  
  
  
|
  מדינת כל אזרחיה - חלום או מציאות? | |||||
| אלכסנדר מאן (יום ראשון, 19/05/2002 שעה 12:50) | |||||
|
|||||
 הצגת המאמר בלבד |
 |
 |
|
||
  מי שרוצה ליטול חלק בהתגבשות תנועה לשינוי |
|||
|
|||
סדרי החברה והשלטון בישראל, בה נדון גם במה ניתן להעשות לנוכח תהליכי שנוי זהות המדינה הציונית מוזמן ליצור קשר עם תנועת : ''שורת האזרחים'' למייסדה עו''ד דב אבן אור טל: 09/7424662 או 058/717297 | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| מדינות מתיישבים ו...אינדיאנים |
|||
|
|||
מדינות מתיישבים ואינדיאנים ------------------------- עיון בחומר למחשבה שהביא אלכס הזכיר לי, מייד, את הנעשה בקנדה ובארצות-הברית, המתמודדות מזה שנים עם בעיות מיעוטים אתניים מקוריים. (ובמידת מה גם אוסטרליה וניו-זילנד וכן נורווגיה) אלה הן אומות האינדיאנים וקבוצות האינואיטים (אסקימואים), שמערכת יחסיהן עם המדינה המרכזית דומה משהוא ליחסי ישראל עם אזרחיה הלא-יהודים. --------------- בשתי המדינות קיימות מערכות מנהליות-שלטוניות מיוחדות לטיפול במיעוטים המקוריים (אבאוריג'נלס), שלמרות תפיסת ''מדינת כל אזרחיה'' פועלות בשני מישורים, כשמדובר באינדיאנים או באינואיטים. א* מערכת היחסים היא ''חוזית'' הנשענת על בריתות והסכמים שנחתמו החל מהמאה 17. ב* מערכת ''החוזים'' מכירה באוטונומיה חלקית של הילידים, באיזורים מוגדרים הנקראים ''שמורות'' (בקנדה רזרב בארה''ב רזרביישן). ג* מערכת החוזים מכירה בחובות מסויימות של הממשל כלפי הילידים, בעיקר בתחומי יומ-יום חינוך, בריאות וכיו''ב. ד* תושב בשמורה נהנה מזכויות היתר שלו כשהוא חי בשמורה, למרות ''שמעמדו'' כאינדיאני בן-ברית נשאר גם כשהוא מחוץ לשמורה. ה* מערכת החוזים יוצרת אפליה לרעה כלפי לא-אינדיאנים החיים בשטח הקדם-אוטונומי של השמורה (למשל : מי שאינו נושא תעודה מתאמימה, המעידה עליו כעל ''חבר ברית מס' ....'' אינו יכול להשתתף בבחירות למנהיגות השמורה ואינו נהנה מהקלות מס זכויות רכוש וכו' ו* האינדיאני בעל ''תעודת ברית'' יכול להשתתף בבחירות כלליות או מוניצפאליות ומחוזיות, ולהשתמש במסמכי מסע של המדינה בכלל. ------------------- אלה הם רק חלק קטן מתחומים המיוחדים לאינדיאנים והאינואיטים. בשנים בהן גרתי בשמורה, הרגשתי ממש כבן...מיעוט, מפני שלא הייתי זכאי לכל ההטבות שהשיטה משפיעה על הילדים ולא הייתי משולב במהלכים הדמוקרטיים פנימיים של האינדיאנים, בחירת מועצת שבט וכיו''ב, אף שלפי החוק והברית -מותר היה לכל חבר שבט להציע אותי, או כל ''לבן'' אחר לתפקיד ראש השבט שיהיה מנהיג ללא...זכות בחירה.....(פעם אחת הייתי ''מועמד'' אך דחיתי ההצעה הנדיבה מפני שחשתי שאין לי זכות להתערב בהליך אינדיאני). -------------------------- המצב המיוחד הזה, לא שיפר מצב הילדים, אלא להיפך - ובעיקר ''שימר'' אותם במצב קיפאון פיתוח כלכלי. כל ההטבות הניתנות מכח ''החוזה'' כמו תשלומי סעד, צריף או בית מגורים, רשיון ציד או דיג וכו' וכו', גרמו להקפאת מצב ולדחיית תהליך ההשתלבות של הילידים בכלל האוכלוסיה או המדינה.... ------------------------- המצב המיוחד וה''חוזי'' יצר כמובן מאליו ''אליטה אינדיאנית'' שרוב ''חבריה'' הם מקורבי השלטון או מקבלי טובות הנאה, הזוכים להיבחר לתפקידי מפתח בשבט, וכתוצאה מכך שולטים על משאבים (למשל קסאינו ובתי הימורים, מסחר בטבק חפשי ממכס, מכירת חוזי קידוח נפט וחיפוש מחצבים ועוד). ברוב המקרים משווים את ''האליטה'' לגופים מושחתים ולראיה - לצד התעשרות היחודיים בולטות העזובה והעוני ברוב השמורות. ------------------------------ מאז שנות השישים, נעשים נסיונות להביא ליתר אוטונמיה שבטית, כדי לאפשר לשמורות להתפרס על שטחים גדולים בסביבתן (למשל בקנדה הענקית ודלילת האוכלוסיה) ולהנות מרווחי הפיתוח הכלכלי. מנהיגי אינדיאנים, יותר לוחמנים, הקימו תנועות מחאה הפועלות בתוך המסגרת החוקית-תחוקתית בארצות-הברית וקנדה למשל אירגון aim, התנועה האינדיאנית האמריקאית - שעבר כמה פעמים לאלימות (בעיקר בדקוטות ובאוקלהומה), ואחדים ממנהיגיו (ובראשם דניס פלטייאר) יושבים בכלא כעונש על הריגת סוכנים פדרליים (ראה תקריות וונדד ני). לבנים המסייעים להם נמצאים ''ברשימה השחורה'' של הבולשת הפדראלית והמשטרות... ------------------------------ מנהיגי aim אף ביקרו במזרח-התיכון, כולל לבנון, התקרבו לאש''פ ונראו בכנסי טרור או אלימות שאורגנו בשעתו על ידי מועמר קדאפי.... בכמה עיתוני אינדיאנים, בעיקר משנות השישים והשמונים, אפשר היה למצוא מאמרי ''השוואה'' בינם לפלסתינאים, ולעומת זאת גם ''מאמרי השוואה'' עם...''החלום הציוני של הקמת מדינה גם אחרי אלפיים שנה'' (תופעה אצל אידאולוגים של המוהוק)... ---------------------------- כל אלה ועוד, הם רק קצה-קרחון במערכת יחסי המדינות עם הילידים. לדעתי ועל סמך נסיוני, שכאמור כלל שנות חיים בשמורה מבודדת בצפון, מצבם של האינדיאנים גרוע מזה של ערביי ישראל, ובכל זאת מצאתי גם קווי דמיון. ההגדרה ''גרוע יותר'' קשורה בעיקר ''לזווית הכלכלית'' ולהעדר ייצוג מפלגתי עצמאי (בגלל ההבדלים בשיטות הבחירות ), שבגללו כמעט שאין נציגות אינדיאנית בשלושת דרגי השלטון הפדרלי-המחוזי-העירוני. כל זאת למעט ההצלחות האחרונות במתן הגדרה עצמית קדם אוטונומית לאינדיאנים ואיטנואיטים בטריטוריה הצפון מערבית ובמחוזות הענק החדשים, שרוב תושביהם (מיעטו מזערי שבמזערי בהשוואה לגודל השטח) התפצלו מהטריטוריה. ------------------------- זו אם כן דוגמא ''למדינת כל אזרחיה'' כפי שהיא מתורגמת למציאות בשתי דמוקרטיות קנדה וארצות-הברית. אינני מציע ח''ו להשוות אותה עם ערביי ישראל.....שכן בנוסחא הצפון- אמריקאית לא היה לד''ר אחמד טיבי סיכוי להגיע לפרלמנט או לקונגרס והסנאט, וסיכוי קטן ביותר להגיע לבית-ספר לרפואה..... מעניין אם מישהו ממשתתפי הפורום או קוראיו יביא דוגמאות מאוסטרליה, ניו-זילנד ונורווגיה (הלאפים)... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא כמו האינדיאנים |
|||
|
|||
מצב האינדיאנים בארה''ב או בקנדה הוא שונה ממצב הערבים ה''פלשתינאים''. - מצבם של ערביי ישראל דומה יותר למצבם של צאצאי הכובשים כמו הגרמנים בחבלים המערביים של פולין בעבר או הסקוטים והאנגלים בצפון אירלנד הידועים בתקשורת כ''פרוטסנטים'' היום. - הערבים הגיעו לישראל וכבשו אותה כעם מגובש לאומית. נכון שחלק גדול מאוד של ערביי ישראל מוצאם מהיהודים או מהשומרונים שהתאסלמו, אבל כל עוד הם משייכים את עצמם לאומה הערבית הם משייכים את עצמם, על ידי כך, לצאצאיו של הכובש הערבי. - השם ''פלשתינאים'' כפי שהם מכנים את עצמם וכפי שאחרים מכונים אותם הוא על פי אחד מהשמות הרבים של ישראל, גם אם הומצא על ידי גורם זר (רומאים). גם היום קיימים מיקרים ששם הארץ שונה מהשם של תושביה, ''פינלנד'' מכונה ע''י תושביה ''סואומי - Suomi''. גרמיה מכונה ע''י תושביה דויצ'לנד - Deutchland''. על פי אותו הגיון בעוד דור או שניים, המוסלמים שיהיו בגרמניה יוכלו להכריז על עצמם כגרמנים מקוריים - הרי היתר התושבים הם ''דויצ'ים'' ולא גרמנים. מצד שני המצב דומה, על אותו משקל, אם אמריקאים שגרים בטקסס יכריזו על עצמם כעם ''טקססי'' או הצרפתים שגרים בחבל אלזס-לוטרינגיה יכריזו על עצמם כעם ''אלזסי-לוטרינגי'' לפי שם המקום בו הם גרים. השם ''פלשתינה'' היה קיים הרבה לפני שהערבים הופיעו בזירה כגורם. הפלשתינאים האמיתיים הם היהודים והשומרונים. - לפי כך אין להשוות את האינדיאנים בארה''ב או בקנדה עם הערבים ה''פלשתינאים''. המצב הוא שונה לחלוטין. קישורים: מסמכים וקטעי עיתונות: http://n.jemix.co.il | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דברי: בקונטקסט מדינת כל אזרחיה בלבד |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| לשבור את מעגל הקסמים |
|||
|
|||
המדינה צריכה להעניק לכל תושביה זכויות אדם שוות. האדם צריך להיות חופשי לעשות ככל העולה על רוחו כל עוד אין זה מתערב ברשות היחיד של אדם אחר. האדם צריך להיות מוגן מפני שרירות השלטון. האדם זכאי למשפט הוגן. המדינה צריכה להעניק לכל אזרחיה זכויות אזרח שוות: הזכות לבחור, להיבחר, להשפיע על עתיד המדינה, לקבל נתח צודק בהשקעות ובתשתיות. מדינת ישראל, מהרגע שהגדירה את עצמה כמדינת העם היהודי, רשאית להפלות יהודים לטובה בנקודה אחת ויחידה: מותר לה לעודד הגירת יהודים אליה, ובתוקף כך להעניק להם הטבות שיש בהן היגיון למהגר. ההטבות האלה נקראות אצלנו 'סל קליטה'. יש גם חובות. אזרח ישראלי צריך לציית לחוק המחייב אותו להתגייס להגנת המדינה. הוא צריך לציית לחוקי המדינה ולהימנע מהסתה ומפגיעה ביסודות המשטר (כלומר: במנגנונים המאפשרים הן את יציבות הנהגת המדינה והן את החלפתה). היסודות שלובים אלה באלה. פגיעה באחד גורמת לאפקט דומינו, המאיים למוטט את המשטר. אפליה מסוג אחד גוררת אפליות רבות, ובסיכומו של דבר נוצרת מערכת סקטוריאלית ומפלה. אם המדינה קבעה שרק יהודים-לא-חרדים ממין זכר חייבים בשירות צבאי, מייד נאלצה לקיים מנגנונים שיסדירו את העניין. כך נקבע שיהודי חרדי אמנם צריך לשרת בצבא, אך הוא יכול לפטור את עצמו מכך בלימוד תורה. כך הונצח המצב שבו הגברים החרדים מנועים מלעבוד לפרנסתם, הנופלת על מוסדות הסעד של המדינה. מובן שמתפתחת כך שכבת עוני מדהימה, של גברים צעירים, המסוגלים לעבוד, ואף מוכנים לכך. היות שיהודים חרדים אינם משרתים בצבא, לא התפתחו בצבא מנגנונים שיאפשרו שירות צבאי ליהודי החרדי האקראי הרוצה בכך. יהודי חרדי שבאמת רוצה לשרת, אך גם דורש שהמזון שיוגש לו יהיה כשר למהדרין, דורש שלא יצטרך לשרת עם חיילות ממין נקבה, ודורש אפשרות לשמור שבת בקפדנות, יוותר על השירות הצבאי. הוא גם לא יוכל לעבוד, כזכור, אלא אם יצליח להוציא אישור המגדיר אותו כמעורער בנפשו. היות שערבים אינם חייבים לשרת בצבא, חיילי צה''ל אינם מכירים ערבים מקרוב. הערבי הוא תמיד האוייב, וערבי ישראלי נתפס כגייס חמישי בכוח. גם הערבים הישראלים, שלא איבדו את קרוביהם בקרב מול אויבי ישראל, אלא רק בקרבות רחוב מול משטרת ישראל, מרגישים ניכור ביחס לצבא. כך חייל במדים הוא אוייב בכוח, ולא יעלה על דעתו של ערבי מן היישוב לעמוד בצפירת יום הזיכרון ולכבד את הנופלים (אלא אם הוא גר בסביבה יהודית). הסגרגציות האלה יוצרות תחושת קיפוח אצל כל המעורבים. היהודי הלא חרדי מרגיש שרק הוא מסכן את חייו בהגנה על פרזיטים ועל גייס חמישי. היהודי החרדי מרגיש שצבא המדינה שלו מזלזל בערכים החשובים לו ביותר, והמדינה עושה כל שביכולתה כדי להשאירו עני ותלוי בחסדיה. הערבים חשים שצה''ל הוא צבא שיעודו הוא לפגוע בערבים. היות שהיהודי הלא חרדי מרכיב את הסקטור החזק ביותר במדינה, הוא דורש, וגם מקבל, את עיקר המשאבים. כך נשארים היישובים הערבים בעוניים הגלוי, דבר התורם להתמרמרות הקשה שלהם. יש לשבור את מעגל הקסמים. חוק חובת שירות צבאי חייב לכלול את כל המגזרים במדינה. הוא חייב לכלול יהודים לא חרדים, יהודים חרדים, ערבים פלשתינאים, ערבים בדואים, דרוזים, צ'רקסים ועוד. סעיף הלאום חייב להימחק מתעודת הזהות לא רק להלכה, אלא גם למעשה. שום חוק לא יכול לחול על קבוצה אתנית בתוקף היותה קבוצה אתנית. פטור משירות צבאי יכול להינתן באופן פרטני על הישגיות חריגה, כדי לא להפריע לפרט לפרוץ לקריירה חריגה בגיל צעיר, ואז ניתן לכלול בהישגיות חריגה זו גם הצטיינות בתחום דת כלשהי. סעיפים היכולים להיראות לקבוצה כ'ייהרג ובל יעבור' צריכים להילקח בחשבון, ובלית ברירה לכלול בהטבות המתבקשות את כל המגזרים. היות שאינני רואה שום דרך בה יסכים יהודי חרדי, מוסלמי דתי או דרוזי דתי שבתו תשרת בצבא (ובנותיהם של אלה לא ימרו את פיהם), אין מנוס מקביעה שחובת שירות צבאי לא תחול על בנות. זו אמנם אפליה, אך היא תוחמת מגדרים ולא מגזרים, כך שקל יותר לבלוע את הצפרדע הזו. ללא כל קשר לכך, יש להפנות את עיקר המשאבים ליישובים העניים ביותר, לא על בסיס אתני. במצב הקיים, ייהנו מכך בעיקר היישובים הערביים, ואין בכך רע. המדינה צריכה להעניק לכל אזרחיה שיוויון זכויות ולדרוש מהם שיוויון חובות. שני אלה אסור שיהיו תלויים זה בזה, אך שניהם חיוניים. רק הענקת הזכויות ודרישת החובות תמנע את התלקחות אבק השריפה הבין-מגזרי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מלחמה מתמדת שנכפתה |
|||
|
|||
המצב, בו נמצאת ישראל במלחמה מתמדת שנכפתה עליה על ידי הערבים, משליך באופן מכריע על היחס כלפי הערבים, אזרחי ישראל. אין אני רוצה לטעון שאם בעיית המלחמה תיפתר אזי היחס כלפי הערבים בישראל ישתנה באופן חד ומיידי, אבל רק אז אפשר יהיה להתייחס לבעיה זו כפי שהתייחסו לבעיות דומות בארצות דמוקרטיות שונות. אם נבחן את ההתייחסות של מדינות דמוקרטיות שונות, כמו ארה''ב או בריטניה, למיעוט לאומי שארצות המיעוט הלאומי נלחמו בארצותיהם כמו היפנים בארה''ב או הגרמנים בבריטניה אזי אין אנו צריכים להתבייש ביחסנו כלפי הערבים. להזכירכם, בארה''ב יפנים גורשו ממקומות מגוריהם ורוכזו באזורים סגורים, כאשר את בניהם הצעירים גייסו לצבא ושלחו להילחם למען ארה''ב במקומות הכי מסוכנים באירופה. היחס ליפנים שסירבו להתגייס לצבא ארה''ב היה כאל אויב: הם הועברו למחנות שבויים והוחלפו בהמשך באמריקאים שבויים ביפן. גם הבריטים גירשו אנשים ממוצא גרמני, והיהודים שבתוכם, ממקומות מגוריהם וריכזו אותם במחנות הסגר באוסטרליה הרחוקה. -------------------------- השוני בנינו לבין ארה''ב או בריטניה, הוא בכך שמלחמת עולם השניה נמשכה שש שנים לעומת יותר מחמישים שנה של מלחמת הערבים נגדנו. בארצות אחרות אפשר היה להתחיל בשיקום המצב לאחר המלחמה עוד בדור המלחמה ולעומתם אצלנו המלחמה נמשכת ונמשכת, דור נולד בתוך המלחמה ודור הולך בתוך המלחמה. יחד עם כך ניתן כבר עתה להתחיל לשנות את המצב כלפי הערבים בישראל. לשם כך צריך קודם כל לשנות את נושא גיוסם לצה''ל. יש להעביר את האחריות על הגיוס לכל אזרח ערבי. במקום שהמדינה לא תגייס אותם מלכתחילה יש לנסות לגייס אותם, אבל להתחשב באלה שיצהירו שאין ברצונם להשתתף בהגנה על ישראל ע''י השרות בצה''ל. באופן זה כל ערבי, אזרח ישראל, יחליט האם הוא אזרח כמו כל האזרחים ועד כמה יוכל לדרוש את השוויון בתוך המדינה בה הוא חיי. קישורים: מסמכים וקטעי עיתונות: http://n.jemix.co.il | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא גוייסו - התנדבו |
|||
|
|||
חיילים ממוצא '''ניסאי'' - יפאני-אמריקאי,אזרחי ארה''ב, התנדבו לשרת בצבא, לא גוייסו מכח צווי גיוס וכיו''ב. הם לחמו בעיקר באיטליה ובצרפת ויחידתם היתה בעלת מספר העיטורים הגבהה ביותר בצבא ארצות הברית. --------------------- לעומתם עצרו הבריטים, האוסטראלים, הניו זילדנים, והקנדים גרמנים ואיטלקים בעלי אזרחות זרה, לא בעלי אזרחות מקומית ועל כן הוגדרו ''נתינים זרים של ארץ אויב'' גורל דומה נפל על הטמפלרים הגרמנים תושבי פלסתינה-א''י שנעצרו , נכלאו וגם כן גורשו לאוסטרליה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מדינת כל אזרחיה אינה מדינת כל חייליה |
|||
|
|||
מדיניותה של מדינת ישראל כלפי אוכלוסייתה הערבית משולבת עדיין בתופעות אפלייה פסולות, אולם יש להוסיף ולציין כי במקרה זה קיימים גורמים ישראלים-ערבים עושים לאל ידם כדי שמצב לא פשוט זה יישאר על כנו. מבחינה זו חברו בברית בלתי כתובה חוגים לאומנים ערבים ויהודים שמעוניינים איש מסיבותיו לשימור המבנה הסגרגטיבי של מדינת ישראל, אשר מחולקת לכאורה לקהילות דתיות האמורות לקיים בתוכן אוטונומיה בדיני אישות, הזכות למגורים במקומות שונים ועוד. זוהי כמובן תופעה פסולה מצד נתיני הרוב היהודי, היות ועל ידי כך מופלית קבוצת רוב זו לטובה באופן גורף מעצם סיבת השתייכותה הדתית. גם אם ניתן לנמק ולהבין מצב אנומאלי זה בהיסטוריית הולדתה והווצרותה של מדינת ישראל היהודית, וגם אם ניתן לראות את מגמתיות פני חלק נכבד מערביי ישראל בשאלות לאומיות בעלות חשיבות ייתרה, אין עדיין להסיק ולהקיש מכך כי חוסר איזון הגדרתי זה מכוח הסגרטיביות הוא המצב שיפתור את בעייותיה השונות של ישראל בעתיד הקרוב והרחוק כאחד. אזרחי מדינת ישראל היהודיים מחוייבים למצוא ולהציע דרכים שונות לפירוקה של תפישת עולם סגרגטיבית זו, אך דרכים אלו חייבות לשיטתי בפירוש שלא להיות מבוססות על רקע השוויון בחובות האמור להתבצע ולבוא לידי ביטוי בזכות להתגייס ולהגן על מדינת ישראל. חובת ההגנה על מדינת ישראל היא אמנם עניין רציני, אשר יש המפרשים אותו כזכות גדולה, אולם לא בתחום זה חייב להינתן אקורד השוויון המיוחל. ישראל חייבת לגייס חיילים על בסיס התנדבותי בלבד, ולבנות צבא לוחמני ויעיל, ללא תוספות ורעיונות 'כור היתוך' לשיטת בן גוריון. על השוויון ורעיונותיו לבוא לדי ביטוי בתחומי המדינה האזרחית הישראלית, אשר בה יש לנסות ולבנות זהות חילונית ישראלית שווה לכל נפש, על ידי ביטול הדת מהמדינה והחלתם של דיני אישות בתחום המשפט האזרחי. הפרדת הדת מהמדינה תצמצם במידה ניכרת את כוחן האתני של קבוצות לחץ מסורתיות, ותעזור לגיבושה של יישות חילונית ראשונית במדינת ישראל. החלת חוקים אזרחיים במערכות דיני אישות וביטלם הגורף של העדפות אתניות שרירותיות עשויות להצמיח חברה אזרחית יותר. משימה אחרונה זו אינה קלה אף בקרב אלו אשר השיטה האזרחית החדשה מבקשת לשפר תנאיהם, היות והיא מחייבת התמודדות רעיונית עם כוחות לאומניים אגיטטיביים בקרב אוכלוסייתה הערבית של מדינת ישראל, אך לשיטתי אין כל מנוס מהחלת צעדים מסוג זה כלפי קבוצות רוב ומיעוט כאחד למען עתיד החברה הדמוקרטית בישראל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מדינת מתנדביה ומשתמטיה |
|||
|
|||
>''...דרכים אלו חייבות לשיטתי בפירוש שלא להיות מבוססות על רקע השוויון בחובות האמור להתבצע ולבוא לידי ביטוי בזכות להתגייס ולהגן על מדינת ישראל.'' >''...ישראל חייבת לגייס חיילים על בסיס התנדבותי בלבד'' כלומר, אתה כן בעד שיוויון בחובות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| 'מדינת כל אזרחיה' - רעיון מסוכן יותר מאשר מגוחך |
|||
|
|||
הגישה, לפיה לא תיתכן דמוקרטיה אתנית, שבה ישנם מאפיינים דתיים/לאומיים אתניים יסודיים, העומדים בבסיס קיומה של המדינה - נובעת מבורות במקרה הטוב, או מהסתמכות על בורות המאזינים במקרה הרע. הערבים ותומכיהם טוענים בהתחסדות, כי הגדרת מדינת ישראל כ''יהודית'', או כ''מדינת העם היהודי'', נוגדת את עקרונות השיוויון. הם טוענים, כי אין הם מסוגלים להישבע לדגל שהוא למעשה טלית, ואינם מסוגלים לשיר ''נפש יהודי הומיה''. לעומת זאת, יוון, מולדת הדמוקרטיה, איננה סובלת מהתקפות חוזרות ונשנות על היותה ''גזענית'', למרות שחוקתה קובעת במפורש שדת המדינה העיקרית היא הנצרות האורתודוכסית היוונית, קובעת שהכנסיה היוונית אורתודוכסית היא הכנסיה הבכירה במדינה, ובחלק מהשבועות הנהוגות בה, לחברי פרלמנט ולנשיא - קיימת אך ורק האפשרות להישבע בשם השילוש הקדוש. הגיור, במדינה דמוקרטית זו, אסור על-פי החוקה, והדגל כולל בתוכו צלב. האם יסרב חייל מוסלמי בצבא יוון, דנמרק, נורבגיה או שבדיה להישבע אמונים לדגל שהוא צלב? סביר להניח שלא. אך הוא כן יעלה ספקות ושאלות בנוגע לדגל שהוא טלית. גם ההתקפה על חוק השבות, בהיותו כביכול חוק מפלה על רקע גזעני - אין לה על מה לסמוך. יהודי אתיופיה הכושים עולים לישראל על-פי חוק השבות - למרות גזעם - וטוב שכך. חוקי שבות קיימים גם בגרמניה, יוון וספרד - והם מבוססים על מוצא אתני. במיוחד מעניינת הדוגמא הספרדית: החל מסוף המאה ה- 19, החליטה ממשלת ספרד להעניק את אזרחותה לכל יהודי שיוכיח את מוצאו האתני מעדת הספרדים שגורשו ב- 1492. מעניין עוד יותר הוא תקדים חוק השבות שנחקק על-ידי חבר הלאומים, במסגרת המנדט הבריטי על ארץ-ישראל, שם נקבע מפורשות כי ממשלת ארץ-ישראל תקבע סעיפים בחוק הבאים להקל על יהודים המתיישבים ישיבת-קבע בארץ את רכישת האזרחות הארצישראלית. ולבסוף, זעקות השבר על מותם של 13 אזרחים ערבים במרד אוקטובר. אף אחד מאיתנו איננו מאושר ממותם של אזרחים, יהודים כערבים, אך הצגת העניין כולו כברוטליות ישראלית חסרת פרופורציה - משוללת כל יסוד. גם אם נימנע מלקחת בחשבון את שיטותיהן של מדינות ה''אחות'' הערביות בטיפול במהומות, די בכך שנסתכל כיצד מטפלות מדינות דמוקרטיות לעילא ולעילא במהומות חמורות הרבה פחות - כגון ירי אש חיה אל קהל מפגיני האנטי-גלובליציה בשבדיה, או דיכוי מהומות הכושים בלוס-אנג'לס של תחילת שנות התשעים. אילו היינו הולכים בדרכי השבדים, אין ספק שהיו נהרגים לא 13 - אלא 130. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בוא נגדיר את זה בקיצור: |
|||
|
|||
מדינת כל אזרחיה עבור הערבים פירושה שלהם יהיה נשק בדיוק כמו ליהודים. ומה הם יעשו עם הנשק: לא קשה לנחש.. שהם יוכלו לקנות קרקעות מדינה כמו היהודים, אבל אם ערבי ינסה למכור את ארצו ליהודי, הוא צפוי לעונש מוות מהקיצוניים שלהם. מדינת כל אזרחיה פירושה שאין גם חוק השבות שמקנה ליהודי יתרון להגיע לארצנו, ואם אין חוק השבות אז צריכים גם ללכת אחורנית וכל מי שהגיע עם החוק הזה... קישורים: ארץ ישראל לעם ישראל, ערב (הסעודית) לערבים: http://planet.nana.co.il/yiftachy/ | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אבל המצב ההפוך הוא אפליה על בסיס אתני |
|||
|
|||
האם מצב זה הוא לרוחך? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא יהיה דבר כזה |
|||
|
|||
אף פעם לא יהיה דבר כזה כי אנחנו לא משרתים בצה''ל ולא נשרת עד שיהיה שלום עם הפלסטינים .... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ראיד, מה לגבי שרות לאומי (חינוך, סעד) במקום צבאי? |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| אז שיישאר כמו שעכשיו |
|||
|
|||
ראיד, הבה ואסביר לך דבר או שניים על דמוקרטיה. הממשל נבחר על ידי הציבור ומגדיר את המטרות של הצבא. הצבא ממלא את הוראות הממשל, בהיותו אחת מזרועות הרשות המבצעת. אם אתה מתנה את השתתפותך במדיניות שתישא חן בעיניך, אתה מוציא את עצמך מהמשחק הדמוקרטי. אם ערבים צריכים להיות פטורים משירות צבאי משום היותם ערבים, אז כדאי באמת שלא יצאו מתחומי מגוריהם, והשקעת משאבים בהם היא מיותרת. במדינתנו יכול גם יהודי להחליט שהוא לא משרת בצבא מכל מני סיבות, למשל מהסיבה שאתה הבאת. כתוצאה מכך הוא ישב בכלא. זוהי עבירה שרק יהודים נכלאים בגינה, דבר שחייב להיפסק. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מדינת כל אזרחיה - מיתקפה ערכית והפנמתה |
|||
|
|||
נראה שרעיון ''מדינת כל אזרחיה'' אינו בבחינת ''עוד רעיון'' שיש לבחנו בהקשר המערך החוקתי/דמוקרטי בישראל. מושג זה הוצג בהקשר הספציפי מאד של הגישה ה''פוסט ציונית'', והוא מהווה למעשה התנערות מיעודה ההיסטורי של ישראל כמדינת הלאום היהודי, כפי שהוכרה מאז שנות ה- 20 על ידי הקהילייה הבין לאומית (תצהירי חבר הלאומים ונשיא ארה''ב וודרו ווילסון והמנדט שניתן לממשלת בריטניה למטרה זו, וכן החלטות האו''ם). ב''מדינת כל אזרחיה'' משתמעת גם התרסה כלפי המסד הדמוקרטי של מדינת ישראל, כאילו הוא מפלה באופן מכוון את המיעוט הערבי. זאת, למרבה האירונייה, בניגוד לקונספצייה של מדינה פתוחה וליברלית, כפי שהותוותה על ידי הרצל ב''אלטנוילאנד'' (וכן במגילת העצמאות מ- 48), אך גם מדינה הבאה לפתור את בעיית חוסר הריבונות הטריטוריאלית של העם היהודי. שכן העוול ההיסטורי שנעשה כלפי העם היהודי, מקורו במידה רבה בהיעדר מדינה יהודית ריבונית בטריטוריה משלה. גדולי צוררי העם היהודי ''האשימו'' את היהודים בהיעדר זיקה טריטוריאלית כלשהי, ולכן גם בחוסר נאמנות, בוגדנות, ופעילות המכוונת להרס הבסיסים החברתיים הסולידיים של מדינת-האם. עמי האיזור מאידך, הינם בעלי תודעה לאומית מפותחת זה שנים רבות, בפרט מאז המגמות הפאן-ערביות של עבד-אל נאצר. כך למשל מצרים באיחודה עם סוריה בשנות ה- 50 נקראה ''הקהילייה הערבית המאוחדת'', ואחר, ''הרפובליקה הערבית המאוחדת'', ולא ''רפובליקת כל אזרחיה'' למרות נוכחותם של המיעוטים הקופטים והיווניים. אם רעיון ''מדינת כל אזרחיה'' אינו צומח כרעיון ''יפה'' נוסף בעלמא, בהקשר שיפוץ הדמוקרטיה הישראלית, עולה השאלה מאילו פרספקטיבות ממשיות/היסטוריות/איזוריות יש לבחון אותו. פרספקטיבות אלה, דומני, כרוכות בראש וראשונה בהפנמת מתקפה ערכית שוללנית כלפינו, כדלקמן: מציאותנו כאן אינה פשוטה. אנו נמצאים בלב איזור עויין השולל את קיומנו, ושואף לצמצם ולכווץ את משרעת עוצמתנו הכלכלית, הטכנולוגית/מדעית והבין לאומית. זאת, יתכן, כשלב ראשון הדוחקנו למעמד סביל, העשוי להקנות חופש פעולה והחלטה אילו אופציות עוינות לממש כלפינו: קיום מכווץ-טווח זה פורש אפשרויות-דחק החל ממעמד של צמית זוטר, בעל מעמד של כפיפות למדינות כמצרים וסעודיה; המשך בהשארת חלק מהאוכלוסיה היהודית ה''מועילה'' כאן במשהו מעין מדינה דו לאומית, וכלה בסילוק מלא מהאיזור, תוך טהור אתני רחב מימדים. זה אשר למעטפת האיזורית של הסכסוך. מאידך הגרעין הפנימי והקשה של הסכסוך מורכב ממגמה פעילה מוכוונת כיווץ אתני פלשתיני כלפינו וטרור לא מותנה, תוך גרעין חזק של אי רציונליות ואופקי ''בדם ורוח נפדה את פלשתין'' ומליון שהידים''. במישור גרעיני זה נוצרה כאן מאז 67 גם הוויה נוספת על הנארטיב המשני שלה, שהועצם בנפנוף המניפסטים הפוסט-ציונים בשנים האחרונות. במדה רבה, מדובר למעשה ברכיבי חתרנות חברתית התוקפת בסיסים קיומיים/השרדותיים (בשונה מתת-תרבות נגדית שאף היא ''חתרנית'' ביחס לגישות קאנוניות, אך לא במישור הקיומי/השרדותי). בהקשר הסכסוך הקיומי שישראל מצויה בו דומה ששוררים כאן גם קווי דמיון כלשהם לתופעה שכונתה בבריטניה במלחמת העולם השנייה ''גייס חמישי''. הווית חתרנות קיומית זאת, שאינה למעשה קבילה באף מדינת לאום אחרת, נעזרת במעין גישה הרווחת אצל רבים כאן: מדובר במעין עירפול תוך בריחה מאחריות ובהירות קיומית, וטשטוש מגמות חשיבה מוכוונת להשלכות ארוכות טווח. הדבר כרוך בהצבת סדרי יום ערכיים אחוזי שגב ערטילאי המסיחים את הקשב ומותקים displaced)) מחביקת בעיות יסוד אמיתיות של חיינו והתפתחותנו כאן. זאת, תוך גלישה לחשיבה קצרת משרעת ביחס לפרוייקטים משמעותיים, שהינה תכופות נהנתנית ודקדנטית במהותה במישור הפרט, של ''לחטוף פרורי נחת מן ההווה, כל זמן שעדיין ניתן''. במה דברים אמורים? בהקשר העוינות הפאן-ערבית כלפי ישראל, סביר שחברתנו נמצאת תחת מתקפה ערכית שוללנית מצד גורמים העוינים את כוחות החיות והיצירתיות שלנו, והשואפים לבלום התפתחותה, אם לא לאיינה כליל. או להפכינו לתלותיים - שליחי רצונם ומטרותיהם של ''אדוני הארץ האוטנטיים''. ניתן להראות בניתוח פסיכו-כלכלי שאף בלימת התפתחות - מביאה עד מהרה לכווץ הולך וגובר בתהליך המחזק עצמו: כווץ ערכי, הגברת מאבקי סך 0, חוסר תכליתיות טלאולוגית (דבר שכיניתי -''אטלייה'') ו''רצון'' חסר שדרה מוכוון מטרות משתנות במהירות - ולא מאמץ תכליתי רצוף בזמן חרף מכשולים. וכן - תפיסת הזמן סינכרונית (מוכוונות-הווה, במעורטל מגורם ההתפתחות הנמשכת בזמן) ההופכת לדומיננטית, על בעיותיה המוספות. ברור שהיו כאן רבים שהיפנימו את המתקפה הערכית העויינת כלפינו, ואת שלילת הלגיטימציה האונטולוגית שלנו (אונטולוגי- מימד המשקל הקיומי) - והיפנו כלפי עצמם מרצון את החרב המצמצמת/גודמת המונפת כלפיהם, הפכוה למקור חיות שלילי של קיום בהווה ארוך ואקלקטי חסר בנייה, הווה של מינוריות קיומית בצד ארוגנטיות ביבים כוחנית, כשם שיש השואבים ערך הדוני במהותו - וכזה בלבד - מהשפלה חיצונית ועצמית. היעדר הוואקום הלאומני המאפשר את ''מדינת כל אזרחיה'' ספג מהלומה בדמות המחבל-מתאבד הישראלי הראשון (הפיגוע בנהריה), וכן נוכח גילויי שיתוף פעולה של ערביי ישראל עם מפגעים. ככלל, אפשרותה של חזית-בית מאורגנת כזו היא חזון בלהות לרבים. ברם יש להבין שזוהי תוצאה בלתי נמנעת של המיליטנטיות ה''לאומית-פלסטינית''. זאת כל זמן שזו מלבה מדנים בעולם כולו - שהרי עראפת ואנשיו הפכו, כל זמן שניתן הדבר, לשליחי תעמולה מאז'וריים המעופפים ללא הפוגה בעולם ובארצות השכנות - ראה את ''בישול'' וועדת דרבן ממנה נחלצנו בשניה האחרונה (אך ''זה'' היה קרוב). כל זמן שמגמת ה''רדיקליזם'' הטרוריסטי מלובית - הרי שערביי ישראל הינם מבחינת אריה דרוך הנראה מנמנם. הכתובת על הקיר היתה כבר במהומות הנרחבות ברחבי ישראל הישנה באוקטובר. הדרך לטפל בסיוט היתה באמצעות הדחקה - באסטרטגיה של יחוס ''ספורדיזציה'' ו''פרגמנטציה'' - דהיינו שכנוע עצמי בהנחה שמדובר בתופעות ספורדיות ומפוזרות פה ושם החסרות קו מקשר. אך הנחה כזו הינה שרירותית, פרי משאלה יותר מאשר תוצר בחינה מפוקחת של הממשות בשטח. נסיון נוסף לפסיפיקציה ושיכוך העניין היה הליך הקירבון המערכתי (הוותיק במציאותנו) של הקמת וועדת אור. ברם, שיכוך הינו זמני, ולא היה בכך כדי לעצור תהליכים חברתיים שהינם פרי הרדיקליזם הלאומי המכונה ''פלסתיני''. קישורים: מדינכלזרחיה וקלדוניה הדמיוניות - שיעור בחד צדדיות: תגובה 713 תקיפה ערכית חיצונית ופיחות ערכי: http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=674&rep=35180&... | |||
| _new_ |
|
|  | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי