פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
הדעה הקדומה של השופט
אברהם בן-עזרא (יום חמישי, 13/03/2008 שעה 7:30)


הדעה הקדומה של השופט

ד''ר אברהם בן-עזרא



במסגרת מפגש פרטי, גלל בפני שופט ותיק את גישתו לענף בקורת טיב הבנייה בו אני עוסק בצד תכנון ורישוי במשרדי, וכה אמר השופט (לא ממש באותן מלים):
בתביעות ליקויי בנייה צפוי כי התקבולים יעמדו על 10% מהתביעות. מדובר בתביעות מנופחות, בעקבות פעילות של שכנוע דיירים על ידי עורכי דין הרוצים לעשות קופה, מדובר בליקויים שהדיירים התובעים כלל לא יודעים עליהם ולא מודעים להם, בקיצור, מדובר בהליכים שליליים שבית המשפט נאלץ בעל כורחו לדון בהם. מי שבאמת מסכן בכל הסיפור הזה הוא הקבלן.
להבהיר, שופט זה לא פוסל עצמו מלדון בתיקי ליקויי בנייה בשל עמדתו החד צדדית, ובשל דעה קדומה, אלא דן ופוסק בפועל, הוא וחבריו הסוברים כמותו, בליקויי בנייה ובזכויות דיירים.

לאור הדברים החמורים של השופט, ודווקא בגלל שדעתו אינה חריגה בין חבריו השופטים, עולות כמה תהיות ותמיהות, וראוי שיושמעו גם תגובות מאזנות.
א. הקביעה הסטטיסטית של 10% אינה נכונה, אך נכון הדבר כי התוצאות נמוכות בערכים כספיים מהמצופה ואף מן הראוי, ואלה הטעמים לכך:
  1. במקרים רבים, במהלך המשפט מתבצעים תיקונים אשר מפחיתים את גובה הפיצוי הכספי המתקבל בתום ההליך המשפטי, אך מעידים דווקא על הצדקת התביעה ולא על ''ניפוחה''.
  2. מומחי בית המשפט במקרים רבים לא מבינים את תפקידם, וסוברים בטעות כי הם מונו על ידי בית המשפט על מנת למצוא את שביל הביניים בין טענות התובעים מזה לבין טענות הנתבעים מזה. המשמעות של גישה שגויה זו היא כי מופחת סכום הפיצוי בגלל אותה ''פשרה'' שהמומחה מנסה לכפות.
  3. כאשר השופט עצמו מנכס לעצמו עמדה עוינת ובלתי מקצועית, מנותקת מהמציאות הספציפית ונוטה במפורש לטובת צד לדיון שבמקרה זה הוא הקבלן הנתבע – לא יסייעו שום ראיות לגבי ליקויי בנייה ופגמים בביצוע, ולא יועילו שום הוכחות כי נעשתה עבודה רשלנית ותוך שימוש בחומרי בנייה זולים ונחותים. המשחק במקרה כזה הוא משחק מכור, ודעתו הקדומה והמושתתת על אמונה עיוורת של בית המשפט – תאפיל בקלות אפילו על הוראות חוק ותקנות, תקנים ומפרטים, חוזה ותוכנית מפורשים.
  4. גישה בלתי מקצועית מהבחינה המשפטית לפיה ליקוי נסתר הוא מוצג כסחיטה, וודאי שעלולה להשפיע על פסק הדין לכשייחשפו ליקויים נסתרים, אף על פי שחוק המכר (דירות) מזכה את הקונה לגבי ליקוי נסתר המתגלה בבדיקת מומחה.
ב. למעשה הדירה אמורה להימסר לדייר כשהיא ללא כל ליקויים ואי התאמות, והדייר שמקבל דירה פגומה - נאלץ להשקיע כסף בתשלומי אגרות בית משפט, במימון עורכי דין ומהנדסים, לרבות מומחי בית המשפט, ועוד, כדי שבסופו של יום יקבל פיצוי על הליקויים שלא היו צריכים מלכתחילה להיות בדירה. לאמור, הדייר מבצע בכך אכיפה פרטית של חוקי הבנייה, ותחת אהדה של בית המשפט על כך – הוא זוכה, לעתים, לגישה חשדנית לגבי מניעיו, מזלזלת בזכויותיו ופוגעת בכבודו ובכספו.

ג. גישת השופט כמתואר לעיל יוצרת זילות החוק והתקנות, ולא רק חוק המכר (דירות) תשל''ג – 1973, אלא גם חוק התכנון והבנייה תשכ''ה – 1965 שעל פיו הותקנו תקנות והוראות, חוק התקנים שעל פיו הותקנו מפרטים ותקנים ישראליים, ועוד.

ד. יש ושופט הוא בעל עמדה חד צדדית, בנושא הנדון, בטרם שמע את הצדדים. טוב יעשה השופט במקרה כזה עם מצפונו ועם לקוחותיו - הצדדים לדיון, אם יפסול עצמו מלדון בנושאים בהם הוא אינו מסוגל להתנער מהדעה הקדומה ולשפוט את הנושא המובא לפניו לגופו, לאור הראיות והנסיבות וללא פניות. כאשר שופט בעל דעה קדומה כזו לא מונע מעצמו דיון בתיקים אלו, הוא גורם עוול לצד מסוים לדיון, ונזק לחברה. (במאמר מוסגר אומר כי אותו שופט, על פי פסקי דינו, אינו הקיצוני שבשופטים לטובת ציבור הקבלנים; יש בבית משפט זה שופט קיצוני ממנו, שבגללו, כשמתייעצים אתי על הגשת תביעות בגין ליקויי בנייה – העצה הראשונה שאני נותן היא להימנע מלהגישן באותו בית משפט).

ה. מלבד הפיצוי בגין ליקויי בנייה אשר אמור להיקבע בפסק הדין, בידי השופט מגוון רחב יריעה של ראשי נזק הטעונים הערכת הפיצוי בפסקי דינו, ודעה קדומה עלולה להשפיע עליהם. די לציין כמה ראשי נזק הנתונים לשיפוט: זיכוי בהפרשי ריבית, עגמת נפש, נזקים שבית המשפט מוסמך לאמוד אותם משהוכחו קיומם מבלי שהוכחו שיעוריהם, החזרי אגרות, שכר טרחת עו''ד ושכ''ט מומחים – החזר מלא או חלקי (ובעניין זה אעיר כי לעתים הפיצוי הכספי קטן מסכום התביעה בגלל שבוצעו תיקונים – דבר המהווה ראייה כי התביעה הייתה מוצדקת, אך בבוא השופט לפסוק החזרים – הוא מתייחס להחזר יחסי תוך דילוג על המרכיב של הערכת עלויות התיקונים שבוצעו בפועל), ועוד.



חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


יש להזהר במילים ולא לבלבל
עמיש (יום חמישי, 13/03/2008 שעה 8:15) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בין ''דעה קדומה'' לבין עמדה אישית או מקצועית שקיימת אצל שופט בנושאים שונים שעלולים להגיע לדיון בפניו.

''דעה קדומה'' במשמעותה המקורית מתייחסת לעמדה שלילית כלפי אדם או קבוצה גם מבלי שהכירו אותו או את הקבוצה. (כגון דעה קדומה נגד יהודים וכו') ואין לבלבל בינה לבין עמדה שיש לאדם (ובכלל זה שופטים) כלפי סוגיות שונות שהוא לומד להכיר במהלך חייו האישיים או המקצועיים.

בית משפט אינו מחשב שמצד אחד קולט נתונים ומצד שני פולט תשובות. יש ושופט מסויים מתעב אנסים ויש השונא גנבי רכב אך הדבר לא צריך למנוע מהם לשקול את הנתונים ולהחליט אם במקרה שלפניו יש ראיות לאשמה או לזיכוי.

אם נסיונו של שופט מורה לו כי במקרים מסויימים רבים מהתובעים או הנתבעים מנסים לעשות דברים שלא כדין, הרי שבהכרח הוא יהיה חשדן יותר כלפיהם מאשר בנושאים שאין לו בהם נסיון קודם.
_new_ הוספת תגובה



יש להזהר במילים ולא לבלבל
אב''ע (יום חמישי, 13/03/2008 שעה 10:18)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש להבדיל בין התחום הפלילי, לבין התחום האזרחי. בתחום הפלילי, צפוי כי כל שופט יתעב עבריינים וזה לא הופך אותו לבעל דעה קדומה. בתחום האזרחי - נטייה לוטבת צד לדיון מראש היא דעה קדומה המצדיקה לפסול שופט, מחבלת בפסד קינו, ומעוותת דין.
_new_ הוספת תגובה



ממחלות בתי המשפט בישראל
חזי (יום חמישי, 13/03/2008 שעה 9:23) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תביעות בסכומים מופרזים הם תופעה שקיימת בכל התחומים.

הדבר נובע מייצוג ע''י עורכי-דין אשר מקבלים תקבולים לפי אחוזים מפסיקה בתביעה.

כיוון שכבר אמרנו כי בתי המשפט משרתים את כיסם של עורכי הדין, כמטרה ראשונית בתפקודם,
הרי מובן מאליו כי השופטים יהיו נדיבים בפסיקות בתביעות מסוג זה.
_new_ הוספת תגובה



ממחלות בתי המשפט בישראל
אב''ע (יום חמישי, 13/03/2008 שעה 10:28)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לעתים התביעה היא בסכום מופרז.
לעתים התביעה היא בסכום סביר ופסק הדין הוא בסכום מזערי.
יש מקרים בהם התביעה מוצדקת וגם מתקבלת במלואה, ראה לדוגמא את פסק הדין הבא:

בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע''א 7298/00
ע''א 7396/00

בפני: כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופט ס' ג'ובראן
כבוד השופטת ד' ברלינר

המערער בע''א 7298/00: בסט דוד סמואל

נגד

המשיבים בע''א 7298/00: 1. חממי עזרא

עא 00 / 7298 בסט דוד סמואל נ' חממי עזרא [פדאור 07 (27) 586 ], עמוד 1

בו נתקבלה התביעה במלואה ונפסקו לקבוצת דיירים 121 במספר סכום כולל של כ- 20 מיליון ש''ח בגלל ליקויי בנייה בדירות שנבדקו על ידי ברמלה. בית המשפט לא נקט בשיטה של פשרה בפסק דינו אלא פשוט קבע מי צודק ומי לא.
_new_ הוספת תגובה



ממחלות בתי המשפט בישראל
חזי (יום חמישי, 13/03/2008 שעה 15:17)
בתשובה לאב''ע
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הבעיה שאין אפשרות מהמנה לדעת אם עורכי-הדין שהגישו את התביעות המופרזות קיבלו אחוזים מפסקי הדין המופרזים...

אין ספק שמדובר כאן ברעה חולה, שיש לעקור מהשורש...
_new_ הוספת תגובה



ממחלות בתי המשפט בישראל
א' בן עזרא (יום ראשון, 16/03/2008 שעה 14:18)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בכל העולם המערבי עורכי הדין מקבלים בגלוי ולא בהסתר, ובהתאמה לתקנות האתיקה, אחוזים מהתוצאות.
_new_ הוספת תגובה



ממחלות בתי המשפט בישראל
חזי (יום שני, 17/03/2008 שעה 14:14)
בתשובה לא' בן עזרא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יתכן,

אבל לא כאשר מדובר ב 50 אחוזים מהתביעה...
_new_ הוספת תגובה



מה שם השופט ?
אייל (יום ראשון, 16/03/2008 שעה 11:15) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ראוי שתפרסם את שם השופט.ומקום השיפוט.

וכן צריך להגיש תלונה נגד השופט הזה.

יש כאן לפחות עבירה אתית.
_new_ הוספת תגובה



מה שם השופט ?
א' בן עזרא (יום ראשון, 16/03/2008 שעה 14:16)
בתשובה לאייל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עניינית אתה צודק. אלא שהמאמר תוקף גישה שיפוטית ואינו בבחינת תלונה ספציפית. לשם הגשת תלונה, לא הייתי זקוק למאמר.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי