פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
דמוגרפיה, סיכונים ומשברים
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 03/06/2008 שעה 15:00)


דמוגרפיה, סיכונים ומשברים

ד''ר דוד סיון



Incessant innovation is a characteristic of human beings... We have been creating ecological crises for ourselves and our habitats for tens of thousands of years. We have been solving them, too. Pessimists will point out that each solution only brings us face to face with the next crisis, optimists that no crisis has proved insoluble yet… in the early 20th century we faced starvation for lack of fertiliser when the population was a billion people,… When we eventually reverse the build-up in carbon dioxide, there will be another issue waiting for us.
חדשנות בלתי פוסקת היא תכונה של בני האדם... אנחנו מייצרים לעצמנו ולסביבתנו משברים אקולוגיים כבר עשרות אלפי שנים. אנחנו גם הצלחנו לפתור אותם. פסימיסטים יציינו שכל פתרון רק מציב אותנו פנים אל פנים עם המשבר הבא, אופטימיסטים שעדין שום משבר לא הוכח כבלתי פתיר... בראשית המאה ה-‏20 ניצבנו בפני רעב בגלל מחסור בדשנים כאשר אוכלוסיית העולם היתה מיליארד אנשים... כאשר בסופו של דבר נהפוך את מגמת ההצטברות של דו-תחמוצת הפחמן, תחכה לנו כבר עוד סוגיה.
הציטוט למעלה מורכב מקטעים שמסכמים מאמר מאיר עיניים על משברים בהם התנסה המין האנושי משחר ימיו. זהו הבסיס לגישה האופטימיסטית של בעל המאמר לגבי המשברים שבדרך. זו גם נקודת המוצא להתייחסותי לשתי הבעיות העיקריות שניצבות בקידמת הבמה הציבורית (בארץ ובעולם). יחד עם זאת, אני אוהב לבדוק את עצמי מדי פעם.

במאמר קודם כתבתי על מה ואיך תרם ''המהפכן הירוק'', פרופסור נורמן בורלוג, להרחקת סכנת הטרגדיה המאלתוסיאנית אל מעבר לאופק בראשית החצי השני של המאה ה-‏20. הזכרתי אותו בעיקר בגלל נאומו, במאי 1997, בו התייחס ליכולת המגזר החקלאי לספק את צרכי התזונה של אוכלוסיית העולם בעשורים הבאים. על סמך נתונים על הרמה הטכנולוגית והתפוקה של ענפי החקלאות, ועל סמך תחזיות על גידול האוכלוסיה בעולם, אמר בורלוג שיש יכולת ייצור חקלאית שתספיק להזנת 11 מיליארד אנשים לפחות שצפויים לחיות על כדור הארץ לקראת סוף המאה ה-‏21 (המשבר הגדול מאז...?).

נכון להיום הפיתוח הטכנולוגי הוא גורם שהפריך את התחזית של מאלתוס לגבי גידול אספקת המזון (בשיעור חשבוני). גורם נוסף שטרף למאלתוס את הקלפים היתה התופעה שהוסברה על ידי תיאוריית המעבר הדמוגרפי (demographic transition). זו בעצם התיאוריה עליה היתה מבוססת תחזית גידול האוכלוסיה בה השתמש בורלוג בנאומו. הצגת התיאוריה הזאת תהיה הנושא הראשון שלנו. אחר כך נציג מספר תחזיות של גידול אוכלוסיית העולם ונעסוק במשמעות שלהן, בעיקר לגבי עתידנו. נמשיך עם רעיונות מה ראוי לעשות כדי שהאנושות לא תפגוש את הטרגדיה המאלתוסיאנית מוקדם מידי... ואיך רצוי שמדינאים יפעלו כדי להשפיע על צריכת מקורות האנרגיה.


על תיאורית המעבר הדמוגרפי

התיאוריה עוסקת בהסברת השתנות שיעורי הגידול (קיטון) האוכלוסיה על פני כדור הארץ כחלק מהתהליך של הפיתוח הכלכלי. על פי התיאוריה הגורמים העיקריים שמשפיעים על שיעורי ההשתנות הם שיעורי הילודה, שיעורי התמותה ותוחלת החיים של בני האדם. ראשיתה של התיאוריה בהסברת השתנות שיעורי התמותה והילודה במקביל לתהליך הפיתוח הכלכלי במהלך 200 השנים האחרונות בארצות המפותחות.

הראשון שהבחין בדפוס המשתנה של שיעורי התמותה והילודה, בשנת 1929, היה תומפסון. אבל התיאוריה הוצגה רק בשנת 1945 על ידי פרנק נוטסטיין כאשר הציע הסבר שקושר את ההשתנות הזאת למצב הכלכלי ולתהליך הפיתוח הכלכלי; שינויים במצב הכלכלי הם הסיבה לשינויים בשיעורי התמותה והילודה ובתוחלת החיים ולכן בשיעורי גידול האוכלוסיה. בראשית הדרך הוגדרו ארבעה שלבים:
  • בשלב ראשון, חברה מסורתית לפני התיעוש, שיעורי התמותה והילודה גבוהים ודומים.
  • בשלב שני, לאחר שהחל התיעוש והפיתוח שיעורי התמותה נופלים מהר. מאחר ואספקת המזון משתפרת וגם תנאי התברואה עולה תוחלת החיים. שיעורי הילודה נשארים כשהיו. ערכה של עבודת הילדים עדין נחשב גבוה. לכן עולה שיעור הגידול של האוכלוסיה.
  • בשלב שלישי של הפיתוח הכלכלי, שיעורי הילודה יורדים במהירות בגלל עליה בשכר, תהליך העיור, עליה במעמדן של הנשים (שגם יוצאות לעבוד), במעמד החינוך וירידה בערכה של עבודת הילדים. בגלל הפוטנציאל עולה ההשקעה בחינוך – הורים משקיעים יותר בהון האנושי של ילדיהם. שיעורי הגידול של האוכלוסיה מתחילים להתמתן.
  • בשלב רביעי של תהליך הפיתוח הכלכלי שיעורי הילודה והתמותה נמוכים ודומים אחד לשני. שיעור הגידול של האוכלוסיה מתקרב לאפס. לעיתים בגלל ששיעורי הילודה נמוכים מהדרוש לתחלופה שיעור הגידול של האוכלוסיה הופך שלילי.
לאחרונה מדברים על הוספת שלב חמישי כדי לאפיין את המעבר למשקים שבהם המיקוד עובר מתעשיה לשירותים ולהיי-טק (מגזר המידע). התיאוריה של המעבר הדמוגרפי גם שוכללה כדי לכלול את המנגנונים החברתיים דרכם עוברים השינויים.

אבל כמו עם כל תיאוריה במדעי החברה זוהי, כמובן, אידיאליזציה של המציאות; זו הכללה שיתכן ולא תתאים לתיאור מקרים ספציפיים. בכל מקרה, בגדול התיאוריה מתארת את המגמה הגלובלית הנוכחית (Demographic transition). באתר של משרד החינוך, יש הסבר בעברית וגם מוצגת דיאגרמה שמתארת את ארבעת השלבים בצורה סכמתית (המעבר הדמוגרפי).

כפי שכבר אמרתי התיאוריה הזאת היתה בבסיס התחזיות עליהן התבסס ''המהפכן הירוק'', פרופסור בורלוג. היא גם הבסיס לתחזיות שנציג בהמשך.


תחזיות לגידול האוכלוסיה הגלובלית

על פי מחקר של האו''ם (Executive Summary, World Population Prospects: The 2006 Revision) אוכלוסיית העולם הגיעה בשנת 2007 לכ-‏6.7 מיליארד בני אדם. כאמור התחזיות המעודכנות שנערכות על פי תיאורית המעבר הדמוגרפי נשענות על נתוני הילודה והתמותה עד הלום והנחות לגביהם בעתיד.

התמותה בחלקי העולם המפותחים היא נמוכה וממשיכה לרדת. בשאר העולם היא יציבה ואפילו גדלה במספר ארצות בגלל התדרדרות כלכלית-חברתית וגם בגלל התפשטות מחלת האידס. הילודה בארצות המפותחות צפויה לרדת מ-‏2.75 ילדים לאישה בשנים 2005 עד 2010 לרמה של 2.05 בסוף התקופה, בשנים 2045 – 2050. לעומת זאת שיעורי הילודה בארצות הכי פחות מפותחות הם גבוהים וצפויים לרדת. יחד עם זאת הם צפויים להישאר גבוהים מאלו בשאר העולם.

על הבסיס הזה ישנן שלוש תחזיות. התחזית האמצעית (medium) שמניחה ירידה בילודה לכדי 2.05 ילדים לאישה וירידה בשיעורי הגידול השנתיים של כלל האוכלוסיה מ-‏1.17% בשנים 2005 - 2010 לכדי 0.36% בשנים 2045 - 2050. התחזית הגבוה מניחה שהילודה תישאר בסביבות 2.55 ילדים לאישה. ישנה גם התחזית שמניחה שילודה היא יציבה כ-‏3.49 ילדים לאישה. במקרה הראשון הצפי של האו''ם הוא שהאוכלוסיה תגיע לכ-‏9.2 מיליארד בני אדם בשנת 2050, במקרה השני היא תגיע לכ-‏10.7 מיליארד ומקרה השלישי 11.9 מיליארד. הנחה (instant-replacement assumption) נוספת שקיימת בכל התחזיות, כולל אלו שלא הצגתי, מבטיחה ששיעור גידול האוכלוסיה הנובע לא יהיה שלילי.

גידול אוכלוסיית העולםאוכלוסיית העולם
מקור: U.S. Census Bureau, International Data Base, 2008 First Update
לחץ על התמונה להגדלה
חלק מן התחזיות הללו דומות לזאת של ''המהפכן הירוק'' פרופסור בורלוג שצפה לשנת 2025 8.3 מיליארד בני אדם ו-‏11 מיליארד בסוף המאה. הגרפים גידול אוכלוסיית העולם ושיעורי הגידול של אוכלוסיית העולם מראים שגם התחזית של לשכת המפקדים של ארצות הברית (U.S. Census Bureau) מגיעה עם התחזית האמצעית לתוצאה דומה, כ-‏9.4 מיליארד בני אדם בשנת 2050. תוצאת ההנחות על שיעורי הילודה והתמותה היא המגמה של ירידת שיעורי גידול האוכלוסיה השנתיים מ-‏1.16% בשנת 2007 לכדי 0.49% בשנת 2050.

אלו כמובן רמות ממוצעות ובתחזית השתמשו בהנחות לגבי כל ארץ בנפרד. בחלק ניכר מהארצות המפותחות ההפרש בין שיעורי הילודה לשיעורי התמותה הוא שלילי – האוכלוסיה בהן קטֶנה. כך או כך ישנן עוד תחזיות (World population estimates) אשר מגיעות לתוצאה דומה לזו שהגיעה התחזית של האו''ם. משתמע שלא מעט תחזיות מגיעות לתוצאה על פיה בשנת 2050 יחיו בעולם בין 9 מיליארד ל-‏11 מיליארד בני אדם.

שיעורי הגידול של אוכלוסיית העולםשיעור גידול אוכלוסיית העולם
מקור: U.S. Census Bureau, International Data Base, 2008 First Update
לחץ על התמונה להגדלה
יש כמובן לא מעט מידע שמוביל לצפי שבין השנים 2050 ו-‏2100 האוכלוסיה תתייצב ואולי תרד מעט. אבל בסופו של דבר צריך לציין שהוצגה רק תחזית גלובלית ולא הראינו התייחסות מה הצפי לגבי כל ארץ וארץ. מי שיעשה זאת ודאי יגלה לא מעט בעיות שיצביעו על כך שבחלק מן הארצות כן צפויות בעיות שמזכירות את הטרגדיה המאלתוסיינית, במיוחד כאשר האפשרויות הטכנולוגיות לא נכללות בצפיות. בקיצור, ישנם הבדלים בין מאפייני תוצאות התחזיות על המציאות הגלובלית-הכללית, לבין חלק מאפייני התוצאות הפרטניות שמרכיבות את השלם.

העניין שלי בתחזיות מקורו ברצון לראות ולבחון על מה ביסס הפרופסור בורלוג את טענתו שיש ויהיה מספיק מזון. עוד רציתי למצוא יותר ביסוס להערכות אם יש או אין מספיק זמן להשלים את הדרוש כדי שתחזיתו של בורלוג, שיהיה מספיק מזון ל-‏11 מיליארד בני אדם, תתממש. אני מעריך על סמך דברי בורלוג שגם בתרחישים הפחות אופטימיים, בהם מגיעה האוכלוסיה לכדי 11 מיליארד כבר בשנת 2050, יש מספיק זמן להתארגן כדי ליישם את הידע הקיים וגם לא מעט תגליות שקיימות כבר בתהליך של פיתוח מתקדם. בין השאר הכוונה למחקרים בביוטכנולוגיה והנדסה גנטית שיכולים לשפר את עמידות הצמחים למליחות, יובש וחם. אם יצליחו המחקרים הללו להציע למשל זנים של חיטה כאלו, הרי שהידע הזה יוכל לשמש להגדלה משמעותית של השטחים המעובדים שיכולים לשמש לחקלאות בעלות נמוכה יותר - השטח הפוטנציאלי לגידול החיטה יוכל להתרחב אל שולי המדבריות או לתוכם (המשבר הגדול מאז...?).


מה ראוי לעשות?

הדבר החשוב בעיני הוא ליצור מציאות בה יש תהליך מתמיד של צמיחת ההשכלה והידע הטכנולגי כדי לשפר את יכולות יצור ואספקת המזון. אם ההשקעה בהון פיזי מניעה תהליכי צמיחה כלכלית הרי שהמנוע העיקרי לצמיחה כלכלית בת-קיימא הוא תהליך מתמשך של שיפורים וחידושים טכנולוגיים. הגורם הכי חשוב המניע שיפורים טכנולוגיים הוא תהליך מתמיד של השקעה בהון אנושי. בעוד שההשקעה בהון פיזי מהווה תרומה משמעותית לתהליכי הצמיחה הכלכלית הרי השקעה מתמשכת בהון אנושי גם מרחיבה את שיעורי הצמיחה; השקעה בהון אנושי מרחיבה את מעגל הנהנים מהצמיחה הכלכלית.

מכאן שטיפוח ההון האנושי הוא המטרה העיקרית של מערכת החינוך. במילים אחרות מערכת החינוך היא התשתית הבסיסית עליה יכול לצמוח ולפרוח ההון האנושי שלנו. במציאות כיום, שוק עולמי תחרותי מאד, הופכת רמת ההשכלה לתנאי מאד חשוב לאפשרות לנצל יתרונות יחסיים לצמיחה כלכלית פרטית ולאומית. אם כך, הרי אפשר לטעון שההשקעה בהון אנושי היא גם השקעה ב''צדק חברתי''. מן הנסיון למדנו שמערכת החינוך הציבורית ''מתקשה'' לעמוד ביצירת התשתית שתבטיח פיתוח ההון אנושי של תלמידיה. היא גם מתקשה לאפשר ללקוחותיה את החופש לבחור את שיטת החינוך ואת בית הספר. מכאן שדרושה שיטה שגם תשפר את איכות החינוך וגם את החופש של לקוחותיה להחליט איך להשתמש בשירותיה.

שיטת השוברים, מבית מדרשו של מילטון פרידמן, מאפשרת ביזור מערכת החינוך כך שבצד הביקוש היא מעבירה את הבחירה היכן ילמד הילד להוריו ובצד ההיצע מועברת הבחירה למוסדות מתאימים כולל מוסדות פרטיים.

השיטה עובדת כך: הצרכנים, ההורים של ילד בגיל בית הספר, מקבלים שובר שמאפשר להם לבחור את בית הספר בו ילמד הילד. עבור בית הספר מהווה השובר את אמצעי הגביה ממשרד החינוך. בצורה הזאת קל יותר לשלוט בתקציב החינוך ואם, כמו שנקבע במקרה השבדי, לא מאפשרים להורים להוסיף תשלומים מכיסם נשמרים גם השוויון וגם ''הצדק הסוציאלי''.

מאחר והמקור התקציבי להפעלת בתי הספר נשאר בידי הממשלה הרי שאין מדובר בהפרטה של מערכת החינוך אלא רק בהפרטת התנהלות ההיצע והביקוש. במקרה השבדי הצלחת השיטה במערכת החינוך עודדה את יישום העיקרון במערכות אחרות של השירות הציבורי (שיטת השוברים). עוד דבר בלט במקרה השבדי: מדינה בעלת אוריינטציה סוציאליסטית עשתה מהלך לכיוון ההפרטה וגם הצליחה לשפר בכך את מעמד המערכת הציבורית.



אנחנו גם שומעים השכם והערב הצעות מהצעות שונות להוריד את הצריכה של אנרגיה המופקת מנפט כדי לתפוס שתי ציפורים במכה אחת – לשמור על איכות הסביבה ולמנוע את ההשפעות האחרות על רמת החיים. מצד אחד דרושים ''אמצעים'' שיעודדו מעבר לשימוש במקורות ליצור אנרגיה שיותר יעילים מנפט ומצד שני שמזהמים פחות או בכלל. הבעיה שלנו היא איך לגרום לכך שיושגו היעד או היעדים של איכות הסביבה שנקבעו, מבלי לפגוע ללא צורך במנגנון השוק שקובע את ההיצע והביקוש לשירותי המכונית למשל. אנו שמים את הדגש על מדיניות שמשאירה את מנגנון הבחירה החופשית של הצרכנים על מכונו.

גם בהקשר הזה ישנו רעיון מתאים. זהו הרעיון, שהוצע על ידי פרופסור מרטין פלדשטיין לקדם את השינוי הטכנולוגי ''המיוחל'' שיקטין את תלות הכלכלה בנפט הגולמי. הרעיון מבוסס על עיבוד של שיטת השוברים שהצגנו גם כאן (Reducing America’s Dependence on Foreign Oil Supplies).


סוף דבר

הציטוט בראש המאמר שמסכם את הטענה האופטימית שעדין שום משבר לא הוכח כבלתי פתיר. משמעות התחזיות שהצגתי כאן היא שלא צפוי משבר ולכן הן מהוות חיזוק לגישה האופטימית – התרחשות של טרגדיה מאלתוסיאנית לא נראית באופק. מצד שני, כמו בכל נושא (למשל הנושא הכלכלי או הנושא המדיני) גם בנושאים שקשורים בגידול האוכלוסיה, בדרך אל האופק ישנן וצפויות בעיות ברמה המקומית. אני בוחר להסתכל ולהאמין בחצי הכוס המלאה, אני אופטימי.

ישנם כלי מדיניות שמתאימים למשטר קפיטליסטי או סוציאליסטי שמאפשרים לשפר את איכות החיים של האזרחים. כמו בנקרה של שיטת השוברים הם נמצאים על המדף – בהישג יד. ודאי שכדאי לנו לבחון אותם בלי דעות קדומות.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


נורמן בורלוג ועיוורון של אופטימיסטים .
אריה עירן (יום רביעי, 04/06/2008 שעה 6:50) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אנשים גרים למרגלות הרי געש , אין ספק שאלה יתפרצו , אך כל בודד מקווה שזה לא יקרה בתקופתו .
אינני יודע לחבר את השפעת המהפיכה הירוקה לפיצוץ האוכלוסין במקומות השונים .
נורמן בורלוג פעל במקסיקו , בדרום אפריקה ובהודו .
משנת 1950 עד היום גדלה בדרום אפריקה האוכלוסיה מ-‏15 מיליון ל- 55 מיליון .
משנת 1950 עד היום גדלה אוכלוסיית הודו מ-‏372 מיליון ל-‏1.140 מיליארד .
משנת 1950 עד היום גדלה אוכלוסיית מקסיקו מ-‏28 מיליון ל- 105 מיליון .
במצריים היה שיפור כלכלי-חקלאי בהקשר לסכר אסואן הנמוך והגבוה . ובנוסף להשפעת המהפיכה הירוקה
משנת 1950 גדלה אוכלוסיית מצרים מ- 22 מיליון ל-‏75 מיליון .
נכון הוא שיש קשר בין העלייה ברמת החיים והשיפור ההשכלתי לבין ירידה בריבוי הטבעי .
אך עלינו לבחון האם אין הקשר הזה קשר חיצוני ולמעשה הסיבה האמיתית היא ''צפי'' .
בחברה עם תחזיות של מוות רב של יילודים בגלל רעב ,היגיינה , מחלות ומלחמות הילודה גבוהה . כדי לפצות על האבדנים ועדין לקיים את האוכלוסיה . בחברה שבה סכנות אלה מעטות הצורך בילודה רבה מרוסן . לדעתי זה תת-הכרתי .
בחיי הבר , יש הרמוניה בין טורפים ונטרפים , בין ריבוי הצמחייה ובין אוכלי הצמחייה . האדם , שאין מעליו טורף , חסר גורם מרסן את גידול האוכלוסיה . לכן הריבוי האנושי הוא רב-דורות .
לפתע קרו כמה אירועים קרובים בזמן . קפיצה טכנולוגית ביצור המזון , שיפור הבריאות הציבורית וגילוי אמריקה . כל אלה הזניקו את אוכלוסיית העולם , כל גורם בכמות שלו .
היות ומחסור במזון הורג ושפע מזון מגדיל אוכלוסיות , הרי שהוא הגורם המרכזי . הגורמים האחרים מסייעים .
מחסור במזון בלם את גידול אוכלוסיית האי פיטקרן .
מחסור במזון יצמצם את אוכלוסיית אי הפסחא .
מחסור במזון הקטין את אוכלוסיית אירלנד , בהגירה ובמוות .
מה קורה על כדור הארץ כמכלול ?
פחות או יותר כפי שכותב סיון . פחות או יותר כפי ששיער בורלוג .
אבל היכן חימום האקלים והשפעתו ?
היכן הידלדלות אוצרות הטבע ?
היכן הרס היערות ?
היכן מאזן הגשמים ?
היכן הזיהום ?

אני ממליץ לאדם רציני לקרא אחרי מאמרו של דוד סיון , את ההסבר ל''כושר הנשיאה'' בויקיפדיה .
_new_ הוספת תגובה



נורמן בורלוג ועיוורון של אופטימיסטים .
ע.צופיה (יום רביעי, 04/06/2008 שעה 7:11)
בתשובה לאריה עירן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כל סימני השאלה שהעלת בסוף תגובתך לא נלקחו ב''חשבון'' על ידי בוני התיאוריות( מאלתוס, בורלוג ועוד) שד''ר סיון מנה במאמרו.
השאלות שהעלית כלולות, מבחינתם, בשולי המחקרים במה שנקרא: הבלתי צפוי.
וזה נכון, גם כיום איננו יכולים לשער והעריך את השפעתם(של השאלות שהעלית).
המחקרים, וגם מאמרו של ד''ר סיון, אינם נותנים פתרון לטווח ארוך או בינוני. מקסימום תחזית ופתרון עד 100 שנה.שזה כידוע פסיק בשעון העולם וגם האנושי.
אני חושב שהבעיה והפתרון נמצאים במקום אחר, אולי במאמר נוסף.
_new_ הוספת תגובה



העיוורון של מי?
דוד סיון (יום רביעי, 04/06/2008 שעה 10:42)
בתשובה לאריה עירן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בורלוג (במיוחד בנאום משנת 1997) עשה את חשבון כושר הנשיאה. הוא גם הציג את מאפייניו כבסיס לתחזיותיו. התחזית של בורלוג ואחרים לא מתעלמת מהאפשרות שיהיו בעיות במקומות כאלו ואחרים. בורלוג וגם האחרים לא טענו שלא יהיו בעיות מקומיות בחלקים מסויימים, אלא שבאופן כללי-גלובלי תמונת העתיד אופטימית. ''כושר הנשיאה'' גם כלול במאמר שלי, גם אם המושג לא מוזכר באופן ספציפי וגם אם יש מי שלא שם לב.

הנה מקור אחד שתוקף את הפסימיסטים ''שינוי האקלים - מדיבורים לברבורים'' (http://www.e-mago.co.il/Editor/science-2288.htm).

ויקיפדיה מעצם טבעה היא לא המקור האולטימטיבי להבנת המציאות כי כל אחד יכול לכתוב ולתקן הגדרות ותיאור של ערכים. לכן מה שקוראים בויקיפדיה יכול להיות רק סמן וכיוון. כדי באמת להבין ולהכיר את העובדות הרלוונטיות בקשר לכושר הנשיאה של כדור הארץ צריך לבדוק מקורות יותר מוסמכים.
_new_ הוספת תגובה



העיוורון של מי?
אריה עירן (יום רביעי, 04/06/2008 שעה 11:26)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המאמר ההוא , הוא תערובת של דברי אמת ודמגוגיה משעשעת . הוא עוסק רק בנושא החימום האקלימי .
אנחנו לא יודעים כמה מהחימום הוא קוסמוסיאלי וכמה תוצרת אנוש . האם זו סיבה להמשיך במסלול הרסני ?
אמנת קיטו לא מומשה למרות שהיא מאוד מתונה .
קרחונים והקטבים מצויים בנסיגה = חימום האקלים .
מטר אחד עלית האוקיאנוסים תציף את בנגלדש . 6 מטרים יציפו את ארמון באקינגהם והולנד .
למרות שבורלוג הראה בנאומו שאפשר להזין 10 מיליארד בלי הגדלת שתחי החקלאות , האינדונזים כורתים יערות , הברזיליאנים כורתים יערות . הסהרה מתרחבת דרומה וכבר מכסה את חצי הסהל .
אין לי מידע על מצב מקורות המים אבל נדמה לי שמים שפירים זמינים פחות מבעבר .

ליד זה יש רשימה מסודרת של האום - כן האום המושמץ .
שבה יש פרוט של מינים שנכחדו , החל ב-DODO וזאב הכיס הטאסמני ועד נפצוצית החרפושית המצוייצת בהרי בולה-בולה .
היא נקראת THE RED LIST . פילים פחתו מאד , גם קרנפים , לוויתנים , כרישים , בקלה , סרדינים , זברות טיגריסים , צפרדעים ועוד הרשימה ארוכה .

הים התיכון גווע לאיטו , אולי זה לא לאיטו אם מדובר ב-‏100 שנה ?

דברים אלה אינם מעשי הקוסמוס כמו הטענה כלפי חימום האקלים . זו עבודה של בניאדם שרוצים להתקיים ועושים זאת על חשבון חיי הבר .

נקודה מעניינת היא חצי התייחסות לצימצום האוכלוסיה העולמית , בזה הוא חושב אולי כמוני . מדען רציני בתחום זה הוא האוורד אודום .

בקשר לויקיפדיה אתה צודק עקרונית . אבל מענין שכל מתנגד טוען את זה בקטע שלו . האם הויקיפדיה היא כה גרועה ? לא !
המאמר בויקי על כושר הנשיאה מכיל את ההפניות לספרות בנושא ויש שם המון הפניות .
_new_ הוספת תגובה



אז מה?
דוד סיון (יום רביעי, 04/06/2008 שעה 13:53)
בתשובה לאריה עירן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

התיאוריה שהצגתי והתחזיות לקחו את בחשבון את כושר הנשיאה
של כדור הארץ. כל הכבוד לפרטים ולנתונים שהצגת כאן עד היום
אבל אין בהם הפרכה של האמור במאמר.
_new_ הוספת תגובה



אז מה?
סתם אחד (יום רביעי, 04/06/2008 שעה 17:19)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה צודק. שום עובדה שעירן יביא לא יגרמו לך לשנות את הקונספציה שלך. אני ממש מאריך את יכולת ההתמודדות שלך.
איפה ה-ע.צופיה?
מה יש ל-ע. הנעלמה לומר?
_new_ הוספת תגובה



אז מה?
אריה עירן (יום רביעי, 04/06/2008 שעה 17:20)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני לא סותר את הדיעה שלבורלוג , חזקה עליו שהוא ידע את מלאכתו ומקצועו .
אני אפילו לא מנסה להציג עמדה ומידע שונים ממה שאתה מציג , פרט לכושר הנשיאה . כתיבתך שונה ממה שמוצג בויקיפדיה וגם הם לא קוטלי קנים .

מעבר לזה אין התייחסות להקטנת היערות , חסימת הנהרות וייבוש אגמים . אין התיחסות לצמצום הקרחונים . אין התיחסות להכחדת מינים וזנים ואין התיחסות לאלה שעדין לא הוכחדו אבל מצויים בצל הסכנה הזו .

העלמות הקרחונים תגרום מצד אחד להצפת אזורי חוף . שם גרה אוכלוסיה רבה ביותר . בנגלדש , הולנד ובלגיה ממש יעלמו ! מצד שני מדינות ואיזורים רבים משקים את החקלאות ואת עצמם במי הקרחונים . למרגלות ההימלאיה , האלפים הרוקי . אולי אתה מכיר את הטרגדיה של ימת ארל ?
הרס הים התיכון הוא בעיה שהיא גם ישראלית . צמצום הדגה העולמי זו בעיה רחבה למדי .
הענין הוא לא הפרכת הכתוב שלך . יש כאן בעיות נלוות והן חמורות מאד .
_new_ הוספת תגובה



אז מה?
דוד סיון (יום רביעי, 04/06/2008 שעה 18:05)
בתשובה לאריה עירן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



אז מצבנו רע ואנחנו מתקדמים .
אריה עירן (יום רביעי, 04/06/2008 שעה 18:14)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



בהקשר למאמר טענתך לא מבוססת
דוד סיון (יום רביעי, 04/06/2008 שעה 18:44)
בתשובה לאריה עירן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



מסלול הרסני?
דוד סיון (שבת, 07/06/2008 שעה 7:07)
בתשובה לאריה עירן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עודף הביטחון הוא יועץ רע ''הטמפרטורה
הגלובלית צללה במאי'' (http://wattsupwiththat.wordpress.com/2008/06/03/uah-...).
זו רק דוגמה אחת מדוע הספק הוא יועץ יותר טוב.
_new_ הוספת תגובה



עקב הגידול העצום הזה מוזלת העבודה השכירה בכל מקום
מיכאל שרון (יום רביעי, 04/06/2008 שעה 23:03) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קיימת תנועת מהגרי עבודה לארצות בהם העבודה השכירה ברמה גבוהה יחסית - באופן המוריד זאת, תוך הקטנת כושר המיקוח של איגודים מקצועיים. נוצר פער ענק בין כ''א אקסקוטיבי לשאר השכירים.

כל הניתוח כאן מתעלם מכך שבמציאות האנושית, נושא העבודה והייצור הוא הנושא המרכזי. היצרנות היא המאפיין המובהק ביותר של האדם בתורת בן מינו, Homo Faber .

המחקרים האקולוגיים הללו, חרף ניראותם המתקדמת, עומדים בשרות מגמה עכשוית פוסט תעשייתית של הצברי הון פיננסי על חשבון יצור, תוך הרס החברות הקפיטליסטיות את המנגנון היצרני שלהם עצמו, למשל באמצעות מיקור חוץ. מדובר במגמות לרישוש מעמדות יצרניים, בשם הגברת הרווחים של הסקטור הפיננסי.

אובמה בארה''ב, שצץ בעקבות המשבר הפיננסי שם (המנגנונים הפיננסיים של חטיפת כסף מצטמק והולך מהמעמדות השכירים באמצעות ספקולציות נדל''ן), מנסה לתקן מגמה זאת, של התרוששות המעמד העובד בשרות הרווחים הפיננסיים.

אלא שהמנגנון היצרני בארה''ב נשען על התשלובת התעשייתית-צבאית. בעתיד נראה את הרחבתה, ארה''ב לא תצא מהמזרח התיכון ומעירק אלא תעמיק אחיזתה המלחמתית (לכן אובמה קרוב בהשקפתו לרפובליקנים) וזאת תוך הידברות עם אירן וגורמים שיעים חזקים. בעתיד נראה איפוא העמקת המנגנון המלחמתי, תוך מעבר לשימוש במתקני גרעין קטנים הן מצד התשלובות התעשייתיות והן מצד גורמים נוספים כולל כוחות גרילה והתנגדות. הדבר יביא להצמצמות אוכלוסיות. במקביל יאכפו בעוד מקומות פרט לסין הגבלות מדינתיות על הילודה - כל זאת למען שימור שכר העבודה ברמה סבירה והעלאתו.

הבעייה אינה איפוא כושר נשיאה אלא בעיית העבודה.
_new_ הוספת תגובה



מיקי ידידי
ינקי פוץ (יום חמישי, 05/06/2008 שעה 19:23)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נדמה לי שאתה מדבר בקלישאות ואין שום משמעות לטענותך שהן מנותקות האחת מהשניה ואינן תומכות זו בזו.
חבל, אתה פוטנציאל מבוזבז.
_new_ הוספת תגובה



איני ידידך ואל תפנה אלי ב''מיקי'', איש מבאיש
מיכאל שרון (יום חמישי, 05/06/2008 שעה 21:53)
בתשובה לינקי פוץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



איני ידידך ואל תפנה אלי ב''מיקי'', איש מבאיש
משיב כהלכה (יום שישי, 06/06/2008 שעה 7:26)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

למה אתה מתפרץ עליו?
הוא בסך הכל אמר שהוא מאריך אותך (-:
_new_ הוספת תגובה



בעיית העבודה והנושא האקולוגי
מיכאל שרון (יום רביעי, 04/06/2008 שעה 23:24) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דברי נוגעים לגידול אוכלוסיית כדור הארץ ל-‏6.7 מליארד איש, וכתבי המהפכן הירוק, פרופ' נורמן בורלוג.

דיון 4924

עקב הגידול העצום הזה מוזלת העבודה השכירה בכל מקום.

קיימת תנועת מהגרי עבודה לארצות בהם העבודה השכירה נשמרת ברמה גבוהה יחסית - באופן המוריד את רמת השכר, תוך הקטנת כושר המיקוח של איגודים מקצועיים. נוצר פער ענק בין כ''א אקסקוטיבי לשאר השכירים.

ניתוחם של תאורטיקני אקולוגיה ודמוגרפיה מסוג בורלוג מתעלם מכך שבמציאות האנושית, נושא העבודה והייצור הוא הנושא המרכזי. היצרנות היא המאפיין המובהק ביותר של האדם בתורת בן מינו, Homo Faber .

המחקרים האקולוגיים הללו, חרף ניראותם המתקדמת, עומדים בשרות מגמה עכשוית פוסט תעשייתית של הצברי הון פיננסי על חשבון יצור, תוך הרס החברות הקפיטליסטיות את המנגנון היצרני שלהם עצמו, למשל באמצעות מיקור חוץ. אמנות אקולוגיות כל עולמיות הינן בשרות הגלובליזצייה, ומכוונים לריסון היצור התעשייתי, וקיצוץ הצריכה בנפט, תוך הבאה לרווחי עתק של תאגידי הנפט עקב מגמות הקיצוצים ולהאמרת מחיריו, תוך קיצוץ בייצור. ניתן למזער פגעים אקולוגיים ממשיים, גם ללא המגמה הגורפת של ריסון תעשייתי. מדובר במגמות לרישוש מעמדות יצרניים, בשם הגברת הרווחים של הסקטור הפיננסי היוצר שפע של שירותים חסרי ערך ומוטי דעות קדומות ניבערות, המגבירות בתורן את טימטום האוכלוסייה.

אובמה בארה''ב, שצץ בעקבות המשבר הפיננסי שם (המנגנונים הפיננסיים של חטיפת כסף מצטמק והולך מהמעמדות השכירים באמצעות ספקולציות נדל''ן), מנסה לתקן מגמה זאת, של התרוששות המעמד העובד בשרות הרווחים הפיננסיים.

אלא שהמנגנון היצרני בארה''ב נשען על התשלובת התעשייתית-צבאית. בעתיד נראה את הרחבתה, ארה''ב לא תצא מהמזרח התיכון ומעירק אלא תעמיק אחיזתה המלחמתית (לכן אובמה קרוב בהשקפתו לרפובליקנים) וזאת תוך הידברות עם אירן וגורמים שיעים חזקים למטרת בריתות איזוריות תוך נוכחות אמריקנית צמודה.

בעתיד נראה איפוא את העמקת המנגנון המלחמתי, תוך מעבר לשימוש במתקני גרעין קטנים הן מצד התשלובות התעשייתיות-צבאיות והן מצד גורמים נוספים כולל כוחות גרילה והתנגדות. הדבר יביא להצטממצות אוכלוסיות. במקביל יאכפו בעוד מקומות פרט לסין הגבלות מדינתיות על הילודה - כל זאת למען שימור שכר העבודה ברמה סבירה והעלאתו.

הבעייה אינה איפוא כושר נשיאה אלא בעיית העבודה.
_new_ הוספת תגובה



בעיית העבודה והנושא האקולוגי
אריה עירן (יום חמישי, 05/06/2008 שעה 5:52)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

התפתחות היכולת המנטאלית של האדם , יצרה מצב שהוא כנראה חסר תקדים .
יצור ביולגי התפתח למצב שאין במקביל לקיומו , יצור ביולוגי אחר המגביל את כמותו .
_new_ הוספת תגובה



בעיית העבודה והנושא האקולוגי
משיב כהלכה (יום שישי, 06/06/2008 שעה 7:48)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש לי כמה הערות בונות למבנה הרעוע שבנית:

* עקב הגידול העצום הזה דווקא מתייקרת העבודה השכירה ולא מוזלת.ראה איך צמחו יחסית המשכורות בסין ב-‏10 השנים האחרונות. ראה באפריקה: היכן שהתיעוש והצמיחה מגיעים, עולים המשכורות.

* בשל התהליך הקבוע הזה, האירופאים מייחלים לעבודה שחורה עם רמת שכר נמוכה. זה לא תהליך חברתי אירופאי פנימי, כי העובדים האירופאים הלבנים מקבלים שכר הוגן. האדם הלבן באירופה מנצל את האדם השחור בעבודה שחורה, שמנצל את האדם הלבן כדי להיחלץ מהחושך של אפריקה.
מערכת היחסים מורכבת של תן לי ואתן לך.

* קצוץ הצריכה בנפט אינו בהכרח קיצור היצור. אפשר לקצץ את הנפט בשימוש הפרטי, הקטנת השימוש ברכבים, יצירת חשמל בפחם או בגרעין, אבל בינתיים להשתמש בנפט לתמיכה והרחבת התעשיה.

* אובמה לא צץ בעקבות המשבר הפיננסי בארה''ב (המנגנונים הפיננסיים של חטיפת כסף מצטמק והולך מהמעמדות השכירים באמצעות ספקולציות נדל''ן). אובמה צץ הרבה לפני המשבר הפיננסי. לשיטתך היית צריך קבוע בחוסר אחריות שמרגע שאובמה צץ החל משבר פיננסי בארה''ב.
לשיטתי, אין לקשור בכלל בין השניים, למרות שזה לא פופוליסטי.

* מנגנון היצרני בארה''ב לאו דווקא נשען על התשלובת התעשייתית-צבאית. עיקר התעשיה האמריקאית היא אזרחית. לפי ''טיים'' בשנת 2006 רק 7% מהתשתיות התעשייתיות היו קשורות לתעשיות לצורכי צבא. לפי המגמה של התרחבות התעשיות לכיוון צרכנות המזון, תשתיות אזרחיות, נראה שאחוז זה אפילו קטן ב-‏2007 והשנה.

* ארה''ב תצא מהמזרח התיכון ומעירק עם אובמה או בלי אובמה כי זה מה שמתחייב מהמלחמה בעירק. אין לארה''ב מה לעשות שם לאחר שמשטר פרו מערבי ישלוט שם. יתכן שתקיפה אמריקאית על הגרעין האירני יזרזו את יציאת ארה''ב מעירק.

* 'מתקני גרעין קטנים' קיימים כבר היום במדינות הגרעין המוכרות. תפקידנו כבני אדם נורמלים הוא למנוע הגעת חומרים גרעיניים ל''כוחות גרילה והתנגדות''. צריך לצמצם את אוכלוסית ''כוחות גרילה והתנגדות'' כדי שהללו לא יצמצמו אוכלוסיות.

הבעייה אינה איפוא בעיית העבודה אלא כושר נשיאה.
_new_ הוספת תגובה



תשובות
מיכאל שרון (יום שישי, 06/06/2008 שעה 9:42)
בתשובה למשיב כהלכה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1) באירופה ירדה רמת השכר ב-‏15 השנה האחרונות באופן מואץ, עבור אירופים ותיקים בארצות מפותחות. במקביל, התייקרו מוצרי בסיס. תעוקת המחייה כיום עבור אזרח שכיר אירופי בארץ אירופית מפותחת כמו גרמנייה, אנגליה, בריטניה, עלתה, משקי הבית נימצאים במצוקה. זאת פרט לכ''א אקסקוטיבי. זאת חרף ירידה בילודה, כהתאמה למצוקה הזאת, וניסיון למקד משאבי חינוך טוב, צמיחה ופיתוח במעט צאצאים.

2) תעוש לכשעצמו הוא עניין אחר, ואכן מעלה את רמת השכר. המגמה המנוגדת לעליית השכר הוא מספר צאצאים, ואכן בסין בה יש הגדלה על צאצא אחד למשפחה, השכר הממוצעלעובד עירוני נוא כ-‏2$ לשעה. והצמיחה מהירה, עקב כוח אדם מיומן ומושקע יותר - 11% גידול בתוצר בשנת 2007, תוצר לנפש של כ-‏4700$ לשנה. במדינות מתפתחות אחרות בהם אין הגבלת ילודה כהודו ובוודאי מדינות אפריקה, השכר ירוד ואינו במגמת עלייה ניכרת. בהודו התוצר לנפש הוא כ-‏2700$ שנתי, באפריקה כ-‏2000$ . והשכר לשעת עבודה הוא בסביבות 1.2 $ בהודו, ופחות מדולר אחד באפריקה.

3) בשל מהגרי העבודה, יש מגמת ירידה בשכר העבודה לאירופים וותיקים במדינות מפותחות כגרמנייה, אנגליה, צרפת, איטליה (ראה סעיף 1), ונחלשו גם האיגודים המקצועיים, כאמור ברשימתי הראשונה.

4) גם אם קיצוץ הנפט הוא רק בשרות פרטי, מה שלא כתבתי כלל, ולא בייצור, עדיין יש קיצוץ בנפט. הנקודה היא שהקיצוץ מוכוון הן כלפי ייצור והן כלפי צריכה פרטית.

5) התשלובת התעשייתית-צבאית היא מנוע ייצור גדול, מעניק תעסוקה גדול, וסוחף אחריו המשק כולו.

6) אשר למגמות ארה''ב במזה''ת, אתה מדקלם הבלי פרשנים ישראלים בשרות גורמי הונאה כלפי הציבור בישראל. יש לקרוא רשימה זאת, לדעת מה המציאות בפועל

וגם רשימה זאת שלי ב-NFC

קח בחשבון שהרטוריקה המקובלת המונחתת בשקר לציבור בישראל מצד כתבלבי משהב''ט ותועמלנים אחרים בישראל מוכרת גם לי.
_new_ הוספת תגובה



תשובות
אריה עירן (שבת, 07/06/2008 שעה 6:56)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אינני רוצה להיגרר לתוך הויכוח לכוון דיון כלכלי וכח העבודה . למרות זאת אעיר מעט .
1- ירידת השכר באירופה היא תוצאה של זמינות כח אדם לא מיומן שמקורו דרומית לאירופה .
יש ירידה בילודת לבנים אירופאים , אך האוכלוסיה גדלה במהגרים דרומיים .
2- בניגוד למה שהצגת , סבורים רובנו שריבוי צאצאים הוא תוצר של עוני ולא להיפך .
דבריך זקוקים לתמיכה . השכבה ההודית המעורבת בקידום התעשייתי מרוויחה יותר מחקלאיה .

טענתי בענין גודל האוכלוסין עדין עומדת .
התפוקה החקלאית בשנת 100 לא יכלה לתמוך באוכלוסיה של 500 מיליון .
התפוקה החקלאית בשנת 1000 לא יכלה לתמוך באוכלוסיה של מיליארד .
התפוקה החקלאית בשנת 1800 לא יכלה לתמוך באוכלוסיה של 6.7 מיליארד .
זה מאד בקצרה ובדילוגים גדולים .
לדעתי גידול אוכלוסין מביא אסונות הכוללים רעב , מלחמות ונדידת עמים .
זה מצידו מביא לחשיבה מאומצת המביאה לגידול בתוצר החקלאי .
נורמן בורלוג הוא דוגמא מצויינת .
בתהליך הזה , פחות נראית לעין העובדה שהשיפור בתפוקת המזון גורר גידול מחודש בריבוי הטבעי .
ושוב חוזרים למצב של מחסור . אבל כעת עם אוכלוסיה גדולה יותר .
זה מה שקרה באירלנד בערך משנת 1780 . את זה זיהה מאלתוס . על זה כתב , גם אם שגה בהסבר המתמטי .
ברגע של משבר האוכלוסיה קרסה . גם את זה הוא צפה . המשבר בא בשנת 1846 עם ניוון גידולי תפוחי האדמה .
האוכלוסיה של 8 מיליון סבלה מרעב עד מוות . יש חילוקי דיעות אם מתו 2 מיליון או ''רק'' מיליון אחד .
למרות הויכוח , אוכלוסית אירלנד פחתה ל-‏3.5 מיליון . זה אינו בויכוח .

באירלנד לא כרתו יערות , לא בנו סכרים ,לא יבשו ביצות ולא הכחידו את אוכלוסיית הבר .
כל אלה קורים ברחבי העולם , שאוכלוסייתו גדלה בהתמדה .
חלק גדול מהאירים נדדו , בעיקר לאמריקה ומיעוטם למקומות אחרים .
מכדור הארץ אי אפשר לנדוד .
אם באירלנד הקטנת האוכלוסיה התרחשה בשילוב של מוות ברעב והגירה בעקבות משבר המזון
הרי ברחבי כדור הארץ , כאשר אין אופציית הגירה הצימצום באוכלוסיה בעקבות משבר מזון יהיה
מוות בלבד .
_new_ הוספת תגובה



שוב טענות מופרכות
דוד סיון (שבת, 07/06/2008 שעה 7:44)
בתשובה לאריה עירן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הסיבות למחסור ורעב באירלנד (1846 - 1851) לא נבעו מגודל האוכלוסיה או מחסור בשטח בלבד הם
רק חלק מהסיבות ולכן אינך יכול לטעון שהארועים מאששים את התיאוריה של מאלתוס. הטענה הזאת
הופרכה מספר פעמים (למשל: תגובה 108258, תגובה 108276).

על הרקע הזה גם הטענה (''לדעתי גידול אוכלוסין מביא אסונות הכוללים רעב,...'') שקבעת כעת לא מבוססת
ולכן לא רצינית.
_new_ הוספת תגובה



שוב טענות מופרכות
אריה עירן (שבת, 07/06/2008 שעה 9:17)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הרעב באירלנד נבע מהרס יבולי תפוחי האדמה .
אם אתה יודע אחרת , נא להראות .
האוכלוסיה באירלנד גדלה בזכות הכנסת תפוחי האדמה כגידול נוף לחיטה שגידלו קודם .
משנפגעו התפוא נפגעה האוכלוסיה .
_new_ הוספת תגובה



שוב טענות מופרכות
דוד סיון (שבת, 07/06/2008 שעה 9:32)
בתשובה לאריה עירן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הראיתי לך את העובדות מהן אתה מתעלם (יותר מפעם
אחת) קרא שוב (למשל: תגובה 108258, תגובה 108276)
ואולי תיזכר.

ההתעלמות שלך מהגורמים הנוספים לרעב באירלנד היא
הגורם העיקרי לטענות המופרכות שאתה לא מפסיק לכתוב.
_new_ הוספת תגובה



שוב טענות מופרכות
אריה עירן (שבת, 07/06/2008 שעה 14:08)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בשתי ההפניות שלך אין התייחסות לגודל האוכלוסיה האירית ולמקורות המזון שלה עד 1846 , היא התחלת קימשון תפוחי האדמה . הקימשון נמשך 3 שנים . יש הטוענים שהאנגלים שלחו לשם מזון כסיוע . אבל אף אחד לא טוען שלא משבר המזון = תפוא גרם להקטנת האוכלוסיה . הדברים שכתבת הם לא לענין .
הרעב באירלנד נבע מהקימשון . הוא הכריע את הכף , אצל אוכלוסיה מנוצלת שנשענה על תזונה מתפוחי אדמה . הניצול האנגלי קדם לגידול והיה לפני 1780 . המשבר נוצר אחרי שהאירים התרבו מ-‏1780 עד 1846 מאוכלוסיה של 3 מיליון ל-‏08 מיליון הזכות תפוא ונשברו בגל הקימשון . אם אתה לא מבין את זה אז חב''לז .
_new_ הוספת תגובה



שוב עירן מעלה טענות מופרכות
דוד סיון (שבת, 07/06/2008 שעה 17:21)
בתשובה לאריה עירן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. תגובה 108258 ותגובה 108276 מתייחסות להודעות שלך בהן יש
רק התייחסות לגודל האוכלוסיה ומקורות המזון. לכן הן מדגישות
את הגורמים האחרים.
ב. מה שהכריע את הכף באירלנד היו כל הגורמים ביחד כולל
אלו שלא הזכרת.

חוסר ההבנה וההתעלמות שלך הם הסיבות שאתה מייצר טענות המופרכות
מיסודן. לכן גם התחזיות שאתה מפיץ המבוססות על הטענות המופרכות
גם הן מופרכות.
_new_ הוספת תגובה



שוב עירן מעלה טענות מופרכות
אריה עירן (שבת, 07/06/2008 שעה 19:15)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הראה קשר לגורמים האחרים .
בינתיים הנ קורלציה בין תפוחי האדמה ומספרם של האירים .
אוכלוסיית אירלנד המקור LAND AND POPULATION IN IRELAND 1780-1845 BY K.H.CONNELL.
1725 - 2.317.374 -ע 3.042.000
1754 - 2.372.634 -ע 3.191.000
1767 - 2.544.276 -ע 3.480.000
1777 - 2.690.556 -ע 3.740.000
1781 - 2.500.000-2.750.000 -ע 4.048.000
1791 - 3.850.000-4.206.612 -ע 4.753.000
הטור המרכזי מקורו מדיווחי מיסוי הטור השמאלי הוא עידכון עלפי הערכות .
מיפקדי אוכלוסין
1821 - 6.802.000
1831 - 7.767.000
1841 - 8.175.000
עלפי Irish population analysis בויקיפדיה
ש1841 - 6.53m
ש1851 - 5.11m
ש1861 - 4.40m
ש1871 - 4.05m
ש1881 - 3.87m
ש1891 - 3.47m
ש1901 - 3.22m
ש1911 - 3.14m
ש1926 - 2.97m
ש1956 - 2.90m השפל המקסימלי .
רק בשנת 1971 גדל שוב מספר האירים ל-‏2.98m
תפוחי אדמה גודלו לראשונה באירלנד בשנת 1650 בערך . החל משנת 1780 בערך הפך למזון המרכזי של האירים . אסון הכימשון החל בשנת 1846 ונמשך עד 1849 . הקשר בין גודל האוכלוסיה ותפוחי האדמה בולט לעין . אחרי האסון שבו מתו 1-2 מיליון נפש היגרו מאירלנד המונים .
_new_ הוספת תגובה



תפיסה שגויה של המושג קורלציה
דוד סיון (שבת, 07/06/2008 שעה 20:46)
בתשובה לאריה עירן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גם את העניין הזה של שימוש שגוי בקורלציה כבר הסברתי לך ואתה מתעקש לחזור לשגוי:
1. קורלציה בלי תיאוריה או תיאוריה שגויה (כמו שלך) היא חסרת משמעות.
2. להראות שתי טורים של מספרים (מה שלא עשית) זה לא קורלציה.
3. חישוב קורלציה גבוהה (מה שעדין לא עשית) בין שתי סדרות (טורים) של מספרים גם הוא לא אומר דבר על הקשר הסיבתי (http://en.wikipedia.org/wiki/Correlation#Common_misc...).

אתה מתעקש להחזיק בטענות שגויות ולשם כך אתה מוסיף שגיאות.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי