כוזרים וישראלים

מפת האזוראצל אנשים רבים יש אובססיה לדעת את מוצאם הגזעי. אני מכיר כמה אנשים שטוענים שהם צאצאים ישירים של דוד המלך או של אחד משבטי ישראל הקדומים. אני עצמי נגוע באובססיה הזאת, אני אוהב לחשוב על עצמי כמי שאולי הוא צאצא של הכוזרים אותם בוני אימפריה קדומים. לצערי אין לי שום הוכחה לכך, אבל מאז שקראתי את הספר המופתי מילון הכוזרים של מילראד פאביץ' החשבתי את עצמי כמי שאם הוא לא כוזרי ''אמיתי'' (מה שזה לא יהיה) אז הוא לכל הפחות כוזרי ''של כבוד''.
הכוזרים הם אחת הפרשיות המעניינות והמופלאות ביותר בהיסטוריה היהודית. הם היו בני לאום תורכי (או אולי סקיתי או לאום ממוצא אחר, התיאוריות על כך הן מרובות ולמעשה החוקרים מודים בשנים האחרונות שאינם יודעים את התשובה לכך), שהתקיים בדרום מזרח רוסיה באזור נהר הוולגה והקווקז מן המאה ה-‏7 עד המאות ה-‏12 או ה-‏13 ובמשך מאות שנים שלט שם באימפריה. בשלב מסוים, באמצע המאה השמינית בערך, לאום זה, או לפחות המעמדות השליטים בו, התגייר. וכך, במשך מאות שנים, נשלט אזור רוסיה בידי אימפריה יהודית מקבילה לביזנטים הנוצריים בקונסטנטינופול ולכליפות של בגדד המוסלמית.

ממלכת הכוזרים בתחילת המאה ה-‏10לבסוף הובסו הכוזרים בידי הרוסים הפגאנים, שהתנצרו זמן קצר לאחר מכן. אילו היו הכוזרים מגיירים את הרוסים האלה, כי אז היו פני ההיסטוריה משתנים לחלוטין, ולא מן הנמנע שרוסיה הייתה הופכת לאימפריה יהודית. אבל לא זה מה שקרה, לצערנו...

ככל הנראה המשיכו הכוזרים לשמור על עצמאות מדינית עד שהובסו לבסוף בידי המונגולים של ג'ינג'יס חאן במאה ה-‏13 ורק אז ירדו מבמת ההיסטוריה ונעלמו.

יש כיום טענה שנויה מאוד במחלוקת בעולם המדע שרבים מהיהודים האשכנזים ומהקראים של רוסיה מוצאם בכוזרים, ויש אף טענה שמוצא השפה היידית אינו בגרמנית של ימי הביניים, כפי שנהוג היה לחשוב, אלא בשפתם של הכוזרים. הטענה הזאת הועלתה לראשונה בידי חוקר ישראלי בשם אברהם פולאק והיא זכתה לפירסום הודות לסופר ההונגרי היהודי המפורסם ארתור קסטלר בספרו ''השבט השלושה עשר''.

טענה זאת זכתה להתקפות רבות וגם לפופולאריות עצומה בחוגים בלתי צפויים: אצל הערבים ואצל נוצרים אנטישמיים קיצוניים מסוגים שונים שטוענים שהישראלים האשכנזים של היום הם צאצאי הכוזרים ולכן אין להם שום קשר ליהודים של התנ''ך ושום זכות על ארץ ישראל. כיום זוהי אחת מהטענות המרכזיות בחוגים אנטישמיים שונים, שהפכו את הכוזרים הקדומים (שעד לשנים האחרונות כמעט לא היו ידועים כלל במערב) למעין גזע דמוני ואויב ראשי של הנצרות והמערב לדורותיהם. אין בכך פלא; הרי היהודים של היום הם צאצאי הכוזרים! את הטענות האלה ניתן אגב למצוא גם פה ושם בקרב חוגים קיצוניים של יהודים מזרחיים כאן בישראל.
ויש גם חוגים של יהודים ויהודים קראים שרואים בעצמם צאצאים אמיתיים של הכוזרים ורואים בכך מקור לגאווה.
המחקרים המודרניים ביותר נוטים לדחות את כל הטענות האלה וקובעים שאם כי סביר להניח שהייתה התערבבות כל שהיא של היהודים הכוזרים ביהודי רוסיה, הרי השפעתם עליהם הייתה קטנה ביחס. כך, לפחות, נקבע בכנס הראשון לענייני מחקר הכוזרים שהתכנס בירושלים לפני כ-‏3 שנים ושההרצאות בו טרם פורסמו.

אבל אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שלכל המחקרים באלה לא תהיה גם את ההשפעה הקלה ביותר על האנטישמים למיניהם שהכוזרים הודות לקשר שלהם ליהודים האשכנזים הפכו בעיניהם כעת לדמונים לא פחות מהיהודים ''הרגילים''.
כיום מעוררים הכוזרים עניין רב בקרב יהודי רוסיה וארה''ב, ויותר יצירות ספרותיות מתפרסמות עליהם מדי שנה. גם בישראל התעורר בהם עניין רב, בעיקר אחרי סרט תיעודי שיצר עליהם השדרן אהוד יערי, שנסע בעיקבותיהם ברחבי רוסיה. דומה שגורלם של הכוזרים - מדינה יהודית עצמאית לוחמת שפרחה במשך מאות שנים עד לנפילתה - יכול לשמש מודל ולקח גם לישראל המודרנית ואולי זאת אחת הסיבות לעניין שבהם:

הכוזרים בספרות העברית

אימפריה יהודית בימי הביניים היא בהחלט תופעה מדהימה ובכל זאת דומה שהרישום שהשאירו הכוזרים על הספרות היהודית והעברית היה קטן ביחס. ומצומצם מאוד בניגוד למה שניתן היה לצפות.

נראה שבקרב יהודי העולם רווחו עליהם בזמן קיומם בעיקר שמועות ומיתוסים ומצב זה לא השתנה גם בתקופות מאוחרות יותר.לגבי מוצאם היו שתי דעות עיקריות. האחת ראתה בהם את בני שבט שמעון. (דהיינו ישראלים גמורים) והשנייה יחסה את מוצאם לבני תוגרמה או בני גמר בן תוגרמה בן יפת בן נח.

ידיעות ראשונות על הכוזרים נמצאים במאה ה-‏9 בדברי הסופר הקראי אל-קרקאסאני ובסיפוריו של הנוסע המפורסם אלדד הדני מאותה התקופה, שיש המשערים שהיה כוזרי בעצמו. וידיעות מסויימות עליהם נמצאים בספר ההיסטורי האגדי מהמאה ה-‏10 ''ספר יוסיפון ''ששם נמסרים פרטים על מוצאם וב''ספר הישר '' האגדי עוד יותר שנתחבר בעקבותיו במאה-‏12.
לפירסום זכו הכוזרים בעולם היהודי הודות למכתבים שהוחלפו כביכול בין השר היהודי בספרד המוסלמית חסדאי אבן שפרוט שביקש לדעת פרטים על הכוזרים ומלך הכוזרים יוסף שענה לו בפירוט וסיפר לו על פרשת התגירות אבותיו בעקבות ויכוח של נציגי שלוש הדתות הגדולות לפני מלך הכוזרים הפגאני. ויכוח שבו ניצח הרב היהודי יצחק סנגרי (ויש שקראו לו יהודה אלנגרי) שהביא בכך לגיור מלך הכוזרים והעם כולו. אגרות אלה, שקיימות ככל הנראה לכל המאוחר מהמאה ה-‏11 ושהופיעו בדפוס לראשונה במאה ה-‏16, כנראה אינן אותנטיות, אלא למעשה יצירה ספרותית (על כך יש ויכוח חריף בעולם המדע עד היום), אבל כנראה התבססו על מקורות אותנטיים ומהימנים על פרשת יהודי כזריה.

מהדורה שהודפסה בברלין ב-‏1795אך לפרסום רב במיוחד מיוחד זכו הכוזרים דווקא בגלל יצירה פילוסופית מהמאה ה-‏12 של המשורר המפורסם יהודה הלוי ''ספר הכוזרי''. ספר זה שנכתב במקור בערבית מתאר את הויכוח בין שלושת החכמים היהודי הנוצרי והמוסלמי שהביא להתגיירות הכוזרים. הוא הפך ליצירת מופת של הספרות היהודית והוא יותר מכל יצירה אחרת שמר על זכרם של הכוזרים בקרב יהודי העולם אם כי היה אגדי לחלוטין.

במאה השנים האחרונות בעת התחייה הציונית הכוזרים עוררו עניין בקרב סופרים יהודיים שונים גם בגלל היותם דוגמה לאומה יהודית לוחמת, הוכחה לכך שיהודים יכולים להיות לוחמים אמיצים ואף כובשי אימפריה.

וכך לאורך השנים הופיעו בעברית כמה וכמה יצירות שונות על הכוזרים בסיפור ובשיר ורובם מתרכזים או בגיורם של הכוזרים ומלכם (כפי שעושה ''ספר הכוזרי'') בידי הרב היהודי יצחק סנגרי לאחר ויכוח מפורסם בין נציגי היהודים הנוצרים והמוסלמים או בנפילת ממלכתם בידי הרוסים... יש רק דוגמאות בודדות שעוסקות בתקופות אחרות של ההיסטוריה הכוזרית ובראשן ספרו של מאיר עוזיאל מקום קטן עם דבי שסיפורו על הממלכה הכוזרית בשיאה הוא אליגוריה כמעט לא מוסווית על מדינת ישראל.

היצירה המפורסמת מכל שעוסקת בכוזרים היא ספרו של הסופר הסרבי מילראד פאביץ מילון הכוזרים, שמתיימרת לתת לקסיקון של התרבות שלהם וכל כולה פנטסטית לחלוטין. היא עוסקת בכוזרים דווקא בגלל עצם המסתוריות שלהם, יצירה זאת היא מעניינת מאוד, גם בגלל שהיא יוצרת, בין השאר, היסטוריה פיקטיבית של חקר הכוזרים. בלי שום ספק זוהי יצירת המופת הספרותית על נושא הכוזרים. פרט לכך יש טענות שהכוזרים השפיעו בדרך מסויימת על הסופר האירי המפורסם ג'ימס ג'ויס בעת שתיאר את הגיבור היהודי של ספרו ''יוליסס''.

עוד נושא שיש לו קשר מסויים לכוזרים, ושעורר עניין מסויים בספרות, היה סיפור חייו של משיח השקר דוד אלרואי, שבמקור בא מהאיזורים שככל הנראה עדיין היו בשליטה כוזרית במאה ה-‏12, ויתכן שהיה ממוצא כוזרי בעצמו. עם זאת, עיקר פעולתו היתה באיזור כורדיסטן ופרס של היום. אלרואי, שנחשב למכשף, הוא כנראה האיש שהפך את הסמל המאגי ''חותם שלמה'' לסמל ''מגן דוד'' (על שמו), שמאז נהפך לסמל המזוהה עם היהדות ולסמלה של מדינת ישראל.

להלן רשימת של יצירות ספרותיות ועיוניות שהופיעו עליהם בשפה העברית.

ספר אלדד הדני. אלדד הדני היה נוסע מסתורי במאה ה-‏9, שטען שהוא בן שבט דן והתייחס לשבטי ישראל אחרים שאותם הכיר כמו נפתלי, גד ואשר. עד היום יש לגביו ויכוח. יש החושבים שבא מאתיופיה, אחרים טוענים שבא מדרום חצי האי ערב ויש החושבים שהיה כוזרי. הוא מתייחס בסיפוריו במפורש לכוזרים כאל בני שבט שמעון ומוזכר ככוזרי ב''התכתבות'' בין מלך הכוזרים וחסדאי אבן שפרוט. לא ברור כמה מסיפוריו הם דמיוניים ועד כמה הם מתבססים על מסעותיו האמיתיים של המחבר, אך לא מן הנמנע שבסיפורים אלה על שבטי ישראל הלוחמים יש הד לעוצמה האמיתית של ממלכת הכוזרים בזמנו. לסיפוריו של אלדד היתה השפעה גדולה על בני הדורות הרבים והם פורסמו פעמים רבות. בפעם הראשונה הופיע ספר סיפוריו בדפוס בשנת 1480 במנטובה, ומאז במהדורות רבות מאוד. נזכיר כאן רק את המהדורה המדעית שהוכנה בידי א. אפשטיין בשם אלדד הדני, סיפוריו והלכותיו בשנת תרנ''א (1891) ושוב במסגרת כתבי אברהם אפשטיין, כרך א' בשנת תש''י (1950) אך מאז חזר הספר והוצא לאור בהוצאות שונות.

חליפת המכתבים בין חסדאי אבן שפרוט למלך הכוזרי יוסף. מכתבים אלה, שנותנים פרטים רבים על הממלכה הכוזרית, תולדותיה וסיפור גיורה ה''רשמי'', כפי שנמסר בידי מלך הכוזרים לחסדאי אבן שפרוט במאה העשירית לספירה, יתכן שהם יצירה ספרותית מאוחרת אך העניין נשאר שנוי במחלוקת. עם זאת, נראה שהם היו קיימים כבר במאה ה-‏11, שכן הרב יהודה ברצלוני מתייחס אליהם בספר שמתוארך בין השנים 1090 ו-‏1105. בהתיחסות ראשונה זאת למכתבים, הוא מביע את דעתו שיתכן שהם מזוייפים... הם פורסמו בדפוס לראשונה בקושטא ב-‏1577, לאחר שפורסמו קודם לכן בספר ''קול המבשר'' של הרב יצחק עקריש. קיימים כתבי יד בשתי גרסאות שונות, אחת מהן ארוכה יותר מהשניה והיא כנראה המקורית.

יהודה הלוי: ספר הכוזרי (בערך 1140). ספר זה, שהופיע במקורו בערבית, תורגם לעברית בידי יהודה אבן תיבון דור לאחר מות מחברו ונדפס לראשונה ב-‏1506. תרגום נוסף נעשה בראשית המאה ה-‏13 בידי יהודה בן יצחק קרדינאל, ובמאה העשרים בידי יהודה אבן שמואל קופמן ב-‏1974 ואף עובד לבני הנעורים בידי צבי פישמן ב-‏1997. על הספר הופיעו פירושים שונים ורבים של אישים כמו יצחק סאטנוב מ-‏1795, יחזקל סרנא מ-‏1965 ורבים אחרים.

פרידברג, אברהם שלום: ''שני המכתבים'' בתוך: זכרונות לבית דוד (1893-1897). סיפור זה אמור להיות עיבוד של סיפורו הגרמני של הרמן רקנדורף ''המכתב'' על אותו הנושא, שהופיע במסגרת ספרו DIE GEHIEIMNISSE DER JUDDEN ''מסתרי היהודים'' (1856-1857), אך למעשה זהו סיפור שונה. הנושא הוא זהה: סיפורו של צאצא של בית דוד שמגיע לממלכת הכוזרים וחוזה בחורבנה בידי הרוסים הפגאנים, אך בעוד שרקנדורף הציג את הכוזרים בצורה שלילית למדי, פרידברג, היהודי הציוני הגאה, הציג את הלוחמים היהודיים האלה בהערצה.

עיבוד של סיפור זה בידי ל. אליאב תחת השם ''במלכות הכוזרים'' הופיע במהדורת יזרעאל של ''זכרונות לבית דוד'' (1938-1940) במסגרת הכרך ''פזורי שבטי ישראל''.ושוב תחת השם המקורי ''שני המכתבים'' במהדורה של ''זכרונות לבית דוד'' בהוצאת ''מסדה'' מ-‏1954 בעיבודם של ז. אריאל ואשר ברש.

שכנוביץ, יהושע: בממלכת כוזר היהודית: רומן היסטורי. תירגום של רומן גרמני (שיצא לאור במקורו רק לאחר התרגום ב-‏1928). תרגם ש. ל. ציטרון, הוצאת אמנות 1924, מהדורה חדשה הוצאת נעורים, 1980. על יהודי שמבקר בממלכת הכוזרים וחוזה בחורבנם.

טשרניחובסקי, שאול: הכוזרי האחרון (1940). בלדה על מותו של המלך הכוזרי האחרון לאחר שנמלט משדה הקרב עם הרוסים ולבסוף חוזר אליו כדי למות בו בקרב.

באום, אוסקר: עם נסוך תרדמה:סיפור היסטורי מימי הרומאים. תרגם מאיר מוהר, עם עובד 1949. תרגום של רומן בגרמנית על הכוזרים. הסיפור עוסק בפרשת גיורם של הכוזרים בידי יצחק סנגרי ואחד מגיבוריו הוא הלוחם והמלך בולאן. כולל אחרית דבר של מקס ברוד על המחבר.

וינשל, יעקב: ''חיסדאי בן שפרוט'' בתוך ענקים במדבר: מסות על משיחי שקר, הוצאת שלח 1952. סיפור קצר על מאמציו של חיסדאי בן שפרוט בספרד ליצור קשר עם מלך הכוזרים.

מלמד: המתייהדים. זרקור, כרך 13, תשמ''ב-תשמ''ג, חוברות 442-459. סיפור מצוייר בהמשכים (קומיקס) על התגיירותו של המלך הכוזרי הראשון בידי רב יהודי יצחק סנגרי והמאבק בחבורת מורדים שחותרים תחתיו כדי לקחת ממנו את השלטון, עד כמה שידוע לי סיפור הקומיקס היחיד על הנושא.

פאביץ, מילראד: מילון הכוזרים: רומאן - לקסיקון. תרגמה דינה קטן-בן ציון. ספריית מעריב, 1990. לקסיקון דמיוני על תרבותם וההיסטוריה של הכוזרים. תרגום של יצירת מופת סרבית. הופיע בשתי גרסאות: אחת לגברים ואחת לנשים.

עוזיאל, מאיר: מקום קטן עם דבי. מודן 1996. רומן הומוריסטי פנטסטי על ימי הכוזרים, שבו המקבילות בין ממלכה זאת וישראל המודרנית הם חזקות במיוחד. שם מופיעה גם דמותו של קונן הברברי, גיבור סדרת ספרים וסרטים וסיפורי קומיקס אמריקנית ידועה (אם כי זה במקור חי בכלל בתקופה הפרה-היסטורית ולא בימי הביניים המוקדמים של הכוזרים).

בר-שלום, הרי: אל הרקיע השביעי. מסדה 1998. סיפור פנטסטי שמתחיל בימי הכוזרים ומסתיים בעתיד הרחוק. הוא עוסק בחיפוש אחר האוצר של המלך הכוזרי האחרון.

בר-שלום, הרי: ''מנחת הלוחם הכוזרי'' בתוך המרוץ. הוצאת התאחדות אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה 1999. בתרגום יותם ראובני. קובץ סיפורים שכולל סיפור היסטורי פנטסטי על לוחם כוזרי שבנו עובדיה מוכתר כמלך הכוזרי היהודי הראשון בידי אדם על סוס מעופף.

יצירות ספרות על דוד אלרואי

דיזראלי, בנימין: (Alroy: a romance (1833 תורגם לעברית בידי א''א רקובסקי בשם ''חוטר מגזע ישי או דויד אלראי: סיפור אשר בהרי ארץ הקדושה יסודתו'' בוורשה 1883. בידי א רוזט בשם ''אלראי: סיפור היסטורי מתקופת הגאונים'' ב-‏1924 ובשם ''אלראי'' בידי אליהו עמיקם ב-‏1952.

רומן היסטורי שנכתב בידי המדיני הבריטי ממוצא יהודי המפורסם במאה ה-‏19. עלילות משיח שקר יהודי במאה ה-‏12 שכנראה היה ממוצא כוזרי. דיזראלי משנה מאוד את העובדות ההיסטוריות והופך את אלרואי למנהיג אימפריה לפני הירצחו בידי בת הכליף המוסלמי. ספר רומנטי ופנטסטי מאוד.

פרידברג, אברהם שלום: ''חותם הנשיא'' עוד סיפור במסגרת ''זכרונות לבית דוד'' שלו שעוסק במרד של דוד אלרואי. הפעם זהו סיפור מקורי לגמרי ולא עיבוד דרסטי של סיפור שנכתב במקור בידי רקנדורף. סיפור זה לא הופיע משום מה במהדורת ''יזרעאל'' של ''זכרונות לבית דוד'', אך נמצא במהדורה של הוצאת מסדה בשם זה. בכל אופן בסיפור זה אין כל התיחסות לקשר האפשרי של אלרואי לכוזרים והוא מוצג כאיש מהעיר אל-מעדיה בפרס.

כהן, יעקב: ''דוד אלראי'' בתוך כתבי יעקב כהן: כרך ראשון - שירים הוצאת ועד היובל, 1950. שיר משיריו הראשונים של המשורר שנכתב במקור בין השנים 1903-1909 ומתאר את שעותיו האחרונות של אלרואי כאשר הוא עומד אסור בפני המנהיג המוסלמי הדן אותו למוות כמשיח שקר, אך עומד על שלו ולמעשה מוצג כמעין בבואה של תיאודור הרצל. השיר הופיע באנתולוגיות שהציגו יצירות ספרותיות על גבורה יהודית לאורך הדורות.

וינשל, יעקב: ''דוד אלרואי'' בתוך ענקים במדבר. סיפור על המרד של אלרואי בתוך קובץ סיפורים שעוסק ב''משיחי שקר'' שונים. מוצאו מכזריה רק מוזכר.

THE RABBI KING: David of Khazaria by Monroe S. Kuttner 2001. רומן היסטורי שהופיע בעת כתיבת מאמר זה. הוא עוסק בדוד אלרואי ומציג אותו כמלך כוזרי.

באנגלית ובשפות אחרות יש עוד רומנים נוספים שנכתבו על הכוזרים ותקופתם שלא הופיעו בעברית הנה כמה דוגמאות:

סיפור על חורבנה של ממלכת הכוזרים בידי הרוסים.

כולל את הסיפור הקצר The River שעוסק בכוזרים. הספר הוא מעין היסטוריה פנוראמית של תולדות רוסיה מראשיתה ועד ימינו, דרך תולדותיהן של כמה משפחות, בסגנון ספריו הידועים של ג'ימס מיצ'נר. The River עוסק בשנים 1066-1113 ודן, בין דברים אחרים, במערכת היחסים של כוזרים עם רוסים נוצריים.

ספרו של קרייטוןמיקל קרייטון הוא המחבר הידוע של רבי מכר שונים, כמו זרע אנדרומדה ופארק היורה, שרובם נהפכו לסרטים מצליחים מאוד. ספרו הזה אינו עוסק למעשה בכוזרים, אם כי הוא צריך היה לעשות זאת. זהו סיפורו על מסעו של הנוסע הערבי (ההיסטורי) אבן פדלאן בחברת כמה חבורת ויקינגים בראשות באובולף, וכיצד הוא עוזר להם במאבקם כנגד שבט של שרידים ניאדרתליים רצחניים. זוהי, למעשה, גירסה מודרנית של האפוס הקדום ''באובולף''. ספר זה הוא רלבנטי לנושא הכוזרים, מאחר שאבן פדלאן האמיתי הוא אחד מהמקורות העיקריים שלנו לתרבות הכוזרים. למעשה, המשימה שלו במציאות ההיסטורית הייתה אל הבולגרים כדי להציע להם עזרה ערבית במאבקם כנגד אדוניהם הכוזרים. בכל אופן, קרייטון מתעלם בסיפורו זה מעובדות היסטוריות אלה ורק מזכיר את הכוזרים כבדרך אגב, דבר מוזר, שכן הספר מראה על למדנות היסטורית רבה כולל שילוב של הקדמה כביכול מדעית ואפילו ביבליוגרפיה (שכוללת כמה ספרים דמיוניים). בכל אופן, מעניין להשוות את מסעו הדמיוני של אבן פדלאן עם מסעו האמיתי, כפי שהוא מתואר במכתב של אבן פדלאן שאותו מביא קסטלר בספרו. הסיפור הנ''ל נעשה לסרט בשם ''הלוחם ה-‏13'' עם אנטוניו בנדארס בתפקיד אבן פדלאן, אך גם שם הכוזרים רק הוזכרו בשמם.

ניתן גם להזכיר את סדרת הקומיקס שאותה חיבר רוי תומאס, Arak - Son of the Thunder, סידרת פנטסיה היסטורית על נדודיו של לוחם אינדיאני באירופה של ימי קרל הגדול ואסיה של הארון אל ראשיד, סדרה שבה מוזכרים הכוזרים כמה פעמים. עד כמה שידוע לי, זהו האיזכור היחיד של הכוזרים
בסיפורי קומיקס, לפחות בעולם דובר האנגלית.

על סדרת אראק

רשימה מלאה יותר של יצירות ספרות בשפות אחרות על הכוזרים פלוס תקצירים

יצירות עיון על הכוזרים.

ספרי עיון על הכוזרים בעברית הם מועטים ביותר.

פולאק, אברהם: כזריה. מוסד ביאליק,תש''ג. ספר המחקר החשוב ביותר שהופיע בעברית על הכוזרים ומקור התיאוריה של קסטלר על מוצא היהודים האשכנזים בכוזרים.

פולאק, אברהם: דוד אלרואי. הוצאת מטכ''ל, קצין חינוך ראשי, 1958. חוברת של 31 עמודים.

ליאור, ישע: הכוזרים לאור ההיסטוריוגרפיה הסובייטית. תשל''ג. עבודת מוסמך.

זהבי, מנחם: הכוזרים, התגיירותם וגורלם בספרות ההסיטוריוגרפיה העברית. אין הוצאה, 1976.

קסטלר, ארתור: השבט השלושה עשר: ההיסטוריה הכוזרית ומורשתה. תרגם חיים לוי. מאזניים, ירושלים,1999. תרגום של הספר המפורסם שטוען שמוצא היהודים האשכנזים הוא בכוזרים, ספר שהסערה שעורר לא שכחה עד היום.

אהוד יערי: ממלכת הכוזרים.
(1997). סרט על מסע ''בעקבות'' הכוזרים. הוקרן בטלוויזיה הישראלית ואחר כך הופיע גם בקלטת מיוחדת.

---

להלן חלוקה של יצירות הספרות על הכוזרים בהתאם לנושאים שלהם.

יצירה שעוסקת בכל אספקטים של התרבות וההיסטוריה הכוזרית:

• ''מילון הכוזרים''. מאת פאביץ.

יצירות שעוסקות בגיורם של הכוזרים

• ''ספר הכוזרי''. מאת יהודה הלוי.
• ''עם נסוך תרדמה''. מאת אוסקר באום.
• המתיהדים. סיפור קומיקס מאת מלמד.

יצירות שעוסקות בממלכת הכוזרים בשיאה:

• ''חיסדאי בן שפרוט'' מאת יעקב וינשל.
• ''מקום קטן עם דבי'' מאת מאיר עוזיאל.
• ''מנחת הלוחם הכוזרי'' מאת הרי בר שלום.

יצירות שעוסקות בחורבנם של הכוזרים:

• ''שני המכתבים''. מאת אברהם שלום פרידברג.
• בממלכת כוזר היהודית. מאת שכנוביץ
• ''הכוזרי האחרון'' מאת טשרניחובסקי

צאצאיהם של הכוזרים:

• אל הרקיע השביעי מאת הרי ברשלום

קישורים:

הסופר מאיר עוזיאל על הכוזרים ''מרכז המידע של כזריה'' זהו אתר המידע הטוב ביותר ברשת על הכוזרים והוא כולל כל מה שידוע כמעט על הכוזרים בשפה האנגלית. ועוד על היהודים והכוזרים אתר שנוצר בידי מישהו שטוען שהוא כוזרי והוא הרבה פחות מדעי טקסט הספר ''השבט ה-‏13'' מאת ארתור קוסטלר האם היהודים האשכנזים הם צאצאי הכוזרים? (כמה מהם כנראה שכן)(1) האם היהודים האשכנזים הם צאצאי הכוזרים?(2) האם היהודים האשכנזים הם צאצאי הכוזרים?(3) מי הם הכוזרים? האם הכוזרים הם צאצאי האומה הסקיתית הקדומה? מה הקשר של הכוזרים למלך ארתור? היסטוריה חלופית של האומה הכוזרית על ''מילון הכוזרים'' על מילוראד פאביץ' מחבר ''מילון הכוזרים'' הסופר ג'ימס ג'ויס והכוזרים

---