פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
סוף העוני?
עגל הזהב / דוד סיון (יום שישי, 06/01/2006 שעה 8:00)


סוף העוני?

ד''ר דוד סיון



In 2002, the U.S. gave $3 per sub-Saharan African. Taking out the parts for U.S. consultant and technical cooperation, food and other emergency aid, administrative costs and debt relief, the aid per African came to the grand total of perhaps 6¢ ……THE COSTS OF ACTION ARE tiny fraction of the costs of inaction.
Jeffrey S. Sachs, The End of Poverty, a book excerpt, Times, page 54.
בשנת 2002, ארה''ב נתנה [סיוע של] 3 דולר לאדם בתת-סהרה. כאשר מורידים את החלקים שהולכים לייעוץ ושיתוף פעולה טכני, אוכל וסיוע חירום אחר, הוצאות מנהל, וסיוע בהסדרת חובות, הסיוע לאפריקאי הגיע לכדי 6 סנט....... עלות הפעולה היא רק חלק קטן מעלות אי העשייה.
ג'פרי סָקְס הוא אדם מוכשר שעוסק בפתרון בעיות של הארצות המתפתחות. בגיל 28 הוא כבר היה (tenured professor) פרופסור ודי מהר מצא את עצמו בראש צוותים שעסקו בפתרון בעיות בעולם המתפתח. היום בגיל 50, בין השאר, בראש פרוייקט המלניום לטיפול בעוני. בקטע מהספר הוא מתאר, על סמך הנסיון הרחב שלו, את הדרך שבאמצעותה אפשר בתוך דור אחד את העוני הקיצוני (האבסולוטי) בעולם.

בשנים האחרונות התרשמנו מאד מהמגמה של גידול במספר המשפחות שנמצאות מתחת לקו העוני. הקו הדמיוני הזה נקבע על כמחצית ההכנסה החציונית למשפחה. ההכנסה החציונית היא ההכנסה שמפרידה את מחצית המשפחות בעלות הכנסות הגבוהות מהמחצית בעלת ההכנסות הנמוכות. במאמר קודם (הפתיון החברתי) הצגתי את המציאות היחסית של העניים בארץ, וגם הצגתי דרכים לפתרון.

אבל רמת העוני שבה עוסק פרופסור סָקְס היא הרבה יותר חמורה וקשה ממה שמראים הנתונים שלנו. יחד עם זאת בעיקרון הפתרון שמציג הפרופסור הוא דומה מאד למה שהצגתי אני. הפעם נתמקד במהות פתרון בעיית העניים בעולם שעבורם שרידות היא ברמת סיכון גבוהה.


לפי נתוני מפקד האוכלוסין האמריקאי (Census Bureau) אוכלוסיית העולם מגיעה כיום לכ- 6.5 מיליארד נפש – מאז 1981 נוספו לנו עוד כ-‏2 מיליארד. על הרקע הזה בולט מאד חלקם של העניים מאד. כדי להמחיש את עומק העוני מחשבים את מספר בני האדם החיים במשפחות שהכנסתן היומית נמדדת בדולרים (מתואמים לכושר הקניה) בודדים ליום. ברמה הכי נמוכה, עוני קיצוני (אבסולוטי), נמצאות משפחות שהכנסתן היומית היא 1.08 דולר, או 370 דולר בשנה. ברמה הזאת כושר ההישרדות הוא בסכנה רבה. זה כך גם בגלל האיכות הירודה של מי השתיה, גם משום ששירותי הבריאות, בתי חולים, מרוחקים אפילו יום הליכה ויותר וגם בגלל חוסר היכולת להשיג (לממש) צרכים בסיסיים אחרים. ברמת העוני השניה נמצאים כל בני המשפחות שהכנסתן הימית היא בין 1.08 ל-‏2.15 דולר, או כ-‏736 דולר בשנה. אלו כבר משיגים את הצרכים הבסיסיים אבל רק בקושי. לוח 1 מציג תמונה כמותית של המעורבים.
לוח 1: נתוני אוכלוסייה במיליארדים
דרגות עוני19812001
$1.091.481.09
$2.152.452.74
סה''כ עניים3.933.83
סה''כ אוכלוסיית העולם4.526.16
מקורות:אוכלוסיית העולם
 מספר העניים

חישוב פשוט על סמך הנתונים (ממוצעים) מישראל של ימינו מראה שמצבו של העשירון הראשון (התחתון) בארץ הוא טוב בהרבה. על פי סקר ההכנסות 2004, ההכנסה החודשית הפנויה הממוצעת למשק בית בעשירון התחתון בישראל היא 2,889 שקלים. זה יוצא כ-‏21 דולר ליום, הרבה מעל ה-‏2.15 דולר ופחות להם זוכים אותם משקי הבית, בשאר העולם, ששרידותם בסכנה או שמתקשים להשיג את צרכיהם הבסיסיים.


מי הם, מה הם העניים הללו ששרידותם בסכנה הרבה יותר גדולה מזו של אחיהם הישראלים? הם אותם אנשים שבגלל חוסר יכולת לקנות אמצעי ייצור כמו דשנים וחומרי הדברה אינם יכולים לגדל מספיק יבול בחלקתם הקטנה. מצד שני אלו אנשים שמבינים את מצבם. במקומות רבים בעולם העניים עניים בגלל שהם ניצבים בפני אתגרים מבניים שמונעים מהם להציב רגל על השלב הראשון של תהליך פיתוח בר קיימא. אלו אנשים שלמרות הרעב התמידי, החשיפה למחלות ושאר הקשיים מסוגלים להציג את המציאות שלהם בצורה מכובדת וברורה. למרות הקשיים הם בעלי יכולת ותושיה.

לכן הם בעלי יכולת לצאת לדרך חדשה אם רק יקבלו את הדחיפה שתעלה אותם אל אותו שלב ראשון שממנו יוכלו להוביל את תהליך פיתוח בר-קיימא. כך בעצם מסכם ג'פרי סָקְס פגישה בת מספר שעות עם אנשים כאלו (עמ' 48 – 49, The End of Poverty) בה השתתף. מאחר שהוא בעל נסיון של שנים בתחום מעניין לראות איזה פתרון לבעיית העוני הקיצוני (הכנסה למשפחה ליום של 1.08 דולר) הוא בעצם מציע.

על פי פרופסור סָקְס טיפול יעיל בבעיות העוני הקיצוני הזה דורש גישה הוליסטית שכוללת התייחסות לגיאוגרפיה, לתשתיות, למבנה המשפחה ולשאר המאפיינים של הקהילה. לכן הפתרון שבאמתחתו הוא פתרון הוליסטי מותאם למציאות הספציפית של הקהילה. באזורים כפריים-חקלאיים הטיפול צריך לכלול:
  • תיגבור החקלאות: השקעות ארוכות טווח באמצעי ייצור (חממות ומיכון חקלאי) והוצאה שוטפת לרכישת אמצעי ייצור (כמו דשנים וחומרי הדברה).
  • השקעה בחינוך ובהכשרה מקצועית – השקעה בהון אנושי.
  • חיבור לרשת החשמל שישפר את תנאי החיים, שישפר את התרומה של ההשקעה בחינוך (אפשרות לקרוא לאחר השקיעה ...), עיבוד תוצרת חקלאית ועוד.
  • שיפור תנאי סניטציה, איכות מי שתייה באמצעות טכנולוגיות פשוטות.
די ברור שיש קשרי גומלין והשפעה חיובית בין הצעדים השונים. אבל חשובה העובדה שעיקר אם לא כל המאמץ מופנה להשקעות והוצאות לשיפור תהליכי הייצור ולא לקצבאות קיום שונות. מאחר והבסיס להצלחת תוכנית פעולה כזאת הוא כושר ההישרדות שלה, ההתמדה של בעלי האמצעים הרי שהיא דורשת:
  • הכנת תוכנית פעולה.
  • הבטחה שכספי הסיוע יגיעו ליעדם - מניעת מצבים כמו זה שמתואר בציטוט הפותח.
  • מחויבות אמת ארוכת טווח.
  • העדפת פיתוח על החזר חובות.
  • השקעה במחקר שתורם לפתרון בעיות העוני.
היתרונות, התרומה של ההוצאה הקטנה של 70 מיליארד דולרים בשנה (70 דולר לנפש) עולים על החסרונות של ההשקעות הללו. התרומה הזאת כוללת הצלת חיים, שיפור השרידות, צמיחה כלכלית על בסיס מקומי, צמיחה שתתדלק את עצמה וכמובן תרומה לשאר העולם מהתרחבות מספר המשתתפים בפעילות השוק הגלובלי.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


תודה דוד, על המאמר המחכים
יאיר ש (יום שישי, 06/01/2006 שעה 11:07) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא מעט נתונים מאלפים, חוץ מזה ( ואולי זה רק רושם שלי), אני מזהה בין השורות אצלך ''חזרה בתשובה'': מעבר מצידוד בקפיטליזם ניאו שמרני לתמיכה במדיניות כלכלית מאוזנת יותר, שהרי הצעדים שאתה מציע לא יהיו תוצאה של ה''יד הנעלמה''.

ולקינוח שתי שאלות בלתי קשורות זו בזו לגבי הנתונים:

1) עשית השוואה בין עוני אבסולוטי בארץ למדינות תת הסהרה במונחי הכנסת $ לנפש בשנה. האם לא נכון יותר להתייחס לכח קניה?

2) אני מחפש מזה זמן נתונים שנתיים על הכנסה חציונית לנפש בארץ ( ואם אפשר גם בחו''ל). ידוע לך היכן ניתן להשיג נתונים כאלה?
_new_ הוספת תגובה



תודה על התודה
דוד סיון (יום שישי, 06/01/2006 שעה 21:51)
בתשובה ליאיר ש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חזרה בתשובה? לא בטוח.

אני חושב שיש לך טעות כאשר אתה טוען שאני מצדד בקפיטליזם ניאו-שמרני. דרך אגב, אינני בטוח אם תמצא ניאו שמרני שיתנגד לתוכנית הזאת שהצגתי כאן. הם לא נגד חמלה ועזרה לזולת. הם בסך הכל יטענו שזה לא תפקיד המדינה.

יהיה נכון לטעון שאני נגד המושג המקובל של מדיניות רווחה ממוקדת בקיצבאות מכל מיני סוגים מהקופה הציבורית, ובהתערבות מוסדית, ממשלתית, בהסכמי עבודה (שכר מינימום). בכלל אני חושב שמעורבות פוליטית, ממסד פוליטי, בתהליכים כלכליים מעבר למשתמע ממדיניות תקציבית מינימלית. המשימה של ''החלוקה'' אם היא נחוצה היא של המגזר הפרטי, למשל אירגון כמו ''יד שרה''.

יהיה נכון להגיד שאני נוטה לתמוך במדיניות מהסוג שהצגתי כאן שמתמקדת בהשקעה בחכות עם סייג ברור שהוא 'עד שהחכות מתחילות לפעול....' או 'עד שהם שמים רגל על סולם התפתחות בת-קיימא'

1. אתה צודק משהו בנושא ההשוואה. נתוני העוני מתת-סהרה הם במושגי כוח הקניה בעוד שהשוואתי אותם עם נתונים מישראל (מסקר ההכנסות) שלא מתואמים לכוח הקנייה. אבל בכל זאת:
1.1 ממה שאני יודע (ממאמרים קודמים) אם תעשה תאום לנתונים דולרים על ישראל לכוח הקנייה התוצאה תגדל.
1.2 ההפרש בין 21 ל-‏2.15 הוא מספיק גדול שאפשר להניח שתיאום לא ישנה את המסקנה.
1.3 לא מדובר בנתונים לנפש אלא בנתונים להכנסה משפחתית (משק בית) לחודש.

2. נתוני הכנסה חציונית צריך לחפש באחד משני מקומות.
2.1 למ''ס: אנשי הקשר בנושא סגק ההכנסות לשנת 2004. בהודעה לעיתונות שצוטטה במאמר מוזכר שמה של נרדית שטיין-קפאח (פלאפון: 050-6235124), או מרכז המידע שלהם (טלפון: 02-6592666). מנסיוני הם יעזרו לך ברצון.
2.2 מקור שני יהיה אולי האתר של ביטוח לאומי ודוחות העוני.

3. נסה גם את הלוחות המוזכרים בדפים הבאים (לא בדקתי ולכן אינני בטוח שתמצא):
3.1 דף של נתוני רמת חיים של הלמ''ס (http://www1.cbs.gov.il/reader/?MIval=cw_usr_view_SHT...).
3.2 הכנסות משקי בית (http://www1.cbs.gov.il/reader/?MIval=cw_usr_view_SHT...).

אם תמצא משהו אשמח אם תודיע לי היכן.
_new_ הוספת תגובה



אריק שרון יוק?
משה צד גימל (יום שישי, 06/01/2006 שעה 15:25) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האתר הזה מוזר באמת נושא אקטואלי בו כל העולם דן , ממש לא נושא שולי ואף מילה פה באתר , אתר אקטואלי , בשביל מה האתר הזה קיים?
_new_ הוספת תגובה



אריק שרון יוק?
המערכת (יום שישי, 06/01/2006 שעה 21:57)
בתשובה למשה צד גימל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו
בכלל לא.

דיון 3288 במצבו של שרון מתמשך עוד מהאירוע הקודם. למבקרים הקבועים זה ידוע, ומי שנרשם במערכת מקבל למחשבו פתילים עם הודעות על עידכונים.
_new_ הוספת תגובה



כמה שזה נשמע מצער וציני, אריק שרון באמת הפך להיות יוק
ישראל בר-ניר (שבת, 07/01/2006 שעה 5:18)
בתשובה למשה צד גימל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לפחות בכל מה שקשור לפוליטיקה הישראלית.

התיקשורת בעולם באמת איננה מרפה מהנושא, אבל כמות השטויות שאני שומע כאן מבוקר עד ערב מפי ''מומחים'' למיניהם היא דבר חסר תקדים. אין מה לעשות, דיבורים ו''ניתוחים'' מדיניים למיניהם לא ישנו את המציאות שהאיש מחוץ למישחק.

מאחר ואין על הבמה שום יורש שאפילו מתקרב לקרסוליים שלו, הרגרסיה של קדימה היא רק שאלה של זמן (לא הרבה להערכתי).

מה שרק חסר הוא יצירת מיתוס חדש, מיתוס של ''מורשת שרון'' (על מישקל ''מורשת רבין'').
_new_ הוספת תגובה



רגרסיה או לא
משה צד גימל (שבת, 07/01/2006 שעה 16:55) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הוא הוציא את כל ההזויים מעזה ללא שפיכות דמים .

עם כל החששות זה עבר באופן יחסי בשקט ללא כל התפרציות ומיני בישין שדברו עליהם בלשון אפוקליפטית ..שאוטוטו עומדים להתרחש.. קאסמים היו גם בטרם הנסיגה.
_new_ הוספת תגובה



העולם הולך ונעשה עני יותר
פרקש (שבת, 07/01/2006 שעה 17:06) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כי ההון מתנקז לעשירים (מדינות עשירות, חברות בינ''ל, חברות לאומיות ואנשים בודדים - בוא נקרא להם כרגע ה'עולם המערבי', אף שחל מהמדינות/חברות נמצאות במזרח אסיה, דרום אפריקה/אמריקה). והעשירים נמצאים בעיקר במדינות הקפיטליסטיות המערביות. יתר העשירים נמצאים במדינות התלויות בכוח הקניה של המדינות העשירות, למשל אלה שחיים במדינות מספקות הנפט. וככל שהעשירים מתעשרים, כך העניים נעשים עניים יותר. התהליך הזה קיצוני יותר במדינות ה'עולם השלישי'. אפשר לראות את זה יפה היום מול עיננו בסין, כאשר המהפיכה הקפיטליסטית כבשה את סין בעשור האחרון ועל גבה התעשרו מעטים בלבד (מקורבי השלטון), מעמדות הביניים שיפרו רק קלות את מצבן הכלכלי, והשכבות הנמוכות נותרו בבוץ של עצמן.

חייב להיות פתרון אחר בו העולם המערבי הזה תורם משהו ל'עולם השלישי', לא כמו מתן סתם כסף כסיוע לממשלות המקומיות. כי כך כמו שכתבת, מרבית הכסף נשחק אצל הארגונים הבינ''ל והממשלות המקומיות בטרם הוא מושקע ב'אדם הקטן'. לעולם המערבי חשוב שהעולם השלישי יפרח ויתחזק חברתית וכלכלית, ואפילו מסיבות אגוצנטריות. 'עולם שלישי' יציב כלכלית ישפר את הקיום האנושי בעולם, ויהווה שוק אטרקטיבי להגדלת הפעילות הכלכלית בעולם – יותר מכירות, שירותים וכו'.

איך עושים שיותר ויותר אנשים לומדים איך לבנות, לייצר, למכור ולהרוויח? זו השאלה. לדעתי, הרבה מדינות, בעיקר האפריקאיות והלטינו-אמריקאיות, הן מדינות מושחתות שלמנהיגיהן יש אינטרס להשאיר את המצב כמות שהוא תוך תגמול האוכלוסיה שתומכת בהם. לכן צריך להוציא את העברת הסיוע מתיווך המדינות עצמן. צריך להקים ארגון גג של המדינות העשירות שינהל את פרוייקט התמיכה הזה. הכספים יועברו דרך הארגון הזה ישירות לעבודות השטח – השכלה בסיסית ומקצועית, הקמת מפעלי יצור על בסיס האוצר הטיבעי המקומי. צריך ללמד את המקומיים שרק הם לבדם יכולים להוציא את עצמם מהבוץ. כל הפעילויות יהיהו בידיעת ובתיאום הממשלות המקומיות, אך לא בשליטתן על הביצוע בפועל ועל ניתוב הכספים. מדינה שלא תסכים – לא תשתתף בפרוייקט. יתכן שכדאי להתחיל עם מספר קטן של מדינות, אלא שמוכנות מדינית ומעשית. ולאחר זמן מה, שיפור התוכנית והפקת לקחים, לצרף מדינות נוספות.
תמריץ להצטרפות מדינה לפרוייקט יכול להיות מחיקת החוב החיצוני על ידי המדינות העשירות.

בתהליך ארוך בסוף המדינות העשירות יהנו גם הן מהשינויים שיחולו.
_new_ הוספת תגובה



יש קצת אחיזת עיינים
ע.צופיה (שבת, 07/01/2006 שעה 20:06)
בתשובה לפרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בכל התיאורים והתגובות למאמר.
תמיד היו עשירים גדולים ומעטים והרבה הרבה עניים.
אין היום יותר עשירים או פחות עניים.
נהפוך הוא:מצבם של תושבי המדינות המתפתחות באפריקה ובאסיה משתפר כל הזמן. נכון שאם עושים השוואות למערב היחס משתנה,אך זה לא חשוב,החשוב הוא שמצבם משתפר כל הזמן,הרי הניגרי הגר בכפר נידח אינו משווה את מצבו לתושב וירגיניה בארה''ב.
הידע המועט שלי בכלכלה הוא כי הכלכלה בנויה על 3 יסודות :קרקע,הון וכח אדם. מזרח אסיה,אפריקה ודרא''מ יספקו עוד שנים רבות את כח האדם להנעת הכלכלה העולמית.
רק אם יקרה הבלתי נראה כיום לעין ואספקת כח האדם לכלכלה תעבור לאזורים אחרים ישתנה מצבם העגום של הארצות האלו.
(כי אז הן תספקנה את ההון או הידע או אוצרות הטבע במקום הספקים הנוכחיים)
_new_ הוספת תגובה



לא אחיזת עניים
דוד סיון (יום ראשון, 08/01/2006 שעה 4:27)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא ברור למי משווה עצמו העני האפריקאי או האסיאתי אבל הוצגה כאן עמדה שהוא יודע לא רע מה חסר לו כדי לצאת מן המצב הזה.

המאמר מציג דרך לשינוי המציאות (לטובה) על ידי טיפול בחוסר, באותן ארצות בהן העוני נרחב ועמוק. לא ממש התייחסת לכך אבל כתבת על מעין נס....
_new_ הוספת תגובה



לא אחיזת עניים
ע.צופיה (יום ראשון, 08/01/2006 שעה 7:05)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נכון,כתבתי על מעין נס.
לגבי מה חסר בכדי לצאת מהמצב... יש סיפור יפה.
אדם קיבל בדרך פלא כולות אלוהיים.החליט לעשות טוב לבני האדם.
מה שואף כל אדם ממוצע?זכיה בפיס!
גרם בכוחותיו האלוהיים שבהגרלה הבאה בפיס בארה''ב כולם יזכו.
מה קרה? כולם זכו,הפרס התחלק בין כולם,וכל אחד קיבל בעצם את מחיר כרטיסו.
הדבר גרם להתמרמרות רבתי,הפגנות וכו וכו.
חוששני כי אם כל תושב תת היבשת סהרה יקבל ישירות 70 $ יקרה אותו דבר.
אבל אני בהחלט בעד חיסול העוני,אך צריך להיות קשובים לתכונות האנושיות,למסורת ולמנטליות המקומית.
_new_ הוספת תגובה



צר לי כנראה שלא קראת
דוד סיון (יום ראשון, 08/01/2006 שעה 17:28)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

במאמר של ג'פרי סָקס וגם בשלי כתוב די ברור שלא מחלקים כסף אלא מיעדים משימות והשקעות בפיתוח כלכלי, חינוך ועוד. הנה מה שכתוב במאמר שלי:

''על פי פרופסור סָקְס טיפול יעיל בבעיות העוני הקיצוני הזה דורש גישה הוליסטית שכוללת התייחסות לגיאוגרפיה, לתשתיות, למבנה המשפחה ולשאר המאפיינים של הקהילה'' (סוף העוני?).
_new_ הוספת תגובה



צר לי כנראה שלא קראת
ע.צופיה (יום ראשון, 08/01/2006 שעה 18:03)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אז אנחנו מסכימים.
_new_ הוספת תגובה



יש קצת אחיזת עיניים
פרקש (יום שני, 09/01/2006 שעה 11:24)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אינני יודע מהיכן אתה לוקח את הקביעה שמצבם של תושבי אפריקה ואסיה משתפר כל הזמן. יש גם להפריד לדעתי בין אפריקה לבין אסיה, וגם לבָדֵל בינהן*. בכל מקרה, זו לא מכת טבע שהניגרי צריך לחיות באשפתות לעומת איש וירג'יניה, מה גם שבעולם גלובלי פתוח, הניגרי רואה הכל בטלויזיה הנמצאת בצל אוהלו או ב'מסעדת' הזקנים בקרן שביל. מה גם שבערים המרכזיות ישנה פעילות כלכלית ערה עם גורמי חו''ל ונציגי חו''ל.

גם אם נניח שכללה בנויה על: קרקע, הון וכח אדם, הרי הכל קיים באפריקה, בדרום אמריקה ובאסיה. לפחות במובן הראשוני של הביטויים האלה. אם כן, למה הכלכלה לא פורחת שם? למה החברות שם הן מפוצלות באופן שפוגע רק בעצמן? למה אין ממשלות שמצליחות לבנות אזרח אפריקאי חדש שמתכבד בעבודת ידיו?

כלכלה בנויה על הרבה מרכיבים נוספים, חלקם הכרחיים - תוכנית ומדיניות מתאימות, ניווט נכון של הנהגה כלכלית ומדינית, יציבות משטרים ושקט חברתי וכו'.

במדינות העולם השלישי קיים פוטנציאל כלכלי אדיר שנשען על אוצרות טבע, כוח אדם זמין ויחסית זול וכבר ניצנים של תשתיות תעשיתיות וטכנולוגיות בסיסיות. כדי לקדם אוכלוסיות גדולות כאלה, חובה להרחיב ולפזר את מקורות הייצור וההכנסה בצורה שתתאים לפיזור האוכלוסיה באזורי העוני ולא להניע עובדים ל''עולם הראשון''. כי בכך גורמים שתי עוולות, האחת: המשך הזנחת העולם השלישי ע''י ''גניבת'' כוח העבודה הטוב יותר ושנית: העלאת המתח הבין גיזעי-תרבותי. שני התהליכים הלה טומנים בתוכם פוטנציאל פיצוץ חברתי בעתיד, גם ב'עולם הראשון' וגם ב'עולם השלישי'.

בינתיים הפער בין העולם השלישי לעולם הראשון נשמר ואולי דווקא מתרחב. הפער נשמר או מתרחב גם בבדיכת גובה הכנסה חודשית/שנתית של הפרט, אבל בעיקר כשאנחנו מודדים 'רמת חיים', 'השכלה', 'בריאות ואריכות חיים', 'איכות חיים', שיעורי תמותה בלידה, מוות ממחלות, מוות מאלימות, הבדלים בין המינים, זכויות אדם ועוד - רק חישוב של כל הפרמטרים האלה נותנים לנו מושג על מצבן האמיתי של תרבויות, חברות, מדינות. ואפריקה נמצאת עמוק בתחתית.

------ * -------

* מדינות אפריקה - הכוונה למדינות שבין החגורה של מדינות צפון אפריקה (מצרים - מרוקו) לבין דרום אפריקה.
_new_ הוספת תגובה



יש קצת אחיזת עיניים
ע.צופיה (יום שני, 09/01/2006 שעה 17:41)
בתשובה לפרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני חושב שאין ויכוח שמצבם של תושבי אפריקה,מזרח אסיה ואמהל''ט משתפר(אבסולוטית)כל הזמן.
אםן משווים את מצבם הכלכלי לתושבי אזןרים אחרים,או מודדים פערים,יתכן שיש שינוי לרעה,אך לא בהכרח ב''אשמתם''.
כל פעילות כלכלית בסיסית בנויה על קרקע,עבודה והון. איני בטוח שיש בארצות אפריקה נשוא ענינינו את כל הפרמטרים.שלא לדבר על פרמטרטים משוכללים יותר כפי שמנית.
אני חושב שהפיגור שקיים באפריקה בעיקר הוא תוצאה מתמשכת של אי- התפתחות אנושית כללית ולמרות כל ההשקעות שבוצעו ביבשת היא עדיין אינה מסוגלת ל''השיג''יבשות אחרות.
אני,דוקא, חושב שבאורח אבסולוטי הפער בין אפריקה ליתר היבשות מצטמצם כל הזמן,אך עדיין הוא עצום.
ההיסטוריה מלמדת שנסיון ל''סגור'' פערים כאלה ''בכוח או ''בלחץ'' נגמרים לא-טוב.
אני בעד המשך הסיוע לארצות אלו,אני רק חושב שהסיוע נעשה לפי צרכי המסייעים ולא צרכי המסתייעים.
_new_ הוספת תגובה



לצערי הרב ההשקעות הכבדות: של מדינות וארגונים בינ''ל
פרקש (יום חמישי, 12/01/2006 שעה 0:08)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נעשים דרך ממשלות מקומיות. חלק גדול מהכסף מועבר לפרוייקטים שסוכמו בין המדינות/ארגונים לבין הממשלה המקומית וחלק זה כסף נטו והממשלה המקומית היא שמנווטות את הכסף ליעדו הסופי. בשני המקרים לממשלה המקומית כוח לקביעת הפעילות השוטפת של ה'פרוייקט' (שזה יכול להיות תמיכה במוסדות חינוך, הכשרת נשים לעבודה, הפעלת מרפאות וכו') ומכאן שהיא גם יכולה ל''שחק'' עם הכסף. וזה מה שבד''כ ממשלות עושות. בסופוו של דבר ה'פרוייקט' לא מתגשם אלא רק בחלקו, ואוכלוסיית היעד נפגעת.

לכן, כמו שאמרתי, צריך להיות מנגנון אחר שינהל ויפקח על הפרוייקטים כדי שהם יהיו תכליתיים ויעילים ויגיעו לקהל היעד הגדול ביותר האפשרי.
_new_ הוספת תגובה



לצערי הרב ההשקעות הכבדות: של מדינות וארגונים בינ''ל
ע.צופיה (יום שישי, 13/01/2006 שעה 17:20)
בתשובה לפרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אך זה כמובן לא מעשי.
_new_ הוספת תגובה



לכן יש מקום להתארגן אחרת
פרקש (שבת, 14/01/2006 שעה 11:20)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מחוץ למנגנון האו''ם. אולי דרך ה- G-8.
_new_ הוספת תגובה



הרשה לי לענות באנגלית
רום הראל (יום חמישי, 12/01/2006 שעה 9:50) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

Jeffrey S. Sachs solution really sucks....
ועכשיו [בעברית] אני אנמק.
1. כבר הגיבו לפני שההשוואה אינה נכונה. כיוון שההשוואה היא בערכים מוחלטים ולא בכוח קניה.
2. סוג ''העזרה'' שהכלכלן המכובד נמציע, לא יביאו להעשרה של אף אחד אלא בעיקר ל''פתיחת השוק'' לשחקנים גלובאליים, כלומר מה שיכניסו ''ככספי פיתוח'' מחד, יוציאו ''כרווח מפעולות יצוא'' מאידך. כלומר לא חורה לאף אחד שיש עוני בעולם, אלאמה שחורה לכלכלנים שיש ''שווקים סגורים'' עבורם. כלומר אין הם יכולם לעניין איש במוצריהם אם הם חיים בנידחות אוטוטארקית.
3. ''העזרה בפיתוח'' הינו טריק כדי ''לקדם צמיחה בכל מחיר'' [צמיחה של הכלכלה המערבית והאמריקאית בראשה]. הכלכלנים שכחו שכלכלה היא ''משחק עם סכום כללי אפס''. כלומר לא ניתן שכולם צומחים ללא סוף. ואם זה מה שהמדדים מראים סימן שהמדדים לא מודדים משהו שעל חשבונו הצמיחה מתרחשת.
4. כמו שכבר טענתי במקום אחר, הכלכלנים טועים ומטעים בכך שהם רואים בעיקרון הקפיטליסטי עיקרון פעולה ולא תיאוריה שצריך לראות כמה היא מותאמת למציאות [ולהחליפה באחרת אם היא מאיימת על הקיום החברתי.
5. כל הטענות נטענות במצטבר ולחליפין...
6. אני לא מקנא ב''אפריקאים שלאחר הפיתוח''.
_new_ הוספת תגובה



גם באנגלית אפשר לטעות
דוד סיון (יום חמישי, 12/01/2006 שעה 11:34)
בתשובה לרום הראל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. המספרים שמודגשים שם (1.08, 2.15 דולרים) הם במונחים מותאמים לכוח הקניה המקובל. אם תקרא שוב תראה שזה נכון. 70 דולר השקעה שנתית לנפש זה בהגדרה יותר. והפתרון של סָקְס מתמקד בהשקעות שהן מנוע לפיתוח וצמיחה של ''המטופלים'' שלו.
2. אתה פשוט לא קורא נכון את ''הכלכלנים'', כמו ג'פרי סָקְס מציעים. הוא במפורש מדגיש את האינטרס של העניים ואת הצורך למקד את הפתרונות באמצעים שיועילו לעניים.
3. אתה שוכח מה ששכחת בהודעה קודמת שלך (תגובה 72834) שאליה התייחסתי באופן מאד כללי (תגובה 72840). נכון שצמיחה כלכלית היא לא תהליך רציף בלי ירידות. אבל לאורך זמן הכיוון הוא חיובי. מספיק אם תנסה להשוות את המצב של היום בכל העולם, כולל מצבם של העניים, עם זה שהיה לפני,.....
4. כפי שכבר טענתי בהודעה הקודמת אתה טועה גם כאן. לטעון ש''הכלכלנים טועים ומטעים בכך שהם רואים בעיקרון הקפיטליסטי עיקרון פעולה ולא תיאוריה שצריך לראות כמה היא מותאמת למציאות'' זו הכללה מופרכת. בין היתר בגלל שכלכלנים כמו סָקְס הם דוגמה לאלו שמנסים לשנות את המציאות. אתה גם טועה במה שרואים הכלכלנים בעיקרון הקפיטליסטי. בשביל הכלכלנים זהו קודם כל עיקרון של ניתוח המציאות והבנתה וכתיבת מסקנות. זה הפוליטיקאים (מנהיגים, שליטים) שקובעים את העקרונות לפעולה. כך שבמקרה הכי גרוע, שטענתך נכונה, עליך להפנותה לפוליטיקאים.
5. אני לא מקנא באף אחד עני אבל העיקרון שהציע סָקְס מטפל בשיפור מצבם של העניים ביותר בעולם. לכן לפני שאתה זורק אותו לפח בתוספת קללות כדאי לך לבחון אותו ברצינות ולפרטי פרטים. אני גם לא מקנא במשימת הבדיקה האמיתית שלך.
_new_ הוספת תגובה



גם באנגלית אפשר לטעות
רום הראל (יום חמישי, 12/01/2006 שעה 12:58)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בוא נעשה הסכם אתה תתייחס לכל מה שאני מעלה בפרטים ואני אענה על שלך באותה צורה.

מה שאינו שנוי במחלוקת הוא שלאנשים נהייה יותר רע כל הזמן ואילו ''המדדים הכלכליים משתפרים והולכים''. כדי לפתור את הסתירה הזאת נחוץ דיאלוג מקיף וישר מהרבה נקודות מבט. אני מוכן להרים את הכפפה מהזוית שלי.
_new_ הוספת תגובה



הסכם?
דוד סיון (יום חמישי, 12/01/2006 שעה 16:36)
בתשובה לרום הראל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מתייחס למה שאני מתייחס בכנות כמיטב יכולתי
אם, לפי הבנתי, גם אתה תנהג כך. אבל אני לא יכול
להתחייב על מסגרת נוקשה (על רמת פירוט וכאלה...).
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי