הוא רק שם... אל-קודס היא ירושלים לכל דבר והרי גם מבני עמנו מכנים אותה עיר הקודש. ועוד,יש ''אפורקיפה מוסלמית'' (מעין ספרים חיצונים) ותוספות שליוו את האסלם מאז מות הנביא. הקשר לכיפת הסלע, קשור לסיפור מוריה ועקדת יצחק כולל קדושתו וחשיבותו של אל-חליל/האהוב הלא הוא אברהם אבינו זצ''ל מורה הדרך החשוב לשלוש הדתות המונותיסטיות החשובות. בעיית ירושלים היא פוליטית (אולי פוליטית דתית?) ולא דתית גרידא! ''בשמחה'' פתח המופתי חג' אמין חוסייני שפשוטו כמשמעו... חיפש בירה פוליטית. אח''כ באו האנגלים שמינו את המופתי ''כגרנד מופתי'' וקבעו את בירת המנדט בעיר הקודש. מבחינה סמלית,העיר חשובה בעיני אש''פ, כי בה נוסד הארגון (ועידת 1964) במלחמת 1948 היו להם שתי ''בירות'' זמניות שם התכנסו מנהיגיהם, רמאללה ועזה (יש אומרים גם יריחו). המלכים עבדאללה ופארוק עשו כל שלאל ידם להפסיק את ההתארגנות הפוליטית בערים הנ''ל. העובדות האירוניות כוללות, בהיבט היסטורי יהודי גם מצב פיצול ממלכת ישראל ויהודה, שאז היתה לרוב העם ''בירה'' נוספת. מה עוד שמבראשית הסיפור העיר נכבשה בשעתו על ידי דוד המלך, כיעד פוליטי שאיחד את ממשלו/מלכותו, בניגוד לשאול, ארון הקודש שהוא היה הציר המרכזי ליצירת גרעין הדת המאורגנת ''טייל'' הלוך ושוב בארץ והובא לעיר ע''י דוד. יש פרשנים האומרים שמכיוון שארון הקודש הטלטל ואולי עבר בין השבטים-אין חשיבות למבנה אלא למה שבתוכו ובימינו צריך להתרכז במשמעות הפוליטית של ירושלים ולא רק בערכה הדתי,המוטל בספק אפילו כשמראים בה מקומו המשוער של בית- המקדש ומצביעים על הכתל המערבי. לי אין ספק שירושלים היא בירת ישראל. עובדה נחרצת שנקנתה בעקשנות ודם, עובדה שאסור להסתלק ממנה. לא כך היא בעיני העולם הסובב וגם בתפיסת העולם המרוחק.... בקיצור..... בעיות וויכוחים אופיניים לעם ישראל עוד מקדמת דנא.... קשה להגיע לעמק השווה גם בקרב עמנו המפוצל כמו רגבי מדבר... ולמה הדבר דומה? לבדיחה המספרת על ניצול אוניה טרופה, השוחה בשארית כוחו לאי מבודד, שם הוא פוגש שני אנשים ''באי הזה יש רק שני תושבים ושנינו יהודים'' הם אומרים לניצול שאחרי שנרגע מבחין בשלושה בתי כנסת ''ומה זה?'' הוא שואל והתשובה ''זה בית הכנסת שלי וההוא שלו והשלישי זה בית הכנסת בו איננו מבקרים''.... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הדברים מדהימים - יוצא שמנסים לגזול מאיתנו ביודעין |
|||
|
|||
את ''כבשת הרש''? האם ההתעקשות הערבית, אינה אלה הטלה על כף אחוזת גאווה את עוצמת הערבים לעומת מספרם המועט של היהודים, בבחינת ''זה רצוננו''? נ.ב. אני מחכה שמר אלי אשד יביא איזה סופר עבמ''ים נוסח ווליקובסקי, המצביע על כך שמסעו הלילי המופלא של מוחמד הנביא, אינו אלא קידומה של הרוח האנושית באמצעות הסעה ברכב חלל משוכלל מצד חייזרים עיליים שואפי טוב. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני מבקש להזכיר לכל הקוראים כי קיימת בעולם |
|||
|
|||
אגודה שמוכיחה שחור על גבי לבן כי כדור הארץ הוא שטוח וכל הדיבורים על כדוריות הנם מזימה קונספירטיבית לבלבל דעתם של אנשים טובים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ומי שלא מאמין שכולם עובדים עלינו בעיניים |
|||
|
|||
מאז ימי קופרניקוס מוזמן לעיין באתר המצורף. אל תתנו לכל מני מדענים לבלבל אתכם עם ''מציאות'', אל תתנו להם לגזול מאתנו את האמת היחידה, העולם הוא שטוח ומונח על גבו של צב גדול. כל השאר זו קונספירציה, לא אתפלא אם יש שם גם כוחות אנטישמיים שפועלים מאחורי הקלעים. קישורים: לכם ולזרעכם נתתי את הארץ השטוחה הזו: http://www.talkorigins.org/faqs/flatearth.html | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רק מי שזוכר הוא מי שאומר את כל האמת. |
|||
|
|||
כל השאר - קונספירציה של חובבי אנטישמיות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כשאתה צודק אז אתה צודק |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| אין ספק - אתה גדול, אתה פופאי, אין כמוך, חבר! |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| בפעם נוספת |
|||
|
|||
אני נאלץ להסכים אתך | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מניין הבטחון שאתה זוכר נכון? מי שזוכר -נוקם ונוטר? |
|||
|
|||
וזאת בלי קשר אם ''הזכירה'' נכוחה? האם תצהיר הזכירה היא בבחינת איבר זכרות נטוי? או שזיכרות הזכירה - במובן נטירה - היא תחליף לדבר האמיתי? וכבר אמר קוהלת: ראה חיים עם אשה אשר אהבת, כי זה כל האדם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| זה גפן במובן גאפן או גאפן במובן גפן? |
|||
|
|||
מה בדיוק רצית לשאול? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מי שזוכר: גפן! גפן! גפן! זה לא גראאבן או גרווואבן. |
|||
|
|||
גפן! גפן! חשבתי שמישהו עוד ייזכר במערכון הזה אבל לא חשבתי שזה יהיה אתה. נו, טעות לעולם חוזרת. שתי נקודות! אבל זכור: חמש עשרה פעמים בתנ''ך נאמר גפן במובן גאאאפן,מנה את המקומות משמעותם ופיסוקם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| פרלמן - תודה על הסקירה. האם נכון הדבר שבקוראן |
|||
|
|||
מצויין באופן מפורש, שיבת היהודים לארצם. אם כן - אנא הרחב את הנושא וספר לנו באיזה הקשר ומדוע מצוינת עובדה זו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שיבת ישראל בקוראן |
|||
|
|||
לק''י לא מזמן היתה כתבה בעיתון מקור ראשון על עבודה של ד''ר ניסים הדנה מחיפה עם מראי מקומות רבים מהקוראן וממפרשיו שמוחמד הכיר בבעלותם של היהודים על ארץ ישראל והודיע למאמיניו שהיהודים ישובו לארצם וינחלו אותה. אגב ד''ר הדנה הוא בנו של הרב האחרון של דמשק. וסיפור מענין - איש התחזוקה של עפרה עמרם מאירי סיפר לי שלפני מספר חדשים כשסללו דרך בטחון הוא פגש פלאח ששאל אותו מי נתן לכם רשות לסלול? אמר לו תגיד אתה. אמר לו ערפאת? אמר לו לא! אז מי? אמר לו תשאל את אבא שלך מה כתוב בקוראן. אחרי שבוע פגש בו שוב. אמר לו הפלאח שאבא שלו לא יודע קוראן אבל הוא שאל את החכם של הכפר והלה אמר לו שהיהודי צודק באמת כתוב בקוראן שהיהודים יחזרו לכאן והארץ תהיה שלהם. אז שאל אותו הפלאח אם כך אז על מה המלחמה? אמר לו החכם שאללה רוצה שהיהודים יחזרו לארצם אבל התפקיד שלנו להפריע להם לעשות את זה. אליצור | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ראובן גרפיט: בשבילך |
|||
|
|||
''ובאמור משה לעמו: ''עמי, זיכרו את הטוב אשר עשה אתכם אלוהים בהקימו בקרבכם נביאים, וישם אתכם מלכים, ויתן לכם את אשר לא נתן לעם מן האדם; עמי, בואו אל הארץ הקדושה אשר ציווה אלוהים לכם ולא תיסוגו אחור פן תאבדו [לעד]'' פרשת השולחן, כ''ג-כ''ד. ותודה לפרופ' עבד אל-האדי פאלאצי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| פרלמן - מדוע משרד החוץ לא משתמש בפסוק זה בויכוח |
|||
|
|||
עם המוסלמים ועם מדינות ערב? אולי תשלח להם ציטטת זו?!. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ראובן גרפיט היקר! תמהני עליך |
|||
|
|||
האם שכחת מי עומד בראשות משרד החוץ? זהו שמעון יקירינו, שבשבילו ארץ-ישראל, יהודה ושומרון הם כיבוש ונטל, והוא לא מחפש לא צדק ולא זכות, אלא רק קצת ''שקט''. למה אתה מצפה? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לפרלמן: שכחת שירושלים לא מוזכרת בקוראן אף פעם |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| רפי אשכנזי, אתה טועה! קרא שוב בעיון. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|  | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי