שדרות בעקבות גוש קטיף

יש שתי דרכים לציונות:
לא הסתעפות בצורת מזלג – זו לימין וזו לשמאל, אלא פרשה הרבה יותר חדה, הרבה יותר משמעותית, הרבה יותר גורלית: דרך אחת – קדימה, והדרך השנייה היא – הנסיגה.
את דרך הנסיגה מובילה כיום ''קדימה'', ואין הכוונה במאמר זה להיבנות ממשחק המלים; פשוט כך החליטה מפלגת ההתנתקות בבחירת שמה.
דרך הנסיגה מושכת את המטיפים לה עוד ועוד, וכך הם כבר הוזים, חוזים והוגים את השלב המרתק הבא והוא ההתכנסות.

בדרך הנסיגה מחפים המובילים במורד על כישלונות אישיים, על מעידות מוסריות, על חטאים ועל פשעים, בהיותה – דרך זו – כה אטרקטיבית עד כדי סינוור, כפי שהוכו חוטאי סדום בסנוורים.
שוכחים בדרך זו כתבי אישום וחקירות משטרתיות – כל אלה הופכים לטפלים וזניחים ביחס לדרך, ביחס למטרה, ביחס לעיקר העיקרים, שהוא, למסור עוד ועוד שטחים תמורת רייטינג בשדולה של השמאל בישראל ותמורת אהדה והערכה בינלאומית, אפילו – ובעיקר – אצל שונאי ישראל.
דרך הנסיגה – קלה היא, כי לא צריך בה כלל להילחם, והיא גם עכשווית, כי אחר כך, מה מצער, אי אפשר יהיה לסגת עוד פעם מאדמות הנסיגה.
עכשווית היא דרך זו, וחד פעמית.
דרך הנסיגה, עוד סממן לה:
דרך הנסיגה מתקבלת בברכה על ידי האויב, הכופה אותה עלינו מעבר לכוונותינו, וכך רוצה האויב, וגם פועל בכיוון רצונו, לקבל את שדרות, ובתור - גם את אשדוד, אשקלון, תל אביב...
קשה כיום להאמין, כפי שהיה קשה להאמין אז לגבי גוש קטיף ואחר כך שדרות, והנה כבר מדברים על פינוי שדרות מילדים לתקופת זמן קצרה בכל הרצינות, אחר כך ידברו על פינוי הילדים לתקופת זמן ארוכה, אחר כך יצטרפו לפינוי גם זקנים, ומבוגרים וצעירים...
מילא, שתהיה שדרות רק מחנה צבאי, וכמחנה צבאי אפשר וראוי יהא לפנותה כליל, כפי שפונו מחנות צבא ישראל מרצון בכל רחבי הארץ.
זו דרכה של דרך הנסיגה.

מול דרך זו, בה שדרות תלך בעקבות גוש קטיף, יש דרך שפויה.
הדרך השפויה היא – קדימה. [לא ''קדימה'']:
יישוב מחדש של גוש קטיף, שבין כה יתבצע בזמן עתיד כלשהו, וטובה שעה אחת קודם.
שליטה צבאית בכל מוקדי הטרור בדרום לבנון לבל יחזור המחדל שגרם למלחמת בין המצרים, וכך צריך לעשות בכל מקום מועד לפורענות, כפי שמדינה ריבונית ועצמאית חייבת לעשות למען ביטחון אזרחיה כל עוד בכוחה לעשות זאת.
ובכוחנו לעשות.
לחימה יזומה והימנעות חכמה מלהיות מופתע, למען חיילינו, לאור ההבדל המשמעותי בין מלחמת פתע בה אתה מופתע לבין מלחמת פתע בה הוא מופתע.
חיסול איומים קיומיים בדרך מדינית ו/או צבאית.

בדרך הנסיגה, אנו חוזרים אחורה במסע מסחרר כמו אל העבר הקוסמי, עד לנקודת ההתחלה – הידועה כ''חור השחור'' במסע הזמן לאחור – או: ''המפץ הגדול''.
אלא שאצלנו, במצב של טירוף מערכות מדיני, המפץ המדיני הגדול – אינו בעבר, אלא ...בעתיד, ואנו מתקדמים אחורה אל המפץ – אלא אם כן מדיניות שפויה תחזירנו בעוד מועד למסלול הנכון.

---