  
  
  
|
 |
|
||
  למיטב זיכרוני שרון מעולם לא קיבל את הגירסה שאפשר לדבר תחת אש |
|||
|
|||
שרון לא מתכוון ליישם ולא מיישם שום מהלך של ''אוסלו של רבין המנוח לפיה'' ובודאי לא מיישם את הנוסחה: ''ממשיכים בתהליך ('שלום', 'התנתקות', תחליטו לבד) כאילו לא היה טרור, ומתעלמים מהטרור כאילו לא היה תהליך 'שלום', 'התנתקות', תחליטו לבד)''. להיפך, שרון בגלל שאינו מאמין ביכולת הפלסטינים לדבר שלום ולבצע הסכמים, נאלץ לסגת חד צדדית מרצועת עזה כדי להקל על ישראל את השליטה על מיליון ערבים בשטח קטן ובייעתי, כדי לשפר את מעמדה של ישראל בעולם וכדי לשפר כל המשך מו''מ עם הפלסטינים במידה והוא יתחדש (בהתאם לתנאים של ''מפת הדרכים''). הנסיגה מביאה לישראל לצד הישגים מדיניים גם סיכונים בטחוניים. בעוד שההישגים המדיניים הם קיצרי טווח מטבעם והסיכונים הבטחוניים הם ארוכי טווח, הרי שעדיין לא ברור ובטוח שהנסיגה החד צדדית תביא תועלת יותר מנזק. ברור הוא שזה מותנה בהתנהגות ישראל והרש''פ (וארגוני הטרור שלו) הלאה. יתכן שלאחר שייכשלו שיחות נוספות תבצע ישראל נסיגה חד-צדדית נוספת ביו''ש לקווי גבול שייקבעו כנוחים לישראל מבחינה בטחונית והתיישבותית (שיחילו רוב מתיישבים ומינימום פלסטינים). ועל קו זה ישראל תמתין לפרטנר עתידי להידברות, במידה ויהיה על מה לדבר. בעניין המשך השיחות ותוכנן, ארה''ב יכולה לנווט את הסוסים לאבוס אבל לא יכולה להכריחם לאכול ולבלוע. עמדותיה של ארה''ב לגבי עתיד הפתרון מושפעות משלל אינטרסים ברמה האסטרטגית-גלובלית וברמת הלאומית- פנימית שלה, ואין בטחון שהיא תרדוף אחר ישראל והפלסטינים עד אין סוף כדי לאלץ את שני הצדדים לחתום על איזשהו הסכם. יתכן שהמצב דה-פאקטו שישראל מייצרת ישביע את רצון ארה''ב (וקרוב לודאי שגם את אירופה ההולכת ומשנה את נישמתה). במצב בו העולם המערבי מתחיל להבין את משמעות האסלאם הקיצוני (שהוא מיעוט בתוך באסלאם, אבל גורם קובע ומניע דעת קהל בתוככי החברות המוסלמיות, שהן בד''כ וברובן 'דתיות') ומתחיל להיערך מול האיום הממשי שהוא מייצר, אופי ומשמעות הסכסוך הישראלי-פלסטיני ישתנו בתודעת הקהל במערב, באופן שהלחץ על ישראל לוותר ולוותר ידעך והתנהגותה תובן יותר טוב ותיזכה לגיבוי. במצב זה, הנסיגה היום מעזה, מורידה פורמלית מעל גבה של ישראל כמיליון - מיליון וחצי ערבים ומותירה רק כמיליון בכל יהודה ושומרון. פחות ערבים על יותר שטח יאפשרו לישראל לתמרן התווית קו גבול חד-צדדית שישען על העקרונות: * קו ישר וקצר ככל הניתן. * מקסימום מתנחלים נשארים במקומם. * מינימום ערבים מסופחים לישראל. הרש''פ בינתיים חסרת תוחלת ותכלית ולא נראה לי שבעתיד הקרוב יחולו בה שינויים מהותיים - כמו למשל התפרקות הארגונים מהמדים, הנשק והטרור - ומכאן שהסצנריו שציירתי הוא האמין ביותר, וככל הנראה הוא ששרון הולך לפיו. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| פרקש |
|||
|
|||
ברוך בואך למחנה. זה עדיין לא מושלם,אבל אתה משתפר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| א. איזה מחנה? |
|||
|
|||
ב. זו דעתי להתרחשויות שיכולות להיות מכאן הלאה לעתיד הקרוב. אינני אומר שהכל יתקיים ויסתיים כטענתי. אני עדיין משוכנע שהכוח המניע את החברה הפלסטינית הוא יותר השמדתה של ישראל מאשר קיום ישות/מדינה פלסטינית לצידה. מכאן שלטווח הארוך יותר כנראה שצפויות הפתעות נוספות - ואז אני חוזר לטענתי שצריך להסתפק בשתי מדינות בפלשתינה ולא בשלוש. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי