פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
(קרח סו) מוציאים שם רע למשיח
טלית של תכלת / נסים ישעיהו (יום שישי, 23/06/2006 שעה 3:23)


(קרח סו) מוציאים שם רע למשיח

נסים ישעיהו



לכאורה, לפני שמחפשים את האקטואליה בפרשת השבוע כדי למלא את היעוד שהציב לעצמו טור זה, צריכים קודם להתעדכן באקטואליה; אחרת, אולי נצליח לאמר משהו על פרשת השבוע, אבל נתקשה למצוא את הקשרים הפנימיים בין אירועים שקרו לפני כאלף ושלוש מאות שנה לבין האירועים שאנו חווים כיום?

הח''מ די הפסיק לצרוך את המוצר המכונה תקשורת המונים; אולי מפני שהבחין כי השתבש סדר האותיות; התקשורת הפכה לתשקורת והָהֲמונים הפכו להַמּוֹנים (מלשון 'הונאה' למי שצריך הסבר).

לכאורה כנ''ל, זו עלולה להיות בעיה, אבל הרי לא באמת ניתן להתנזר מהמוצר הזה, תשקורת הַמּוֹנים; גם אם נמנעים מלעקוב אחר החדשות, הן מגיעות אלינו בדרך כזו או אחרת. חוץ מזה, הרי אמרנו לא אחת כי ענייננו הוא בעקרונות המנחים, בהנחות היסוד, ולאו דוקא באירועים פרטניים, גם אם הם חשובים ביותר לכאורה.

המדינה הזאת, 'ראשית צמיחת גאולתנו' לדעת רבים וטובים, ו'חלופת משיח' לדעת רבים עוד יותר, נמצאת מזה זמן רב בתהו ובהו מתגבר והולך; לאחרונה זה מתבטא, בין היתר, בהשבתת ישובים שלמים מסבות בטחוניות מצד אחד, ובהכרזות על נחישות להמשיך בדרך שהמיטה עלינו את אותן נסיבות בטחוניות מצד שני.

המנהיגים נשמעים נחושים ביותר, בטוחים בעצמם עד כלות, ובתקשורת ההמונים, לא כל כך שומעים את הכרזתו של הילד התמים: המלך הוא עירום, הרועים לא באמת יודעים לאן הם מובילים את צאן מרעיתם והם רק מעמידים פנים שהם כן יודעים.

אפשר להתנחם בעובדה שמספרם של החסידים השוטים של אותם מנהיגים, הגיע לשפל חסר תקדים. רוב העם זיהה את הזיוף כבר מזמן ועל כן רבים לא הצביעו בבחירות כי לא היה למי להצביע; וגם אלה שטרחו להצביע, רובם עשו זאת מחשש שיעלה מישהו שהם אוהבים פחות. דומה כי לאחרונה גם הם מתפכחים והולכים.

כל עוד לא נמצאה חלופה למנהיגות הכושלת, המובילה לשום מקום במקרה הטוב ולאבדון במקרה הפחות טוב, זו לא באמת נחמה. אפילו לא נחמת עניים; אולי נחמת שוטים.

וכאן אנחנו מגיעים להנחת היסוד הרווחת אצל רבים וטובים שהמדינה היא 'ראשית צמיחת גאולתנו' או 'חלופת משיח'.

אפילו אם טורחים להדגיש שזהו החלק הנמוך שבתהליך הגאולה, תדמיתה של הגאולה יוצאת רע מאד כאשר אומרים שהתהו ובהו השוררים במקומותינו הם חלק ממנה. אם זהו תהליך של גאולה, מהו תהליך של חורבן?

הגרוע מכל הוא שהשקפה זו אינה מותירה מקום להנעת תהליך של תיקון, לחיפוש אמיתי של דרכי מילוט מהנתיב החורבני. כי אם זה חלק מתהליך הגאולה, הרי לא יעלה על הדעת שננסה להמלט מתהליך הגאולה, הלא כן!?

ותדמיתו של המשיח, זו בעיה עוד יותר קשה. המושג הזה, משיח, הוא מושג תורני המתייחס לאדם שמעלתו הרוחנית גבוהה כל כך, שבכוחה הוא יגאל את העולם מן הרע השולט בו.

אנחנו החלפנו את האיש, את המשיח בתהליך ובכך עשינו לעצמנו עוול נוראי; הצטרפנו לעדת קרח.

הנחת היסוד של החלפת האיש בתהליך בו פועלים אנשים רבים באופן די אקראי, לקוחה מדבריו של קרח במחלוקת שעורר על משה:
ג וַיִּקָּהֲלוּ עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב-לָכֶם–כִּי כָל-הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים, וּבְתוֹכָם ה'; וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ, עַל-קְהַל ה'.
קרח סחף עמו את רוב בני ישראל שרצו להיות שותפים פעילים, כלומר לזכות בתפקיד בתהליך המשיחי; אחרי הכל לכאורה יש המון הטבות בתפקידים השונים. כנראה, אף אחד מהם לא חשב על כך שגם אם קרח זוכה במאבק מול משה, הם תמיד ישארו בצל. אפשר להבין אותם ואף להצדיק, במונחים הדמוקרטיים המקובלים. הם רצו הזדמנות שווה להתמודד על כל תפקיד, ומה יותר לגיטימי מזה?

חכמות נשים בנתה ביתה

המקורבים ביותר אל קרח היו שלושה:
א וַיִּקַּח קֹרַח, בֶּן-יִצְהָר בֶּן-קְהָת בֶּן-לֵוִי; וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב, וְאוֹן בֶּן-פֶּלֶת–בְּנֵי רְאוּבֵן.
לקראת השלב הסופי והמכריע בעימות מול משה, נעדר אחד מהם:
כה וַיָּקָם מֹשֶׁה, וַיֵּלֶךְ אֶל-דָּתָן וַאֲבִירָם; וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו, זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. כו וַיְדַבֵּר אֶל-הָעֵדָה לֵאמֹר, סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה, וְאַל-תִּגְּעוּ, בְּכָל-אֲשֶׁר לָהֶם: פֶּן-תִּסָּפוּ, בְּכָל-חַטֹּאתָם. כז וַיֵּעָלוּ, מֵעַל מִשְׁכַּן-קֹרַח דָּתָן וַאֲבִירָם–מִסָּבִיב; וְדָתָן וַאֲבִירָם יָצְאוּ נִצָּבִים, פֶּתַח אָהֳלֵיהֶם, וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם, וְטַפָּם.
להיכן נעלם אוֹן בֶּן-פֶּלֶת? (סנהדרין קט/ב)
אמר רב: און בן פלת, אשתו הצילתו; אמרה ליה מאי נפקא לך מינה? אי מר רבה, אנת תלמידא; ואי מר רבה, אנת תלמידא. אמר לה, מאי אעביד? הואי בעצה ואשתבעי לי בהדייהו.
היתה לו אשה חכמה ששאלה אותו, מה יצא לך מהשותפות עם קרח? הרי מעמדך לא ישתדרג במקרה שקרח ינצח. את צודקת, השיב; אבל מה אעשה ואני נמנה בין מייסדי המפלגה? איך אוכל לסגת כעת? מסתבר שהיא היתה באמת חכמה.

נתנה לו יין עד שהשתכר ונרדם והיא ישבה על פתח האהל לסרק את שערה. כך הוא לא שמע שקראו לו כי היה ישן, ואיש לא העז להכנס אל האהל כדי להעירו, כיוון שלפתחו ישבה אשה סתורת שיער.

באותה גמרא מסופר גם על אשתו של קרח שדירבנה אותו להתעמת עם משה ובכך הביאה לאבדנו וגם לאבדנה שלה. לשתי נשים אלו רומז שלמה המלך בפסוק (משלי יד) א חַכְמוֹת נָשִׁים, בָּנְתָה בֵיתָהּ; וְאִוֶּלֶת, בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ. החלק הראשון – אשתו של און, והשני אשתו של קרח.

מן הסתם, גם כעת יש נשים כאשתו של און וגם נשים כאשתו של קרח. הבעיה היא ששומעים רק את האחרונות; אולי זו תוצאה של המהפכה הפמניסטית.

אשתו של אוֹן בֶּן-פֶּלֶת הבינה את מה שהוא לא הבין, אולי כי היה עסוק מדי בהזיות על תפקיד מכובד שיזכה בו; היא הבינה שהכל אינטרסים והיחיד שיכול להרוויח, אם בכלל, זה קרח. לכל הנלווים אליו אין סכוי אמיתי לשדרג את מעמדם.

אנחנו באנו לארץ הנכספת בהחלטה נחושה להפרד ממשה ומדרכו ולאמץ את דרכו של קרח, שהרי הוא דמוקרט אמיתי. התוצאה טופחת על פנינו יומיום כמה פעמים ביום, בתהו ובהו המשתלט והולך על חיינו.

מה הקשר? ובכן מומלץ לקרוא שוב את מאמרנו מלפני שנתיים לריענון הזכרון. שם הראינו כי דרכו של קרח מובילה בהכרח לתהו ובהו, והרי זהו בדיוק מה שיש לנו היום.

לאחרונה ראיתי סקר המגלה כי הישראלים אופטימיים; אולי, אינני יודע. מה שאני כן יודע זה שביחס לקבוצת ההנהגה של המדינה, קשה למצוא מישהו המאמין שיהיה שיפור. נראה אפילו שיאוש פשה בנו מהאפשרות שתקום לנו מנהיגות ראויה. מאיפה היאוש אצל עם אופטימי?

ובכן, כאשר היינו בגולה פיזית, היו תקופות טובות ופחות טובות; היו גם תקופות רעות מאד. אבל שם לפחות איש לא השלה את עצמו שזוהי גאולה או שזהו המשיח. היתה תקווה לגאולה שתבא ע''י משיח צדקנו והתקווה נתנה כח להתגבר על כל הקשיים. כאן אומרים לנו שזו הגאולה וזהו המשיח, אז לְמָה נותר עוד לקוות? וכאשר אין תקווה, מה ימנע את היאוש?

ולא שאנחנו חסידי היאוש חלילה; אנחנו בטוחים שיכול להיות טוב, שעוד יהיה טוב, ובקרוב ממש. כדי שזה יקרה צריכים רק שקרח יחזור בתשובה, או לפחות עדת קרח תחזור בתשובה ותחבור למשה/משיח. נשמע דמיוני? לאו דוקא. זה יקרה כי העם לא יוכל לסבול עוד את התהו ובהו המתגבר והולך. יש לזה גם רמז בקבלה:

(תהלים צ''ב) יג צַדִּיק, כַּתָּמָר יִפְרָח; סופי תיבות קרח. לרמז שעתיד קרח לעשות תשובה ולהצטרף אל משה. ואז יתקיים בנו ההמשך: יד שְׁתוּלִים, בְּבֵית ה'; בְּחַצְרוֹת אֱלֹקֵינוּ יַפְרִיחוּ. טו עוֹד, יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה; דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ. טז לְהַגִּיד, כִּי-יָשָׁר ה'; צוּרִי, וְלֹא-עַוְלָתָה בּוֹ.

ואז סוף סוף יהיה רק טוב באמת, ליהודים וגם לכל האחרים.

נסים ישעיהו, תנועת 'אור ישראל'.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


אתה נשמע כאחד שחושב שישראל איבדה את דרכה או יעודה
א. פרקש (שבת, 24/06/2006 שעה 19:51) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

או לחילופין המפעל הציוני כשל או שכלל לא היה צריך לצאת לדרך. ואתה טוען מצד אחד ש-''המדינה הזאת, 'ראשית צמיחת גאולתנו' לדעת רבים וטובים, ו'חלופת משיח' לדעת רבים עוד יותר.. '' ואתה מנסה להוכיח זאת באירועים איזוטריים (בכל זאת) של רקטות ואיום גרעיני פוטנציאלי (כלשונך: ''לאחרונה זה מתבטא, בין היתר, בהשבתת ישובים שלמים מסבות בטחוניות מצד אחד, ובהכרזות על נחישות להמשיך בדרך שהמיטה עלינו את אותן נסיבות בטחוניות מצד שני.'') --- ומנגד אתה טוען ש- ''אפשר להתנחם בעובדה שמספרם של החסידים השוטים של אותם מנהיגים, הגיע לשפל חסר תקדים. רוב העם זיהה את הזיוף כבר מזמן... ''.

אתה לכאורה מתאר שני תהליכים מקבילים ומנוגדים שלא יכולים להתקיים ביחד. אם ''רבים וטובים'' מאמינים ב''ראשית צמיחת גאולתנו'' ו- ''לדעת רבים עוד יותר'' השלטון הוא ה''חלופה למשיח'' אז כיצד אתה מפרש את אמירתך ש- ''שמספרם של החסידים השוטים של אותם מנהיגים, הגיע לשפל חסר תקדים.. ''?

ישנו הבדל גדול והיפוך בין טיעון אחד שלך לטיעון שני שאינם יכולים להתקיים בכפיפה אחת.

קודם כל ''ראשית צמיחת גאולתנו'' הוא גם ביוי ציוני חילוני השואב מן המקורות. לגבי סוגיית ה'משיח', לדעתי אין תקומה לטיעונך. בודאי שהציבור החילוני לא מצדיק את מעשיו בענייני משיח, שהם עניינים גבוהים ממנו ומתפיסתו.

עניין התחושה של העדר הנגה ראויה משותפת לציבור רחב בישראל ובעיקרה אינה נשענת על סיבות דתיות או של ענייני גאולה. הבעיות צפות יום יום בשלל נושאים, מהביטחון ועד החברה מהכלכלה ועד החינוך ובכל מה שבינהם.

לענייני המשיח, נדמה לי שאף אחד לא החליף אותו בתהליך כושל. משום שאין התנהלות החברה היהודים בגלות או בארצו נפסקת לרגע והיא חייבת להתנהל ביום יום כהרגלו עד בוא משיח. משיח למיטב הבנתי מוגדר גם מבחינת הזמן. ועד שלא מוכן עולמנו לא יבוא המשיח. כשיהיה מוכן - יבוא. וכדי להכין את הזמן והמקום צריכים להינקט דברים ותהליכים מסויימים. ויש הרואים במתרחש היום הקדמה והכנה לבואו של משיח. ואין המצב הנוכחי סותר את האמונה הזאת.

וגם אם ישנן ''טעויות קורח'' (מיהם ה''קורח'' של ימינו?) בזמננו זה בסופו של דבר יבוא הכל על פתרונו הנכון. אינני מבין כיצד אתה יכול לומר שבגולה ''איש לא השלה את עצמו שזוהי גאולה או שזהו המשיח'' כשרשומים אצלנו מספר נביאי שקר שהוליכו רבים בעם לאבדון. כשהעם היהודי הלך ונכתש ודעך בגולה ולוא תקומת ישראל הציונית באמצע המאה ה-‏20 לדעתי העם היהודי היה מתפורר ונמוג - רובו בתוך דור או שניים ומיעוטו בתוך 4-5 דורות. ישראל כיום היא הדבק המלכד את העם היהודי לטוב ולרע, ובעיקר לטוב. ישראל היא ''חזון העצמות היבשות'' שבונה מדינה יש מאין כדי לקבץ נידחים על סף כיליון פיזי או אמוני ולשמור אותם בתוך העם היהודי. כשניישר את דרכנו בישראל, יגיע גם זמנו של משיח לומר את דברו.

כאן מקצת הויכוח הקודם ביננו:תגובה 77059 .
_new_ הוספת תגובה



אתה נשמע כאחד שחושב שישראל איבדה את דרכה או יעודה
נסים ישעיהו (שבת, 24/06/2006 שעה 23:50)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בס''ד.

קודם כל עלי להתנצל ולתקן שגיאה: מדובר באירועים מלפני למעלה משלושת אלפים ושלוש מאות שנה, ולא כפי שכתבתי בשגגה בפסקא הראשונה.

וכעת לדבריך.
כבר הבנתי שיש בינינו מחלוקת בהבנת המציאות, אם כי אולי לא בעובדות ואולי אף לא בפתרונות.

על חלק מהדברים דיברנו בעבר ולא נראה לי שיש לי מה לחדש בהם כעת. חלק אחר של הדברים מגלה שהחל משלב כלשהו החשיבה שלך מתנהלת בנתיב שונה מזו שלי. ליתר דיוק, להפך; החשיבה שלי נודדת לנתיב שונה מזה בו מתנהלת חשיבתך ומן הנתיב המקובל בארץ ובעולם בכלל כנראה.

אינני יודע אם קראת את המצע המפורט שלנו; הקישור אליו מופיע בסוף המאמר. קריאת המצע יכולה לעזור להבין טוב יותר את האמור במאמרים השבועיים.

ישנו כלל התקף לכל עניין של צמיחה; הכלל הוא: קליפה קודמת לפרי. או בקיצור קק''ל. תפקיד הקליפה הוא לאפשר התפתחות תקינה של הפרי ואף לגונן עליו עד להבשלתו. בהבשיל הפרי – מסתיים תפקידה של הקליפה.

ככה זה בצמיחת הפרי כפשוטו וכך זה גם בצמיחה חברתית וכו'. רק שלפעמים הקליפה מסרבת לסיים את תפקידה ובכך היא מסכנת את הפרי הטוב שהיא אמורה להגן עליו.

בשנים האחרונות ואולי בדור האחרון, הציונות דומה לקליפה המסרבת לשחרר את הפרי מאחיזתה, ואחיזה זו חונקת את הפרי ומסכנת את קיומו. למעשה, היא מתנהגת כאילו אין פרי; משהו בסגנון תפוח סדום הידוע, קליפה ללא פרי.

אגב, אני לא הזכרתי איומי גרעין. המבט שלי מופנה פנימה; לא החוצה כי אין כל כך צורך בכך.

הסתירות לכאורה בדברי אינן סתירות לענ''ד. הסתירות קיימות בתודעתם של מקדשי המדינה ועל כן יש להם בעיה כיצד להתייחס ולהגיב למהלכים שונים של השלטון. זה מה שניסיתי להסביר בדברי וסליחה אם זה לא נוסח בצורה ברורה.

ככלל, מדובר בתהו ובהו רעיוני שממנו תוצאות של תהו ובהו מערכתי. כך אני מבין את מה שקורה כאן. הדרך המקובלת אצלנו להתמקד כל פעם בבעיה אחרת שפתרונה ישפר במשהו את הבטחון, החינוך וכו', הדרך הזאת מעידה על אבדן דרך שהוא עצמו, האבדן, מחריף את התהו ובהו.

ובעניין המשיח, כנראה אכתוב עוד בעתיד אבל בינתיים הנה משהו שכתבתי בעבר: דיון 2955
_new_ הוספת תגובה



אתה נשמע כאחד שחושב שישראל איבדה את דרכה או יעודה
סתם אחד (יום ראשון, 25/06/2006 שעה 8:33)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא הייתי מרחיק לכת ואומר שיש לנו מחלוקת בהבנת המציאות אלא בפרשנותה. אנחנו מפרשים גם ''צמיחת הפרי כפשוטו'' באופן שונה. שכן, זו רק אשליה שקליפה קודמת לפרי, של אדם שמסתכל מן החוץ לפרי. כי ראשיתו של הפרי מזירעו שממנו יוצאת הקליפה להגנתו ולהזנתו של הפרי שבינהם. וככל שגודל הפרי גדלים כל מרכיביו מן הגרעין ועד לקליפה ובעיקר מה שבינהם. והקליפה הולכת וגדלה, משנה ציבעה, טעמה, קשיותה ומוציאה לעיתים זיפים.

מכאן שהקליפה היא כל אותם מנגנונים חיצוניים ביהדות שהגנו על עם ישראל, ממלכות ישראל ויהודה שהיו מנגנונים מדיניים (שהרי חלקם גם ''עשו את הרע בעיני השם''), מרד המכבים, בר כוכבא, נשיאות ישראל, הרבנות בקהילות ישראל ובמאה השנים האחרונות זה הבשיל לציונות. כל זה הגן ושימר את אופיו המקורי של הפרי ששימר את ייעודו, וללא כל הקליפות האלה שהלכו והתרחבו מסביב לפרי וליבתו, שינו צבע וקשיות, לא היה הפרי נשמר. תפקידנו גם לשמור על רעננותה של הקליפה ועל שתשָמר לנו את כל הפרי (עם ישראל) לצד מתן זכות וחובת פעולה לגרעין הפרי, ההנהגה הרוחנית, לפעול בדרכים נכונות וכשרות, כדי לשמור על טעמו המקורי והעסיסי של הפרי. כך אני רואה את התמונה הנפלאה שאתה מתאר לנו כל שבוע ושבוע.
_new_ הוספת תגובה



אתה נשמע כאחד שחושב שישראל איבדה את דרכה או יעודה
נסים ישעיהו (יום שני, 26/06/2006 שעה 22:32)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בס''ד.

אם אין מחלוקת בהבנה, לא תהיה מחלוקת בפרשנות. הא בהא תליא.

מעקב אחר צמיחת האגוז למשל, עשוי לאשר את מה שנכתב בתגובתי הראשונה. קודם יש קליפה והפרי הוא בשלב של עיבור, אח''כ מתפתח עד שנהיה בוגר וטוב למאכל.

יש קליפות מסוגים שונים, מקליפת התפוח והמלפפון הטובות לאכילה ועד קליפת האגוז שעלולה לשבור את שיני מי שינסה לאכלה. בתווך יש את קליפת התפוז שניתן להכשירה לאכילה.

בכל מקרה, מגיע שלב בו הקליפה מסיימת את תפקידה; ואז או שהקליפה מתמזגת בפרי כמו בתפוח (ועם ישראל נמשל גם לתפוח) או שנזרקת והפרי נאכל.
_new_ הוספת תגובה



http://www.daat.ac.il/daat/israel/halil-2.htm
http://www.daat.ac.il/daat/israe (יום שני, 26/06/2006 שעה 1:45) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי