פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
שקיעתו של חלום ארץ ישראל השלמה... בצד השני
צבי גיל (יום רביעי, 01/02/2006 שעה 9:54)


שקיעתו של חלום ארץ ישראל השלמה... בצד השני

הרהורים אחרים בעקבות הניצחון של החמאס בבחירות

צבי גיל



המאמר מתפרסם בעת ובעונה אחת באתר המחבר זרקור.

כאשר ב''וועידת בילטמור'' (מלון ''בילטמור'' בניו יורק) התקבלה בשנת 1942 ההחלטה על הקמת ''קהילה יהודית'' (commonwealth) בארץ ישראל (הרבה פחות ממדינה), ברור היה כי המטרה הסופית היא חלוקת ארץ ישראל. לכך התנגדו גם ''השומר הצעיר'' השמאלי, אשר דגל במדינה דו לאומית, והרוויזיוניסטים, אשר בעת ההיא עדיין שאפו ל''שתי גדות לירדן – זו שלנו זו גם כן''. עם הזמן הרוויזיוניסטים, לימים תנועת ''חרות'', היו מוכנים לוותר על עבר הירדן וביקשו להפוך את השטח הזה למדינה הפלשתינאית. המדינה היהודית, מנגד, אמורה הייתה להשתרע בין הים לבין הירדן.

זאת הייתה המדיניות המוצהרת כל עוד חרות, ואחר כך גח''ל, היתה באופוזיציה. האידיאולוגיה של ''ארץ ישראל השלמה'' זכתה לתחייה מחודשת ולדחף משיחיסטי עם הניצחון במלחמת ששת הימים. בשנת 1967. אולם חלום זה נגוז דווקא עם עליית גח''ל (גוש חרות ליברלים) בראשות בגין לשלטון בשנת 1977 בבחירות שכונו ''המהפך''. ההמשך ידוע.

גם מן הצד השני שאפו הפלשתינאים לשלוט בשתי גדות הירדן, ותנועת ספטמבר השחור מיסודן של הפת''ח ואש''ף עשתה הכול כדי להשתלט על הממלכה ההאשמית, תוך הנחה שהרוב הפלשתינאי שבה יסייע לה בכך. אולם שאיפות אלה התרסקו, לאחר שהמלך חוסיין הנחית מהלומה לפת''ח ולאש''ף, והאוכלוסייה ממוצא פלשתינאי לא הייתה להוטה לשלטון עראפתי. יאסר עראפת וחבורתו בטוניסיה עדיין חלמו על ''ארץ ישראל'' השלמה, מן הים ועד לירדן. עם הסכמי אוסלו בשנת 1993 הכיר גם אש''ף בחלוקת ארץ ישראל בין שני העמים: הישראלי, שכבר היה מדינה, והפלשתינאי, שהתחיל את צעדיו כישות וכמדינה בדרך.

ההיסטוריה לא חוזרת על עצמה בדיוק, אבל בניואנסים, יש דמיון מהותי למדי בין תנועות שחרור בפרט ותנועות פוליטיות בכלל. בין היתר זה מוצא ביטוי שכאשר תנועה אופוזיציונית עולה לשלטון, עליה לשלוט, ושליטה אומרת הרבה מאוד אילוצים, הרבה מאוד ויתורים על סיסמאות אידיאולוגיות לטובת שיקולים של מציאות בשטח אשר מכתיבים מדיניות שלטונית.

זה מה שקרה ומה שיקרה לחמאס, במוקדם או במאוחר, אם חפץ שלטון הוא וטובת העם לנגד עיניו. הוא יהיה חייב להתפשר. אמנם אני לא מזרחן, ואנחנו במזרח התיכון, התהפוכתי, אך גם כאן ובעולם של ימינו, אנו לא מנותקים מן האלמנט הגלובאלי. הנסיבות והצרכים הדחופים יכתיבו את השינוי הזה. מה גם שבמקרה של החמאס, הוא יודע יפה שלא הגישה הלוחמנית והסרובית כלפי ישראל היא שהביאה לו ניצחון אלא הסיאוב והשחיתות של מפלגת השלטון – הפת''ח. בדיוק מה שקרה בשנת 1977 עם המהפך בישראל.

בהערה לא מוסגרת חשוב לציין שאם עוסקים בהשוואות היסטוריות, הרי אצ''ל, הזרוע הצבאית של הרוויזיוניסטים, הייתה מחתרת ולא חבורת טרוריסטים רצחנית. אולם אנו מדברים על מימוש שאיפות אידיאולוגיות, ולא דווקא על אמצעים למימושן.

מבחינה זאת אפשר מאוד שמ''עז'' ייצא לא בדיוק ''מתוק'' אלא קצת שפיות ושיקול דעת בצד הפלשתינאי, אלא אם כן אנו נדחוף אותו לייאוש מוחלט. נראה לי שמ''מ ראש הממשלה, אהוד אולמרט, שקול דיו ואינו שש לקפוץ על הסוס שדוהר וקשה עדיין לאכיפה. גם את סוסי הרודיאו ניתן להרגיע אם נוהגים בתבונה ובנחישות. סוסים, כידוע, אוהבים גזר. אפשר מאוד שבשלב מסוים נראה גם שם פיצול ופילוג בין הפרגמטיסטים לבין האידיאליסטים הקנאים.
אולי בכל זאת, זה אחד מלקחי הדמוקרטיה. מכל מקום אופציית המקל (להכות בפרד כדי שישמע) תמיד קיימת, אם אכן הגזר לא יעזור.

אולם בזירה הרחבה יותר, ניצחון החמאס יכול היה להביא לשידוד מערכות מוחלט במזרח התיכון אילו היינו נועזים מספיק, ואילו הממשל של בוש היה נוהג יותר בחכמה אסטרטגית מאשר בטקטיקה זמנית (המתכון השרוני המובהק). למשל, אילו לא היה מונע מאיתנו שיחות עם סוריה כאשר המשקולת של רצח חרירי תלוי על צווארה. זה היה הזמן לפנות לסוריה. דמשק הייתה תמיד קלף במשחק הכפול שלנו בין הזירה הפלשתינאית לבין הזירה הסורית. דמשק מבודדת לחלוטין. היא זקוקה נואשות לאיזה פתח אוורור. אפשר מאוד שבנסיבות אלה היא תהיה מוכנה להתפשר על מחיר נוח יותר, כמו ויתור על ישיבה בצד המזרחי של הכנרת.

אם נצליח לעשות שלום עם סוריה, ולבנון תבוא מייד אחריה, לא זו בלבד שמדינת ישראל תהיה מוקפת מדינות של שלום, אלא זה יכתיב לפלשתינאים להפסיק להחמיץ הזדמנויות. גם הם ייאלצו להוריד מן המחיר. אולם זאת רק במעגל הפנימי הקרוב. במעגל החיצוני, איראן אשר מהווה בפוטנציה איום אסטרטגי על ישראל, תאבד בסיס קרוב וחיזבאללה שליחו יצטרך להיעלם כזורע טרוריסטית שלו על הגבול שלנו.

גם אם אלה חלומות באספמיא, הם ראויים למחשבה. איך אמרו חכמים? השאיפה צריכה להיות להגיע אל הבלתי ניתן להשגה. ה-mission impossible הוא אפשרי. הסדרה הטלוויזיונית מוכיחה זאת שוב ושוב.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


אילו, אילו, אילו.....
פרקש (יום רביעי, 01/02/2006 שעה 10:55) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא כל 'אילו' משחק לידינו, או לידיך (לאמונתך). צריך להתמודד עם שני דברים: האמת שלך והמציאות בשטח. אפשר ליזום דברים שיובילו את הכוחות הפועלים בזירה לכיוון היעדים של ישראל (או שלך), אבל אין כל ערובה שצעדים כאלה יצליחו. כי כמות השחקנים במשחק כל כל גדולה ועמדותיהם כל כך לא צפויות, שכל מהלך צריך להיות מדוד ומתחשב בהפתעות סבירות שיכולות לצוץ ולפגוע בישראל (או במימוש מטרותיך הפוליטיות).

מלחמת אוגוסט 1970 הראתה כי הפלסטינים מאמינים במדינה פלסטינית אחת. צריך לזכור שעד 1964 לא היו 'פלסטינים' כיחידה אחת והומוגנית אלה הם היו בתהליך התגבשות והגדרה של 'עם' שהחלה אט אט לאחר 1948 ותפסה תאוצה ב-‏1964.... 1968 ואילך. ירדן השלימה עם ההכרה הזאתרק בשנות ה-‏80 בהן ירדן ויתרה על זכותה ליהודה ושומרון.

הפלסטינים ממשיכים לראות את ירדן כמדינה פלסטינית. בירדן יש רוב פלסטיני (קרוב ל-‏80% הם פלסטינים), וזה אך טיבעי היה שהפלסטינים ינסו בהזדמנות היסטורית לממש את רצונם. משנכשלו, עזבו.הכישלון שלהם לא היה בגלל שרוב הפלסטינים העדיפו את חוסיין, אלא בגלל שהרוב המשיכו את חייהם כסידרם מתוךמחוייבות אישית וחברתית בעיקר בגלל שהפעולה האש''פית היתה יחסית פתאומית ולא הכינה את הציבור שלהם למקרה של מלחמה רצינית עם השלטון (על רקע איום שהלך וגדל נגד משטרו של חוסיין ועל רקע התקרבותו של חוסיין לישראל). בהחלט יתכן שבעתיד אפשר יהיה שייכון שם משטר פלסטיני, אם בבחירות דמוקרטיות ואם במהפיכה/הפיכה, ואז תהיה לנו עוד מדינה פלסטינית דה-לוקס.

את הרעיונות האלה מביעים גם היום בתוך החברה הפלסטינית בשטחים ובישראל. למשל, עזמי בשארה מדבר על ''מדינת כל אזרחיה'' מזה שנים.

ערפאת ואש''פ לא הכירו בחלוקת ארץ ישראל. כבר התווכחנו על כל ההסכמות והחתימות של ערפאת כמה אשכולות למטה. תורת השלבים מפילה עוד גדר, חומה וסוללה.

לגבי החמאס מסתבר שגם הם הופתעו מנצחונם הגדול. עכשיו גם הם נכנסו לבעיה שהיתה לאש''פ מזה שנים, איך להיות לגיטימיים מצד אחד ומנגד להמשיך ולחתור לפתרון הסופי שלהם. נראה שאט אט הם מוצאים דרך, שהפתח סלל להם, וכבר יצאו הצהרות מרגיעותממנהיגיהם וכבר פנו גם לאנשי פתח להשתלב בממשלה החדשה שיקימו.

אבל עז א-דין אל קאסם וגדודי הטרור שלהם ימשיכו לפעול בהנחיה מבוקרת מההנהגה המדינית של החמאס, בדיוק כמו שהפתח, 'התנזים' וגדודי אל אקצא ממשיכים לפעול בהנחיה מבוקרתשל ההנהגה המדינית של הרש''פ/פתח. זה מה שקרה ומה שיקרה לחמאס, במוקדם או במאוחר, אם חפץ שלטון הוא וטובת העם לנגד עיניו.

הכל כלאם פאדי.

האמונה שלך בעתיד טוב עם החמאס ממש מרטיטה את הלב. אבל אין היא ערובה לאמת או להצלחה. גם נסיונך לטעון שאילו בוש היה נותןלשרון לדבר עם סוריה (סוריה דווקא מקצינה אתעמדותיה -שאלת עיראק ואיראן), כאילו המצב היה משתפר, אינה אלא ספקולציה בלבד. בכל מקרה מה שאתה מקרין הוא שלא חשוב מי הפרטנר, כמה טרוריסט ושקרן הוא, מן הראוי לחתור איתו להסכם בכל תנאי כדי להביא את השקט לאזורינו. דבר זה הוכח כמשגה בכל 13 שנות אוסלו ודווקא הוותרנות שלנו לכל הפרת הסכם וכל מעשה טרור היא שמרחיקה את מימושו של ההסכם ומעודת את הטרור. לפחות ההבנה הזו גולמה ב''מפת הדרכים'' (סעיפי מוצא מחייבים את הפלסטינים לפרק את כל ארגוני הטרור, להפסיק את התעמולה האנטישמית ולבוא בונה פידה לדיונים). נצחון החמאס לא משדר שינוי מהקיים אלא דווקא נסיגה לאחור, בודאי בגלל ההקצנה שחלה באיראן ובעוד מדינות אסלאמיסטיות.
_new_ הוספת תגובה



האופציה הירדנית''
חזי (יום רביעי, 01/02/2006 שעה 17:22)
בתשובה לפרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כידוע, שרון היה חסיד האימרה ''ירדן היא מדינה פלסטינית'', עד שהוא הפך להיות ראש ממשלה, ומאז היה מנוע מלהגיד זאת.

דעתי היא, שיש ''למשוך'' בזמן את נושא הגבול שלנו בגדה, תוך מחשבה כי נושא המצב של הפשטינים בירדן הינו שביר.

הפיכה פלסטינית בירדן, עשויה לשנות את כל התמונה.

עם כל הכמיה שלנו לשלום ולשלווה, כדאי לא להחפז בסוגיה זו.
_new_ הוספת תגובה



חלום ארץ ישראל הוא ניצחי, מושג שהעכשויסט לא מכיר
צדק (יום רביעי, 01/02/2006 שעה 18:57) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

החלום שרד 2000 שנות גלות וסבל,
כשעם ישראל נראה לכולם כשפל שלעולם לא יקום על רגליו.
אז נראה לכמה עלובי נפש שחבורת אנטישמים יהודים תצליח לעשות,
מה שגויים גדולים ועצומים עשרות מונים מהם לא הצליחו לעשות?

החלום טבוע ביהודי, כי החלום טבוע בתורת ישראל,
היהודי מתפלל אותו וקורא אותו מידי יום ביומו.
הישובים והאתרים בארץ ישראל קיימים בטקסט שהיהודי קורא.

-----------

חלום השוא של הזויי השמאל הוא החלום שלעולם לא יתגשם,
חלום של מסוממים הרואים צבעים וצורות שלא קיימים במציאות.

כל מה ש''ישיגו'' הזויי השמאל הוא רק עוד מלחמות ועוד שפיכות דמים,
לא הם ולא בניהם, אם יש להם, לא יזכו לראות רגע אחד של שקט בחייהם.
_new_ הוספת תגובה



היהודי ההזוי שלא מכיר את המציאות
סתם אחד (יום רביעי, 01/02/2006 שעה 19:19)
בתשובה לצדק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חלום השוא של הזויי התורה הוא החלום שלעולם לא יתגשם,
חלום של מסוממים הרואים צבעים וצורות שלא קיימים במציאות.

כל מה ש''ישיגו'' הזויי התורה הוא רק עוד מלחמות ועוד שפיכות דמים,
לא הם ולא בניהם, אם יש להם, לא יזכו לראות רגע אחד של שקט בחייהם.

אז נראה לכמה עלובי נפש שחבורת אנטישמים הזויי התורה תצליח לעשות,
מה שגויים גדולים ועצומים עשרות מונים מהם לא הצליחו לעשות?

לא ולא
_new_ הוספת תגובה



תגיד לא משעמם לך בחיים
מהנדס אזרחי (יום חמישי, 02/02/2006 שעה 5:36)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לך תקרא ספר תורה אולי יצא בסוף משהו
_new_ הוספת תגובה



קודם אתם - המתיימרים
סתם אחד (יום חמישי, 02/02/2006 שעה 6:36)
בתשובה למהנדס אזרחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יתכן, אולי, אפשרי, שאם תקראו קצת בתורה תלמדו, סוף-סוף, שדברי הבלע שלכם לא מועלים לכלום. זה כבר כתוב שחור
על גבי לבן בתורה.
_new_ הוספת תגובה



לא צריך להגיב להודעות ירודות במיוחד
צדק (יום חמישי, 02/02/2006 שעה 12:24)
בתשובה למהנדס אזרחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הודעות זבל כאלו מדברות בעד עצמן.
ומי שאינו מבחין בכך ממילא נמצא כבר במיץ של הזבל.
_new_ הוספת תגובה



מי שמדבר: צדק המומחה להודעות זבל
סתם אחד (יום חמישי, 02/02/2006 שעה 12:28)
בתשובה לצדק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אולי נעים לך וחם במיץ הזבל שאתה מפיק במקום לקרוא בתורה.
_new_ הוספת תגובה



חלום ארץ ישראל הוא ניצחי, מושג שהעכשויסט לא מכיר
Israeli101 (יום שני, 06/02/2006 שעה 6:32)
בתשובה לצדק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

צדק ''כל מה ש''ישיגו'' הזויי השמאל הוא רק עוד מלחמות ועוד שפיכות דמים, לא הם ולא בניהם, .........., לא יזכו לראות רגע אחד של שקט בחייהם.''

צדק; חבל שהינך צודק!
_new_ הוספת תגובה



את מי בדיוק אתה מיצג
מהנדס אזרחי (יום חמישי, 02/02/2006 שעה 22:14) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שני אישים יהיו האשמים הראשוניים בהכחדתה של מדינת היהוד,
הראשון הוא הג'ינגי, שייבא לכאן את עוסלו,
והשני הוא האתרוג, שביצע את ההיתנתקות.
אלמלא היוקרה של שני אישים אלו,
לא הייתה מתבצעת עוסלו,
ולא הייתה מתבצעת ההיתנתקות.

אף אחד מהסמולניים המסוממים, שוכני הביבים שבת''א,
לא היה מצליח להביא לחורבן הממשמש ובא,
אלמלא עמדו שני אישים ישישים אלו, ששיכלם רפה לעת זיקנה,
בראש המערכת הפוליטית של מדינת ישראל.
_new_ הוספת תגובה



את מי בדיוק אתה מיצג
ע.צופיה (יום שישי, 03/02/2006 שעה 3:15)
בתשובה למהנדס אזרחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה מה שכתוב בקבלה שמלמדים אותך?
_new_ הוספת תגובה



טוב רפי שכל שקולים לעת זקנה
רמי נוי (יום שישי, 03/02/2006 שעה 9:00)
בתשובה למהנדס אזרחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מרפה שכל צעיר שכל המעצורים התקלקלו אצלו כבר מזמן
_new_ הוספת תגובה



אולי טוב רפי שכל ......
פרקש (יום שישי, 03/02/2006 שעה 17:20)
בתשובה לרמי נוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

..... אבלבכל מקרה לא כשהם בשלטון.

אםכי רבין ושרון היו חדי שכל, אבל הם חתכו לכיוון הלא נכון. אפשר לומר, שלכל אחד משני הזקנים האלה היו כמה חזרזירים צעירים שהסתובבו להם בין הרגליים וכישכשו בזנב והסבו את תשומת ליבם ההיסטורית לכיוון הלא ראוי.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי