פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
יום כיפור - להשתחרר מכבלי השיעבוד לחומר
טלית של תכלת / נסים ישעיהו (יום חמישי, 23/09/2004 שעה 1:02)


יום כיפור – להשתחרר מכבלי השיעבוד לחומר

נסים ישעיהו




מוקדש לאלה המקדשים את החופש ללא גבולות ולאלה הבטוחים כי אנחנו אזרחים חופשיים במדינה חופשית ודמקרטית.
כיהודים המנהלים את חייהם הרוחניים על פי הלוח העברי הקדום – העשרה בתשרי הנו היום הקדוש ביותר עבורנו, יום הכיפורים. אמנם עבור יהודים החיים עם הזמן – לכל יום מימי השנה יש המאפיינים המיוחדים לו, וכפועל יוצא – גם העבודה המיוחדת לו. אבל בדרך כלל מאפיינים אלו אינם משליכים על ימים אחרים, או לפחות אין אנו מודעים להשלכות אלו.

יחסנו אל משמעותו של יום, משתנה כאשר מדובר בימים מיוחדים כגון שבת או חג; באופן טבעי תשומת לבנו מופנית אל ימים אלו יותר מאשר לסתם ימי חול, ולפעמים אנחנו אפילו מודעים לכך שימים אלו משפיעים על ימי החול, ומתייחסים אליהם בכבוד הראוי.

נתבונן מעט במה שנדרש מאיתנו ביום קדוש זה, ביום הכיפורים, בניסיון להבין מהו המסר הפנימי של יום קדוש זה עבורנו.

האיזכור הראשון בתורה ליום זה מופיע בפסוק הבא:
(שמות ל) י וְכִפֶּר אַהֲרן עַל-קַרְנתָיו אַחַת בַּשָּׁנָה מִדַּם חַטַּאת הַכִּפֻּרִים אַחַת בַּשָּׁנָה יְכַפֵּר עָלָיו לְדרתֵיכֶם קדֶשׁ-קָדָשִׁים הוּא לַה':
מתי חל יום זה, מה הם איפיוניו ובמה הוא מיוחד עד כדי הגדרתו כאַחַת בַּשָּׁנָה – זה מתפרש בספר ויקרא:
(ט''ז) כט וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת- נַפְשׁתֵיכֶם וְכָל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכֲכֶם: ל כִּי-בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכּל חַטּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ: לא שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת-נַפְשׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם:
כאן יש לנו גם תאריך וגם הוראות התנהגות קצרות ליום מיוחד זה. אבל העיקר מה שיש כאן, זה ההסבר למהותו של היום.

כִּי-בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם

כִּי-בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכּל חַטּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ.
זה מה שמייחד את היום הזה ומזכה אותו בתואר אַחַת בַּשָּׁנָה; ביום זה הקב''ה מקרין עלינו אור המנקה אותנו כליל מכל הכתמים שדבקו בנו במהלך הזמן – בעת שלא הקפדנו על שמירת הקשר עמו, ואף מכתמים אשר דבקו בנו אם וכאשר עשינו מעשים שבהם גרמנו חלילה, לניתוק הקשר בינינו לבין הבורא יתברך.

הניקיון הזה נעשה ממילא, בלי מאמץ מיוחד מצד האדם; רק צריכים לשמור את הכללים של היום הזה:
(שולחן ערוך, אורח חיים, תרי''א) ומה הם הדברים האסורים בו; מלאכה, אכילה, שתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל, תשמיש המטה.
בסך הכל האדם די פסיבי בתהליך ניקוי זה של נפשו; פסיביות זו רמוזה בפסוק: שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם. כדי לזכות לכפרה ביום זה, יש להמנע מפעולות שהן בגדר צרכים גופניים בסיסיים; מה הרעיון?

ובכן, האדם מורכב כידוע מגוף ונשמה; הגוף הוא בהמי במהותו בעוד הנשמה הנה ''חלק א-לוה ממעל ממש''. הרכבה זו יוצרת מתח מתמיד בין הרוחני-אלקי שבאדם לבין הגופני-בהמי.

אדם נוטה להיסחף אחר נטיותיו הטבעיות, הרבה מעבר לסיפוק צרכיו הבסיסיים; במקרים קיצוניים, הוא עלול אפילו להיסחף אל עבר הבהמיות כאידיאולגיה. היסחפות טבעית זו מקשה על האדם למלא את ייעודו בעולם הזה – השלטת הרוחני-אלקי שבו על הגופני-בהמי.

יתכן אפילו מצב בו אדם עוסק ברוחנית ברמות גבוהות ובאינטנסיביות, וביחד עם זה, במקביל, הוא נסחף אחר נטיותיו הטבעיות-בהמיות ואינו מנסה כלל לשלוט בהן בעזרת הכוחות הרוחניים שניחן בהם.

היסחפות כזו, שקשה מאד למצוא אדם החף ממנה, עלולה במקרים קיצוניים להפוך מצווה לעברה ח''ו. זה עלול לקרות, למשל, כאשר שמחה של מצווה נהפכת להוללות חלילה, ואין להאריך בתיאורים שליליים.

לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ

במשך כל ימות השנה, כולל ובמיוחד בשבתות וחגים, אדם מצוּוה למלא את צרכיו הגופניים ונאסר עליו לענות את גופו. מתוך ציווי זה, עלולה להתפתח ההיסחפות שתיארנו לעיל.

בא יום הכיפורים ומשיב לנו את הפרופורציות – העיקר באדם הנה הנשמה האלוקית והגוף אמור לשרת אותה. לפיכך, גם הציווי למלא את כל צרכי הגוף במשך כל השנה, ניתן מפני שזהו אינטרס של הנשמה, שהגוף יהיה בריא ויוכל לשרת אותה כראוי.

אלא שבפועל כאמור, לגוף יש רצונות משלו והם דומיננטיים ואגרסיביים הרבה יותר מאלה של הנשמה. התוצאה עלולה להיות עגומה מאד מבחינת האיזון שבין הנשמה לבין הגוף. את האיזון הזה בא להשיב יום הכיפורים.

מספרים על כ''ק אדמו''ר הצמח צדק, שאמר: ''ביום כיפור – מי צריך אוכל?!'' אוכל זה צורך של הגוף, וביום כיפור הנשמה מאירה בעוצמה כזאת שלא מרגישים בכלל את צרכי הגוף.

טוב, ככה זה אצל צדיקים אמיתיים; אבל אנחנו זקוקים עדיין להוראות ברורות ומחייבות, כדי לנהוג כראוי ביום זה:

את הפסוקים שציטטנו לעיל מספר ויקרא, קוראים בתורה בסדר היום של יום הכיפורים בבוקר. בהמשך, בתפילת המנחה, קוראים את הפרק המפרט את איסורי העריות, כל הנשים שאסור לאדם לקרב אליהן מחמת קירבה משפחתית או מסיבה אחרת.

התבוננות ברעיון זה, כמו גם בטכסטים אחרים הכלולים במחזור התפילות של יום הכיפרים, יכולה ללמד אותנו מה פירוש ההבטחה שבחרנו ככותרת לקטע זה: לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ.

אדם נוטה להשתעבד לתענוגות גופניים כאמור, ואין כמו תחום העריות לייצג נאמנה את התענוגות הגופניים. אלא שתענוגות אלו נוגעים-מענגים את חיצוניותו של האדם בלבד, את גופו.

ביום הכיפורים שולטת הנשמה בגוף, הפנימיות שולטת על החיצוניות. פנימיות האדם המתגלה ביום זה – מחברת אותו אל לִפְנֵי ה', והתוצאה היא: תִּטְהָרוּ.

שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם

בספר ויקרא פרק כ''ג באה התייחסות נוספת ליום הכיפורים:
כו וַיְדַבֵּר ה' אֶל-משֶׁה לֵּאמר: כז אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִקְרָא-קדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת-נַפְשׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה': כח וְכָל- מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם: כט כִּי כָל-הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא-תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ: ל וְכָל- הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה כָּל-מְלָאכָה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְהַאֲבַדְתִּי אֶת-הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ: לא כָּל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ חֻקַּת עוֹלָם לְדרתֵיכֶם בְּכל משְׁבתֵיכֶם: לב שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת-נַפְשׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד-עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם:
כאן מתייחסת התורה אל יום הכיפורים בלשון זכר: שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם. זה אומר שפסיביות שלנו אמנם די בה כדי שבַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, אבל כדי להתעלות אל עבר הרוחנית, אל עבר השיחרור מכבלי השיעבוד לחומר, על האדם להיות פעיל; עליו ליזום תנועה בכיוון הנכון.

זה לא פשוט, לגמרי לא. פה במדינה המתיימרת להיות יהודית, מאז ומתמיד הקפידה ההנהגה להתרחק מכל סממן של זהות יהודית ומכל מה שמריח רוחניות, שלא לדבר על אלוקות. גישה זו השפיעה בהכרח כלפי מטה, וההשתעבדות לחומר הפכה לאורח חיים מקובל ומוסכם.

להשתעבדות זו יש מחיר; המחיר הוא כבד מאד וכולנו משלמים אותו. אנחנו חיים כאזרחים חופשיים לכאורה, במדינה חופשית, גם היא לכאורה. העובדה היא שכלאנו את עצמנו בתוך מערכת מושגים שהפכה אותנו לאסירים מנטליים.

במישור האישי, אנחנו משועבדים להשגיות על כל נגזרותיה הקשות לאחדות החברה; הפכנו להיות אוסף של פרטים המתחרים זה בזה במקום להיות חברים המסייעים זה לזה.

במישור הלאומי, אנחנו משועבדים לחלוטין למה שנדמה לנו כי זו דעתו של הדוד סם; וויתרנו לחלוטין על כל שיקול דעת בעניין מה שטוב לנו וכיצד ניתן להשיג אותו.

כדאי לחשוב על כך, ויום הכיפורים זו הזדמנות משמים לשוב לדרך הנכונה.

ושתהיה לכולנו, לכל אחד בפרט ולכל עם ישראל בכלל, גמר חתימה טובה לשנה טובה ומתוקה; שנה בה נשנה כיוון ונצעד כולנו יחד בדרך הנכונה אל עבר הגאולה האמיתית והשלמה.

ואז באמת יהיה רק טוב ליהודים וגם לכל האחרים.

נסים ישעיהו, תנועת 'אור ישראל'.


חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


המרשם שלך לא משחרר משיעבוד
דוד סיון (יום חמישי, 23/09/2004 שעה 19:57) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לכל היותר הוא מחליף את המשעבד.

במציאות שלנו (של כל עם) אי אפשר להתנתק מן הסובב ובטח צריך להתחשב בבעמדת מדינות ידידותיות (ארה''ב). הרי במשחק האינטרסים בין עמים צריך כל עם להתאים עצמו לכללי המשחק ולא יכול להתעלם ממשקלו היחסי.

יתכן ואינך מסכים עם הפרשנות המעשית של השלטון הישראלי אבל הוא נבחר על ידי העם. מכאן מקור סמכותו לפרש ולעשות אפילו אם לך (או לי) זה נראה להט לעשות את דבר האמריקאים. נכון יש למערכת יחסים - כל מערכת יחסים - מחיר שצריך לשלם כדי לקיים אותה.

מערכת יחסים בין בני אדם ובין מדינות יש לה מחיר כמו שלמערכת היחסים שעליה אתה כותב עם האלוהות. אפשר להציג כל מערכת יחסים כשיעבוד כי יש בה ויתור על חופש, אבל תמיד, תמיד, יש לה גם יתרונות. אתה נוהג להציג את מערכת היחסים בין האדם למקום כמשהו רוחני אבל לשיטתך הוא דורש הרבה מעשים חומריים (השקעת זמן במצוות) גם בלי להבין מדוע.

הדרך הנכונה ''שלך'' היא לא פחות שיעבוד ממה שאתה מתאר אאת עם ישראל במאמר שלך. היא גם לא יותר רוחנית מדרכים אחרות (חילוניות) שאני מכיר. בדבר אחד אתה צודק, יום כיפור הוא יום מתאים להרהר בשאלות הללו. אבל איזה יום לא ?

מה מבטיח לך שהדרך שאתה מציע היא יותר נכונה ופחות משעבדת?
מדוע אתה בעצם לועג למקדשי החופש?
האם הדרך ''שלך'' מבטיחה יותר חופש?
_new_ הוספת תגובה



המרשם שלך לא משחרר משיעבוד
$$$$$$$ (יום שישי, 24/09/2004 שעה 1:59)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ניסים,
אני לא מסכים עם התפיסה שאומרת שאם בן-אדם לומד תורה אז הוא לבטח בר סמכות בעיניני אקטואליה/מדינה/כלכלה וכו'.
כאשר אתה אומר דיברי תורה אז ניתן להגיד שאתה מבין יותר מאחרים ולכן דבריך נועמים אבל כאשר אתה מדבר על אקטואליה אתה סתם מבקר ובאותו זמן לא אומר שום דבר קונקרטי וזאת מאחר שאתה פשוט לא ידען בנושאים אלה. גם אלה שהם ''ידענים'' לא יודעים אבל הם יודעים יותר ממך.

הבעיה היא שאנשים חושבים שאתה יהיר מאחר ואתה אומר ובאותו זמן לא אומר כלום ואז הם חושבים שהדתיים ויהדות זה גם יהירות.
_new_ הוספת תגובה



המרשם שלך לא משחרר משיעבוד אבל יישומו - כן.
נסים ישעיהו (יום שישי, 24/09/2004 שעה 11:54)
בתשובה ל$$$$$$$
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בס''ד.

שני שותפים ירדו למחסן המשקאות שהחזיקו במרתף בשותפות; איזה חושך, הפטיר האחד.
נמתין עד שעינינו יתרגלו לאפלולית ונראה מה לקחת, השיב השני.
לקח זמן עד שעיניהם התרגלו ואז אמר הראשון, בסך הכל די אור כאן.
השיב החבר: החושך הוא חושך; הבעיה היא שמתרגלים אליו עד שחושבים שהוא אור.

יש הטוענים שהמציאות שלנו כולה אור ואלה מצויים גם בין תופשי התורה, ויש הגורסים כי מציאות זו חשוכה יותר מכל חושך שחוינו בעבר כי חושבים שנמצאים באור.

אני מציג את מסקנותיי מן ההתבוננות במציאות ומסמיך אותן על התורה.

אינני משלה את עצמי ביחס להשפעת הדברים שמתפרסמים פה ושם תחת שמי, וגם אינני מתפעל מביקורת או מהתנגדות כלפי או כלפי הדברים שאני מפרסם.

בסך הכל אני מציע חומר למחשבה; אפשר לדון אבל לא להתווכח.

ההבדל ביניהם הוא, שבדיון מנסים לברר ולהבין את עמדותיו של הזולת בטרם קבעו עמדה. וגם כאשר קובעים עמדה, היא שייכת לנוקט בה ואינה שוללת את בעל העמדה ההפוכה או את עמדתו.

בויכוח - זה העמדה שלי מול העמדה של הזולת, וב''דיון'' כזה אינני משתתף.

לא ייחסתי לעצמי ידענות בשום תחום. אבל אם שוללים משהו שנאמר או נכתב - צריכים לבסס את השלילה על אותם יסודות שהושתתה האמירה המקורית.

והעיקר שתהיה לכולנו גמר חתימה טובה לשנה טובה ומתוקה,
נסים.
_new_ הוספת תגובה



צר לי אבל גם בדיון אינך חפץ
דוד סיון (יום שישי, 24/09/2004 שעה 12:35)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כרגיל אתה כבר מסמן את מסלול ההתחמקות מן הדיון, הפעם באמצעות התפלספות על ההבדל בין ''דיון'' ל''ויכוח''. מותר לך להתחמק אבל רצוי בלי תירוצים הנכתבים לאחר שהחלו לצוץ תגובות המבקרות את עמדתך....

אני מאמין שאתה מציג את מסקנותיך על המציאות שלנו על סמך ההתבוננות שלך. לטעמי לא הראית את הקשר של עמדותיך על השתעבדות לקטעי התורה המצוטטים. לכן, בשלב זה, הקטע השני בציטוט הבא הוא שגוי: ''אני מציג את מסקנותיי מן ההתבוננות במציאות ומסמיך אותן על התורה''.

כתבת: ''צריכים לבסס את השלילה על אותם יסודות שהושתתה האמירה המקורית''. לטעמי זו אמירה מאד בולשביקית המחשיבה רק את היסודות עליהם אתה מבסס את עמדתך. בכל מקרה בדיון פתוח רשאי וצריך המשתתף לבסס את דבריו על האמת והיסודות שלו. אז אם אינך רוצה להשתתף ב''ויכוח'' אל תעסוק בביטול היסודות של החולק עליך באופן גורף.....
_new_ הוספת תגובה



המרשם שלך לא משחרר משיעבוד אבל יישומו - כן.
$$$$$$$ (יום ראשון, 26/09/2004 שעה 2:35)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דווקא כן ניתן להיתדין.

כתבתה:''במישור האישי, אנחנו משועבדים להשגיות על כל נגזרותיה הקשות לאחדות החברה; הפכנו להיות אוסף של פרטים המתחרים זה בזה במקום להיות חברים המסייעים זה לזה.''

אני לא חושב שהתורה נגד ''השגיות''. להפך. האדם מצווה לעבוד ולילמוד ובכל לשפר ולקדם את העולם. היכן שיש השגיות יש גם תחרות מאחר ולא כולם יכולים להיות רופאים, מהנדסים, מישפטנים... וכו'. אל תבקר השגיות, תבקר את זה שאנחנו לא עוזרים אחד לשני ושאנחנו מפולגים אבל אין הדבר נובע מאימוץ ''ההשגיות'' אלא מזה שאנו נבובים מערכים.
_new_ הוספת תגובה



המרשם שלך לא משחרר משיעבוד אבל יישומו - כן.
נסים ישעיהו (יום ראשון, 26/09/2004 שעה 18:56)
בתשובה ל$$$$$$$
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בס''ד

אנחנו מפולגים ולא עוזרים זה לזה ואנחנו נבובים מערכים כי אימצנו לנו את ההישגיות-אנוכיות כערך עליון.

השאלה מה בא קודם, הביצה או התרנגולת - לא משנה הרבה; יכולה להיות לך דעה הפוכה משלי וזה בסדר.

ואינני מדבר על הפרטים כנבובים מערכים חלילה; אני מדבר על המערכת השילטונית שזו הדוגמה שהיא נותנת לעם.

העם מתעשת והולך וכבר רואים השתחררות המונית וסיוע הדדי במימדים שלא נודעו כמותם בעבר.

בכך הנתק בין המערכת השלטונית, זו שלא זע לבה בקרבה כאשר אלפי אנשים לא קיבלו משכורות במשך חודשים ארוכים, לבין היהודים הפשוטים - הולך ומתרחב, ועוד מעט כולם יבינו שממערכת שילטונית כזאת - שום דבר טוב לא יכול לצאת.
_new_ הוספת תגובה



האם זו ביקורת עצמית?
דוד סיון (יום ראשון, 26/09/2004 שעה 22:05)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם כן מדוע אתה ממשיך להתעלם......?
_new_ הוספת תגובה



האם זו ביקורת עצמית???
נסים ישעיהו (יום שני, 27/09/2004 שעה 19:20)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בס''ד

עם כל הכבוד דוד, אני מתעלם כאשר, עניינית, אין לי מה להגיד או כאשר המצב הוא של טענו חטים והודה לו בשעורים.

אבל אם אתה מתעקש אז בבקשה:

אתה נתפס לאמירה מסוימת ותוקף אותה מכל זוית העולה בדעתך בלא להתייחס כלל לרעיון בכללותו.

יש לך הצעה יותר טובה לפתרון בעיותינו פה בארץ חמדת? כן, אני יודע, לתקן פה ושם במערכת הקיימת; אני טוען, וכבר היה בינינו דו שיח בעניין, כי לא ניתן לתקן ולכל היותר אפשר לדחות את הקץ.

דומני כי ההתנתקות המכוונת של המדינה מכל סממן יהודי זו עובדה שאינה טעונה הוכחה; ואם תבקש הוכחות - לא אצלי. אין לי זמן להתעסק בזה. כבר שנים, הרבה לפני שהתחברתי לאינטרנט, אני טוען שהמדינה במתכונתה הנוכחית הנה גוף ללא נשמה...

עכשיו שים לב. כתבתי: ''במישור הלאומי, אנחנו משועבדים לחלוטין למה שנדמה לנו כי זו דעתו של הדוד סם;''. אני משתדל לדייק ולכן כתבתי ''שנדמה לנו כי זו דעתו''. אבל אתה תקפת את מה שלא כתבתי ובא בטענות על התעלמות מצידי.

כתבתי בעבר והוכחתי כי את כל הלחצים האמריקניים והאחרים עלינו, אנחנו יוזמים.

די להיזכר בהקשר זה, בעקבות מה דיבר בוש לראשונה על מדינה פלשתינאית; או במאמציו של ראש הממשלה ושליחיו לשכנע את האמריקנים ברעיון העיוועים שכונה מפת הדרכים; שלא לדבר על מגמת החורבן הברורה במה שמכנים בלשון אורווליאנית למהדרין, ''התנתקות''.

אז אתה לא מסכים עם הדרך שאני מציע; אז מה?! יש לך הצעה חלופית - הצע אותה.

לסיום שאלת שלוש שאלות:
1. מה מבטיח לך שהדרך שאתה מציע היא יותר נכונה ופחות משעבדת?

על כך התנהל דיון ארוך וממצה רק לא מזמן. נראה לי מיותר לחזור על מה שנאמר שם: תגובה 42046

השאלה השניה: מדוע אתה בעצם לועג למקדשי החופש?
לא לעגתי למקדשי החופש; ביקרתי את אלה שאינם מוכנים להגבילו ואת אלה הקוראים לשיעבוד - 'חופש'.

3. האם הדרך ''שלך'' מבטיחה יותר חופש?
ראה תשובתי לשאלה 1.
_new_ הוספת תגובה



הכל מתנקז לאמירה שלך: ''אין לי זמן להתעסק בזה'' אומרת הכל
דוד סיון (יום שני, 27/09/2004 שעה 22:27)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כך אתה נוהג: לשאלה קשה או לא נוחה אתה עונה אין לי זמן. עם זאת אתה מוצא זמן להתפלסף על ההבדלים בין ויכוח לדיון, ולספר משלים.

התשובה שלך לשאלה הראשונה והשלישית היא לכל היותר תשובה חלקית. אבל אז בדיון הקודם, לפי זכרוני, התייחסת אחרת לשאלות לא רצויות - לא טענת שאין לך זמן.

הבעיה הנוספת של המאמר נשארת: אתה לא מראה קשר בין האמירות הפוליטיות שלך לבין הפסוקים שאתה מצטט (תגובה 52511).

בדיעבד אני מצטער שהקשיתי עליך ומבטיח להשתדל להיעלם מדיונים בעקבות המאמרים שלך כדי שלא יווצר הרושם שאני גוזל את זמנך היקר......
_new_ הוספת תגובה



המרשם שלך לא משחרר משיעבוד אבל יישומו - כן.
$$$$$$$ (יום שני, 27/09/2004 שעה 0:33)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

פני הממשלה כפני האומה.
_new_ הוספת תגובה



פני הדור כפני הכלב
נסים ישעיהו (יום שני, 27/09/2004 שעה 19:29)
בתשובה ל$$$$$$$
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בס''ד

זה מה שקורה כאשר ממשלה פועלת על פי ס(ש)קרי פופולריות.

העם - זו דרכו. אין לי טענות אל העם. ממשלה אמורה להוביל ולא להגרר אחרי שבשבת השׂקרים.
_new_ הוספת תגובה



גמר חתימה טובה וחן חן על
כחולבן (יום חמישי, 23/09/2004 שעה 20:01) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המאמר המעניין.
_new_ הוספת תגובה



תקפוץ לקולמוסנט ותלמד משהו
מושה (יום שישי, 24/09/2004 שעה 13:36) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

על עבדות וחופש. זה טוב לימים הנוראים.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי