פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
הכרה בינלאומית במדינה פלשתינאית
צבי גיל (שבת, 18/12/2010 שעה 14:00)


הכרה בינלאומית במדינה פלשתינאית

ראש ממשלת הרשות הפלשתינאית סלאם פיאד למד את הפרק הציוני של ''המדינה בדרך''

צבי גיל



תהליך ההכרזה של עצרת האומות המאוחדות על הקמת מדינת ישראל, היה קשה אך יחסית מהיר בשל השואה בזיכרון הטרי והצורך לפתור את בעיית העקורים - שרידי השואה. התהליך המתהווה של דחיפה בינלאומית להקמת מדינה פלשתינאית הוא איטי יותר אבל הוא צובר תאוצה. ראש הממשלה הפלשתינאית למד היטב את תולדות הציונות והפרק של ''המדינה בדרך''. כאשר השאלה הפלשתינאית תובא בפני האו''ם אז אנו אלה שנעמוד בפני אותן עובדות שהפלשתינאים (הסרבנים אז) עמדו בפניהן בשנים 1947, 1948. הם יזכו למדינה כפי שאנו זכינו בה. ואז נקבל פחות מכפי שהיינו מקבלים בהסכם דו צדדי. בדיוק כמו שהפלשתינאים מקבלים היום הרבה פחות מכפי שהיו מקבלים אילו קבלו את החלטת העצרת.

• • •

מי שקורא את ספרו של בני מוריס 1948 – תולדות המלחמה הערבית ישראלית הראשונה (הוצאת עם עובד 2010 ) גם אם הוא מכיר היטב את התקופה, לאו דווקא מכיר את הרקע לאותה החלטה. זה היה מרוץ מכשולים אדיר, רגעי מתח נוראים, מטוטלת שנעה בקצב מטרוף, לחצים, פיתויים, איומים, דרך חתחתים זרועה מוקשי נעל ומטעני צד. בזירה הזאת אמריקה, ובמידה פחותה ברה''מ, מלאו תפקיד מכריע אך גם אז אמריקה האדירה המנצחת הגדולה במלחמת העולם הראשונה הייתה צריכה לעמול יומם ולילה מאחורי הקלעים כדי שיתקבל הרוב, הדחוק, הנדרש - של 33 קולות בעד הקמת מדינת ישראל.

הפעם יחסי הכוחות בעצרת הכללית של האו''ם הם שונים. יותר משליש מהחברות באו''ם הן מדינות ערביות ומוסלמיות. משום כך מי שרואה בהכרזה של ברזיל וארגנטינה על הכרתן במדינה פלשתינאית והחלטת נורבגיה לשדרג את המעמד שלה ברשות, איזו גחמה מן הבחינה הלגליסטית, מן הראוי שיקרא ספר זה. הוא ייווכח כי האומות המאוחדות אינו איזה ארגון בלתי תלוי ובלתי חשוב. הוא מבטא במידה רבה את המדינות החברות בו. ואם מדינות אלה ילחצו למען הקמת מדינה פלשתינאית והמציאות בשטח לא תשתנה - המעצמות הגדולות לא יוכלו לעצור את התהליך. תגובת סגן שר החוץ דני איילון בכנסת כי הוא מתעסק עם ריאליה ולא עם פנטזיה. מי שמתעסק עם פנטזיות ימצא את עצמו עם פנטזיה ביד (להטיל וטו על הכרה במדינה פלסטינית) היא ,היא פנטזיה. לזכותו של שר החוץ ייאמר שהוא מחזיק את סגנו כאן ולא במרכז האו''ם או בניו יורק. מבחינה זאת גם החלטת ביה''נ האמריקני שארה''ב לא תכיר בהחלטות של האו''ם על הקמת מדינה פלשתינאית ותטיל ויטו, היא בדיוק כמו החלטת הקונגרס האמריקני מאז יובל שנים - שארה''ב תקים את השגרירות שלה בירושלים. ישראל חיה בעולם של פנטזיות... מסוכנות.

האו''ם כיום הוא גורם חשוב יותר מכפי שהיה לפני הקמת המדינה. בעשרים ושבעה בינואר יקיים העולם יום הזיכרון לשואה. זאת החלטה שנתקבלה בעצרת האומות המאוחדות, באותו מוסד שבו הושוותה הציונות לגזענות. אותו מוסד שבן גוריון קרא לו ''אום שמום''. אותו מוסד שהכריע בעד הקמת מדינת ישראל. במגילת העצמאות שב.ג נמנה עם מחבריה מוזכר האו''ם בסעיף מיוחד הן בהקשר להחלטה שלו על הקמת המדינה וכן במשמעות שזכות זאת של העם היהודי להקים את מדינתו לא ניתנת להפקעה. אולם בעוד שמוסד האומות המאוחדות נשתנה מאז ונוספו לו יותר ממאה ועשרים מדינות, רובן מדינות ערביות, מוסלמיות והעולם השלישי, והקומוניסטי בשעתו, הוא עדיין חרף מורכבותו נשאר מסגרת מן הדרגה העליונה לקשר בין ישראל לבין העמים ולבימת הסברה ייחודית. באותה מידה הוא עשוי להיות המוסד שדרכו תקום בסופו של דבר מדינה פלשתינאית - אם נרצה ואם נמאן.


ישראל בין העמים

בנובמבר 2010 נערך באוניברסיטת תל אביב ערב עיון לזכרו של גד יעקבי על ''ישראל והאו''ם - היסטוריה של יחסים מורכבים''. גד יעקבי, מלא תפקידים ממלכתיים בכירים לרבות מיניסטריאליים. אולם את פסגת העשייה המדינית שלו הוא ראה דווקא באומות המאוחדות שם הוא שימש שגריר במשך 4 שנים. זאת דווקא בתקופה שעמרו מוסא המצרי היה מזכ''ל האו''ם.
גד יעקבי הוא דוגמה טובה לישראלי צעיר שעלה במעלות השרות הציבורי. הוא היה חבר כנסת, שר בכמה ממשלות, ביניהן שר התחבורה ושר לתכנון כלכלי, ושגריר באומות המאוחדות, מנוי של ראש המשלה יצחק רבין מספטמבר 1992 ועד יוני 1996, עת נבחר בנימין נתניהו לראשות הממשלה. מששב לישראל מונה לתפקידי מרכזיים במשק, כיהן כמרצה במרכז הבינתחומי בהרצלייה ובהנהלת מספר עמותות ציבוריות, בהן מרכז רבין. קיבל את פרס בן-גוריון בשנת 2004.
הוא גם דוגמה טובה לאדם רחב אופקים (הוא כתב גם פרוזה ושירה שזכו לתהודה). בעת פילוג מפא''י הוא פרש לרפ''י, יחד בן גוריון, משה דיין ושמעון פרס, חבורה אקטיביסטית מאוד בכול הקשור בנושאים מדיניים ביטחוניים, תוך דגש שיש לסמוך בעיקר על עצמנו. אולם גד יעקבי הכיר לימים כי לא זו בלבד שישראל לא יכולה להיות ''עם לבדד ישכון'' אלא שהיא כמדינה יהודית מוקפת מדינות ערביות, תלויה מאוד לא רק בסיוע משמעותי מן החוץ אלא היא תלויה מאוד גם באהדה בינלאומית, ובעיקר באותו בניין זכוכית בניו יורק שבו שוכן האו''ם ובו הוא שרת בהצלחה כדוברה של ישראל.

בעצרת האום
בעצרת: משמאל שר החוץ פרס, יעקובי עם האוזניות
באדיבות אסתר בכרך יעקובי
תליית היהודים
רה''מ רבין משמאל, באמצע מזכיר האו''ם עמרו מוסא, יעקובי בבית גד יעקבי
באדיבות אסתר בכרך יעקובי

היו שני נואמים ביום העיון שקשורים ישירות למוסדות האו''ם. אביתר מנור, סמנכ''ל ארב''ל - ארגונים בינלאומיים במשרד החוץ כיום, ומר דן גילרמן שהיה שגריר ישראל באומות המאוחדות. כמובן שאין לצפות שאישים אלה יזלזלו במוסדות שהם קשורים בהם קשר אמיץ. אולם השניים לא פסחו, כפי שגם ניתן לצפות מנציגים ישראליים, על העוולות שעשה לנו מוסד בינלאומי זה.

אביתר מנור התייחס למעמד האו''ם כיום כאשר מדינות רבות ביניהם המעצמות הגדולות, ובראשם ארה''ב רואות באום זירה חשובה לא רק הסברתית אלא גם ביצועית. גם בתחום ההומניטארי וגם בתחום המאמצים לשמירה על השלום במוקדים מסוכסכים. זירה אחת כזאת שלידנו היא לבנון. ועם כול הביקורת שיש לנו על העדר פיקוח קפדני של כוחות האו''ם בדרום לבנון- יש כתובת, ואנשי האו''ם משמיעים ביקורת לא רק על ישראל אלא גם על לבנון ועל חיזבאללה. ויש לכך הדים וגם הצד השני מביא זאת בחשבון. הכפר ראג'ר הוא הדוגמה האחרונה שישראל תאמה צעדיה עם האו''ם וזכתה לשבחים מפי המזכיר הכללי באן קי מון. מנור אף שיבח את הגינותם של המזכ''לים האחרונים, קופי אנאן ובאן קי מון.

הוא ציין כי מאז החלטת עצרת האומות המאוחדות בשנת 1947 על חלוקת ארץ ישראל והקמת המדינה, נוספו לארגון יותר ממאה מדינות, רובם מדינות ערביות,מוסלמיות,מדינות העולם השלישי, אשר להם רוב אוטומטי בארגון כול אימת שמועלית הצעה אנטי ישראלית. במיוחד מדובר באותה החלטה שערוריית שהשוותה את הציונות לגזענות. אולם אותם עצרת האום החליטה על קיום יום הזיכרון הבינלאומי לשואה. וכאשר העצרת קיימה דקת דומיה,נציגים רבים ממדינות מוסלמיות וגם ערביות קמו.

בתחומים שהאום מטפל בהם בפועל מחוץ לזירה של העצרת,לישראל מעמד של כבוד והוקרה לרבות בשטחי הכלכלה, המדע,הטכנולוגיה,התרבות, החקלאות ועוד תחומים שבהם ממלאים ישראלים תפקידי יועצים לא רק בדרג הניהולי אלא האופראטבי- במקומות שונים בעולם.מכאן,סיכם מנור שיש לראות באום גם זירה של סיכונים וגם זירה של סיכויים והזדמנויות.

גם דני גילרמן,שם דגש על היבטים שלא זוכים אצלנו לחשיפה אך מעמדה של ישראל נמדדת לפיהם,ואלה לא ההיבטים הפוליטיים.שכן, רוב פעילותו השוטפת של האו''ם היא בשטח, הרחק מן הזירה הפוליטית תעמולתית.גילרמן התמנה לשגריר ישראל באו''ם על ידי שר החוץ שמעון פרס בינואר 2003 ביולי ושנתיים לאחר מכן הוא נבחר להיות אחד 21 סגנים לנשיא העצרת הכללית של האומות

בהופעה ביום העיון הוא הסביר כי הצביעות שאנו עדים לה במסדרונות האו''ם ובפורומים הרשמיים נובעת לעתים בין היתר מתופעה ששגריר מדינה מסוימת תומך אישית בעמדה הישראלית, אך ההוראה שהוא מקבל ממשרד החוץ שלו היא שונה. ובכול זאת היחסים האישיים הטובים הם נכס והשקעה לעתיד, שכן גם לשגרירים יש השפעה מסוימת על ממשלותיהם.הוא ציין את העובדה כי התקשורת עוסקת בעיקר בצד הפוליטי של האו''ם ולא בצדדים אחרים של הפעילות שלו,וזאת ענפה וישראליים ממלאים בה תפקידים חשובים. הרוב אוטומטי נגד ישראל הוא בדרך כלל בנושאים הפוליטיים או אלה שנושקים להם. יש כיום 192 מדינות בארגון הבינלאומי ובזירות שונות הכמות קובעת. אך גם במצב הזה האום הוא במה מצוינת להשמעת קולה של ישראל.

גם גילרמן ציין את העובדה שכיום המדינות מעדיפות לפעול תחת מטריה בינלאומית,והאום הוא אחת המטריות החשובות.

ד''ר אבי בקר שהיה מנכ''ל הקונגרס היהודי העולמי, מרצה להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב, התייחס לפן התנ''כי ביחסי האו''ם וישראל, שהם אמביוולנטיים. הוא הביא כדוגמה את הנבואה של ישעיהו שחרותה על קיר ליד בניין האו''ם: וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת--לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת--לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה. לישעיהו, ציין אבי בקר יש גם נבואות שחורות שנוגעות לעם היהודי. ויש משהו במרקם של המוסד הבינלאומי הזה שהוא דבר והיפוכו.


האו''ם - בימה להסברה, וישראל אינה ''עם לבדד ישכון''

יום עיון
יום העיון באוניברסיטת תל אביב
ג'ורג' מארשל, מצביא ושר החוץ של ארה''ב אמר כי ''הדרך היחידה לנצח במלחמה היא למנעה''. לפניו בניסוח אחר אמר זאת ג'ורג' ווושינגטון, אבי האומה האמריקנית. אבל הדברים נאמרו גם בכוון הפוך. הפילוסוף הדתי מדיני במאה ה-‏6 סנט אוגוסטין כתב: המטרה של כול המלחמות היא שלום. הדרך לשלום במקרים רבים בימינו נסללת על ידי מוסדות האו''ם.אחת הדוגמות שנוגעות להו במישרין היא מלחמת ששת הימים- מלחמת הבזק המהירה ביותר בתקופה שלנו. המלחמה אמנם הסתיימה מהר בניצחון מוחץ שלנו. אבל המערכה, המדינית,זאת שאמורה לסיים את הפרק נמשכה יותר מחודשיים. במקרה, אני ,במקום להיות בשוחות בסיני או בצפון, הייתי באותה עת ב''שוחות'' שליד ''מפרץ הצבים''.

זאת הייתה מערכה מרה ומתישה עם מעלות ומורדות, של יום ולילה, תוך איומים(בעיקר של הרוסים) ופיתויים ולחצים בלתי פוסקים, עקיפים וישירים בין ירושלים לוושינגטון ולבירות אחרות. ומי שנצח על כול המלאכה מטעם האמריקנים היה השגריר ארתור גולדברג, ידידו ומינויו של הנשיא ג'ונסון.ולא אחת הוא האיר את הנשיא משנתו בזמנים קריטיים. זאת הייתה ''רכבת שדים'' ואין לי הגדרה אחרת מכיוון שלעתים העניינים נסקו ולעיתים צללו. כול אימת שנמצאה איזו נוסחה גואלת, צצה מהמורה חדשה מכיוון לא ידוע. לבסוף התקבלה החלטה 242 אשר הביאה לרגיעה זמנית עד לשנת 1973 במלחמת יום הכיפורים. וגם אז האו''ם היה בתמונה. סיום המלחמה עם מצרים באה בהסכם השלום בין ירושלים לקהיר.אחרי מלחמת יום הכיפורים. את המלחמה לא מנענו כפי עצתו של מארשל, אבל לקחים הפקנו אז.

אולם הסתבר כי ישנם מצבים,לא מדיניים או ביטחוניים, כמו איתני טבע, רעידות אדמה,צונאמי, מגפות וכיו''ב פגעי טבע ולעיתים אדם, ששיתוף פעולה בינלאומי הוא כורח המציאות. לא צריך לעלעל בארכיונים כדי למצוא דוגמה. את השריפה בכרמל כולם זוכרים.אפשר ובסופו של הדבר היינו מצליחים לכבותה בכוחות עצמנו, אבל המחיר- בנפש, ברכוש, בהרס סביבתי היה אדיר אלמלא ראש הממשלה הזעיק את העולם לעזרה. אותו ראש ממשלה, אשר חרף היכרותו מקרוב את הזירה הבינלאומית בעצם מצפצף על דעת הקהל בעולם,והוא שעשה את הדבר הנכון בזמן הנכון והעולם נענה. בין היתר באו לעזרתנו השכנים מקרוב: ירדן,מצרים, הרשות הפלשתינאית ובטבעת הרחבה יותר: קפריסין,יוון ואפילו תורכיה, ואירופה ואמריקה ואוסטרליה.

ישראל מנודה לא הייתה יכולה לצפות לעזרה כזאת. וחשוב שהציבור הרחב ירשום זאת לפניו, ולא רק ממשלת ישראל. כי הציבור שלנו ברובו עדיין לוקה במחלת הגדלות ומתיחת שרירים של ''עם לבדד ישכון''. זה לא היה נכון אף פעם וכיום זה עורבא פרח שבעתיים.


מה שקובע זאת המדיניות, ולא הסברתה

לישראל יש ידידם באו''ם מהם ידידים קרובים ומהם פחות קרובים.גם לאלה וגם לאלה חשוב מאוד שישראל במעשיה לא תיתן עילה לפתחון פה ליריביה ולאויביה. מכאן שאם הכנסת מחליטה על משאל בכול הקשור בעתיד מזרח ירושלים והגולן, זה מקומם רבות מחברות האו''ם, לרבות ידידים קרובים. ואם עוד אפשר לתרץ ולו באיזה נימוק רעוע שירושלים הייתה בשעתה תחת כיבוש ירדני, אי אפשר לעשות זאת לגבי הגולן. הגולן הוא שטח סורי שסופח על ידי ישראל.גם שגרירים מצוינים שלנו באו''ם כמו חיים הרצוג, גד יעקובי ודן גילרמן לא יכולים לנהל מערכת הסברה במציאות הזאת.

אני מזכיר היבט זה מכיוון שבכנס העיתונות באילת שנערך בסוף נובמבר, קרא עמיתי יעקוב אחימאיר לעיתונאים להגן על המעמד של ישראל בעולם, ולהתגייס להגנת התדמית של ישראל בעולם. עניין אחד הוא דה לגיטימציה מצד מדינות מסוימות או גופים שונים, שאליהם התייחס אחימאיר ועניין שונה לחלוטין היא קריאתו: המדינה שלנו נתונה בשנים האחרונות למתקפה של דה לגיטימציה,... האם לא ראוי שאנו העיתונאים נוסיף סעיף קטן שנוכל להתמסר אליו - להגן על מדינת ישראל? זו צריכה להיות בהחלט משימה של עיתונות פטריוטית, סליחה על המלה הגסה (מיהו פטריוט). לאיזו מדינת ישראל התכוון יעקוב אחימאיר. כאן חילוקי דעות קשים הם לא רק נחלת הפוליטיקאים אלא גם של התקשורת, וזאת אינה, ואסור לה להיות, ''שורת המקהלה''. ולא מדובר במדינה שהיא מסגרת מדינית דה פאקטו ודה יורה. מדובר בממשלה שלה. בכך משקפת המדיה את חילוקי הדעות בציבור הרחב. הביקורת היא על הממשלה ששולטת.

אחימאיר-בלאר
יעקב אחימאיר וטוני בלייר, באדיבות י. אחימאיר
עיתונאים חייבים לדווח את האמת, כפי שהם רואים אותה, את המציאות כפי שהיא משתקפת בעיניהם. יעקוב אחימאיר, הוא מן המשובחים שבעיתונאים שלנו, עורך את ''רואים עולים'', שהוא אחד המגזינים המעולים בתחום האקטואליה בכול ערוצי הטלוויזיה, עטור פרסים, ולמשדר שלו גם הקדשתי פוסט. נגיד שאחימאיר יקבל תמונה שבה מיגדל פיזה הוא ישר. אין כול ספק שהמסקנה שהוא יגיע אליה תהיה אם מגדל פיזה נראה ישר אז מי שצילם אותו עמד בעוקם. או, נגיד, כאשר ראש הממשלה מרים יד בהצבעה על משאל העם לגבי הגולן, יטענו שביבי בסה''כ ניגב את המצח. גם הלוח האלקטרוני יחלוק על הנחה זאת. בטלוויזיה ניתן לאפר אדם שמופיע על המרקע כדי שהוא יתקבל טוב יותר. אבל אסור לעוות מציאות.

יש הבדל גדול כאשר התקשורת בחוץ מעוותת דברים, ואני עמדתי על כך בפוסטים שלי על רשמים בחו''ל והתלוננתי על כך בפני עמיתים עיתונאים כאשר ביקורתי בחו''ל. אבל כאשר פורעים יהודיים מתנכלים לפלשתינאים במסיק זיתים ועוקרים עצים, קשה לומר שהדבר נעשה כדי לשבח את הקרקע. וכאשר הכנסת מחליטה על משאל עם לגבי וויתור על רמת הגולן, קשה לשכנע את העולם שזה לטובת העניין. זאת מסיבה פשוטה. העולם,כולל כול ידידיה, לא מכיר בגולן כחלק אינטגראלי של ישראל. בעיניהם הגולן הוא שטח כבוש. גם בעיני, החקיקה אינה אמצעי שמטהר כיבוש והיא עומדת בניגוד לחוק הבינלאומי. היה ועצרת האו''ם תידרש לקבל החלטה בעניין זה, אני בספק אם מלבד ישראל יהיו לכך מתנגדים.


לעצרת האו''ם סמכויות מדיניות

זה אמור, אם יגיע המצב לידי כך שהפלשתינאים יביאו את עניינם בפני העצרת הכללית שבפניה תוגש הצעה לאשר הקמת מדינה פלשתינאית, בדיוק כמו שבשעתו הוגשה הצעה לעצרת על החלוקה.ישיבות מיוחדות של העצרת הכללית מתכנסות לבקשת מועצת הביטחון, לבקשת רוב מחברי העצרת הכללית, או לבקשת אחת החברות (אם רוב החברות מסכים לישיבה). הישיבה המיוחדת הראשונה של העצרת הכללית התקיימה בשנת 1947 שבה החליטה העצרת על הקמת מדינת ישראל לצד מדינה פלשתינאית.. החלטת ''מתאחדים למען השלום'' משנת 1950 מסמיכה את העצרת להתכנס בישיבה מיוחדת ולהמליץ על נקיטת פעולות (לרבות צבאיות) במקרה של הפרת השלום. ההחלטה מאפשר לעצרת לעקוף, ברוב של שני שלישים, וטו שהוטל במועצת הביטחון על ידי אחת החברות הקבועות.

על פי ויקיפדיה נערכו עד כה 10 ישיבות מיוחדות. מלבד הראשונה, התקיימו שלוש ישיבות חגיגיות (באוקטובר 1995, בנוכחות ראשי המדינות החברות בארגון, לרגל ציון יובל להיווסדו של האו''ם. בספטמבר 2000 לציון האלף החדש, וקביעת יעדי הארגון לאלף הבא. ובספטמבר 2005 לציון 60 שנה להיווסד האו''ם וכן לדיון בתוכניות הרפורמה של המזכ''ל קופי אנאן), ועוד שש ישיבות מיוחדות שעסקו ביחסי ישראל-ערב (אחת מהן בשנת 1982 בשל סיפוח רמת הגולן, ואחרת לדיון במצב הפלסטינים במזרח ירושלים).

ספק אם ההצעה הפלשתינאית להכרת האו''ם במדינה הפלשתינאית יהיה לה תוקף מעשי מיידי. ראשית כול לא מדובר כאן בסכנת מלחמה, וגם אז מסופק אם תזכה בשני שלישים. ובעיקר כאשר ההחלטה תמליץ בפני מועצת הביטחון לאשר הכרה כזאת, קיים המחסום של וטו אמריקני. היה וישראל תמשיך לצפצף על ארה''ב ועל האו''ם, שהמערב ובראשו ארה''ב רוצה ביקרו וקשרים אמיצים עם חברותיו, די יהיה אם אמריקה ומדינות אירופה יימנעו ויש לכך רוב במועצה. זה תרחיש מרחיק לכת, והוא יקרה אם ישראל תרחיק לכת. עצרת האו''ם תאמר את דברה בדיוק כפי שהיא אמרה ב-‏29 בנובמבר 1947. ואם יש איזו אינדיקציה לעמדות של מדינות לא מוסלמיות או ערביות, אלה שתי מדינות ידידותיות לישראל - ארגנטינה וברזיל שהודיעו על הכרה במדינה פלשתינאית בגבולות 67.

העובדה ששרי החוץ של האיחוד האירופי הודיעו בראשית השבוע בכינוס בבריסל שהם לא דנים בנושא ההכרה במדינה פלשתינאית היא שוט מונף כלפי ממשלת ישראל חדלת מעשים וראש ממשלתה היהיר וההפכפך. שכן יהיו מקרים שארה''ב כצדיקה, מלאכתה תיעשה על ידי האיחוד האירופי או האו''ם או שניהם יחד.

אמריקה הביעה הסתייגות להכרה במדינה פלשתינאית, אבל לאורך ימים היא לא תהיה מוכנה להיות ה''ילד הרע'' של העולם ו''ילד טוב ירושלים''. בנאומה ביום ששי שעבר במכון סבאן, אמרה שרת החוץ האמריקנית הילרי קלינטון: האדמה בין ירדן לים התיכון סופית, ושני הצדדים יודעים בדיוק אילו חלקים שייכים למי... עליהם להסכים על קו אחד על המפה שיפריד ישראל ופלסטין, עם גבולות פלסטינים קבועים עם ישראל, ירדן ומצרים. המנהיגים הפלסטינים צריכים להיות מסוגלים להראות לעם שלהם שהכיבוש יסתיים, ומנהיגי ישראל צריכים להראות לעם שלהם גבולות מוכרים על ידי הקהילה הבינלאומית, שיגנו על בטחונה של ישראל. ואם מישהו חשב שבכך היא התעלמה מנושא ההתנחלויות היא הדגישה כי עמדת ארה''ב לגבי ההתנחלויות לא השתנתה ולא תשתנה... אנו לא מקבלים את הלגיטימיות של המשך הבניה. אנו מאמינים שההתרחבות שלהם פוגעת לא רק במאמצי השלום ופתרון שתי המדינות, אלא גם בעתיד של ישראל.

האו''ם איננו ממשיך דרכו של ''חבר הלאומים'', שיזם הנשיא וודרו ווליסון לאחר מלחמת העולם הראשונה ואמריקה בעצם החרימה אותו.אמריקה ,המעצמות ורוב מדינות העולם מעוניינים בארגון בינלאומי חזק,ארגון שיעשה דברים שהם, מסיבות אלה או אחרות, לא יכולות לעשות.תחת דגל האו''ם משרתות יחידות בינלאומיות שונות ברחבי העולם ובמידת הצלחה כזאת או אחרת.

לסיכום. ישראל לא זקוקה שהרשות הפלשתינאית תכיר בה כמדינה יהודית. ישראל זקוקה שהיא וממשלתה יפעלו שזאת תהיה מדינה יהודית. החלופה היא שהקמת מדינה פלשתינאית ע''י הפלשתינאים עצמם, היא שתהפוך אותנו למעשה למדינה יהודית. זה עדיף בעיני על הסטאטוס קוו המאובן שסופו מדינה דו לאומית. ככה או אחרת: אם אמריקה תתעייף מן העיסוק הסיזיפי בזירת המזרח תיכון, כפי שממליץ הפובליציסט של הניו יורק טיימס, תומס פרידמן, היא תיתן לכדור להתגלגל לאירופה ולמגרש של האו''ם. הכנס באוניברסיטת תל אביב היה תזכורת על חשיבות הארגון הבינלאומי הזה ועל מעמדו.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


שיווי משקל מדוייק הוא דבר נדיר ביותר .
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (שבת, 18/12/2010 שעה 19:19) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מדינת ישראל ובה עם ישראל יכולה להמשיך להתקיים או לא . אין שלישי .
המצב העובדתי הוא שמתקיימת זליגה מתמשכת של פלסטינים לתוך ישראל , אנשים שמתגוררים גם באיזורים יהודיים-ישראלים .
המצב העובדתי הוא שישראלים מנועים מרכישה , בניה ומגורים במדינות ערב ואפילו באיזורים ערביים בתוך מדינת ישראל .
המצב העובדתי הוא שכמו שנחוץ להתגלח יום יום אם לא רוצים לגדל זקן כך גם נחוץ לדחוף החוצה את הפלישה ערבית המתמדת .

ולכן כמו שאמר שרלוק הולמס לידידו ווטסון - ''אחרי שמתבטלות כל האופציות האחרות ונשארת רק אחת , הרי שהיא הנכונה וכלל לא חשוב שהיא נראית מוזרה'' .

האינטרס הישראלי הוא למנוע הקמת מדינה נוספת לפלסטינים . אפילו אם רוב העולם יחשוב אחרת .
זה בנוסף למהלך של דחיקת הפלסטינים החוצה מארץ ישראל .

כי

בלי טראנספר זה לא ייגמר .
_new_ הוספת תגובה



צבי גיל, תפסיק להלך עלינו אימים...
ימני גאה (שבת, 18/12/2010 שעה 21:43) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אודה שיש לי אלרגיה למאמרים ארוכים...

בקיצור: מה רוצה צבי גיל לאמור ? לוותר לפלסטינים על הכל ?

הערבים לא רוצים לפתור את הסכסוך.

הם רוצים לאכול את העוגה אבל להשאיר אותה שלימה...

כלומר, הם רוצים לנגוס במדינה היהודית, אבל לא להשלים עם עצם קיומה.
_new_ הוספת תגובה



הבה נקווה כולנו כי תקום מדינה פלשתינאית בהקדם.
עמיש (יום ראשון, 19/12/2010 שעה 14:01) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה בהחלט עדיף על המצב שבו ישראל תספח את השטחים הכבושים ותצטרך להעניק זכויות אזרחיות לכל יושביהם.
לדעתי זה רק עניין של זמן עד שיותר חברות באום יכירו במדינה פלשתינאית מאשר במדינת ישראל.
הטמטום של ביבי, ליברמן ואיילון ביחד עם הסהרוריות של המתנחלים ועוזריהם רק מזרזים את התהליך המבורך הזה.
_new_ הוספת תגובה



הבה נקווה כולנו כי תקום מדינה פלשתינאית בהקדם.
ע.צופיה (יום ראשון, 19/12/2010 שעה 14:10)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין כרגע מצב בציבוריות הישראלית של סיפוח שטחי יו''ש או מתן זכויות אזרח לתושבים הפלשתינאים שם.
גם בהכרה הבינלאומי במדינה פלשתינאית אין כל חדש, הרי ישראל עצמה הצהירה על נכונותה להקמת מדינה כזו.המסקנה: היא הראשונה, תיאורטית שהכירה בה.
אין בצד הפלשתינאי מנהיגות שיכולה לממש הסכם שלום עם מדינת ישראל.
_new_ הוספת תגובה



אין לנו שום השפעה על התהליכים הללו
עמיש (יום ראשון, 19/12/2010 שעה 14:17)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מדינת ישראל משותקת, בלתי משילה. אין שום תהליך שלטוני או מדיני שממשלת ישראל יכולה להפעיל, בקושי היא מסוגלת למנות מפכ''ל.
הדבר היחיד שהיא עדיין מעניקה לנו זה יכולת מסויימת של ציפה על פני הביוב בו אנו שקועים.
אם יהיה סיפוח, הוא יגרם כתוצאה מיזמה ומדרישה פלשתינאית ואף אחד לא יוכל למנוע אותו. אם הם יחליטו לפרק את הרשות הפלשתינאית ולקרא לישראל לספח את השטחים - אף כח רציני בישראל לא יעז לצאת נגד הדרישה הזו. המתנחלים ועוזריהם רק ישמחו, הליכוד וקדימה יגררו, העבודה היא פגר מת, הערבים יתמכו בדרישה הפלשתינאית. מרץ יתנגדו אבל אף אחד ל אסופר אותם.
ולאחר הסיפוח תהיה דרישה לזכויות והם יקבלו אותן, כמו שהכושים באפריקה קבלו אותם.
ואז כל אחד יוכל לגור איפה שבא לו, ממטולה ועד אילת, מתל אביב ועד ים המלח, כולנו מדינה אחת גדולה ומאושרת.
_new_ הוספת תגובה



אין לנו שום השפעה על התהליכים הללו
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום ראשון, 19/12/2010 שעה 16:23)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

השטויות שאתה כותב , אללה יוסטור .
יספחו מקומות בלי ערבים . השאר ידשדשו עד שתתיבש להם הלשון .
כאלטרנטיבה , הם יכולים להגר לברזיל ידידתם . או בוליביה . . .
_new_ הוספת תגובה



אין לנו שום השפעה על התהליכים הללו
עמיש (יום ראשון, 19/12/2010 שעה 17:50)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הואיל והם עומדים להקים מדינה, והואיל וכל העולם יכיר במדינה הזו, והואיל ואנחנו נגורש מהשטחים הכבושים על ידי כח צבאי בינלאומי, חבל על כל הדיבורים.
נחיה ונראה.
_new_ הוספת תגובה



אין לנו שום השפעה על התהליכים הללו
ימני גאה (יום ראשון, 19/12/2010 שעה 18:49)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איזה שטויות.

נגורש ע''י צבא בין-לאומי,
והצבא-הבין-לאומי יישאר כאן לשמור על הפלסטינים ?

איזה שטויות...
_new_ הוספת תגובה



[•] אין לנו שום השפעה על התהליכים הללו
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שני, 20/12/2010 שעה 13:39)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

[•]...

צבא בין לאומי ? כמו בקוריאה ? או בוסניה ? או רואנדה-בורונדי ? אולי קונגו ? אנגולה ? סומאלי ?

תן דוגמא כדי שנתחיל לפחד .

אני כבר רואה את כותרות העיתונים בעולם

מאת כתבנו למזרח התיכון ''עמיש''
הצבא הישראלי השמיד גדוד חיילי אום . 500 החילים מבוליביה שהתגייסו לשמור על הפלסטינים נרצחו באכזריות על ידי הקלגסים הישראלים . הרוגים אלה מתווספים למאה ושיבעים החילים הונצואנים שנרצחו אתמול ולשלוש מאות שלושים ושלושה החיילים הברזיליאנים משלשום .
מהומות בדורם אמריקה .
התנגשויות בין נשים הקוראות לממשלות להחזיר את שרידי החיילים הביתה לבין גברים הקוראים להגדיל את חילות המישלוח וללמד לקח את הישראלים הפושעים .
בראיון שנתן חיל פצוע מאורוגוואי הוא ניסה חהסביר שהפלסטינים הם עם חרא , אך הורידו אותו מהשידור .

חחחחחחחחחחחחח
_new_ הוספת תגובה



היכן שמעת שהם הולכים להקים מדינה?
חכם ציון (יום שני, 20/12/2010 שעה 19:01)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ואם כן, איפה?

לפחות סלאם פיאד בראיון מוצאי שבת בערוץ 2 שיכנע במאמץ רב את המראיינת לוי שהוא לא מתכוון להכריז חד צדדית על מדינה פלסטינית, לא בגלל שהוא לא רוצה, אלא שבגלל שאין להכרזה זו כל משמעות. הוא מודע לכך שהקמת מדינה פלסטינית צריכה להיות בהסכמת ובתיאום ישראל.
המראיינת לוי נראתה מאוכזבת ביותר.
_new_ הוספת תגובה



אין לנו שום השפעה על התהליכים הללו
ע.צופיה (יום ראשון, 19/12/2010 שעה 20:32)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הממשלה הזו, יחסית לקודמתה, משילה מאוד. היא מעבירה הרבה חוקים,אולי לא לרוחך או לרוחי, אך היא מעבירה. היא מיומה הראשון נמצאת בהתמודדות די קשה כנגד נשיא אמריקאי עויין.היא מתמודדת בדרך חשאית כנגד יוזמת הגרעין האיראני, אנו שומעים רק פירורים מכך. היא מתמודדת במשבר קשה עם בן בריתנו לשעבר, תורכיה. היא מתמודדת בהצלחה במצב הכלכלי שהוא טוב יותר מאשר בין ידידותינו.
לפלשתינאים כוח נגטיבי. הם יכולים להרוג, הם יכולים לא לשוחח, לא להסכים וכולי אין להם יכולת אקטיבי לקדם משהו מועיל. איני מאמין שקיים גוף בישראל שיגרר אחרי צעדים מטופשים כמו סיפןח ומתן זכויות.זה נסיון להפחיד מישהו, אך בצורה ילדותית. אף אדם רציני בישראל אינו חושב על אפשרויות כאלה.
_new_ הוספת תגובה



אין לנו שום השפעה על התהליכים הללו
עמיש (יום ראשון, 19/12/2010 שעה 20:40)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם יקומו הפלשתינאים ויכריזו שהם רוצים להיות חלק ממדינת ישראל והם מבקשים שישראל תספח את השטחים, מי יעמוד מולם?
מי יתנגד להצעה הזו?
הרי כל הימין בארץ רוצה לספח את השטחים, למה אתה חושב שהם לא יסכימו?
_new_ הוספת תגובה



אין לנו שום השפעה על התהליכים הללו
ע.צופיה (יום שני, 20/12/2010 שעה 1:50)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בגלל שעצם היות אדם בעל דעות ימניות אינו בהכרח סימן לחוסר הבנה מדיני.
ראה את מעשי בגין בעת יזמת סאדאת או שרון בהיותו ראש ממשלה.
אילו הימין היה באמת רוצה לספח את השטחים תוך עצימת עיניים לגבי משמעות המעשה ,היה לו למעלה משלושים שנה זמן לבצע זאת.
_new_ הוספת תגובה



אין לנו שום השפעה על התהליכים הללו
עמיש (יום שני, 20/12/2010 שעה 8:42)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה בגלל שהערבים והעולם התנגדו.
אבל אם הם יבקשו?
_new_ הוספת תגובה



אין לנו שום השפעה על התהליכים הללו
ע.צופיה (יום שני, 20/12/2010 שעה 8:54)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אז מה אם יבקשו?
יש הסכמה לאומית, בתקופה זו, על הקמת מדינה פלשתינאית, פחות או יותר בתוואי גבולות 67.
אז נניח שהם יבקשו להסתפח למדינת ישראל. ראשית אפשר לסרב, שנית אפשר לבדוק את אמיתות הכוונות.
ונניח שנשתכנע מאתיתות ומכנות הבקשה, תמיד אפשר לתרגם זאת לסוג של אוטונומיה.
_new_ הוספת תגובה



אין לנו שום השפעה על התהליכים הללו
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שני, 20/12/2010 שעה 13:42)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נו באמת .
אינך מרגיש שעמיש נמצא במצוקה ? אין לו טיעונים והוא הולך מדחי אל בכי .
_new_ הוספת תגובה



עמיש, אתה לא רוצה להבין דבר פשוט
ימני גאה (יום שני, 20/12/2010 שעה 2:54)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בשום מקום אין הכרח כי סיפוח שטחים יחייב משטר דמוקרטי לתושבים.

רק תראה את טיבט כדוגמה...
_new_ הוספת תגובה



אין לנו שום השפעה על התהליכים הללו
חכם ציון (יום שני, 20/12/2010 שעה 19:07)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אל תפחד עמיש, הימין לא יספח את כל הערבים של יו''ש. אבל ראוי לבדוק סיפוח 10% משטח יו''ש שיש בהם 2% מערביי יו''ש. זו יכולה להיות עסקה די טובה לישראל.
_new_ הוספת תגובה



הבה נקווה כולנו כי תקום מדינה פלשתינאית בהקדם.
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום ראשון, 19/12/2010 שעה 16:19)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

במקום זכויות לפלסטינים עדיף לשגר אותם מעבר לקו הירדן - מזרחה .
אתה יכול להצתרף .
_new_ הוספת תגובה



כמה טעויות קטנות:
רפי אשכנזי (יום ראשון, 19/12/2010 שעה 18:47) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. עמרו מוסה לא היה מזכיר האו''ם כי אם מצרי אחר, בוטרוס בוטרוס ראלי, נוצרי מצרי קופטי.
2. האו''ם, ובתוכו העצרת הכללית וההחלטות הנופלות בה, חשיבותן הוא הצהרתי בלבד, עם כל הכבוד. ההחלטות החשובות הן של מועצת הביטחון ושם מצבה של ישראל עדיין לא כל כך גרוע... הנני להזכיר את החלטת מועצת הביטחון 242 מ 1968 ביזמתו של הלורד קאראדון, החלטה המדברת על גבולות ביטחון לישראל ונסיגה משטחים ולא מכל השטחים!
3 מתוך האמור לעיל, ההחלטות של האו''ם עליהן הערבים מדברים כמו 197 על ''זכות השיבה'' לפליטי 1948, וזאת של ''החלוקה'' שמספרה איננו זכור לי, כנראה 187, בהן הם נזכרים כיום , הראשונה מ 1949 והשניה היא המפורסמת מ 29.11.1947, {החלטת ה כ''ט בנובמבר...}הן החלטות הצהרתיות בלבד וערכן יקום ויהיה רק אם שני הצדדים יקבלו אותן, מה שכמובן לא קרה.

אל לה לישראל להבהל מכל הפרופוגנדה הנערכת סביבנו היום על הכרה חד צדדית במדינה הפלשתינאית, זוהי מלחמת עצבים ורבים נופלים לתוכה: הפלשתינאים אינם חושבים להקים מדינה בגבולות 1967,מדינה שגודלה כ 6000 קמ''ר, כגודל השטח בין נתניה לגליל. הם יודעים וחשוב להזכיר זאת, כי הכרזה כזאת תותיר לא פתורה את זכות השיבה.
על ישראל לחשוף את הטריק אליו נופלות מדינות ידידות לנו מדרום אמריקה ולהוכיח כי קבלת המדינה הפלשתנאית בגבולות האלו ללא ויתור על זכות השיבה לישראל הקטנה של גבולות 1949, היא בלוף פלשתינאי קולוסלי הבא להרוס ולהחריב את ישראל ולא לעשות שלום.
על זה צריך ללכת ולא על הפחדות מבית מדרשם של פיאד אבו מאזן וחבריהם ואותו עמרו מוסא אוהב ציון הידוע.
על ישראל ''לחזור למקורות'' ולהוכיח באותות ובמופתים מי הצד המדבר על השמדת היריב {בעזרת העצרת הכללית של האו''ם כיום...} ומיהו הרוצה בשלום.
עלינו לרדת מהבלוף של תהליך השלום של אוסלו, תהליך שרק הביא לנו צרות מאז פרץ וזרח לו בפוליטיקה העולמית ולא קירב אותנו במיליטמטר לשלום המיוחל.
הערבים בעזרת יהודים טובים וטובים מאד, למדו את המלאכה כי המלחמה נעשית כיום דרך הפוליטיקה בהיפוך אמירתו של קלאוזביץ: ''הפוליטיקה היא המשך המלחמה באמצעים אחרים''.
אין לישראל לחשוש משדה פעולה זה.
_new_ הוספת תגובה



ואם מועצת הבטחון תכיר במדינה פלשתינאית
עמיש (יום ראשון, 19/12/2010 שעה 20:28)
בתשובה לרפי אשכנזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בגבולות 67 ותקרא להטיל סנקציות על ישראל אם לא תיסוג משם מיידית?
ואם יבוא הנה כח בינלאומי, כולל חיילים אמריקאים על מנת להגן על המדינה הפלשתינאית מפני תוקפנות ישראלית?
כל מה שמפריד בינינו לבין זאת הוא וטו אמריקאי שאינו מובטח לנו כלל ועיקר.
_new_ הוספת תגובה



עמיש, המשיח עומד לבוא
ימני גאה (יום ראשון, 19/12/2010 שעה 21:17)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה רציתה שיקרה ?

תכתוב מה ישראל צריכה לעשות ?
_new_ הוספת תגובה



אין משיח ואין אלוהים
עמיש (יום ראשון, 19/12/2010 שעה 21:26)
בתשובה לימני גאה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אלוהים מת מזמן והפגר מסריח מסוף העולם ועד סופו
_new_ הוספת תגובה



עמיש, אני שואל שוב, מה ישראל צריכה לעשות...
ימני גאה (יום שני, 20/12/2010 שעה 1:57)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חשבתי שלפחות אתה מבין בנושא אחר...
_new_ הוספת תגובה



מועצת הביטחון היא גוף עם שכל!
רפי אשכנזי (יום ראשון, 19/12/2010 שעה 22:05)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עמיש, מועצת הביטחון היא גוף עם שכל. אם יכלו היו האומות הצדקניות עושות מה שאמרת כבר ב 1967. יש למועצה בעיה: למרות שטיפת המוח העצמית בה אנו שרויים יותר מ 40 שנה, שטחי יהודה ושומרון הם שטחים שריבונותם שנויה במחלוקת, קרי, מאז סילוק המנדט הבריטי, השטחים האלו הם ללא ריבונות חוקית של שום מדינה! מכאן שתביעותיה של ישראל שוות לפחות במישקלן לתביעות הפלשתיאיות אם לא יותר מהן כי ע''פ החלטות קודמות מאז 1922 כל השטח יועד לבית לאומי ליהודים ושום החלטה רשמית לא החליפה פסיקה זאת. הנני להזכיר כבר עתה, כי החלטת העצרת על החלוקה מ 1947, עומדת רק אם שני הצדדים מקבלים אותה.
כל שאני אומר איננו בא לקחת צד זה או אחר בויכוח הלגיטימי בינינו על חלוקת השטח מתוך רצון לא לשלוט על עם אחר.
_new_ הוספת תגובה



תשובה ילדותית
עמיש (יום ראשון, 19/12/2010 שעה 22:16)
בתשובה לרפי אשכנזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ואינה עונה לשאלתי - מה יהיה אם מועצת הבטחון כן תחליט על הכרה במדינה פלשתינאית.
מה תעשה ישראל אם זה מה שיקרה.
אם בכוונתך לשוב ולטעון ש''זה לא יקרה'', אנא אל תבזבז את זמני היקר
_new_ הוספת תגובה



תשובה שלך ילדותית
המסביר לצרחן (יום רביעי, 22/12/2010 שעה 18:06)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כי אתה מיילל ושואל מה תעשה כשהגננת תחרים לך את הבובה.....

אשכנזי דווקא ענה לך היטב, אבל היטב זה מכשול בשבילך.

מה תעשה ישראל? היא תעשה את כל מה שדרוש לה כדי לשים זין על האו''ם, להכות בפלסטינים ולחזק את הקשר עם ארה''ב ועוד מדינות אלימות וטגרניות כמוה.
_new_ הוספת תגובה



ואם מועצת הבטחון תכיר במדינה פלשתינאית
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שני, 20/12/2010 שעה 13:49)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ואם אנחנו נתחיל לעשות רע לפלסטינים ?
ואם אנחנו נכבוש את ארצות הברית ?
ואם . . . ואם . . .
אתה איבדת כל שיקול דעת .
אבל יכול להיות שתמיד אתה כזה ולכן אתה נמנע בדרך כלל לכתוב בהרחבה .
רק כתבת שלושה משפטים במקום אחד וכבר רואים שאין לך קצה של היגיון .
_new_ הוספת תגובה



אגב, שמתם לב שהאירופאים הפסיקו ''לבקר'' כאן ?
ימני גאה (יום שני, 20/12/2010 שעה 2:02) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לפני מספר חודשים היו כאן שרי חוץ אירופאים שהתקבלו ע''י השר ליברמן,
והא נזף בהם בפומבי על שמם מתערבים בסכסוך בין ישראל לערבים.
היו טענות בעיתונות שליברמן נהג בצורה לא דיפלומטית...

מסתבר שאותה נזיפה הורידה את הפרופיל של הלחץ האירופאי על ישראל...
_new_ הוספת תגובה



אגב, שמתם לב שהאירופאים הפסיקו ''לבקר'' כאן ?
ע.צופיה (יום שני, 20/12/2010 שעה 2:05)
בתשובה לימני גאה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה רציני?
_new_ הוספת תגובה



[•]
חכם ציון (שבת, 25/12/2010 שעה 15:44) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הכרת האו''ם בזכות היהודים למדינה בארץ ישראל היא שלב חשוב במשחק הפוליטי של תקומת ישראל. אבל עם כל הכבוד, הוא רק אישר אז זכות היסוד של העם היהודי למדינה יהודית בארץ ישראל כפי שכבר ''חבר הלאומים'' קיבל. כלומר הזכות הזאת היא זכות טיבעית וקיימת, גם בטרם וללא הצבעת הכ''ט בנובמבר.

היום הפורום של האו''ם הוא אנטי ישראלי מיסודו ולכן אין לראות בהחלטות האו''ם בעניין ישראל ב-‏30 השנים האחרונות כ''כזה ראה וקדש''. רוב ההחלטות בענייננו הן פשוט החלטות שווא וכזב ולכן אני מציע לא להתייחס לתוכנן ברצינות.

(* עד כאן הנוסח המקוצר [•]...)

אני חוזר ומזכיר שהצהרת 4 המדינות הדרום אמריקאיות בעניין ''הכרה בפלסטין כמדינה עצמאית בגבולות 67' ובהתאם למה שיוחלט בתהליך המשא ומתן בין הצדדים'' (הנוסח הארגנטינאי http://mrecic.gob.ar/com.php?buscar=4908) לא מחדשת דבר ולא תומכת בהקמה חד-צדדית, עכשיו ,של מדינה פלסטינית תגובה 156525 . ההכרה הזאת בעצם זהה להסכמות אוסלו וזהה להצהרת ''בר אילן'' של נתניהו. ארה''ב הבהירה לפני שבועיים שמדינה פלסטינית צריכה לקום רק בהסכמת שני הצדדים וקלינטון יצאה בהודעה ש''הכרה במדינה פלסטינית מוקדמת מדי''. צריך להבין שהשיחות לשלום לא יקודמו באו''ם אלא רק בשיחות בין ישראל לפלסטינים. הבעיה היא שההנהגה הפלסטינית מפוצלת ואינה מייצגת את הפלסטינים. אבו מאזן חלש מדי ולכן גם פוחד להתקדם ולהיכנע לויתורים מצידו, ומשעל-הנייה פשוט לא רוצים לדבר עם ישראל, אלא דבקים בהמשך המלחמה עד לחיסולה של ישראל. לכן גם אם אבו מאזן היה חפץ באמת בהסכם, הרי כל הסכם שנגיע אליו לא יכובד ע''י החמאס. ישראל נמצאת במצב שהיא צריכה להוציא מהפלסטינים הצהרה פומבית בהכרה בזכות היהודים למדינה יהודית בארץ ישראל, דבר שיתן תמריץ להתקדם בשיחות, שכן הוא ישמיט את תביעת הפלסטינים לממש את ''זכות השיבה''.

ישראל בין העמים
---------------------

לתשומת ליבו של צבי גיל, אני מעדיף הצהרות והחלטות תמיכה בישראל של בתי הנבחרים האמריקאיים מאשר החלטות תמיכה של האו''ם בישראל. האו''ם עדיין ארגון פומפוזי שבוגד בייעודו ושההחלטות שמתקבלות בו הן לפי קואליציות ולא לפי עניין. האו''ם אינו ''מסגרת מן הדרגה העליונה לקשר בין ישראל לבין העמים ולבימת הסברה ייחודית'', אלא הוא צרה הכרחית. שם השגרירים משחקים מעל בימת הנאומים את המשחק המכור מראש ואח''כ הולכים לשתות קפה בקפטריה ביחד, מסמנים V ברשימת המטלות ומוציאים עדכון דחוף למשרדי החוץ שלהם. ישראל יכולה להתקיים עם או''ם לעומתי, עובדה – אנחנו מתקיימים. האו''ם קיבע את עצמו כאנטי ישראלי ולכן גם לא היה איכפת לישראל שייבחר לו מזכ''ל מצרי (זה היה בוטרוס בוטרוס ראלי ולא עמרו מוסא שהיה רק שגריר מצרים לאו''ם ב-‏1990 ואח''כ כיהן כשר החוץ המצרי). מעבר לסוגיית הסכסוך, לישראל יש מקום של כבוד באו''ם. ישראל תורמת כספים, פרוייקטים ומדריכים לעולם השלישי יותר מאשר כל מדינות ערב ביחד! פעילותו של האו''ם בכלל חשובה למדינות הבלתי מפותחות, וישראל לוקחת חלק מעל לגודלה במגוון פרוייקטים. לישראל יש ייצוג בועדות או''ם מקצועיות ובארגוני בת של האו''ם מעבר לגודלה היחסי רק משום ההכרה שהיא גם יכולה לממש את הציפיות ממנה. ישראל רק מקופחת בכל הנושא המדיני-ביטחוני. כלומר, הקצנה ביחסים בין השניים יזיק יותר לאו''ם מאשר לישראל.

ישראל איננה ''תלויה מאוד'' ב''סיוע משמעותי'' מן החוץ וגם לא באהדה בינ''ל באו''ם או בעולם השלישי. ישראל תלויה מאוד רק ביכולתה, בעוצמתה ובכוחה שלה שמאפשר לה יכולת תמרון פוליטית עצמאית, תוך סיכול איומים מדיניים וצבאיים. חשוב לישראל להבהיר את עמדותיה וממה הן נובעות, והיא אכן עושה זאת די בהצלחה מול ממשלות חשובות לנו.

• הכוח הרב לאומי בלבנון לא שווה דבר שכן אין הוא אוכף (והוא גם אינו יכול לאכוף) את החלטת 1707 בעניין זליגת נשק והתבצרות טרוריסטים של החזבאללה דרומה סמוך לגבול עם ישראל.

אני בהחלט מסכים עם גיל שישראל לא מדינה מנודה , להיפך, בכל שנה עולה מספר המדינות שמבקשות להרחיב את יחסיהן עם ישראל במגוון עניינים, כי לישראל יש מה להציע.

מה שקובע זאת המדיניות, ולא הסברתה
----------------------------------------------

''עשית, לא אמרת – לא עשית'' – כלומר המדיניות חשובה ביותר אך ההסברה (ותת-המשפחה שבה: לחימה נגד תעמולה אנטי-ציונית ואנטישמית) חשובה גם היא, כדי שהמדיניות תהיה אפקטיבית יותר. מדיניות ללא הסברה היא כמו רכב ללא דלק. ישראל מזניחה את ההסברה למרות שהיא יכולה לעשות הרבה ובמעט כסף.
הסברה היא הצגת המציאות שנטרפה ע''י ההסברה/התעמולה הפלסטינית. הסברה היא חשיפת האמת שיכולה לפגוע באוייבינו ויריבנו ולפגום בכבודם, באמינותם ולעיתים גם בביטחונם. הסברה נוספת היא גם ''הסברה שחורה'', שדמותה היא שקרים, מיסאינפורציה וקונספירציה, שהיא כבר מחוץ לתחום למדינה דמוקרטית, ונוהגים בה חברות טוטליטריות כמו הפלסטינים, השמאל הקיצוני האנטי-ישראלי והארגונים הניאו-נאציים.

למשל, חשיפת פני האוייב, כוונותיו ותוכניותיו הן חשובות. חשוב גם לשלב את התכנים הטוטליטריים של החברה הערבית פלסטינית בשיח הפוליטי. הרי אי אפשר לטעון שצריך לדבר עם אבו מאזן והפתח, כאשר סאאב עריקאת מטיף ל''זכות השיבה'' ומבטל את זכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית. במקביל ב''וואללה'' הוא מקטר ודורש ש''ישראל תכיר במדינה פלסטינית'' http://news.walla.co.il/?w=/22/1769789 . לעומת זאת שבועיים לפני כן ב''גארדיאן'' כותב עריקאת: ''הכרה בזכויות הפליטים ע''י ישראל תהיה שלב ראשון ליצירת מציאות שאין בה דיכוי, שלילת זכויות או אפליה. .... התכחשות לזכויות של הפליטים הללו, המהווים 70% מהעם הפלסטיני, תהפוך כל הסכם עם ישראל לבלתי יציב. הדרך היחידה להתמודד עם הבעיה הינה באמצעות יישום החלטת האו''ם 194 המדברת על עקרון השיבה והפיצויים לפליטים, כפי שהונהג בבוסניה. הסדר שלום שלא יכבד את זכויות הפליטים ישא בחובו את הזרעים לכישלונו העתידי המובטח''. מדוע לא מתווכחים על זה בגלוי? למה לא להכות את ''השור בקרניו''? הפלסטינים נלחמים על הקלף המרכזי שלהם ב''תורת השלבים'' http://www.guardian.co.uk/commentisfree/2010/dec/10/... ובמקום זה אנחנו מכלים את זמננו בויכוחי סרק על ''הפסקת הבנייה'' (כאשר התגלתה הסכמה ישראלית-אמריקאית שהם יעלימו עין מבנייה בהתנחלויות במסגרת הריבוי הטיבעי).

• ישראל נתונה למתקפה של דליגיטמציה ע''י ארגונים לא ממשלתיים אידיאולוגיים ואינטרסנטיים. הדה-לגיטימציה הזאת אינה תלויה ממש בהתנהגותה המדינית והבטחונית של ישראל, אלא קיימת מעצמה. ישנן עדויות שחלק מהמבקרים החריפים של ישראל עושים זאת מתוך האנטישמיות המסורתית בלבושה החדש: ישראל היא היהודי של העולם. אבל התעמולה האנטי-ישראלית משתמשת כמובן בהתנהגותה של ישראל לטוב או לרע, מתוך ביקורת בלתי מאוזנת, בלתי שקופה ומגמתית. גם מהלכים סבירים של ישראל נתקלים בביקורות אלימות, מעוותות ובלתי פרופורציונליות, הנקוטות רק נגד ישראל ולא נגד שאר המדינות שנוקטות בדרך כלל במהלכים הרבה יותר חמורים ואלימים מאשר ישראל נוקטת בהם. זוהי דרכה של תעמולה: לפרש אירוע, אמירה או מקרה בהפוך על הפוך ובניגוד לעובדות ולמציאות, באופן שישרת את מפיצה. לשם מלחמה נגד התעמולה לא צריך אפילו ''עיתונות פטריוטית'' אלא רק עיתונות שקולה, הוגנת ואחראית. מטבע הדברים חלק מעיתונאיה של ישראל הם עיתונאים מטעם האוליגרכיה הפוליטית והכלכלית, הם מקבלים בכורה בפתחון הפה שלהם, והם הופכים לאורים ותומים במלחמה התקשורתית נגד ישראל בעולם.

• הייתי אומר לפי המשל של צבי גיל, שהעיתונאים רואים את עולמם ''ישר כמו מגדל פיזה'', והם לא שמים לב שהם עצמם עומדים בעוקם. את כל ביקורתם הם מפנים רק מול השלטון הישראלי, וזה קל להם יותר בימי ממשלות ימין; ונוהגים ב''חדל אש תקשורתי'' עד כדי התעלמות כמעט מלדווח על אוייבי ישראל, וזאת כי ''כל תפקידנו הוא לשמור על דמותה של ישראל ולא להתעסק עם הפלסטינים שהם לא מעניינו''. ביקורת חד-צדדית היא גם ביקורת שטוחה ומטעה שבסופו של דבר לא משיגה את יעדיה.

• סיפורי מסיק הזיתים חוזרים על עצמם, אם כי בשנים האחרונות פחתו, ואין שום עדות שיהודים פגעו בזיתים. לעומת זאת היו מספר פעמים שערבים נתפסו בשעת כריתת זיתים (אחרונה http://www.inn.co.il/News/News.aspx/213053 ). לכן האשמה כללית זו אינה במקום. על רמת הגולן ישנה מחלוקת בתוך ישראל ולכן היא צריכה למצוא את פיתרונה רק בהסכם שלום עם סוריה. עד אז ש'העולם' לא יכיר בריבונות ישראל על הגולן, כמו שהוא לא מכיר, דה יורה, בריבונות ישראל בירושלים. דה-פקטו כולם יודעים שירושלים היא ישראלית וראשי ממשלות עולם לרגל לירושלים כדי לפגוש את נשיא ישראל וראש ממשלתה.

• שאלת החוק הבינ''ל לא הוכרעה, וסביר שגם לא יקום בית דין בינ''ל שיהיה אובייקטיבי. לישראל יש טיעונים משפטיים כבדי משקל לסיפוח יו''ש וטיעונים מספקים לסיפוח הגולן. לצערי ישראל לא מציגה את העניין לידיעת הכלל, בשיחות מול הפלסטינים וסוריה וגם לא בדרכים עקיפות.

• החלטת עצרת האו''ם היא רק המלצה ולא הוראה. ב-‏1947 בריטניה קיבלה את המלצת האו''ם לצאת מפלסטיין, רק משום שזה חפף לאינטרסים שלה. בהחלט בריטניה היתה יכולה להישאר ואז הסיפור היה אחר. לכן הפלסטינים יודעים שלא מספיק מהלכים הסברתיים, אלא הם חייבים להגיע להסכם עם ישראל. לא נראה לי שארה''ב פנויה לשנות את מדיניותה כלפי ישראל, לאחר שאובמה סטה למרכז הפוליטי האמריקאי לאחר שנתיים בהם לא הצליח בתוכניותיו המדיניות (בעיראק נשארו 50 חיילים אמריקאים שלא עוסקים בבט''ש אלא רק מאבטחים את השלטון המקומי) , הפנימיות והכלכליות. אובמה עסוק עכשיו בתיקון מעמדו הפוליטי הפנימי שנשחק מאוד, והוא יהיה קשוב יותר לקונגרס הלעומתי. ברור שנצחון של מועמד רפובליקני בבחירות לנשיאות ב-‏2012 יטלטלו את תמונת המצב לטובתה של ישראל. לכן תמוה שגיל כותב ''העובדה ששרי החוץ של האיחוד האירופי הודיעו בראשית השבוע בכינוס בבריסל שהם לא דנים בנושא ההכרה במדינה פלשתינאית היא שוט מונף כלפי ממשלת ישראל חדלת מעשים וראש ממשלתה היהיר וההפכפך''. זה אומר הכל על טענתו משוללת היסוד של גיל, כי אם האירופאיות היו רוצות באמת 'להרים שוט' הן היו מקבלות החלטה כלשהי בעניין הסכסוך בפלסטיין.

עניין הכרת הפלסטינים במדינת ישראל
חשוב מאוד שישראל תעמוד על כך שהפלסטינים יכירו פורמלית בישראל כמדינת העם היהודי כדי להביא לסיום הסכסוך ולהוריד את הערבים מדרישתם ל ''זכות השיבה'' תגובה 155755 . כמו שישראל הכירה בזכות ערביי פלסטיין להקים מדינת לאום לעצמם לצד ישראל צריכה לבוא הכרה נגדית והדדית. אי דרישה להכרה כזאת תצדיק מבחינת הפלסטינים את טענת ''זכות השיבה'' שלהם, שרק תהווה קטליזטור להמשך המלחמה בתנאים חדשים. מספיק לראות את עמדות התנועות הפלסטיניות הקיצוניות ועמדות רוב ערביי השטחים בעניין.
_new_ הוספת תגובה



סיפורי בדים וגילגולי עניים
דוד סיון (שבת, 25/12/2010 שעה 19:13)
בתשובה לחכם ציון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. אין בידיעה בדבר חבלה במטע ליד ברקן כל מילה על כך שמישהו נתפס. כמו בפעמים קודמות גם הפעם אינך מציג עובדות התומכות בטענותיך.

ב. דבריו של בני קצובר בידיעה מזכירים לנו את הצביעות הנוטפת מהם. הרי רק לפני מספר שבועות הוא היתממם והתלונן על אוכפי החוק שביצעו את עבודתם (אם כי באיחור רב). הסיפור שם הוא כמובן בעיה שנמשכת כ-‏5 שנים. לוקח זמן עד שאוכפי החוק מוצאים זמן לבצע את עבודתם. אבל אז מבצעים את העבירה שוב. בני קצובר ודאי יודע מי המבצעים אבל לא טורח להתלונן (תגובה 155872).
_new_ הוספת תגובה



סיפורי בדים וגילגולי עניים
חכם ציון (שבת, 25/12/2010 שעה 21:57)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. אתה הוא שמעליל שנים את המתנחלים בכל גדיעת עץ בלי שום שמץ של עובדה, אז אתה מתלונן פתאום? אכן בדיחה עסיסית!
הרי בכל אותם פעמים שקבעת שהמתנחלים גודעים עצים לא חיפשת שום הוכחה שתומכת בטענתך, אז למה עכשיו זה חשוב לך? כי מדובר בפושעים ערבים?
לפי עדותו של בעל המטע, יצחק שמש: ''העקבות הובילו בצורה ברוורה לכיוון הכביש שמוביל לשכונה החדשה הלא חוקית שבנו הערבים ליד הכפר ברוקין הסמוך.... ''.

יש היום מאמץ ערבי ושל ארגוני שמאל קיצוני לעצור את פעילות המתנחלים בשולי ישוביהם ומנגד להרחיב את פעילות הערבים כמה שיותר קרוב להתנחלויות כדי למנוע את התרחבותן. גם בניית מצגות שווא כאילו מתנחלים פוגעים בחלאות ערבית באה על רקע זה.

ראש המועצה האזורית שומרון, גרשון מסיקה, סיפר מעדות ראיה: ''בחודשים האחרונים התגברו ההתקפות על חקלאות וחקלאים יהודים בשומרון. מאז תחילת עונת המסיק, לפני כשלושה חודשים, הגיעו לשומרון פעילי שמאל קיציוני ישראליים ואנרכיסטים מחו''ל, והם מסיתים את הערבים ומייצרים פרובוקציות, גניבות וואנדאליזם - במיוחד מול החקלאות היהודית בשומרון. מאז תחילת עונת המסיק נמנו כבר למעלה מ-‏30 אירועים כאלה''.

לא אחת גם האשמת מתנחלים על כריתת עצים אפילו שהם רק נגזמו, ובדיעבר נודע שעל ידי בעליהם הפלסטינים.

המאבקים הברורים שבהם רואים מתנחלים פוגעים בפלסטינים וברכושם הוא כשהפלסטינים חודרים לתחום הישוב של המתנחלים ושם מנסים לזרוע הרס ולקבוע עובדות חדשות. בינתיים למיטב זכרוני, הגנה על הבית היא לגיטימית גם ליהודים.

2. בני קצובר צודק בדבריו. המשטרה והצבא צריכים להרחיב את פעילותם נגד ביריוני הגבעות הפלסטינים, השמאלנים והזרים ולהעמידם לדין.
_new_ הוספת תגובה



סיפורי בדים וגילגולי עניים
דוד סיון (יום ראשון, 26/12/2010 שעה 6:09)
בתשובה לחכם ציון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. אתה משקר במצח נחושה:
א.1 ''אתה הוא שמעליל...''.
א.2 ''לא אחת גם האשמת מתנחלים על כריתת עצים אפילו שהם רק נגזמו, ובדיעבר נודע שעל ידי בעליהם הפלסטינים''.

אלה רק חלק מהשקרים שכתבת בהודעה הזאת.

ב. הכל בגלל שנתפסת בבלוף ועברת לעלילות על מי שתפס אותך.
_new_ הוספת תגובה



סיפורי בדים וגילגולי עניים
המסביר לצרחן (יום שישי, 31/12/2010 שעה 0:03)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מעיד שהחכם צודק ושאתה ממשיך להתכחש ולשקר על המתנחלים. אתה מתעקש לעצום עיניים מפישעי הפלסטינים.
_new_ הוספת תגובה



דבריך הם עדות שקר נבזית שתומכת בעדות שקר!!!
דוד סיון (יום שישי, 31/12/2010 שעה 5:33)
בתשובה להמסביר לצרחן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי