פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
קמפ דייויד 2005
ישראל בר-ניר (יום חמישי, 28/07/2005 שעה 8:00)


קמפ דייויד 2005

ד''ר ישראל בר-ניר



לא נביא אני ולא בן נביא, ולכן אינני רוצה ליצור את הרושם שאני מנבא קיומה של וועידת קמפ דייויד חדשה. אמנם, מזכירת המדינה של ארה''ב דברה על כך שבעקבות ''ההתנתקות'' יהיה צורך לכנס ועידת פיסגה שבה ''ייושרו כל ההדורים'' בין ישראל לשכנותיה, אבל לא נראה לי שקמפ דייויד חדש זה מה שהיא התכוונה אליו.

מאמרי זה הוא נסיון לעשות השוואה בין ''היום שאחרי''. השוואה בין מה שבא בעיקבות הפיאסקו של קמפ דייויד 2000, לבין מה שצפוי לקרות כשבלון ההתנתקות יתפוצץ בעוד מספר שבועות. מכאן הכותרת.

אף אחד לא יכול לנבא מה באמת יקרה, ותמיד תתכנה הפתעות – גם לטובה וגם לרעה (למרבה הצער במרבית המקרים זה לרעה). דברי להלן יתבססו על מה שאני מגדיר כ''ההכנות בשטח''.

אפשר להתווכח מכאן ועד להודעה חדשה אם הצעותיו של ברק בקמפ דייויד היו ''טובות'', או ''מספקות'', או ''נדיבות'' או ''בלתי קבילות'' (מנקודת מבטם של הפלשתינאים). על דבר אחד אין מחלוקת. מה שברק הציע לערבים בקמפ דייויד 2000 היה מעל ומעבר לכל מה שאיזו ממשלה ישראלית קודמת היתה מוכנה להעלות על שולחן הדיונים. יוזמת ברק הפתיעה לחלוטין את הערבים. היא גם חרגה בהרבה מעבר לכל מה שהשמאל הישראלי היה מוכן להציע בפומבי (מסיבות מובנות אינני יכול להתייחס למה שאנשים כמו ביילין חשבו בליבם). אני מתייחס כאן למה שהיה פחות או יותר הקו הרשמי (party line) באגף השמאלי של מפלגת העבודה וב''מרצ''. יוזמת ברק כללה, בין השאר, רעיונות כמו הריבונות על הר הבית וירושלים ומסירת כתשעים וחמישה אחוזים משטחי יהודה, שומרון ועזה לריבונות ערבית, רעיונות אודותם אנשי השמאל באותם ימים לא העזו לחשוב אפילו בחלומות הרטובים ביותר שלהם.

יוזמת ברק תפסה את השמאל כשהוא בלתי מוכן לה לחלוטין. מה שיותר חמור, עד כמה שהשמאל לא היה מוכן ליוזמת ברק, הוא היה עוד פחות מוכן לתגובתם של הערבים. וכך, כשפרצה מלחמת אוסלו, אשפת התגובות של השמאל היתה ריקה מתחמושת. במלים פשוטות, השמאל ''נתפס בלי מכנסיים''. לקח לשמאל יותר משנה להתאושש מההלם, וגם אז זה התפתח בהדרגה, בהתחלה קול ענות חלושה, ולאט לאט, בתהליך מתמשך של שטיפת מוח עצמית, הם התחילו לתפוס ביטחון.

וכך, מי שקורא היום על אותה תקופה, לומד שביולי 2000, בקמפ דייויד, ברק בעצם לא הציע כלום, ואם הוא בכל זאת הציע משהו, הצעותיו לא היו כל כך ''נדיבות'', ואם מה שברק הציע נשמע נדיב הרי לא היתה לו כל כוונה לממש את מה שהציע וכו' וכו'. בקיצור, לערבים היו כל הסיבות שבעולם לדחות את יוזמת ברק, לנטוש את שולחן המו''מ ולחדש את המלחמה. הדברים נשמעו קצת אחרת בחודשי הסתיו של שנת 2000 ובחודשי החורף והאביב של שנת 2001. אבל הזמן עושה את שלו, והיום – קמפ דייויד 2000 כאילו לא היה. אגדות קמפ דייויד.
במאמר מוסגר, כששרון נבחר לראשות הממשלה בפברואר 2001, הוא הצהיר ש''את מה שברק הציע לערבים, לא הציעה להם אף ממשלה ישראלית בעבר, וזה גם לא יוצע להם ע''י אף ממשלה ישראלית בעתיד''. מי העלה בדעתו שההתבטאות האומללה הזאת תתממש ביוזמה הרבה יותר גרועה? ברק לפחות ניסה לקבל תמורה כל שהיא ליוזמתו. שרון גם על זה ויתר.
למודי ניסיון העבר, הפעם אנשי השמאל מכינים את עצמם לבאות. הפעם הם לא ייתפסו ללא מכנסיים. למותר לציין, שכמו יוזמת ברק בזמנו, גם יוזמתו הנוכחית של שרון תפסה את השמאל כשהוא בלתי מוכן, אבל לשמאל נדרש זמן קצר בלבד לעשות ''היערכות מחדש''. ללא כל היסוסים הוא קפץ על העגלה ו''תפס טרמפ'' על יוזמת שרון. עכשיו הם עוסקים בהכנת הקרקע למה שיבוא אחר כך. מצד אחד הם ''מרגיעים'' את הציבור לבל תהיינה לו צפיות יותר מדי גדולות מיוזמת שרון, ובמקביל הם ''מכינים'' אותו למה שעומד לקרות באמת. וכך, התחזיות השחורות ביותר לגבי מה שעומד לקרות ''ביום שאחרי'', יוצאות דווקא מפיותיהם של דוברי השמאל. ''הטרור לא ייפסק'', ''הטרור אפילו יחמיר'', ''יישובי הדרום והמרכז יופגזו'', כל אלה הם רק מקצת ממה שדוברי השמאל ''מאחלים'' לעם ישראל. אם זה באמת יתרחש (מה שקרוב לוודאי יקרה), הם תמיד יוכלו לטעון ש''זה היה צפוי'' וש''לקחנו סיכון מחושב''. את הציבור ילעיטו בהסברים מהסוג של ''אומנם ההתנתקות בוצעה, אבל מאחר וזו היתה התנתקות חד צדדית, אין היא מחייבת את הערבים'', וכן ש''האבו (לא ברור איזה) רוצה להפסיק – רוצה? מה זה רוצה, הוא פשוט 'מת' להפסיק, אבל 'לא נותנים לו' (מי?)''. ואם עוד יהיו כאלה שעליהם זה לא יעבוד, תמיד אפשר יהיה לסגת (fall back) לעמדה הישנה של פרס שבעצם זבש''ם, הפסקת הטרור זאת בעיה שלהם כי הם אלה שהבטיחו לעשות זאת*. אין לי דימיון מספיק עשיר כדי לבנות את כל הטיעונים והארגומנטים שיבואו מבית היוצר של תעשיית הספינים של חוגי השמאל, תעשייה שכבר היום עובדת במלוא הקיטור. חזקה עליהם שהם יעמדו בכבוד במשימה. לא חסרים שם קולמוסאים ופולמוסאים מוכשרים, שהפגינו לא פעם בעבר יצירתיות מקורית מהמדרגה הראשונה. בהתחשב עם כך שהפעם עמד לרשותם זמן רב להכנת החומר, סביר להניח שמהדורת 2005 של אגדות קמפ דייויד תאפיל על כל מה ש''זכינו'' לו עד היום.

נכון לעכשיו, הייתי מציע להעניק את הפרס הראשון על יצירתיות ומקוריות לדובי ווייסגלס עבור תחזיתו לגבי מה שצפוי לשדרות וקביעתו ש''לא צריך להתרגש מכמה חפצים מעופפים''. דובי ווייסגלס איננו בדיוק ''שמאל'', אבל למיטב ידיעתי הוא מהנושאים באחריות המרכזית ליוזמת שרון.

יוזמת שרון עברה מיספר גלגולים מהיום בו ראתה את אוויר העולם. בגירסתה הנוכחית כפי שאושרה ע''י הכנסת, היא אמורה להתבצע במספר שלבים לאורך כמה שבועות, כשבסיומו של כל שלב מביאים לאישור הכנסת את השלב הבא. משהו בנוסח של ''להרוג טורקי ולנוח''. קראתי ב''מעריב'' ששרון שוקל לשנות את זה ולעבור כתחליף לשיטת ''זבנג וגמרנו'' – לבצע את כל הפינוי ב''מכה אחת'', בלי לעשות הפסקת ''חושבים'' אחרי כל שלב, למרות חוות דעת של מזוז ששינוי כזה הוא בלתי חוקי ללא אישורה של הכנסת. להזכירכם, אחד התורמים המכריעים לכשלון אוסלו היתה העובדה שבשום נקודת זמן אף אחד לא ראה לנחוץ לעשות הפסקת ''חושבים''. היו כמה הערות בכיוון הזה של עזר ווייצמן המנוח, אבל כנשיא המדינה לא היתה לא כל השפעה מעשית על המתרחש.

ניתן לאמר כבר היום ששרון מתכוון ליישם במסגרת היוזמה שלו את מדיניות אוסלו של רבין המנוח לפיה ''ממשיכים בתהליך ('שלום', 'התנתקות', תחליטו לבד) כאילו לא היה טרור, ומתעלמים מהטרור כאילו לא היה תהליך ('שלום', 'התנתקות', תחליטו לבד)''.
*
ישנה מחלוקת בשאלה האם ומתי הערבים הבטיחו להפסיק את הטרור. ערפאת, לפני שנקרא לישיבה של מעלה, פירסם (באנגלית) הרבה גינויים, אבל הוא אף פעם לא התייחס לטרור. הוא תמיד דבר על ''אלימות'', ומי שטרח לקרוא את הטקסט של הגינויים האלה ראה שה''אלימות'' עליה הוא דבר התייחסה תמיד לפעולות התגובה של צה''ל בלבד. האבו הנוכחי, יורשו על כס הנשיאות של הרשות הפלשתינאית, ממשיך את המסורת. למעשה, למעט כמה נאומים של הנשיא בוש, המקום היחיד בו ישנה דרישה מפורשת מהערבים להתחייב להפסיק את הטרור נגד ישראל היא תוכנית מפת הדרכים המפורסמת בגירסתה המקורית, כפי שהוצגה ע''י הנשיא בוש ביוני 2002. בגירסה הסופית של התוכנית שהוצגה באפריל 2003, הדרישה הזאת עברה דילול משמעותי בידי מחלקת המדינה של ארה''ב והקווארטט. הערבים מעולם לא קיבלו את הדרישה הזאת ואף פעם לא התחייבו במפורש להפסיק את הטרור. מנקודת מבטם, אי הפסקת הטרור איננה מהווה הפרה של התחייבות כלשהי.



חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


מה זה? בדיחת השבוע
דוד סיון (יום חמישי, 28/07/2005 שעה 9:28) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. מדוע שוב הכל נופל על ''שמאל'', אפילו שויסגלס לא בדיוק שמאל, כאשר את שרון, נתניהו, הנגבי, לבנת, עזרא, לנדאו ואחרים בחרו הימניים שבתוכנו....?
מדוע אינך בא חשבון עם ''האשם'' האמיתי?
האם לא הגיע זמן להחליף דיסקט?

2. כתבת: ''ברק בעצם לא הציע כלום, ואם הוא בכל זאת הציע מה שהוא, הצעותיו לא היו כל כך ''נדיבות'', ואם מה שברק הציע נשמע נדיב הרי לא היתה לו כל כוונה לממש את מה שהציע, וכו' וכו' וכו'''.

מה הכוונה שלך בקטע?
_new_ הוספת תגובה



דויד, אני חוזר על שאלה ששאלתי אותך בהודעה קודמת
ישראל בר-ניר (יום חמישי, 28/07/2005 שעה 17:00)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האם אתה טורח לקרוא את מה שאני כותב לפני שאתה מתקתק על המחשב את הקשה'ס (שאלות באידיש) שלך?
כבר יאיר ש. העיר לך על כך במיקרה הקודם (הוא התבטא קצת יותר עדין ממני והציע לך ''קרא שנית'').
המישפט אותו אתה מצטט ''ברק בעצם לא הציע כלום, ואם הוא בכל זאת הציע מה שהוא, הצעותיו לא היו כל כך ''נדיבות'', ואם מה שברק הציע נשמע נדיב הרי לא היתה לו כל כוונה לממש את מה שהציע, וכו' וכו' וכו'' ' בא לתאר את מה שאני מכנה ''הקו הרשמי'' (Party line) של השמאל היום ולא את מה שאני חושב. יש אולי מידה מסויימת של ציניות בצורה שבה ניסחתי את הדברים, אבל קשה לי להאמין שאתה באמת לא הבנת את דברי . . .
בזמנו היו אומרים על הייקים שצריך להסביר להם כל דבר שלוש פעמים וזו לא היתה מחמאה.
_new_ הוספת תגובה



הערת ביניים
אלכסנדר מאן (יום חמישי, 28/07/2005 שעה 17:44)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אינני יודע מה אתה רוצה מהייקים, אבל הבעייה היא באמת במה שנראה כנכונות הכללית בחוגי השמאל לאמץ נראטיב מסויים לפיו 'ברק לא הציע כלום' – שאם אינני טועה אפילו קלינטון הפריך קביעה זו.

מה שבעיניי נחשב מוזר היא אולי ההרגשה שלא ממש נמתחה ביקורת על התנהלותו ערפאת בהקשר זה, אשר מן הסתם אוחז בחלק ניכר בכשלון השיחות דאז.
_new_ הוספת תגובה



הערת ביניים - 2
פרקש (יום שישי, 29/07/2005 שעה 22:29)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חבל שאף חוקר לא בדק עד כה את התנהלותו של ערפאת ואת עמדות הרוה''מים וממשלות ישראל מול ערפאת, התנהגותו ודרכו. אני מאמין שהיינו מוצאים הרבה מקרים של ''אי סבירות'' בקלות הדעת שבה נפלנו קורבן מרצון שוב ושוב לתמרונים ולסלאנג הערפאתי.
_new_ הוספת תגובה



פרקש ידידי, ''את עמדות הרוה''מים וממשלות ישראל מול ערפאת''
ישראל בר-ניר (שבת, 30/07/2005 שעה 0:10)
בתשובה לפרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אפשר לתאר באמצעות הסיפור הבא. היה מחזה מוסיקלי מוצלח בשנות הארבעים של המאה הקודמת, שבעברית קראו לו ''אני אוקלי אשת לפידות'' (עשו ממנו גם סרט).
יש בו שיר דיאלוג בין שני הגיבורי בו חוזר המישפט ''כל מה שאתה יכול לעשות, אני יכול לעשות יותר טוב'' Anything you can do, I can do Better.
על אותו מישקל התנהגותם של כל ראשי ממשלות ישראל החל מבגין וכלה בשרון, נראית כאילו כ''א מהם מבטיח לקודמו ש Anything you can do, I can do Worse.
_new_ הוספת תגובה



צר לי מאד
דוד סיון (יום חמישי, 28/07/2005 שעה 18:19)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה כרגיל עושה חצי עבודה ועונה רק על חלק מהשאלות. מצד אחד אתה כותב מאמר שלם על מה צפוי לנו שממשלת שרון תעשה אבל ''מאשים'' בכך את השמאל. אבל אינך מגדיר מי זה השמאל הזה.

אני אולי חלק מאיזה שמאל אבל בהחלט לא ממה שאתה כנראה חושב. אני לא מכיר בשיטת ההכללות שלך ולא מכיר את המושג ''''הקו הרשמי''.... של השמאל''. לכן לא תמיד קורא את כוונותיך. אני לפחות הגון ושואל.

אתה יודע טוב מאד שאני לא מעיז לשאול אותך דבר בלי לקרוא ולכן הרמזים שלך הם חצופים. יתכן שאני צריך להפסיק לקרוא את דבריך כמו שאני עושה עם שחצנים אחרים.

אולי בכל זאת תענה על השאלות שלי:
מדוע אינך מחליף דיסקט?
מדוע אתה מתלונן על ''השמאל'' בלי להגדיר מהו?
אלו הרי השאלות היותר חשובות ששאלתי.
_new_ הוספת תגובה



האמת והעובדות
ע.צופיה (יום חמישי, 28/07/2005 שעה 20:34)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אף פעם לא היו נר לרגליו אלא פנס מהבהב מעל ראשו.
ניבול הפה מעיד יותר מכל על דלות מחשבותיו.
_new_ הוספת תגובה



ראשית, תיקון טעות
ישראל בר-ניר (יום שישי, 29/07/2005 שעה 2:53)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המישפט ''אתה כותב מאמר שלם על מה צפוי לנו שממשלת שרון תעשה'' צריך להיות ''אתה כותב מאמר שלם על מה צפוי לנו שממשלת שרון לא תעשה''. זה ישקף הרבה יותר טוב את רוח דברי.

לגבי ההגדרה מה הוא (או מי הוא) השמאל, כאחד שגדל והתחנך בשמאל ובניגוד לי, לא נגמל מזה, אני מבין שקשה לך לעכל את המטאמורפוזה שהשמאל עבר בעולם בכלל ובישראל בפרט. קשה לי להאמין שאחדש לך הרבה כי אתה יודע את העובדות לא פחות ממני, אבל בכל זאת, ביקשת תשובה --- הנה היא:

לגבי ישראל ההגדרה היא פשוטה וקלה: שמאל הוא כל מי שמאמץ ותומך בנראטיב הפלשתינאי בסיכסוך הישראלי ערבי. במיגזר הזה ניתן למצוא קשת רחבה של דעות. יש קיצוניים שבפרוש קוראים ליזום את חיסולה של מדינת ישראל (אילן פפה הוא דמות מייצגת), יש פחות קיצוניים, שאולי אינם נוקטים יוזמה כזאת, אבל גם להם חיסולה של מדינת ישראל לא יפריע במיוחד (על אלה נמנים גופים כמו ''גוש שלום'' ו''בצלם''), יש מתונים שבהחלט תומכים בהמשך קיומה של ישראל אבל רק אם היא תהיה ''מדינה של כל אזרחיה'', ללא ציביון יהודי מיוחד (על אלה נמנים גופים כמו ''מרץ'', ''שלום עכשיו'', ביילין וחסידיו והאגף השמאלי של מיפלגת העבודה. תמיכתם ביוזמת שרון נובעת מזה שהם רואים בה יוזמה ''ברוכה'', כי הם רואים בה התנתקות מערכי היסוד של הציונות ומהקשר ההיסטורי שבין עם ישראל לארץ ישראל), כמו כן ישנם אלה אותם אני מכנה ''השמאל השפוי'' (לצערי אני חושב שהם מהווים מיעוט קטן בציבור השמאל), שעבורם אם הברירה זה ''אנחנו או הם'', אז זה יהיה ''אנחנו'' (עמוס עוז התבטא בצורה כזאת בשבועות הראשונים אחרי הפיאסקו של קמפ דייויד 2000, אבל הוא לא חזר על זה מאז). רבים מקרב ה main stream של השמאל אינם מכירים בקבוצה האחרונה כחלק מהשמאל. שמאל במובן הקלאסי, שמאל שהאג'נדה שלו מתרכזת בנושאי כלכלה וחברה, פשוט לא קיים בישראל. תהליך הימחקותו מהמפה היה הדרגתי, במקביל להחרפת הסיכסוך הישראלי ערבי, וניתן לאמר שהוא שבק חיים סופית עם התפרצות גל הטרור בעיקבות הסכמי אוסלו.
בעולם הרחב, החוגים המכונים שמאל כרתו ברית עם הפאשיזם האיסלאמי ותנועות אחרות הנילחמות בתרבות המערב (ישראל הניתפסת כשלוחה אימפריאליסטית של תרבות המערב, נמצאת על הכוונת כברירת מחדל). גם כאן, כל קשר עם נושאי כלכלה וחברה הוא מקרי לחלוטין.
זה יצא לי קצת ארוך, אבל אני מקווה שזה מספק אותך. עכשיו תדע סוף סוף מה (או מי) זה שמאל (להביט בראי היה לוקח לך פחות זמן, ושם היית מקבל את אותן התשובות . . .).
לסיום, אם נעלבת, אני מתנצל, אבל יותר מפעם השאלות שלך יוצרות רושם שלא קראת את מה שכתבתי, בייחוד כשאתה מייחס לדברי משמעויות וכוונות שהן ההיפך ממה שכתבתי.
_new_ הוספת תגובה



עכשיו שטרחת להגדיר סוף סוף ברור שהטעות שלך היא גדולה
דוד סיון (יום שישי, 29/07/2005 שעה 7:02)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מרץ בטוח וגם שלום עכשיו הן תנועות ציוניות אמיתיות. תרומתן לציונות ולמדינת ישראל לא פחותה מאף תנועה ציונית אחרת ואולי יותר. זה שאנשים חושבים כמוך זה אולי עצוב, חבל, אבל לא ישנה את האמת.

הנוער, חברי הקבוצות האלו ומצביעיהן משרתים בצה''ל, וחיים בארץ ומגשימים את הציונות בחיי היום יום - הם גם בעד מדינה יהודית. אם אינך יודע זאת כדאי שתגמל מהראיה השגויה של המציאות בארץ.

לעניין העלבון: הגיע הזמן שתבין שלא כל אחד מקבל כמובן מאליו את כל הנחות הבסיס המובלעות במאמריך (מה שכאן קראת ''הקו הרשמי'' היא הנחה כזאת). אני למשל חושב שהיא הנחה מופרכת. הנחות לא מוסכמות כדאי בדרך כלל להציג בתחילת המאמר. רק אחרי שעושים כך אפשר לטעון בציניות משהו כמו: האם בכלל קראת את הדברים.....?
_new_ הוספת תגובה



זו פשוט לא אמת
ישראל בר-ניר (יום שישי, 29/07/2005 שעה 19:37)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''מרץ בטוח וגם שלום עכשיו הן תנועות ציוניות אמיתיות. תרומתן לציונות ולמדינת ישראל לא פחותה מאף תנועה ציונית אחרת ואולי יותר''

לגבי ''מרץ'' (או לפחות מפ''ם --- ה'מ' של ''מרץ'') זה היה נכון מאוד בעבר. כשאני הייתי ב''שומר הצעיר'' זו היתה תנועה ציונית (למרות שתקופה מסויימת הם דגלו במדינה דו לאומית). היום הדברים השתנו. לגבי ''שלום עכשיו'' זה אף פעם לא היה נכון.

גוף שחולק על זכותו של העם היהודי להתיישב באיזה שהוא חלק של ארץ ישראל, גוף שמגדיר התיישבות כזאת כ''בלתי חוקית'', איננו יכול להיות ציוני מעצם ההגדרה.

ושלא תבין אותי לא נכון. אינני מתנגד להימנעות מיישוב אזורים כאלה או אחרים מסיבות פרקטיות (צפיפות אוכלוסיה זרה, קשיים בטחוניים אמיתיים וכו'), או פינוי יישובים מאותן סיבות. בן גוריון עשה את זה ב 1949 וזו היתה גדולתו. אבל הוא לא הפך את זה לאידיאולוגיה. הוא בפרוש נמנע מלהגדיר את הגבולות הסופיים של מדינת ישראל, והדבר האחרון שהיה עולה על דעתו זה שהתיישבות יהודית יכולה להיות ''בלתי חוקית''.

אצל ''מרץ, ויותר מזה אצל ''שלום עכשיו'', זו אידיאולוגיה, זה עיניין עקרוני. כשהם מדברים על ''אי חוקיות'' היישובים הם לא מתכוונים לאישורי בניה או לרשות מהממשלה. הם שוללים את עצם הזכות. זו התנתקות מהציונות. זו לא ה''התנתקות'' שמנסים למכור לנו בתיקשורת.

אחד הזכרונות המרשימים ביותר שיש לי זו הופעתו של יעקוב חזן (אני מקווה שאתה יודע על מי אני מדבר) בטלוויזיה בעיקבות ההחלטה לפנות את היישובים בסיני אחרי הסכמי קמפ דייויד 1978. הוא לא חלק על ההחלטה הזאת, הוא אפילו הצדיק אותה. אבל ראית כמה שזה כאב לו. הוא היתייחס לזה כחתך בבשר החי. אני לא זוכר את המלים המדוייקות שלו, אבל הוא התבטא על בגין בנוסח של ''איך אדם, מנהיג של תנועה שלא הקימה יישוב אחד, מרשה לעצמו ליטול יוזמה כזאת ולפנות יישובים''. הוא אפילו לא השתמש במילה ''התנחלויות''. הוא דבר על ''יישובים'', למרות שמדובר היה על סיני שאף פעם לא היה חלק מארץ ישראל. תשווה את זה למיצהלות השימחה שאתה שומע היום מ''מרץ'' או מחוגי ''שלום עכשיו''.

אנשים כמו יעקוב חזן ייצגו את השמאל הציוני, השמאל שאתה חולם עליו, השמאל שאיננו עוד.

לא אני הוא זה שטועה, דויד. מחסן הלוקשים מצוי כל כולו במיגרש שלך.
_new_ הוספת תגובה



הלוקש שלך בולט לעין
דוד סיון (יום שישי, 29/07/2005 שעה 21:54)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה כרגיל מניח הנחות מהי עמדה יהודית נכונה, מצרף לה הנחות מה אנשים חושבים וממציא תאוריה על אנטי יהודיות. אחר כך עם הסילוף הזה אתה ממשיך הלאה להאשים את האנשים האלו במה שלא מוצא חן בעיניך במעשי אנשים אחרים בממשלת הימין של שרון. זה האבסורד הכי גדול:
א. כי זאת עלילה,
ב. האנשים הללו לא קובעים את המדיניות.

על הרמה הקונקרטית, ישראל, הימין אחראי למדיניות הננקטת בישראל מאז ששרון הוא ראש ממשלה.

הציונות שאני מדבר עליה (של מרץ ואולי גם אנשי שלום עכשיו) קשורה ביהדות, ובארץ ישראל בדיוק כמו הציונות שאתה מדבר עליה ואולי יותר. אבל בזה נגמר הדמיון. אתה מחפש לעשות דה-לגיטימציה של יריבי עמדתך הפוליטית, וזה יותר חשוב לך מאשר להציג מהי באמת העמדה שלך. אני לא. אני, אנחנו, מחפשים את המשותף.

להתעקש, כפי שאתה עושה, על הגדרת ציונים אמיתיים כאנטי ציונים משום שהם לא תומכים בעמדתך שהיא ''כולה שלי'' היא עזות מצח וחוצפה.

הציונות זו תנועה ששואפת, וצריכה לשאוף, לקרב ולא לכפות חד ערכיות. מי שכמוך מנסה לעשות זאת מציג גישה שרחוקה מהציונות כמזרח ממערב, לא מתאימה לציונות ומזיקה לציונות.

זכותך לייצר לוקשים. זכותך להאמין בלוקשים. זכותך להאשים את הלוקשים שהמצאת בכל מיני דברים הזויים. זאת לא המציאות.
_new_ הוספת תגובה



שמתי לב שאתה נמנע באופן עקבי מלהיתייחס
ישראל בר-ניר (יום שישי, 29/07/2005 שעה 22:57)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

להגדרה המרכזית אותה כתבתי, גם בתגובתך הנוכחית וגם בתגובתך הקודמת. אתה חוזר ומעלה את זכויות העבר שלא רק שאינני חולק עליהן, אני מכבד אותן ואף הייתי חלק מהן. אבל זה היה בשנות השלושים, הארבעים והחמישים של המאה שעברה (לכן זה לא חל על ''שלום עכשיו'' שהוא, אני מרשה לעצמי להשתמש בהשאלה מהגששים, ''יציר פוליטי וולגארי'', ללא כל עבר ציוני).
ההגדרה שלי של ''שמאל'' התייחסה להווה ולעבר הקרוב ---- המאה ה 21 ושני העשורים האחרונים של המאה הקודמת. ההגדרה שלי, ממנה אתה מנסה להתעלם באופן אלגנטי, היתה שהם אימצו את הנראטיב הפלשתינאי ותומכים בו לארוך כל הדרך. זאת המציאות לגבי כל הקשת של מי שמכונה ''שמאל'' בימינו, כשיש שם מיגוון של דעות כפי שפרטתי. זכויות עבר, ככל שתהיינה, אינן מצדיקות את חטאי ההווה.
מה הופך אנשים כמו ארי שביט מ''הארץ'' או אמנון לורד מ''מקור ראשון'' ל''ימין'' חוץ מעמדותיהם נגד הנראטיב הפלשתינאי? מה הופך את עיתון ''הארץ'', עיתון בורגני ימני המזכיר מאוד את הוול סטריט ג'ורנאל, ל''שמאל'' חוץ מעמדותיו הפרו פלשתינאיות?

''ציוני'' הוא לא מי שתומך ב''עמדה שלי''. ציוני הוא מי שמאמין שלעם ישראל ישנה זכות מלאה להתיישב בכל מקום בארץ ישראל. זו זכות שאולי לא ניתנת למימוש בכורח הנסיבות, זו זכות שאולי יש מקום להתפשר עליה משיקולים פרקטיים. מי שמוותר עליה איננו יכול להיות ציוני. מי שהוויתור הזה הפך להיות אצלו אידיאולוגיה, על אחת כמה וכמה. לא ניתן לעקוף את העובדה שוויתור על ה''זכות'' להתיישב בארץ ישראל משמעותו התנתקות מהציונות. לא יעזור כאן שום ניסוח מצטעצע. אתה רוצה להגדיר את הציונות מחדש --- זאת זכותך, אבל קרא לה בבקשה בשם אחר. לא לחינם אתה שומע לעתים קרובות את המונח ''פוסט ציונות''. הם יודעים שזה לא אותו הדבר.
אם ליהודים אין ''זכות'' להתיישב בכל ארץ ישראל, אז אין להם גם ''זכות'' להתיישב בחלק ממנה. הצהרתו של שרון ש''דין נצרים כדין תל אביב'' עובדת בשני הכיוונים.
במצב כזה נוכחותם או אי נוכחותם של יהודים על אדמת ארץ ישראל תלויה בהסכמתו של ''בעל הבית''. רכישת קרקעות מאפנדים ערביים במאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים איננה יכולה להיות תחליף לזכויות לאומיות.

אתה גם מתעלם משאר הנקודות שהעליתי. אתה מסתפק בקביעה הכוללנית שדברי הם ''לוקשים'', במקום לתת תשובה לעיניין. יעקוב חזן זה לוקש? האופוריה של חברי ''מרץ'' ו''שלום עכשיו'' לרגל פינוי היישובים מגוש קטיף זו המצאה שלי?
_new_ הוספת תגובה



היתה לכך סיבה טובה - היא כבר לא קיימת
דוד סיון (שבת, 30/07/2005 שעה 8:11)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ראשית עניתי לך בדרכי כי העדפתי להציג את עמדתי לפי הנארטיב שלי ולא הנארטיב ההזוי שלך. שנית, בכוונה נמנעתי מהחלקים היותר בעייתים של הנארטיב שהצגת. שלישית, התייחסותי היתה בעיקר למציאות של עכשיו. לא אני הזכרתי שמות מהעבר הרחוק עם רמזים נבזיים, אלא אתה.

הנה הציטוטים שיזכירו לך שאני מתייחס למציאות של היום-ההווה:

דוד: מרץ בטוח וגם שלום עכשיו הן תנועות ציוניות אמיתיות. תרומתן לציונות ולמדינת ישראל לא פחותה מאף תנועה ציונית אחרת ואולי יותר. זה שאנשים חושבים כמוך זה אולי עצוב, חבל, אבל לא ישנה את האמת.

הנוער, חברי הקבוצות האלו ומצביעיהן משרתים בצה''ל, וחיים בארץ ומגשימים את הציונות בחיי היום יום - הם גם בעד מדינה יהודית. אם אינך יודע זאת כדאי שתגמל מהראיה השגויה של המציאות בארץ. (תגובה 62421).

ישראל: גוף שחולק על זכותו של העם היהודי להתיישב באיזה שהוא חלק של ארץ ישראל, גוף שמגדיר התיישבות כזאת כ''בלתי חוקית'', איננו יכול להיות ציוני מעצם ההגדרה (תגובה 62445).

דוד: להתעקש, כפי שאתה עושה, על הגדרת ציונים אמיתיים כאנטי ציונים משום שהם לא תומכים בעמדתך שהיא ''כולה שלי'' היא עזות מצח וחוצפה.

הציונות זו תנועה ששואפת, וצריכה לשאוף, לקרב ולא לכפות חד ערכיות. מי שכמוך מנסה לעשות זאת מציג גישה שרחוקה מהציונות כמזרח ממערב, לא מתאימה לציונות ומזיקה לציונות (תגובה 62452.

-------
-------

עכשיו לחלק הבעיתי יותר של ההגדרה שהצגת.

ישראל: ''שמאל הוא כל מי שמאמץ ותומך בנראטיב הפלשתינאי בסיכסוך הישראלי ערבי..... יש מתונים שבהחלט תומכים בהמשך קיומה של ישראל אבל רק אם היא תהיה ''מדינה של כל אזרחיה'', ללא ציביון יהודי מיוחד (על אלה נמנים גופים כמו ''מרץ'', ''שלום עכשיו'', ביילין וחסידיו והאגף השמאלי של מיפלגת העבודה. תמיכתם ביוזמת שרון נובעת מזה שהם רואים בה יוזמה ''ברוכה'', כי הם רואים בה התנתקות מערכי היסוד של הציונות ומהקשר ההיסטורי שבין עם ישראל לארץ ישראל),...'' (תגובה 62416).

דוד:
קודם כל יש בדברי הקודמים התייחסות לדברים הללו לפי דרכי. שנית לדרישתך הנה תגובה כפי שאתה מבקש - לפי הנארטיב שלך:

1. הנארטיב שלך הוא רע לעם ישראל כי הוא מבקש להפנות את המלחמה, לא את הויכוח, לכיוון לא נכון - פנימה.

2. מי שכמוך כותב הגדרה כזאת וכורך בה אנשים ממפלגת העבודה, את מרץ ואת שלום עכשיו מבקש להפיץ דברי שקר. מי שכמוך עושה זאת, בעצם, הוא הוא התומך בנארטיב הפלשתינאי כי הוא שואף לפלג את התנועה הציונית ואת תומכי המדינה היהודית.
_new_ הוספת תגובה



עכשיו שטרחת להגדיר סוף סוף ברור שהטעות שלך היא גדולה
אריה פרלמן (יום ראשון, 31/07/2005 שעה 0:26)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דָּוִד,

כַּאֲשֶׁר אַתָּה מְצַיֵּן שֶׁחַבְרֵי מֶרֶצ וְ''שָׁלוֹם עַכְשָׁו'' מְשָׁרְתִים בְּצָהַ''ל וְתוֹרְמִים לַחֶבְרָה, אַתָּה מַזְכִּיר לִי אֵרוּעַ אַחֵר, שֶׁבּוֹ הָרַב שַׁךְ הַמָּנוֹחַ פִּקְפֵּק בְּיַהֲדוּתָם שֶׁל הַקִּבּוּצְנִיקִים שֶׁהֲרֵי הֵם אוֹכְלֵי שְׁפַנִּים וַחֲזִירִים. תְּגוּבָתָם הַמְּהִירָה וְהַנֶּעֱלֶבֶת שֶׁל רָאשֵׁי הַתְּנוּעוֹת הַקִּבּוּצִיּוֹת הָיְתָה בְּעֵרֶךְ כָּךְ:

''אֲנַחְנוּ לֹא יְהוּדִים?! צֵא וּרְאֵה כַּמָּה שׁוּרוֹת מְמַלְּאִים בָּנֵינוּ בְּבָתֵּי הַקְּבָרוֹת הַצְּבָאִיִּים!'' (וּבֵין הַשִּׁיטִין: בְּנִגּוּד לָכֶם הַחֲרֵדִים הַפָּרָזִיטִים שֶׁאֵינְכֶם מְסַכְּנִים אֶת חַיֵּיכֶם).

וּבְכֵן, תְּשׁוּבָה נֶחְרֶצֶת וְיָפָה - אַךְ לַחֲלוּטִין לֹא רֶלֶבַנְטִית, מִכֵּיוָן שֶׁגַּם הַלּוֹחֵם הַדְּרוּזִי מוּסְטָּפָא וְהַגַּשָּׁשׁ הַבֶּדוּאִי מוּחָמַד קְבוּרִים בְּאוֹתָם בָּתֵּי הַקְּבָרוֹת, וְאֵין עֻבְדָּה זוֹ מְעִידָה עַל יַהֲדוּתָם כְּהוּא זֶה.

כָּךְ, גַּם אִם חַבְרֵי מֶרֶצ עוֹבְדִים וּמְשַׁלְּמִים מִסִּים וּמְשָׁרְתִים בַּצָּבָא, אֵין זֶה הוֹפֵךְ אוֹתָם לְצִיּוֹנִים. יֶשְׁנָם גַּם חַבְרֵי חָדָ''שׁ הָאַנְטִי-צִיּוֹנִית בְּמֻצְהָר, שֶׁמְּשָׁרְתִים בַּצָּבָא וְעוֹבְדִים וּמְשַׁלְּמִים מִסִּים, וּמִי יוֹדֵעַ? חֶלְקָם אֲפִלּוּ מִתְנַדֵּב בְּסִיּוּעַ לַעֲנִיִּים.

וּבַאֲשֶׁר ל''בְּעַד מְדִינָה יְהוּדִית'', אֵין בְּכָךְ דַּי. יִתָּכֵן שֶׁמִּכּוֹחַ הַהֶתְמֵד, אִם כְּבָר יֵשׁ כָּאן מְדִינָה יְהוּדִית, אָז גַּם חַבְרֵי מֶרֶצ אֵינָם מִתְנַגְּדִים לְכָךְ שֶׁתַּמְשִׁיךְ לִהְיוֹת כָּאן מְדִינָה יְהוּדִית. אַךְ כָּאן יֵשׁ לְהִשָּׁמֵר הֵיטֵב וּלְהַפְרִיד הַפְרָדָה חַדָּה בֵּין צִיּוֹנוּת לְבֵין טֶרִיטוֹרְיָאלִיזְם: שְׁתֵּי הַתְּנוּעוֹת אוֹמְרוֹת כֵּן לִמְדִינָה יְהוּדִית, אַךְ הַתְּנוּעָה הָרִאשׁוֹנָה מוֹסִיפָה: ''רַק בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל''. לֹא מִן הַנִּמְנָע שֶׁרֹב חַבְרֵי מֶרֶצ - אִם תִּשְׁאַל לְדַעְתָּם - לֹא יִתְנַגְּדוּ לְהָמִיר אֶת הַמְּדִינָה הַיְּהוּדִית שֶׁבְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בִּמְדִינָה יְהוּדִית בְּאַרְגֶּנְטִינָה/אַפְרִיקָה/אֵירוֹפָּה, אוֹ שֶׁאֵינָם לְהוּטִים אַחַר רִבּוֹנוּת יְהוּדִית כְּלָל.

שְׁאֵלַת הַיְּסוֹד הִיא זוֹ: הַאִם יְרוּשָׁלַיִם הָעַתִּיקָה, חֶבְרוֹן, שְׁכֶם, יְהוּדָה וְהַשּׁוֹמְרוֹן וְעַזָּה הֵם אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל אוֹ ''פָלַשְׁתִין''? אֲדָמָה יְהוּדִית אוֹ ''אֲדָמָה עֲרָבִית''? חַבְלֵי מוֹלֶדֶת הָעָם הַיְּהוּדִי אוֹ ''שְׁטָחִים פָּלֶשְׂתִּינִיִּים כְּבוּשִׁים''?

חוֹשְׁשַׁנִי מְאוֹד, שֶׁרֹב מַנְהִיגֵי וּמוֹבִילֵי הַשְּׂמֹאל, מֵהַזֶּרֶם הַמֶּרְכָּזִי שֶׁל מִפְלֶגֶת הָעֲבוֹדָה וּשְׂמֹאלָה - דּוֹגְלִים בַּתְּשׁוּבוֹת הַשְּׁנִיּוֹת.
_new_ הוספת תגובה



טעות בידך
דוד סיון (יום ראשון, 31/07/2005 שעה 16:54)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מסכים שהנימוק שנתתי לא עומד בפני עצמו אבל בכל מקרה הוא אומר משהו על הקשר של הנופלים לציונות שקשה לקחת מהם. אנשי מרץ, הם יהודים במהותם כי הם חלק מהלאום היהודי, בזכות המוצא שלהם והמסורת שהם חלק ממנה

הם ציונים כי בתמצית עבורם היעד, מטרה, זה מדינה יהודית רק בארץ ישראל. אני חושב שעבור רובם השטחים שהזכרת הם חבלי מולדת (אינני בטוח לגבי עזה ועבר הירדן). אבל כמו שבר-ניר כתב כאן (בפתיל הזה או באחר ואני מביא את רוח הדברים לא כציטוט) יש דברים שנשארים במסגרת חלום. יש עם אחר שיושב בשטחים הללו.
_new_ הוספת תגובה



לשם שינוי, דויד הפעם
ישראל בר-ניר (יום ראשון, 31/07/2005 שעה 21:26)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''אני מביא את רוח הדברים'' --- נשארת נאמן לרוח הדברים אותם אמרתי.

אבל בדיוק זה ההבדל: אצל כל אלה אותם מניתי כ''שמאל'' זה לא נשאר גם בגדר חלום. ההתנתקות מהחלום הפכה להיות עיקר ומטרה בפני עצמה ולא דבר שנעשה בכורח הנסיבות.

בן גוריון ב 1949, כשנמנע מהשלמת כיבוש כל חלקי ארץ ישראל המערבית, לא וויתר על החלום. הוא השלים עם המציאות. הוא לא הפך את זה לאידיאולוגיה ומטרה.
_new_ הוספת תגובה



הכללה מופרכת
דוד סיון (יום ראשון, 31/07/2005 שעה 23:07)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הסילוף הזדוני: ''ההתנתקות מהחלום הפכה להיות עיקר ומטרה בפני עצמה ולא דבר שנעשה בכורח הנסיבות''.

אתה ממשיך לחזור על הסילופים שלך שבנויים על דימיון ועל שקר. זה מתחיל להרגיז משום שאין לך מושג קטן מה אני חושב על החלום שתיארתי ומה חושבים רבים אחרים אבל אתה טוען שאתה יודע. עלית על מסלול של אידיאולוגיה זדונית שלא מתאימה להגדרת הציונות.

בדבריך הזדוניים התנתקת מן החלום הציוני (שנועד לקבץ את פזורי,....).
_new_ הוספת תגובה



זה קל מאד לירות את החץ ולצייר את המטרה
עמיש (יום ראשון, 31/07/2005 שעה 20:41)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ההתקוממות על דבריו של אותו שוטה זקן לא היתה בגלל שיש כאלה שנהרגים ויש כאלה שיושבים בבית אלא בשל העובדה שהוא מנכס לעצמו את היהדות והיהודיות, על כל המשתמע מהדבר.
_new_ הוספת תגובה



אין חיה כזאת סמול ציוני
גיא (יום רביעי, 03/08/2005 שעה 6:57)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הסמול הוא קוסמופוליטי והציונות היא תנועה לאומית.
סמול ציוני זה כמו חזיר כשר.
הסמול לא עבר שום מעבר.חיקוי הפריץ והטמעות בו היו תכלית קיומו מאז ומעולם.בעבר,לאחר מלחה''ע ה 2,האמינה אירופה כי הלאומיות תפתור את כל הבעיות האתניות שנוצרו או נותרו לאחר המלחמה.ברוב המקרים ההנחה הזו נתבדתה והמודל הלאומי הפך למוקצה באירופה.לכן,הסמול הגלותי המתבולל והמתרפס פשוט יישר קו עם אירופה.לסמול מעולם לא
היו דעות,ערכים או טעם משלו.
שרות בצהל איננו ציונות.תכלית הציונות איננה קיומו של צבא.שרות בצהל הוא חובה אזרחית.שרות בצהל איננו יותר ציוני מתשלום מיסים.
מדינה מערבית,אירופאית,נוצרית ולבנה שיש בה גם 2-3 יהודים,איננה מדינה יהודית.ההגדרה הסמולנית למונח יהודי הגורסת ''יהודי הוא כל מי שאיננו ערבי'' מצויה במוחו הקודח של המיעוט הסמולני בלבד.
אירופה היא אויב מר של העם היהודי.היתה ונותרה.
מי שחי על חשבון אירופה,מחוייב לאינטרסים שלה ורוצה להיות חלק ממנה לא רק שאיננו ציוני אלא קרוב יותר להגדרה של מרגל מאשר להגדרה של ציוני.
אם שלום עכשיו ומרצ הן תנועות ציוניות,גם האיחוד האירופי הוא ציוני.אתה באמת מחשיב את שיראק,שרדר ובלייר לציונים? את ממשלת שבדיה שמממנת את הנסיעות של הסמול במחלקה הראשונה?
_new_ הוספת תגובה



השבלונות שלך יבשות
דוד סיון (יום רביעי, 03/08/2005 שעה 7:48)
בתשובה לגיא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האמירה שלך היא בעלת ערך כמו המושג ''חזיר כשר''. היא כבר
הופיעה כאן הרבה פעמים ובדרך כלל בלי קשר לדיון הספציפי.
היא מין תרגיל קוסמופוליטי של הפצת שקרים.

האמת העצובה היא שאין כאן שום תנועה פוליטית משמעותית
שלא תלויה במימון חוץ-לארצי. לכן אנשים כמוך עוסקים
בהגדרה של האירופאים כאוייבים - כדי לעשות הפרדה בין שני
שרצים, בעיקר כדי לטהר את השרץ עבור גופים פוליטיים
אחרים. מאחר וגם הימין, וגם השמאל תלויים במימון
אירופאי; מאחר ושני הצדדים תלויים במימון אמריקאי
שני הצדדים מנגנים על חליל לא ציוני - מנגינות לא
ציוניות.

הציונות היא אכן תנועה לאומית שאחד מהדברים שאנשיה
צריכים לעשות זה לשרת בצהל ולפתח אמצעים שונים לרווחת
העם. ערך עיקרי של הציונות הוא ישיבה בישראל וקיבוץ
העם לארץ. השמאל עושה את כל הדברים הללו לכן הוא שמאל
ציוני.
_new_ הוספת תגובה



אני מקבל בהחלט את קביעותיך
פרקש (יום שישי, 29/07/2005 שעה 22:48)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ביחס לריבוד בתוך השמאל, להוציא מעניין מר''צ = שלום עכשיו.

מר''צ היא מפלגה קיימת שרצה על מצע רחב ככל מפלגה, בעוד ש''שלום עכשיו'' היא תנועה בלתי מפלגתית בה חברים אנשים בנוסף לחברות מפלגתית כלשהיא או בהעדרה. בעוד שבמפלגה חברים אנשים שלהם יש ראיה משותפת במגוון נושאים - פוליטיים, חברתיים, כלכליים וכו', הרי ב''שלום עכשיו'' חברים אלו שדעתם שווה רק בעניין נוסח הפתרון למשבר הישראלי-פלסטיני. בתנועה זו חברים אנשים ממפלגות שונות, או שאינם חברי מפלגה כלל, אבל ראייתם את הפתרון הפוליטי לסוגיית הכיבוש - היא ביטולו כלל. זה המכנה המשותף שלהם. מעבר לכך, ישנם אנשים ב''שלום עכשיו'' שרואים את קיומה של ישראל הציונית-יהודית בגבולות 67' כיעד הנכסף, אבל יש אחרים שמדברים על פתרונות אחרים, כמו ''מדינת כל אזרחיה'' (בנוסח עזמי בשארה).

מצב זה אינו יכול להתקיים במר''צ, שרואה במדינה יהודית-ציונית יעד, כי הוא נוגד את מצעה ואת הצהרות הח''כים שלה. וגם אם יימצא אחד במר''צ שיחתור לפתרון אחר, הוא ייצג רק את עצמו ולא את המפלגה.
_new_ הוספת תגובה



והעיקר להתמקד בעיקר
אלכסנדר מאן (יום שישי, 29/07/2005 שעה 23:08)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הבעייה המרכזית בדברים שאתה ואנשי ימין אחרים כותבים, הוא יצירת קשר בין רצון 'השמאל' בישראל לבין מעשיו של שרון בשטח, שזה כמובן טענה לא-רצינית. שרון אולי מרגיש נוח כשהשמאל עומד בשלב זה לצדו, אך אינני חושב שהנ''ל מחשיב או מתחשב בגחמה זו ייתר על המידה.
על המדיניות ששרון מנהל ניתן להתווכח, אולם אינני חושב שיש לחבר אותו אל השמאל, שכן אינני מחשיבו כאיש שמאל: הנ''ל נראה לי כמדינאי מפוכח המתבונן במתרחש סביבו, ומנסה לבחור עבור מדינת ישראל את הקטנה מבין כל הרעות. ואישית אני חושב שעושה עבודה טובה בשלב זה, גם אם מעוניין לספח בגדה המערבית שטחים שאני הייתי מעוניין להיפטר מהם. העובדה שחוגי הימין הסהרורי מחרפים ומגדפים אדם זה אינה עושה אותו לאיש שמאל, מאחר ואינו כזה.

לשמאל בישראל ובמערב יש מספיק בעיות אחרות שבהם אתה צריך להתרכז, שפירושו התמיכה המוזרה והבלתי נתפשת לשיטתי בנראטיב הפלסטינאי, שפירושו ההצמדה הקאוזאלית בין 'כיבוש' ל'טרור' כדבר מובן מאליו לכאורה, ובהתאם לכך ביקורת חד צדדית של מעשי ישראל, אשר במקרים מסויימים נתפשים בתת-המודע הקולקטיבי של השמאל כסוג של 'חטא קדמון' הגורר את תגובת הטרור. זאת ועוד: השמאל ברחבי העולם (וחלקים שונים גם בישראל) אינו דורש מן הפלסטינאים את הביקורת-הפנימית אשר דורש מישראל, כיוון שכמעט תמיד מנטרל דרישה מסוג זה בגין אותו 'חטא קדמון', ועל כן נוטה בסך הכללי להבליג על פשעי הפלסטינאים, גם אם בפירוש דוחה ומגנה אותם.

המפגש הזה בין תרבותו של השמאל בישראל ובעולם, כגוף אשר מעביר ביקורת תמידית מבית על דא ועל הא במסגרת המשחק הדמוקרטי – לבין התרבות המוסלמית אשר בראש ובראשונה נוטה לחפש את האשמה אצל ה'אחר' מאשר בתחומה (מחוסר יכולה לביקורת עצמית), יוצר חוסר-סימטריה של יחסים ופגיעה קשה בעקרון ההדדיות. פירושו של דבר שפלסטינאים רבים מאמצים בשמחה את ביקורתו של השמאל הישראלי, אשר לעיתים נדמה כי מבקש לראות על ידי אימוץ זה את צדקת עניינו. ביקורת בכיוון ההפוך כמעט ואינה מתקיימת, משום מה [1].

כאן גם מגיעה התמצית של דבריי אלה: המאבק על הנראטיב הוא הדבר החשוב באמת כיוון שזהו המאבק על המוראל, וכיוון שיש לשער כי הוא יימשך גם אחרי שישראל תיסוג מכל שטחי כיבושי 67, ככל הנראה בגלל דרישה לזכות השיבה לשיטת הפלסטינאים. זוהי הבעייה וזהו קו השבר בין שמאל מפוכח, המבין שישראל אינה יכולה להחזיק בכיבושים אלה מבלי להתרסק אל תוך פח הזבל של ההיסטוריה, לבין שמאל פוסט-הומניסטי המבקש לאמץ נראטיבים מוראליסטים-דוגמטיים אשר בהם המערב וישראל 'אשמים' כמעט בכל דבר אפשרי.

זוהי הדילמה האמיתית, ואין לתת לאיש מהימין או מהשמאל הקיצוני להכניס את הדוגמטיזם העיוור המנחה אותם אל תוך המציאות המאוד אפורה.

__________________________________________________

[1] אם אינני טועה היה זה יוסי שריד שכתב מאמר 'תחפשו אותי' בתגובה לריקודי הפלסטינאים על הגגות שהסקאדים נפלו לתל אביב, וחטף על כך מקלחת, משום מה.
_new_ הוספת תגובה



אלכס, תודה על התגובה שבניגוד לאחרים פה
ישראל בר-ניר (יום שישי, 29/07/2005 שעה 23:52)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

היא לעיניין. לפחות במה שנוגע לצורה בה הגדרתי את השמאל.

אינני חושב את שרון ל''שמאל'', ולא היתה לי כוונה לתאר אותו ככזה. זה גם לא היה נושא המאמר שלי. גם לא נסיתי לקשר בין השקפות העולם של השמאל לבין מעשיו של שרון.

המאמר שלי ניסה לצפות את התגובות וההתנהגות של השמאל, שהיום מלוכד בתמיכתו ביוזמת שרון, ב''יום שאחרי'', כאשר בלון ההתנתקות יתפוצץ והם ימצאו את עצמם עם ''ביצה על הפנים'' כפי שקרה להם אחרי הפיאסקו של קמפ דייויד 2000.

לזה אף אחד (כולל אתה) לא מיתייחס. במקום זה מתחילים להתפלפל בשאלה מי זה שמאל ומה זה שמאל, מי הוא ציוני ומי איננו ציוני, מי בכלל בנה את הארץ ועוד מעט גם יגיעו לשאלה מי ייבש ביצות.

בצורה כזאת מסיטים את הדיון ונמנעים מלהיתייחס לבעיה שהיא אמיתית.
_new_ הוספת תגובה



לבר ניר: הגדרת יפה את השמאל
רפי אשכנזי (שבת, 30/07/2005 שעה 11:51)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יפה כתבת על השמאל הישראלי על פלחיו השונים.
כשאני חושב על התמונה העצובה אותה תארת, אני תמיד נזכר באמירתו האלמותית של עזר ויצמן בהיותו מפ' חיל האויר:
''נצח ישראל לא ישקר והערבים לא יכזיבו'' שבמילים של היום: מה שלא תעשה המציאות, הערבים יצילו אותנו מידי עצמנו. אמירה זאת נכונה מאד כלפי המכונים ''שמאל'', ומשאירה בי את התקווה כלפי חברי מהצד השמאלי של המפה, כי הערבים סוף סוף יצליחו מתי שהו לפתוח לאנשים 'שם' את הראש. אכן תקווה...
_new_ הוספת תגובה



דָּוִד שָׁלוֹם
אריה פרלמן (יום חמישי, 28/07/2005 שעה 18:43)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אֲנַסֶּה לְהַסְבִּיר לְךָ אֶת עֶמְדָּתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל - לְלֹא הָעוֹקְצָנוּת וְהַצִּינִיּוּת שֶׁלּוֹ, שֶׁכָּל כָּךְ מַפְרִיעִים לְךָ.

1) נָכוֹן שֶׁחֵלֶק מִמּוֹבִילֵי מַהֲלָךְ הַהִתְנַתְּקוּת אֵינָם אַנְשֵׁי שְׂמֹאל. יֵשׁ בָּהֶם אֲפִלּוּ אַנְשֵׁי יָמִין ''מֻבְהָקִים'' ר''ל. אֲבָל בְּסִיס הַתְּמִיכָה שֶׁל שָׁרוֹן וַאֲנָשָׁיו הוּא הַשְּׂמֹאל, עַל גְּדוּדָיו בַּתִּקְשֹׁרֶת, בָּאָקָדֶמְיָה, בְּמַעֲרֶכֶת הַמִּשְׁפָּט וּבַפּוֹלִיטִיקָה. הַשְּׂמֹאל הוּא הַנּוֹשֵׂא בְּעִקָּר הַנֵּטֶל שֶׁל הַגִּבּוּי וְהַתְּמִיכָה בְּשָׁרוֹן, וְאִם שַׂמְתָּ לֵב - כְּבָר מִזֶּה זְמַן רָב שֶׁאֵין לְשָׁרוֹן לְמַעֲשֶׂה ''רֶגֶל יְמָנִית''.

2) יִשְׂרָאֵל הִתְכַּוֵּן לְכָךְ שֶׁהַשְּׂמֹאל תָּמִיד יוֹדֵעַ לְהַסְבִּיר מַדּוּעַ וְכֵיצַד יִשְׂרָאֵל לֹא בְּסֵדֶר, וּמִכָּאן נוֹבֵעַ שֶׁהַטֶּרוֹר הָעֲרָבִי הוּא מֻצְדָּק אוֹ מוּבָן אוֹ צָפוּי אוֹ הַכֹּל יַחְדָּו / מְחַק אֶת הַמְּיֻתָּר.
אֵין מְדֻבָּר בְּהַאֲשָׁמָה אִישִׁית נֶגְדְּךָ, אֶלָּא בִּנְטִיָּה כְּלָלִית (חֲזָקָה לְמַדַּי לְצַעֲרִי) שֶׁל מַחֲנֶה הַשְּׂמֹאל, וּבִמְיֻחָד מוֹבִילָיו בַּתִּקְשֹׁרֶת וּבַפּוֹלִיטִיקָה.
_new_ הוספת תגובה



שלום גם לך וטוב לראות אותך כאן
דוד סיון (יום חמישי, 28/07/2005 שעה 20:28)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תודה על הנסיון שהצליח.

אצטרך לחזור לדברים שאמרתי כבר בזמנו לאורי מילשטיין. הגיע הזמן שמי שבוחר במפלגות הימין ידע לקחת אחריות על
מעשיו.

כבר למעלה משלושים שנה מי שקובע את הטון זה הימין (המתנחלים-מתיישבים) ועמדות ימניות. התהליך הזה התחיל עוד לפני המהפך של בגין (מלון פארק ובכלל כל התהליך של ההתיישבות ביש''ע). אבל מה שקורה זה שהימין רוצה ללכת עם ולהרגיש בלי (אחריות) כי כך הרבה יותר קל לתרץ השארות בממשלה או אי-הפלת שרון והליכה לבחירות חדשות. כי כך קל יותר לתרץ מדוע הצבעתי עבור שרון, ולדאוג לחברים (חוק הג'ובים), ועוד.

אני אולי ''השמאל'' הזה שעליו אתה, ישראל ועוד רבים בימין אוהבים לטפס אבל אני לא אחראי על ''השגיאות'' שלכם. קומו קחו אחריות על הבחירות שלכם ואם אינכם רוצים תגייסו את הליכוד שמוביל אותכם והפילו את הממשלה.

נכון עד אמצע שנות ה-‏70 השמאל היה בשלטון אבל מאז זה אתם. זה לא השמאל שלא קיים כמעט בעולם הפוליטי שלנו - זה אתם. אני לא קונה את התירוץ. בכלל השימוש הרב בתירוץ הזה עוזר לכם להשיג רוב שוב ושוב אבל מבחינתי לא משחרר אותכם מאחריות. הרי נתניהו כראש ממשלה ושרון כשר בכיר החזירו יותר שטחים מברק ו''השמאל'' אבל זה לא הפריע לכם להעמיד אותם שוב בראש הממשלה שבחרתם (לפחות לא טרחתם להפיל). הימין הוא הרוב בכנסת וזה מה שקובע מדיניות.

אתה יכול לתאר לך כמה אני אוהד את העמדות של אליצור סגל, אבל הוא כבר תמך פעם בעמדה כזאת שהצגתי כאן.

-----

לפני בערך 13 שנה דחו את בקשתי להתקבל לעבודה במנגנון הציבורי בגלל דעותי הפוליטיות ''המתנחלים יעשו לנו בעיות.....'' אז מי שמספר לי את התירוצים לא מצליח לשכנע אותי.
_new_ הוספת תגובה



שלום גם לך וטוב לראות אותך כאן
אריה פרלמן (יום חמישי, 28/07/2005 שעה 23:55)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''עַד אֶמְצַע שְׁנוֹת הַשִּׁבְעִים הַשְּׂמֹאל הָיָה בַּשִּׁלְטוֹן אֲבָל מֵאָז זֶה אַתֶּם''. כָּךְ אָמַרְתָּ. אֲנִי מְאוֹד מִתְפַּלֵּא, כִּמְעַט תָּמֵהַּ אֵיךְ אָדָם כָּמוֹךָ שֶׁמַּקְפִּיד עַל דִּיּוּק וּמִקְצוֹעִיּוּת, שׁוֹכֵחַ שֶׁגַּם אַחֲרֵי שְׁנוֹת הַשִּׁבְעִים הָיָה הַשִּׁלְטוֹן בִּידֵי הַשְּׂמֹאל בְּמֶשֶׁךְ אַרְבַּע שָׁנִים ( רָבִּין) וְעוֹד שָׁנָה וָחֵצִי (בָּרָק).

וְאִם נִתְעַמֵּק מְעַט יוֹתֵר, נְגַלֶּה שֶׁבְּמֶשֶׁךְ אַרְבַּע שָׁנִים נוֹסָפוֹת הִתְקַיְּמָה מֶמְשֶׁלֶת אַחְדוּת שֶׁבָּהּ הַלִּכּוּד לֹא יָכוֹל הָיָה לַעֲשׂוֹת כְּכָל הָעוֹלֶה עַל רוּחוֹ, וְהָרְאָיָה הִיא שֶׁפְּרוֹיֶקְט הַלָּבִיא נָפַל, אִם אֵינֶנִּי טוֹעֶה עֵקֶב תֵּיקוּ עֲבוֹדָה-לִכּוּד בַּקָּבִּינֶט הַמְּדִינִי.

כַּיּוֹם הַ''יָּמִין'' בַּשִּׁלְטוֹן, וְרֹאשׁ הַ''יָּמִין'' פּוֹעֵל הָפוּךְ לַחֲלוּטִין מֵהַמַּנְדָּט שֶׁאוֹתוֹ קִבֵּל. מֵעוֹלָם לֹא שָׁמַעְתָּ מִמֶּנִּי אֶת הַשְּׁטוּת הַזּוֹ שֶׁמֻּשְׁמַעַת עַל-יְדֵי אַנְשֵׁי יָמִין - לְפִיהָּ אֵין לְהַפִּיל אֶת שָׁרוֹן כְּדֵי שֶׁהַשְּׂמֹאל לֹא יַעֲלֶה לַשִּׁלְטוֹן. אֲנִי בְּעַד לְהַפִּיל אֶת שָׁרוֹן. עַכְשָׁו. עַל הַשְּׂמֹאל אֵינֶנִּי מִתְפַּלֵּא וּמִמֶּנּוּ אֵינֶנִּי מִתְאַכְזֵב וְעָלָיו אֵינֶנִּי כּוֹעֵס. זוֹהִי דַּרְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם: הַכֶּלֶב - נוֹבֵחַ; הֶחָתוּל - מְיַלֵּל; וְהַשְּׂמֹאל (שֶׁל יָמֵינוּ וְלֹא שֶׁל יִגְאַל אַלּוֹן וְלֵוִי אֶשְׁכּוֹל) - תּוֹקֵעַ מַקְלוֹת בְּגַלְגַלֵּי הַצִּיּוֹנוּת.

הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁלִּי הוּא עִם מוֹעֲלֵי הַיָּמִין.
_new_ הוספת תגובה



תיקון: מאז זה בעיקר אתם
דוד סיון (יום שישי, 29/07/2005 שעה 7:22)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לגבי הפלת ממשלת שרון אני כמובן מתייחס לתוצאות בפועל. יש קבוצה שנקראת ''מורדי הליכוד'' שיכלה, ועדין יכולה, לגרום להפלת ממשלת שרון (נתניהו ולבנת הם חלק ממנה בעיני). לפי הבנתי הם לא עושים זאת ברצינות מסיבה פשוטה אחת: זה לא מסתדר עם האינטרס הפרטי שלהם (הכסא והסיכוי להשגתו בעת בחירות).

אכן לא שמעתי ממך ''אֶת הַשְּׁטוּת הַזּוֹ שֶׁמֻּשְׁמַעַת עַל-יְדֵי אַנְשֵׁי יָמִין - לְפִיהָּ אֵין לְהַפִּיל אֶת שָׁרוֹן כְּדֵי שֶׁהַשְּׂמֹאל לֹא יַעֲלֶה לַשִּׁלְטוֹן''.
_new_ הוספת תגובה



כנראה שאתה צודק
פרקש (יום שישי, 29/07/2005 שעה 23:55)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מי ששולט היום זה הימין. כשהימין מפוצל בתוך עצמו החלק הנושא בעול ההנהגה צריך לתמיכה רחבה וחיצונית בכנסת. העבודה (וגם מר''צ ו'שינוי') התגייסה לתמוך בימין המתון, לא בגלל שהוא יפה בעיניהם, אלא בגלל שני דברים עיקריים:
1. לתמוך בשרון בנסיגה מעזה - אף על פי הסתייגותם מעניין החד-צדדיות של התהליך, כנראה שזה המהלך היחידי האפשרי כעת והטוב ביותר בעייניהם. ועל אף שהיו רוצים בהמשך הנסיגה הלאה - הם ימתינו ויאמרו עוד חזון למועד, לפי הצנועים שבהם. כיום העבודה תומכת בימין המתון שהוא החלק הגדול בכנסת וככל הנראה גם בקרב המצביעים לכנסת.
2. לשקם את מפלגת העבודה לפני הבחירות הקרובות, ועדיף לעשות זאת מתוך הקואליציה שנותנת גב ציבורי, תמיכה רחבה יותר ויכולת כלכלית למפלגה. העבודה נחלצה מתהליך שקיעה שנכפה עליה באופוזיציה ושמחה ביותר ששרון קרא לה לממשלה.
_new_ הוספת תגובה



האמירה שלך כאילו הימין הוא שקובע את הטון מזה למעלה מ-‏30 שנה
פרקש (יום שישי, 29/07/2005 שעה 23:41)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גם היא מופרכת, גם באופן גורף וכללי וגם אם אתה מתייחס לעניין התמיכה בהתנחלויות.

זה נכון שהימין הלך ונכנס יותר ויותר לתחומי המקומות בהם קובעים מדיניות לאומית, אבל תהליכים מרכזיים נקבעו ע''י השמאל, כמו:
* ההתנחלויות הראשונות נבנו בימי וע''י ממשלות שמאל. דרך הקמתן הראשונית קבעה את דפוסי ההקמה והבניה של כל ההתנחלויות מאז ועד דו''ח ששון.
* האינתיפאדה הראשונה פרצה בימי קואליצייה עם העבודה בה רבין קבע את אופן הפעולה הנגדית של ישראל.
* הסכם אוסלו והגדרת מערכת יחסים חדשה ובלתי אפשרית עם הפלסטינים.

לומר שהימין שולט בישראל מאז 1977 זו התעלמות מהמציאות. כמעט ממחציתן היו בשליטת השמאל לבד או בשותפות עמו.
_new_ הוספת תגובה



אי הבנה
ע.צופיה (יום חמישי, 28/07/2005 שעה 20:45)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה צודק שבסיס התמיכה בשרון הוא בשמאל,הרי צעדיו של שרון משתלבים בחלק מ''התיזה'' של השמאל. מה פסול בכך (מנקודת ראותו של השמאל).
לגבי החלק השני בתגובתך אתה טועה, ישראל כותב מה שהוא חושב שהיא עמדת השמאל ולא מהי עמדת השמאל במציאות.
המציאות פשוט לא תואמת את הגיגיו.
השמאל אינו מסביר מדוע ישראל אינה בסדר,אלא איך לדעתו צריכה ישראל לנהוג. השמאל אינו מצדיק את הטירור, אלא מנסה להבין את מניעיו בכדי למנוע אותו.
אם תקח את ספירו כשמאלני המצוי , תמצא הצדקה לעמדתך (ולעמדתו של ישראל) אך, ספירו אינו השמאלני המצוי אלא המקצין ,כמו הרב אילון למשל.
מי שעולמו ,חרב''עליו בימים אלו זה הימין וכדי שתבדוק את הדשא בחצרך ולא ''תתקנא'' בשכנך.
_new_ הוספת תגובה



מיספר הבהרות
ישראל בר-ניר (יום שישי, 29/07/2005 שעה 3:17)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''השמאל אינו מסביר מדוע ישראל אינה בסדר''. זה כמעט נכון --- השמאל לא מסביר, השמאל טוען שישראל אינה בסדר.

''השמאל אינו מצדיק את הטירור, אלא מנסה להבין את מניעיו''. כבר אמרו גדולים ממני ''להבין את המניעים'' זה להצדיק. זה נכון לפשעים ''קלים'' (אונס, שוד ורצח למשל), זה נכון שבעתיים לגבי טרור המתבטא ברצח המונים של אוכלוסיה לא לוחמת.

''ישראל כותב מה שהוא חושב שהיא עמדת השמאל ולא מהי עמדת השמאל במציאות''. הטעות היא שלך. מה שאני כותב זו בדיוק עמדת השמאל (בגירסא מתונה ביותר).
גדלתי והתחנכתי בשמאל, רבים ממנהיגי השמאל של היום כולל רוב מייסדי ''שלום עכשיו'' היו חברי לספסל הלימודים ו/או שרתו אתי בצבא. אני מכיר אותם לפני ולפנים. לי הם לא יכולים למכור לוקשים. כאשר אני ניפגש עם מי מהם הם גם לא מנסים.
_new_ הוספת תגובה



מיספר הבהרות
ע.צופיה (יום שישי, 29/07/2005 שעה 8:17)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה מצדיק בדיוק את טענותיי ''כלפיך''.
אתה אומר ''מה שאני כותב זו בדיוק עמדת השמאל'' וזו בדיוק הנקודה. אתה מגדיר,קובע ומפרסם מהי עמדתו הרשמית של השמאל בעוד שאתה איש ימין.
אתה לא היחידי שהתחנכת בשמאל ,גדולים ורציניים יותר היו שם. גם אני מכיר אנשי ימין וזה בדיוק הסיבה שאני בוחר להיות בשמאל.
אך,בניגוד אליך ,איני מתיימר להגדיר מהו ימין ומה צריכים להיות מטרותיו ואחר כך להכפישו.
קצת צניעות לא תזיק!
צודק מר סיון,אתה אף פעם לא עונה לענין,תמיד בורח ל''נישה'' חדשה בויכוח.
פשוט, אינך יכול להתמודד עם שמאל שאינו יציר דמיונך.
_new_ הוספת תגובה



'אתה מגדיר, קובע ומפרסם מהי עמדתי הרשמית ופוסק שאני 'איש ימין'
ישראל בר-ניר (יום שישי, 29/07/2005 שעה 19:44)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני חושב שהרבה יותר מדוייק יהיה לאמר שאני איש שמאל, בעוד שאתה איש ימין (אם יש לך בכלל עמדה פוליטית מוגדרת) המיתחזה כאיש שמאל.

עצם זה שאתה מגדיר אותי כ''איש ימין'' רק על סמך עמדתי לגבי הסיכסוך עם הפלשתינאים (הרי אתה בכלל לא מכיר אותי ולא יודע שום דבר על דעותי) אומר את הכל.
_new_ הוספת תגובה



'אתה מגדיר, קובע ומפרסם מהי עמדתי הרשמית ופוסק שאני 'איש ימין'
ע.צופיה (יום שישי, 29/07/2005 שעה 20:14)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א.אני שמח לשמוע שאתה איש שמאל,קצת משונה ,אך ניחא,ברוך המצטרף.
ב.אני יכול להבטיח לך בנקיטת חפץ שאיש ימין אינני.קצת יותר שמאלה או קצת פחות שמאלה,אך בימין לא תמצא אותי.
ג.אתה צודק בהחלט,אני מתייחס אליך רק לפי מה שאתה כותב בפורום.
אני מניח שאתה מתייחס אלי בהתאם.
_new_ הוספת תגובה



הגדרתי המדוייקת היתה שאתה
ישראל בר-ניר (יום שישי, 29/07/2005 שעה 21:58)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''איש ימין המיתחזה כאיש שמאל''.

''אני מתייחס אליך רק לפי מה שאתה כותב בפורום'' --- מאחר וכתבתי בפורום על הרבה נושאים, בחלקם ללא כל קשר לפוליטיקה בארץ או לסיכסוך עם הפלשתינאים, אני סקרן לדעת ממה הסקת שאני ''איש ימין''.
_new_ הוספת תגובה



הגדרתי המדוייקת היתה שאתה
ע.צופיה (יום שישי, 29/07/2005 שעה 23:39)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כמו שהגדרותיך המדויקות על השמאל הן יציר דמיונך,כך הגדרתי כאיש ימין .
אצטט משהו שכתב לפני זמן מה מר יובל רבינוביץ למישהו(נדמה לי ''צדק''):
''קביעתך שאני איש שמאל היא בדיחה גרועה''(ציטוט לפי הזכרון).
אני מתייחס לנושאים הפוליטיים.
_new_ הוספת תגובה



הבהרה אחת לבר-ניר
דוד סיון (יום שישי, 29/07/2005 שעה 8:37)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה יכול לנסות למכור לוקשים, כפי שכבר עשית לא מעט, אבל לא תצליח.
_new_ הוספת תגובה



דבר אחד אני מבטיח לך, דויד
ישראל בר-ניר (יום שישי, 29/07/2005 שעה 19:46)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כשאמצא לנכון למכור לוקשים, אבוא אליך לקבל ייעוץ.
_new_ הוספת תגובה



הבטחה שעל פי ההגדרה לא תקויים.....
דוד סיון (יום שישי, 29/07/2005 שעה 22:01)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה כבר ותיק במכירת לוקשים.
_new_ הוספת תגובה



תפסיקו לריב - ותקבלו את העקרון
פרקש (יום שישי, 29/07/2005 שעה 22:25)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ש'המחשבה המדודה' של האחד היא תמיד ''לוקש'' אצל היריב הפוליטי.
_new_ הוספת תגובה



זה קשה כאשר
דוד סיון (יום שישי, 29/07/2005 שעה 22:30)
בתשובה לפרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מסלפים את דמותך ואת עמדתך.
כאשר מדובר על הבסיס, היסוד
(הציונות) זה קשה שבעתיים.
_new_ הוספת תגובה



אני מסכים אתך שזה קשה
ישראל בר-ניר (שבת, 30/07/2005 שעה 22:35)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

להפסיק להתכחש למציאות אחרי עשרות שנים של אמונה.

לגופו של עיניין, אין פה שום סילוף. הקביעה ש''שמאל הוא מי שאימץ את הנראטיב הפלשתינאי ותומך בו'' איננה שלי. זו הקביעה של השמאל עצמו. זו קביעה שנעשית על דרך השלילה, בכך שכל מי שמסרב לאמץ את הנראטיב הפלשתינאי ''מסומן'' באופן אוטומטי כ''ימין'' (זו אולי הסיבה שאתה כל כך מתקשה לזהות אותה).

זה מה שעשו לאמנון לורד, זה מה שעשו לארי שביט, זה מה שעשו לעירית לינור וזה מה שעשו לי וזה מה שעשו ועושים לעוד רבים אחרים.

למה אתה חושב נדם קולו של פרופ' אסא כשר? הרי בעבר הוא היה מופיע דרך קבע בכל אמצעי התיקשורת. ובעולם הרחב? אלי ויזל גם כן הושתק לחלוטין, לא שומעים אותו היום. אלן דרשוויץ - דעותיו בנושא ההתנחלויות היו גורמות לך אורגזמה רוחנית, אבל הוא מסומן כ''ימין'' אך ורק מפני שהוא דוחה את הנראטיב הפלשתינאי. אפילו אלכס כאן בפורום, שדעותיו בנושאי ההיתיישבות הן טריפה שבטריפה בעיני כל ימני, מסומן כ''ימין''.

השמאל הוא זה שקבע את ''כללי המישחק'', כשנקודת המוצא היא ''מי שלא איתנו לאורך כל הדרך, הוא נגדנו''.
_new_ הוספת תגובה



שטויות
עמיש (שבת, 30/07/2005 שעה 23:59)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שמאל הוא תמיכה באינטרס האמיתי של מדינת ישראל להתקיים כמדינתו של העם היהודי בחברה פתוחה ודמוקרטית.

אין לכך ולא כלום עם תמיכה בכל נאראטיב פלשתיני אבל בהחלט יש כאן דחיה של הנאראטיב הימני קלריקלי.

הפסקת הכיבוש היא אינטרס ישראלי מובהק, ללא כל קשר עם תכניותיו ו/או שאיפותיו של הציבור הפלשתינאי.
_new_ הוספת תגובה



פרלמן, הניקוד ממש עוזר להבין את דבריך
רפי אשכנזי (שבת, 30/07/2005 שעה 11:58)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הניקוד '10' ועוזר מאד בקריאה...
_new_ הוספת תגובה



כושר נבואה איננו נחוץ והשמאל תמיד מוכן.....לכניעה הבאה
צדק (יום חמישי, 28/07/2005 שעה 9:54) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

את תוצאות הועידה הבאה, אם תהיה בקמפ-דייויד, שטוקהולם,
או קטמנדו אני יודע בודאות מלאה,
ואף על פי שאיני מהמר, אני מוכן להתערב עליה עם כל אחד, על כל סכום שירצה, כי זה ...........לא הימור.
בהסכם שייחתם ישראל תמסור אדמות ובתמורה תקבל הרבה ניירות, מלאים באותיות ובמילים והרבה הבטחות סרק.

וזה מה שיקרה כל עוד לעם ישראל לא תהיה מנהיגות יהודית
היודעת מאין היא באה ולאן היא הולכת,
ואם לא תקום מנהיגות כזו הסוף ברור וחד משמעי ,
השמדתה של מדינת ישראל !!

''באין חזון יפרע עם''

''ובחזון העכשוויזם יושמד עם''
_new_ הוספת תגובה



אם המחיר הוא שלטון
עמיש (יום חמישי, 28/07/2005 שעה 9:58)
בתשובה לצדק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בנוסח פייגלין - אז שתשמד
_new_ הוספת תגובה



היי עמיש, תרגע קצת...
רפי אשכנזי (שבת, 30/07/2005 שעה 18:15)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לעמיש ידידי, אני מבקש קצת להרגע.
לא פייגלין ולא בן-חורין מעורכי הפולסא-דנורא על שרון יהרסו את המדינה. הם אנשי שוליים מחוץ לכל ויכוח פוליטי על אף הרעש שהם יודעים לייצר. דווקא אתה, על שורשיך העניפים בארץ, לא צריך להשמיע מילות יאוש בנוסח ''שתחרב''. זה לא צחוק להטיח מילים כאלו. לא מתתאים לך!
_new_ הוספת תגובה



זה בהחלט מתאים לו
צדק (שבת, 30/07/2005 שעה 21:12)
בתשובה לרפי אשכנזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זו דרכו של השמאל , כמו במערכון של הגשש החיוור על בית''ר ירושלים,
''או שאני קובע את ההרכב, את השופטים ואת התוצאה או שאני שורף את המועדון.'' (הציטוט לא מדויק אך הרעיון מדויק).

מאז שהליכוד עלה לשלטון בשנת 77, השמאל הראה זאת במעשים.
כאשר האינפלציה דהרה, ההסתדרות (המערך למי שאינו יודע ),
השביתה את המדינה בפראות שלא נראתה כדוגמתה וסירבה לכל פשרה,
ההסתדרות ניסתה להחריב את הכלכלה באלימות, ורק לאחר שהליכוד נכנע לאלימות
והכניס את המערך לממשלת אחדות, הופסקו השביתות ונחתמו הסכמים שאפשרו את ריפוי הכלכלה.
''או שנקבע או שנשרוף את המדינה'' זו דרך השמאל האלים שהמדינה איננה מענינת אותו.

במלחמת שלום הגליל, השמאל כמחנה הפך לבוגד בפועל,
מפקד כאלי גבע שסירב פקודה תחת אש, עבירה שעונשה הוא מוות !!
הפגנה בזמן שחיילי צה''ל נלחמים, וגרימת מוות לחיילים רבים עקב עידוד המרצחים.

לשמאל הבוגדני אין גבולות, הוא ירסק את הכלכלה , הוא יביא לרצח יהודים,
לא מעניין אותו שום דבר, הכל מותר כדי לכבוש את השלטון.
_new_ הוספת תגובה



אני חוזר
עמיש (שבת, 30/07/2005 שעה 21:50)
בתשובה לרפי אשכנזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם המחיר הוא שלטון בנוסח פייגלין- שתשמד.
_new_ הוספת תגובה



למיטב זיכרוני שרון מעולם לא קיבל את הגירסה שאפשר לדבר תחת אש
פרקש (יום שישי, 29/07/2005 שעה 22:13) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שרון לא מתכוון ליישם ולא מיישם שום מהלך של ''אוסלו של רבין המנוח לפיה'' ובודאי לא מיישם את הנוסחה: ''ממשיכים בתהליך ('שלום', 'התנתקות', תחליטו לבד) כאילו לא היה טרור, ומתעלמים מהטרור כאילו לא היה תהליך 'שלום', 'התנתקות', תחליטו לבד)''.

להיפך, שרון בגלל שאינו מאמין ביכולת הפלסטינים לדבר שלום ולבצע הסכמים, נאלץ לסגת חד צדדית מרצועת עזה כדי להקל על ישראל את השליטה על מיליון ערבים בשטח קטן ובייעתי, כדי לשפר את מעמדה של ישראל בעולם וכדי לשפר כל המשך מו''מ עם הפלסטינים במידה והוא יתחדש (בהתאם לתנאים של ''מפת הדרכים'').

הנסיגה מביאה לישראל לצד הישגים מדיניים גם סיכונים בטחוניים. בעוד שההישגים המדיניים הם קיצרי טווח מטבעם והסיכונים הבטחוניים הם ארוכי טווח, הרי שעדיין לא ברור ובטוח שהנסיגה החד צדדית תביא תועלת יותר מנזק. ברור הוא שזה מותנה בהתנהגות ישראל והרש''פ (וארגוני הטרור שלו) הלאה.

יתכן שלאחר שייכשלו שיחות נוספות תבצע ישראל נסיגה חד-צדדית נוספת ביו''ש לקווי גבול שייקבעו כנוחים לישראל מבחינה בטחונית והתיישבותית (שיחילו רוב מתיישבים ומינימום פלסטינים). ועל קו זה ישראל תמתין לפרטנר עתידי להידברות, במידה ויהיה על מה לדבר.

בעניין המשך השיחות ותוכנן, ארה''ב יכולה לנווט את הסוסים לאבוס אבל לא יכולה להכריחם לאכול ולבלוע. עמדותיה של ארה''ב לגבי עתיד הפתרון מושפעות משלל אינטרסים ברמה האסטרטגית-גלובלית וברמת הלאומית- פנימית שלה, ואין בטחון שהיא תרדוף אחר ישראל והפלסטינים עד אין סוף כדי לאלץ את שני הצדדים לחתום על איזשהו הסכם. יתכן שהמצב דה-פאקטו שישראל מייצרת ישביע את רצון ארה''ב (וקרוב לודאי שגם את אירופה ההולכת ומשנה את נישמתה).

במצב בו העולם המערבי מתחיל להבין את משמעות האסלאם הקיצוני (שהוא מיעוט בתוך באסלאם, אבל גורם קובע ומניע דעת קהל בתוככי החברות המוסלמיות, שהן בד''כ וברובן 'דתיות') ומתחיל להיערך מול האיום הממשי שהוא מייצר, אופי ומשמעות הסכסוך הישראלי-פלסטיני ישתנו בתודעת הקהל במערב, באופן שהלחץ על ישראל לוותר ולוותר ידעך והתנהגותה תובן יותר טוב ותיזכה לגיבוי.

במצב זה, הנסיגה היום מעזה, מורידה פורמלית מעל גבה של ישראל כמיליון - מיליון וחצי ערבים ומותירה רק כמיליון בכל יהודה ושומרון. פחות ערבים על יותר שטח יאפשרו לישראל לתמרן התווית קו גבול חד-צדדית שישען על העקרונות:
* קו ישר וקצר ככל הניתן.
* מקסימום מתנחלים נשארים במקומם.
* מינימום ערבים מסופחים לישראל.

הרש''פ בינתיים חסרת תוחלת ותכלית ולא נראה לי שבעתיד הקרוב יחולו בה שינויים מהותיים - כמו למשל התפרקות הארגונים מהמדים, הנשק והטרור - ומכאן שהסצנריו שציירתי הוא האמין ביותר, וככל הנראה הוא ששרון הולך לפיו.
_new_ הוספת תגובה



פרקש
ע.צופיה (יום שישי, 29/07/2005 שעה 23:35)
בתשובה לפרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ברוך בואך למחנה.
זה עדיין לא מושלם,אבל אתה משתפר.
_new_ הוספת תגובה



א. איזה מחנה?
פרקש (שבת, 30/07/2005 שעה 0:01)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ב. זו דעתי להתרחשויות שיכולות להיות מכאן הלאה לעתיד הקרוב. אינני אומר שהכל יתקיים ויסתיים כטענתי. אני עדיין משוכנע שהכוח המניע את החברה הפלסטינית הוא יותר השמדתה של ישראל מאשר קיום ישות/מדינה פלסטינית לצידה. מכאן שלטווח הארוך יותר כנראה שצפויות הפתעות נוספות - ואז אני חוזר לטענתי שצריך להסתפק בשתי מדינות בפלשתינה ולא בשלוש.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי