  
  
  
|
 |
|
||
  עוד שלוש תשובות |
|||
|
|||
1) קדושה הוא גם מקום ש''נתקדש'' במהלך הדורות, כתוצאה ממסורת ומנהגים. כך לדוגמא את הכותל: הרי בשעת בנייתו, וגם עשרים שנה לאחר מכן - הוא לא היה קדוש יותר מבית המקדש, ובוודאי שלא עמד באותה דרגת חשיבות שניתנה לו, לאחר שהפך לשריד אחרון מבית המקדש. אני מניח שאלוהים ישמע אותך בכל מקום, אבל אין שיוויון בדרגת הקדושה לכל כדור הארץ. ישנם מקומות שבהם נאמר במפורש שהשכינה יושבת, או מקומות שעליהם נאמר שאלוהים נגע בהם או ביקר בהם - ואינני מבדיל כרגע בין הדתות. אני לא אוכל להחליט בשביל המוסלמי מה קדוש בשבילו פחות ומה יותר. במאבק שלי על הר-הבית עם המוסלמי, בוודאי שאין טעם לטיעונים חילוניים בדבר ''מה לבנאדם מודרני ולפולחן האבנים הפרימיטיבי הזה?''. מה שכן אוכל לעשות - הוא 'להצליף' בו באמצעות מורי ההלכה האיסלאמיים שלו - על-מנת שהוא ייקלע לתוהו-ובוהו של מבוכה וחיפוש-דרך. זהו טיבו של מאבק. לא ברורה לי גם קביעתך לפיה אני מאמין ואתה לא. אין לה שום בסיס. 2) ההיסטוריה היא שילוב של עובדות והפרשנות עליהן. כל עוד לא מדובר בשקרים - כל צד רשאי וחייב לקדם את הראיה שלו את ההיסטוריה, וזה בדיוק מה שאני עושה. פריסת ההיסטוריה של האדישות וההזנחה האיסלאמיים כלפי ''אל-קודס'' - עשויה לשכנע את העולם הלא-מוסלמי בכך שירושלים היא עניין פוליטי בשביל המוסלמים, הרבה יותר מאשר עניין דתי או אהבת-אמת. אם לא אצליח לשכנע - חבל. אבל בוודאי שסיכויי טובים יותר מאשר אם אשב בחיבוק ידיים. 3) אין שום דיבור על 'עליונות תרבותית' של היהדות על האיסלאם - לפחות לא במאמר זה. המוסלמי הדתי הממוצע אינו נוהג להגות בקוראן ובמפרשיו - ואילו היהודי הדתי כן נוהג להגות בתורה, בנביאים ובפרשניה. זהו הבדל עובדתי בין שתי התרבויות - ותו לא. ציינתי עובדה זו (ותקן אותי אם אני טועה) כנקודת תורפה אסטרטגית במאבק: ציטוט פסוקים בלתי-מוכרים מהקוראן ומפרשניו - עשויים להפתיע, להדהים ואף להביך את המוסלמי הממוצע. לעומת זאת - הדבר קשה הרבה יותר כלפי היהודי הדתי הממוצע - כי הוא קרוב אצל מקורותיו הרבה יותר. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| סיכום |
|||
|
|||
לצערי לא הצלחתי לשכנע אותך שויכוחים מהסוג הזה לא יביאו תועלת כפי שלא הביאו תועלת בראשיתה של ספרד הנוצרית בין רבנים לבין מומרים. אולי רק עוד הערה אחת לסיום: כפי שלתורתך אלף פנים כך הוא גם לקוראן. הקוראן נכתב לראשונה רק במאה התשיעית (שלוש מאות וחמישים שנה אחרי ההג'רה), כפרוש מוסמך ומקובל לדברי מוחמד, ומאז נוספו עליו רבדי רבדים של פרושים ופרושי משנה. כפי שבתורתך ניתן להביא דבר והיפוכו כך גם בקוראן. בקיצור, בשתי הדתות היתן למצוא סימוכין גם ''לשקר'' וגם ''לאמת''. אותי, לא הצלחת לשכנע, לא במידת בקיאותך באיסלאם ולא ברמת הטיעונים שלך. אני מקווה שתהיה לך הצלחה גדולה יותר אצל קהל היעד שלך (בעצם מיהו קהל זה?) | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי