פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
עליבותם של שופטים
סמרטוט אדום / גדעון ספירו (יום שלישי, 27/07/2004 שעה 7:38)


עליבותם של שופטים

גדעון ספירו




שלושת שופטי בית המשפט העליון, הנשיא אהרן ברק, סגנו אליהו מצא ומישאל חשין החליטו לדחות את עתירתו של מרדכי ואנונו נגד ההגבלות שממשלת ישראל ושרותי הביטחון הטילו עליו לאחר שחרורו.
מאז חטיפתו של מרדכי ואנונו על ידי סוכני המוסד לפני 18 שנים, התגלתה מערכת המשפט, שופטים ותובעים, בכל עליבותם כמשרתים נקלים של השירותים החשאיים. גם בעתירה האחרונה לא חרגו שופטי העליון ממתחם העליבות.

אין לי ספק כי השופטים יודעים שההגבלות שהוטלו על מרדכי ואנונו הן חסרות שחר, נקמנות גרידא של מי שאינם יכולים להשלים עם כך שאחרי 18 שנים במאסר אכזרי (למעלה מ-‏11 שנות בידוד) ואנונו לא זו בלבד שלא נשבר, אלא נשאר איש איתן, בהיר מחשבה ומסור לרעיון של חיסול הנשק האטומי בדיוק כפי שהיה לפני 18 שנים שעה שנחטף. אם השופטים אינם כסילים (ואני מניח כהנחת עבודה שאינם) אזיי צריך להיות ברור גם להם שכל מה שידע מסר כבר לפני 18 שנים לשבועון הלונדוני ''סנדיי טיימס'' וכי לא נישקפת ממרדכי ואנונו ''סכנה ביטחונית'' כנטען על ידי השב''כ והמלמ''ב (הממונה על הביטחון במשרד הביטחון שהכור בדימונה נמצא בתחום אחריותו) יחיאל חורב, שנקמנותו עולה אפילו על אטימותו.

כמה עצוב לראות שלושה שופטים מבית המשפט העליון עם גלימותיהם שאמורה לשוות להם מכובדות, שלא אחת גרונם ניחר מדיקלום מלים רמות כמו זכויות אדם, דמוקרטיה, חופש ביטוי, שוכחים מכל העקרונות היפים, הכל מתפוגג והם מתנהגים כעלה נידף כאשר מישהו מרשויות השלטון אומר פצצת אטום, דימונה, או מרדכי ואנונו.

ואנונו נפגש עם שופטי ישראל,מחוזי ועליון עשרות פעמים, ולא זכה, ולו פעם אחת, ליחס הוגן, לשיקול דעת עצמאי ודמוקרטי.
תמיד חוזר על עצמו הנוהג המגונה בו מסתודדים השופטים בלשכותיהם ממוזגות האוויר במעמד צד אחד עם נציגי השב''כ, ואלה שולפים את סודותיהם, והשופטים יושבים מוקסמים מהיותם שותפי סוד, והתוצאה ידועה מראש, לנאשם אין סיכוי, הוא הרי אינו יודע מה מבשלים שם בלשכות השופטים והוא גם אינו יכול לחקור אנשי השב''כ ולהתגונן. זהו הליך מקומם, שמקומו לא נפקד גם בפעם הזו.

לענין זה אין הבדל בין התובעים לבין השופטים. הם לא עומדים משני עברי המתרס, כפי שמצופה בבית משפט של מדינה דמוקרטית, אלא הם מ''אותו הכפר'', חניכי אותה שיטה.
התובע הפעם, עו''ד שי ניצן המשנה לפרקליט המדינה, הוא מסוג הפרקליטים שמשטרי עריצות אוהבים. הוא משרת את השלטון ופשעיו במסירות. זה עתה הציג את מועמדותו לתפקיד שהתפנה, הפרקליט הצבאי הראשי, ומכאן, מתוך נכונותו לשרת את צבא הכיבוש הישראלי, לרדוף את אנשי המצפון המסרבים להשתתף באורגיית ההרג בשטחים הכבושים, אתה למד על ערכיו.
הוא אמנם לא נבחר לתפקיד הפצ''ר, יש לצבא איש מבפנים, שרת לא פחות נאמן. הצבא סומך עליך, אמרו לו באדיבות, כי תמשיך לייצג אותו בבית המשפט העליון, באותה להיטות כפי שעשית ברדיפת מרדכי ואנונו.



השרשרת שלא הרשימה

הפגנת המתנחלים באמצעות השרשרת האנושית מרצועת עזה לירושלים, לא הרשימה אותי. זה היה בעיקרו ציבור של קנאים דתיים משיחיים מגוון אחד, לובשי חצאיות ארוכות וחובשי כיפות סרוגות, שדי בקריאת כמה רבנים כדי לגייסם כצאן ממושמע.
גם מי שהתרשם ממספר האנשים (חלקם הלא קטן ילדים ובני נוער שעוד יותר קל לגייסם, די בהנחתה מההורים עבדי הרבנים) צריך לזכור כי הכמות לכשעצמה אינה קנה מידה עיקרי. יותר חשוב לבדוק מהי המטרה לשמה גוייסו ההמונים.
מאה אלף אנשים שמפגינים למען גזענות, זכויות יתר, הפרת זכויות אדם, שוד רכוש הזולת, הם מאה אלף סיבות להתנגד להפגנה.

גיוס המונים למטרות לא ראויות ובזויות אינו פטנט של המתנחלים. הפשיסטים בגרמניה בשנת 1931, בטרם השתלטו על המדינה, יכלו לגייס המונים שימלאו שרשרת אנושית מברלין עד ורשה בדרישה לגרש את היהודים מאירופה. האם הדבר מצדיק את ההמטרה הפושעת? תומכי העבדות במדינות הדרום בארה''ב גייסו אף הם המונים למטרותיהם הנלוזות, האם זה הופך זאת לצודק? השרשרת האנושית שגויסה על ידי ראשי הרבנים והמתנחלים, היא כתם של בושה כפול מאה אלף, או מאתיים אלף, אם צודקים המתנחלים בהערכת מספר המשתתפים.



האם ''יד ושם'' משנה מדיניות?

כמי שמבקר עשרות שנים את מוסד ''יד ושם'' על מדיניות אתנוצנטרית, על ניטרול השואה מכל סממן אוניברסלי ושעבודה לעניין היהודי בלבד, על גיוס השואה למדיניות השוטפת של ממשלות ישראל, על אי הפקת לקחים דמוקרטים והומניסטים תוך שימת דגש על פולחן הכוח והצבא הישראלי, על זילות מחנה ההשמדה אושוויץ בארגון מסעי ''התעוררות'' של תלמידי י''ב מטעם משרד החינוך ומוסד ''יד ושם'' במטרה לקדם מוטיבציה להתגייס לצבא - קראתי בסיפוק את גילוי הדעת של ''יד ושם'' שקרא לקהילה הבינלאומית לנקוט ''פעולה מיידית ומרוכזת לעצירת הטרגדיה בדארפור שבמערב סודן, לפני שתחול החמרה נוספת''.

''יד ושם'' הפציר במנהיגי העולם ''לספק סיוע הומניטרי אפקטיבי ולהעניש את מבצעי הפשעים המחרידים המתבצעים שם''.
יו''ר הנהלת ''יד ושם'' אבנר שלו אמר כי ''אנו רואים את השואה כאירוע בעל משמעות כלל אנושית שיש להפיק ממנו לקחים ותובנות לגבי הרוע האנושי והתמוטטות המוסר''. דברים נאים. האם יש כאן תחילתו של שינוי ב''יד ושם'', המבשר את היציאה מהגיטו היהודי אל החברה האנושית, או שמא כל זאת נעשה רק משום שהפשעים מבוצעים בידי ערבים, והוקעתם אל עמוד הקלון מסייעת להסברה הישראלית?

אם אבנר שלו התכוון ברצינות לדבריו על הפקת לקחים באשר ''לרוע האנושי והתמוטטות המוסר'' יש לו הזדמנות פז להוכיח זאת כלפי פנים על ידי פרסום גינוי מצד ''יד ושם'' לחוקים הגזעניים שכנסת ישראל חוקקה בימים אלה, החוק המונע מאזרחיות ואזרחי ישראל הערבים להתאחד עם בנות ובני זוגם, והצעת החוק שעברה בקריאה טרומית המגביל את סמכויות שר הפנים להעניק אזרחות לקרובי משפחה לא יהודים של אזרחי ישראל. חוקים אלה הם חלק מתהליך הנאציפיקציה של החברה הישראלית, שעל מוסד ''יד ושם'' וראשיו לבקר בחריפות וללא פשרות.

וחוץ מזה אני ממתין עדיין לגינוי רצח העם המבוצע בדאפור על ידי מפלגות, ארגונים, אגודות ועמותות של ציבור אזרחי ישראל הערבים. השתתפותם בקשר השתיקה שמאפיין את מנהיגי העולם הערבי, היא ביטוי לסולידריות מעוותת.



מכתב לעורך ''מעריב, אמנון דנקנר

תל-אביב, 19 ביולי 2004לכבוד
אמנון דנקנר
עורך ''מעריב''
תל-אביב
בדואר אלקטרוני ובפקס: 2035 03-563

שלום רב,
אודה על פרסום הערותיי הבאות ב''מעריב''.



בעיתון ''מעריב'' (12.7.2004) פורסמה ידיעה מאת אבי אשכנזי תחת הכותרת ''נמנעה כניסתה לארץ של פעילת שמאל יהודיה''. הידיעה אינה משתרעת על שטח רב, אבל היא מכילה כמות מדאיגה של מידע כוזב, של הוצאת לשון הרע, והיא מאופיינת ברשלנות עיתונאית ובפגיעה אנושה בעקרונות של עיתונות עצמאית, אמינה, חופשית, חוקרת ודמוקרטית.

המדובר בג'יימי ספקטור, פעילת שלום ואזרחית ארה''ב, שעל פי אבי אשכנזי ו''מעריב'' לאחר שהוחלט לא לאפשר את כניסתה לארץ, ''מספר שעות לאחר שנחתה בישראל, היא הועלתה שוב על המטוס והוחזרה לגרמניה''. אילמלא נכונותו של הכתב לשפוך על הניר כל מה ש''מערכת הביטחון'' לוחשת על אוזנו בלי לבדוק, הוא היה למד, כי שעה שהוא כבר העלה את הגברת ספקטור על המטוס, היא נותרה בארץ בתא המעוכבים בנמל התעופה על פי צו בית משפט שאסר לגרשה. (ובשעת כתיבת שורות אלו היא עדיין בארץ).

בהמשך הידיעה מצטט הכתב ''גורם בכיר במשטרה'' לפיו ''האישה הזו התכוונה להגיע לארץ, לחבור לאחד מארגוני הטרור ולסייע בידו''. מדובר בהכפשה חמורה שלא עושה אפילו מאמץ ללוות אותה בעובדה כלשהי. שוב באה לידי ביטוי הנכונות לשמש זרוע מוארכת של ''גורם ביטחון'', הפעם המשטרה, ולהוציא דיבתה של הגברת ספקטור, בלי לבדוק, בלי לבקש תגובה. והרי אין דבר קל מלבקש תגובה נוכח האשמות חמורות וכלליות של המשטרה על ידי הרמת טלפון לפרקליטה עו''ד שמאי ליבוביץ שמדבר עברית תקנית, והוא היה אומר לאבי אשכנזי, שאין לדברים יסוד, וגם מעגן זאת במידע עובדתי המוכיח כי הגברת ספקטור היא פעילת שלום המחוייבת לכיבוד זכויות אדם.

''מעריב'' ועורכו ניתלו לפני זמן לא רב בפעמוני ההגינות העיתונאית, כאשר הסכימו לפרסם במקום בולט הכחשה של ידיעה מאת יואב יצחק שנגעה לשר המשפטים יוסף לפיד. זו חוכמה קטנה לעשות זאת כאשר מדובר באיש השררה השלטונית שהוא גם חברו הטוב של העורך.
המבחן האמיתי להגינות עיתונאית היא לפרסם מכתב זה בתוספת התנצלות של העיתון, כאשר מדובר במי ש''גורמי ביטחון'' מתנכלים לו.
אינני בא בטענות אל הכתב, כי הוא גדל באקולוגיה תקשורתית, לפיה קופצים כתבים לדום כאשר הם שומעים את המלה ''ביטחון'' וכל אימת שהם מדווחים מפיהם של ''גורמי ביטחון'' הם מוכנים לשמש כרמקול של אותם גורמים עלומים מהצבא, השב''כ, המוסד, המשטרה וכו'.

גדעון ספירוהעתקים:
מועצת העיתונות
המכון הישראלי לדמוקרטיה


מכתב לשופט יהודה זפט

21 ביולי 2004לכבוד
יהודה זפט
שופט בית משפט מחוזי – ת''א
היכל המשפט
ת''ד 34000
תל-אביב 61340

אדוני השופט,
מונחת לפני עתירה מנהלית דחופה 2253/04 מיום 18.7.2004 שהגיש עו''ד שמאי ליבוביץ בשמו של דיוויד ג'ונסון, פליט מליבריה הנתון במעצר מאז 9.10.2003, שעניינה שיחרורו ממעצר ומתן אשרת שהייה זמנית על פי נוהל מבקשי מקלט בישראל.
קראתי בעיון את 49 סעיפי העתירה, והיא לא יכולה להשאיר את שוחר זכויות האדם אדיש.
העתירה בנויה על שני עוגנים. העוגן המשפטי, שניכר כי עורך הדין עשה שעורי בית, קרא את סעיפי החוק והפסיקה הרלבנטים; והעוגן ההומניטרי הנשען על אדני זכויות האדם. שניהם מנוסחים ומוגשים בצורה בהירה ומשכנעת.
דיוויד ג'ונסון נמלט מארצו שסועת המלחמה והסבל וביקש למצוא כאן מקלט כפליט. הוא היה בטיפול נציבות האו''ם לענייני פליטים ובמקביל עבד למחייתו. הוא לא היה נטל על הציבור, להיפך, תרם לחברה כאדם עובד.
משטרת הציד (''ההגירה'' בשמה הרשמי) הישראלית, הפועלת לעתים קרובות באלימות, באכזריות ובשרירות כלפיי מהגרי עבודה, עצרה את ג'ונסון על אף שהיה לו אישור שעניינו נמצא בטיפול. הוא הושם במעצר בתחילת אוקטובר 2003, ופקיד משרד הפנים הוציא נגדו צו גירוש וצו משמורת, מכוחו הוא מוחזק במעצר.

המצב המשפטי בישראל הוא שאדם יכול להיעצר מכוח צו של פקיד ממשלתי ולהישאר כך במאסר עולם, אלא אם ימצא העצור עו''ד שיהיה מוכן להגיש בשמו עתירה לבית משפט ושופט שיגלה רגישות לזכויות אדם.
העורך דין נמצא, לא כן השופט.
הדעת נותנת כי במדינת פליטים כמו מדינת ישראל, ''מדינת העם היהודי'' על פי יומרותיה, עם שבנותיו ובניו היו קורבנות לגירושים וסבל כתוצאה מקהות לב של שלטונות ושופטים בארצות הגירה שסרבו להכניסם, יגלו שופטינו מידה של הבנה, אמפטיה והליכה לקראת פליטים המבקשים סעד ומקלט.
לצערי אתה לא נימנה עם חבורה אצילה זו. החלטתך מ-‏20.7.2004 לדחות את העתירה במשפט בירוקרטי קצר, הינה מושחתת מבחינה מוסרית ונגועה בעריצות משפטית. משפח אמיתי: ''המבקש עיכב את פנייתו לבית המשפט עד תחילת הפגרה מאז השמתו במשמורת ב-‏9.10.2004. מסיבות אלו הבקשה תקבע לדיון לתחילת ספטמבר''. זו החלטה שאוצרת בקרבה כמות מדהימה של רשעות, אטימות וגזענות. על דרך האלגוריה אני מציע לך לקחת באופן דחוף זריקה משולשת נגד תסמונות מסוכנות אלו.

כבן לפליטים אני מתקומם על החלטתך. אילו הוריי, פליטים מגרמניה, היו נתקלים בשופט רודן מסוגך, גורלם היה רע ומר ואני קרוב לוודאי לא הייתי כותב לך מכתב זה.
כבר הרישא של החלטתך מופרך על פניו. מה פרוש הדבר ''העותר עיכב את פנייתו עד תחילת הפגרה''? האם הוא ישב בגנו, עישן נרגילה וחיכה? האיש היה עצור, ללא מכר ומודע, ובלי נגישות לסעד משפטי. הוא הגיש את הבקשה בהזדמנות הראשונה שיצוג משפטי עמד לרשותו.
ההמשך מקומם עוד יותר. מה ענין הפגרה לדחיית הדיון בבקשתו? אתה שופט תורן שמקבל מדי חודש עשרות אלפי שקלים בדיוק בשביל לדון בעתירות כאלה. מדוע הדחייה? בהחלטתך לא לדון, דנת את מר ג'ונסון לעוד חודשיים מעצר. זה עומד בניגוד לכל הפסיקות בסוגיית שלילת חירותו של אדם, בעיקר כשמדובר באדם שאינו עבריין. במקום לפעול כשופט דמוקרט ולשחרר את האיש מהכלא, אני מתרשם כי גזענותך גברה על כל שיקול אחר, בבחינת ''מה אכפת לי, יהודה זפט, שהשחור הזה מליבריה ימשיך להירקב בכלא''. הבוז לך ולשכמותך.

על טיפוסים מסוגך נכתב הפסוק וישמן ישורון ויבעט. בנוסף להיותך עבריין על פי נורמות המשפט הדמוקרטי, אתה גם עבריין על פי החלק הנאור שביהדות.
כאדם חובש כיפה אתה מבזה את המיטב שביהדות. על עבריינים מסוגך מדבר הנביא יחזקאל ''עם הארץ עשקו עושק וגזלו גזל ועני ואביון הונו ואת הגר עשקו בלא משפט''. (פרק כ''ב פסוק 29). אילו פעלה כיום הסנהדרין, בטוחני כי היתה שופטת אותך בחומרה ומדביקה אותך לקיר הקלון. אוי לנו שאלה שופטינו.

בבוז הראוי
גדעון ספירו
העתקים: אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון
מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה
פרקליטת מחוז תל-אביב


מכתב לאהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון

23 ביולי 2004לכבוד
אהרן ברק
נשיא בית המשפט העליון
רחוב שערי משפט
קרית בן גוריון, ירושלים 91950

שלום רב,
הנדון: ''סיכול ממוקד''


רצח השופט ד''ר עדי אזר, בין שנעשה מסיבות הקשורות במילוי תפקידו ובין שבוצע על רקע אישי, הוא יבוא לתוך ישראל של שיטות הרצח הממלכתי של צבא הכיבוש הישראלי בשטחים הכבושים, שבמכבסת המלים של הכיבוש קרוי ''סיכול ממוקד''.
סירובם של השופטים, ובעיקר שופטי בית המשפט העליון, לפסוק כי שיטות רצח אלה הינן בלתי חוקיות, מהווה אף היא תרומה לכך ששיטות אלה הגיעו לפתח דלתכם. היתה לכם הזדמנות לפסוק נגד שיטות הרצח של צבא הכיבוש, שעה שהוגשה עתירה לבג''צ להוצאת צו מניעה שתמנע את הפעלת ''הסיכולים הממוקדים'', אולם השופטים סירבו להיענות לה, ובכך איפשרו את המשך הרצח.

עתה עומדת בפניכם עתירה המבקשת לקבוע כי הוצאות להורג של בני אדם ללא משפט הינן בלתי חוקיות, אבל אתם מתמזמזים, ובינתיים הרצח נמשך.
זאת אף זאת, מבין שופטי בית המשפט העליון החדשים שזה עתה נכנסו להיכל, אנו מוצאים את אליקים רובינשטיין, עד לא מכבר היועץ המשפטי לממשלה, מי שנתן ידו למדיניות גזענית, לפשעי מלחמה ולדירדור הדמוקרטיה הישראלית לעבר נורמות של מאפיה עם נופך של עולם שלישי. הוא מחזק את הרוח הגבית של בית המשפט העליון להמשיך ולאשר מעשי רצח של צבא הכיבוש.
וכי חשבתם שרצח בני אדם ללא משפט על ידי צבא הכיבוש יוגבל לשטחים הכבושים ולא יחצה את הקו הירוק לתוך ישראל? וכך קורה למרבה הצער ששופטים אינם חסינים בפני שיטות שאתם לא פוסלים בפסיקתכם.

אם חפצי חיים אתם (במשמעות תהלים פרק ל''ד פסוק 13 ''מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב?'' ואילך) עליכם להכריז מלחמת חורמה נגד כל מעשי הרצח וההוצאות להורג שמבוצעים כמעט מדי יום על ידי צבא הכיבוש הישראלי בשטחים הכבושים. זו דרך יעילה למנוע את הרצח הבא של שופט, אישיות שלטונית, או אזרח מהשורה, שגם חייו ראויים להגנה.

בברכה, גדעון ספירוהעתק: מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה




מכתב לאל''מ פינקי זוארץ

26 ביולי 2004לכבוד אל''מ פינקי זוארץ
מחלקת שיקום
בית חולים שיבא
תל השומר

באתר האינטרנט YNET של ידיעות אחרונות הופיע ראיון איתך, שנערך בבית החולים תל השומר בו הינך מחלים עתה מקטיעת כף רגלך, תוצאה של פעולת התנגדות של הגרילה הפלסטינית ברצועת עזה.
לקרוא לשיחה איתך ''ראיון עיתונאי'' הוא מתן כבוד שאינו מגיע לעיתונאי חנן גרינברג, משום שמדובר בתשדיר שרות מביך, שמנסה להציג אותך כגיבור ואמיץ (ואני מוסיף גם שחצן) בנוסח רשימות חנופה של עיתונאים מטעם במשטרים בהם שולטת כת צבאית.

בראיון אמרת בין השאר כי מי שתקפו אותך ''לא יינקו''. זהו סגנון יהיר שמעמיד דברים על הראש. אם יש מי הזכאים להתנסח בסגנון של ''לא תנקו'', אלה הפלסטינים שנאנקים תחת עול הכיבוש שאתה משרת.
נפצעת בגין היותך קצין בכיר בצבא קולוניאלי ההורג בילדים ונשים, הורס מאות בתים והופך אלפי אזרחים לחסרי קורת גג. אין לכך דבר עם הגנת ישראל.
אין זו גבורה להילחם נגד מיליון אזרחים. רגלך נקטעה כאשר סיירת בגיזרת הכיבוש ברכב הצבאי שלך, מתגרה בפלסטינים כאילו אתה בעל הבית. לוחמי הגרילה המעטים, הנלחמים עם מעט הנשק המצוי ברשותם, בך ובחייליך המצויידים מכף רגל ועד ראש בציוד מודרני כדי להגן בין השאר על משטר האפרטהייד של ההתנחלויות, הם חלק משרשרת ארוכה בהיסטורית המלחמות בהן לחמו מעטים נגד רבים, ולא נכנעו.

הכרזותיך כי ברצונך לחזור ולמלא שוב תפקיד של מפקד בצבא הכיבוש המבצע פשעי מלחמה, אינן ביטוי לאומץ, אלא לטפשות וטמטום. אם תמשיך בדרכך הנוכחית, אתה עלול למצוא עצמך עומד לדין בבית המשפט הפלילי הבינלאומי. עשה מאמץ להתפכח מהשכרון הצבאי.
אני מאחל לך החלמה תוך ניצחון התבונה.

גדעון ספירו




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


סתם אחד (יום שלישי, 27/07/2004 שעה 8:32) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מי שנוטה חסד לגדעון ספירו, יאמר שהוא משתמש בטרגדיה שקרתה ליקיריו של עדי אזר שימוש ציני -- כדי שצווחותיו של ספירו תישמענה למרחק רב יותר, הוא מוכן גם לדרוך על גופה.

מי שנוטה לו פחות חסד, יאלץ להודות שהפסקה האחרונה במכתב לנשיא ביהמ''ש העליון מנוסחת, למרות הקישוט התנ''כי המתחנחן, כנוסח איומיהם של אחרוני גובי דמי החסות.

אין לי ספק כי מרדכי ואנונו אינו ''מסור לרעיון של חיסול הנשק האטומי''.
_new_ הוספת תגובה



לך תבין את אנשי הימין
חובב תנ''ך (יום שלישי, 27/07/2004 שעה 12:54)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אי אפשר לרצות אנשי ימין. במקום לקדם בברכה את השימוש של גדעון ספירו בתנ''ך, כדי להבהיר את כוונותיו, מוצא בכך ''סתם אחד'' פגמים. רק איש ימין שירד מן הפסים וטובל ברדיפת ושנאת אנשי שמאל, מסוגל לראות בפסוקי התנ''ך הנפלאים ומלאי ההשראה המתחילים ב''מי האיש החפץ חיים'' אות וסימן ''להתחנחנות וגביית דמי חסות''.
_new_ הוספת תגובה



לך תבין את חובבי התנ''ך
סתם אחד (יום שלישי, 27/07/2004 שעה 13:05)
בתשובה לחובב תנ''ך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''חובב תנ''ך'' משתמש בטקטיקה הקבועה של רבני המתנחלים, שכשמישהו בתקשורת השפויה שם לב לאמרותיהם המסיתות, הם מיד מסבירים בשפע של ציטוטים מהמקורות מכאן ועד הודעה חדשה למה דברי ההסתה הפשוטים שלהם הם בעצם לא מה שהם נראים, ורק יודעי ח''ן יבינו שרודף אינו רודף, וש''מות יומת'' זה בכלל ''יזכה לכבוד השמור בד''כ רק למתים''. המסר של גדעון ספירו וחבריו הסהרוריים ברור למדי, ושום ציטוט תנ''כי לא יחפה על זה ולא ייפה את זה. לחובב יש כנראה גם בעיה בהבנת הנקרא אם הוא חושב שכתבתי שהפסוקים הם אות וסימן לכוונתו של גדעון ספירו. הכוונה ברורה עם הפסוק ובלעדיו.
_new_ הוספת תגובה



סינימה בלש
לוי (יום שלישי, 27/07/2004 שעה 22:19) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ממש גן שעשועים .המשך ותגיע רחוק .
_new_ הוספת תגובה



הנחת יסוד מוטעית
בר-יוסף (יום רביעי, 28/07/2004 שעה 22:06) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מדוע הכותב הנכבד מניח שהשופטים הם לא כסילים ? הרי כבר
בפתיח הוא מכנה אותם עלובים ועבדים נרצעים. האם עלוב
נפש ועבד נרצע הם בהכרח אינטליגנטים ? אלא מה ? מחבר הכתבה כדי להצדיק את ההתקפה על השופטים הוא מוכרח לייחס
להם חכמה כלשהי - אחרת עם מי הוא מתגושש . עם כסילים.
_new_ הוספת תגובה



השרשרת של הפשיסטים מגרמניה
שרשרת (שבת, 31/07/2004 שעה 8:42) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ב- 1931 נועדה לסלק יהודים מביתם.
השרשרת של המתיישבים נועדה למנוע סילוק יהודים מביתם.

רק כסיל ועיוור לא יראה את ההבדל.
_new_ הוספת תגובה



השרשרת הפשיסטית של המתנחלים
חובב תנ''ך (שבת, 31/07/2004 שעה 22:21)
בתשובה לשרשרת
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מטרת המתנחלים זהה למטרת הפשיסטים בגרמניה. שם רצו לגרש יהודים, כאן הם רוצים לגרש ערבים. ואכן, די לקרוא, לראות ולעקוב אחרי פעולות המתנחלים, כדי להגיע למסקנה כי מטרתם לנשל ולגרש מהשטחים הכבושים את הפלסטינים. גם הטרמינולגיה של מתנחלים דומה, ולעתים זהה, לסגנון הפשיסטי בגרמניה בשנות ה-‏30 למאה הקודנמת. במתחם המתנחלים בחברון, בהתנחלות תפוח ואחרות לא עושים נסיון להסתיר זאת, ובהתנחלויות אחרות, שעדיין מנסות לשמור על מעטה מכובדות כלשהו, זה נעשה עם שכבת ציפוי דקה שלא מצליחה לטשטש את העקבות. רק סומא ושוטה לא יבחין בכך.
_new_ הוספת תגובה



השרשרת הפשיסטית של המתנחלים
לוי (שבת, 31/07/2004 שעה 23:15)
בתשובה לחובב תנ''ך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האם מטרת הערבים אינה לסלק את היהודים מביתם ? נדמה לי שהם מצהירים על כך וגם די מצליחים . צעד אחרי צעד . אי אלו יהודים משתפים איתם פעולה במימון גופים אנטישמיים עתירי ממון .
_new_ הוספת תגובה



אין חיה כזו ''מטרת הערבים''.
חובב תנ''ך (שבת, 31/07/2004 שעה 23:28)
בתשובה ללוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כרגיל וכצפוי מאיש ימין, אתה מכניס את כל הערבים תחת חופה אחת. אין דבר כזה ''מטרת הערבים''. למצרים וירדן הסכם שלום עם ישראל ואין להן כל מטרה ''לסלק את היהודים מביתם''. גם למדינות המפרץ, המקיימות קשרים עם ישראל, אין מטרה כזו. גם למרוקו אין מטרה כזו. סוריה ממש כמהה לחתום על הסכם שלום עם ישראל, אבל זו מסרבת (קרא את זכרונות קלינטון). אפילו לליגה הערבית אין מטרה כזו, ולראייה ראה החלטת הליגה להכיר בישראל בגבולות הקו הירוק, לקשור איתה יחסי שלום מלאים אם תיסוג מהשטחים הכבושים.
אשר לגופים אנטישמים עתירי ממון, כמו הפונדמנטליסטים הנוצרים, הם דווקא מממנים את המתנחלים.
לשמאל אין מקורות מימון כה נדיבים כמו יהודים מהמרים מהימין ומיליונרים אחרים מהימין היהודי והאנטשימי הנוצרי שמדפנים בהרבה כסף את המטרות הפשיסטיות של המתנחלים.
_new_ הוספת תגובה



אין חיה כזו ''מטרת הערבים''.
לוי (יום רביעי, 04/08/2004 שעה 18:13)
בתשובה לחובב תנ''ך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש ויש . אין מספיק מקום להפריך את את כל דבריך , על כל פנים במקרה של מצרים ישראל מוגדרת על ידה כסיכון אסטרטגי ראשון במעלה . תוכניות החימוש שלה מבוססות על תוכנית לחיסול ישראל .
_new_ הוספת תגובה



בינתיים ישראל מסכנת את מצרים
חובב תנ''ך (יום רביעי, 04/08/2004 שעה 22:03)
בתשובה ללוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה חוזר כמו תוכי אחר תעמולה ישראלית פרימיטבית. לא זו בלב שמצרים אינה מסכנת את ישראל, אלא ישראל, עם מאות פצצות האטום שלה, היא שמסכנת את מצרים. ישראל כופה על העולם הערב מרוץ חימוש גרעיני. אם ישראל לא תתפרק מנישקה הגרעיני והביולוגי, לא תהיה למצרים ברירה אלא לבנות מערך גרעיני, שכאשר יושלם באמת יסכן את ישראל.
_new_ הוספת תגובה



בינתיים ישראל מסכנת את מצרים
לוי (יום חמישי, 05/08/2004 שעה 18:48)
בתשובה לחובב תנ''ך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה שאתה מספר על מצרים מאשר מה שאמרתי שהיעד האסטרטגי של מצרים היא ישראל . אתה בסה''כ מצדיק אותה . גישה זו נפוצה בכל הגופים האנטישמיים בישראל ובעולם .
_new_ הוספת תגובה



השבח לאל- עכשיו אתה גם מגייס את האנטישמיות
חובב תנ''ך (יום חמישי, 05/08/2004 שעה 23:29)
בתשובה ללוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תהיתי מתי זה יגיע, וזה בא. סוף סוף אתה מגייס גם את הנשק החבוט הזה של אנטישמיות. אמור מעתה שמיליוני בני האדם בעולם המתנגדים לנשק הגרעיני הם, ''אנטישמים''. אתה ממשיך לדקלם את התעמולה הפרימיטבית של משרד החוץ, הסוכנות היהודית והמתנחלים.
האנטשימים הם בני בריתך הפונדמנטליסטים הנוצרים, שמחכים למלחמת גוג ומגוג, בה תושמד ישראל ו''אדוננו המשיח'' יגיח ויסחוף אחריו אל הנצרות את כל מי ששרד את הארמגדון.
_new_ הוספת תגובה



לוגיקה תנ''כית
סתם אחד (יום חמישי, 05/08/2004 שעה 23:45)
בתשובה לחובב תנ''ך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חובב התנ''ך אולי מבין מה שהוא קורא בספר החביב עליו, אבל בהבנת הנקרא בהודעה בת שלושה משפטים של לוי הוא כשל כשלון חרוץ. מה שלוי אמר הוא שהצדקת השמדת ישראל היא גישה נפוצה בכל הגופים האנטישמיים. אך החובב מאמץ כמובן את הגישה שההתקפה היא ההתקפה הטובה ביותר, ובמקום לענות לעניין, פוצח במסכת קריאות הקוזאק הנגזל. גם הפונדמנטליסטים חובבי התנ''ך לא יוצאים בלי פגע. לחובב התנ''ך מפריע שהם מחכים בסבלנות למלחמה. מבחינת החובב הלא-פונדמנטליסטי, הרי לא מספיק לחכות - צריך להביא את המלחמה עוד היום. הם אולי מייחלים למלחמה שתשמיד את ישראל, אבל הם לא ''מייחלים אקטיבית'', לדידו של החובב.
_new_ הוספת תגובה



השבח לאל- עכשיו אתה גם מגייס את האנטישמיות
לוי (יום שישי, 06/08/2004 שעה 17:59)
בתשובה לחובב תנ''ך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם תשים לב לא אמרתי שכל העולם אנטישמי . קיימים בעולם ובישראל אנטישמים צעקניים אשר מטרתם היא להקשות עד למנוע מישראל להגן על עצמה . לצורך זה הם מעלים טיעונים פופוליסטיים המזכירים את התעמולה הסוביטית נגד הנשק הגרעיני המערבי . אותם אירגונים אנטי נוק לא הפגינו נגד הנשק הגרעיני הסוביטי בדומה לך המצדיק את תוכניות הגרעין של מצרים ולא אומר מילה על תוכניות הגרעין של אירן, למשל, מדינה המצהירה ופועלת נגד ישראל .
_new_ הוספת תגובה



עכשיו הוא קופץ לתעמולה הסובייטית-מה הוא קויפץ?
חובב תנ''ך (שבת, 07/08/2004 שעה 1:32)
בתשובה ללוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

התעמולה הסובייטית דווקא מאפיינת את גישתך. אתה דורש לעצמך את זכות החזקת הנשק הגרעיני ושולל אותה מהזולת. איפה קראת אצלי הצדקת תכנית גרעין המצרית? להיפך, אני חושש ממנה, אבל התנגדותי לתכנית התגרענות מצרית עתידה (עדיין אינה עוסקת בכך בפועל) לא מחזיקה מים אם אינני מתנגד קודם לכל לנשק הגרעיני של המדינה בה אני אזרח ואשר החלה במרוץ החימוש הגרעיני.
כנ''ל באשר לתכנית הגרעיו האיראנית. היא מפחידה אותי, בדיוק כמו שמפחיד אות החימוש הגרעיני הישראלי. איראן לא התחילה במרוץ החימוש הגרעיני באזור. היתה זו ישראל. אם אינך נאבק בחימוש הגרעיני הישראלי אין להתנגדותך לאיראן כל משקל. האייאתולות של איראןומקביליהם בקרב הרבנים בישראל הם, כפי שאומר הפתגם באידיש, אותה טינופת בתלבושת אחרת. לפני שאתה מטיף מוסר לזולת, קשוט עצמך תחילה.
_new_ הוספת תגובה



אז בוא ונתרכז בתזה שלך
יובל רבינוביץ (שבת, 07/08/2004 שעה 2:10)
בתשובה לחובב תנ''ך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האם התפרקות ישראל מנשק לא קונבנציונלי תגרום לשיתוק התעשיות האלה אצל אויביה?
_new_ הוספת תגובה



אם הדבריעשה בשום שכל ובכוונה כנה-בוודאי
חובב תנ''ך (שבת, 07/08/2004 שעה 3:07)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גם אני לא מציע התפרקות במכה אחת, מהיום למחר. זה גם לא אפשרי טכנית. ישראל שהחלה במרוץ החימוש הגרעיני, צריכה להכריז כי היא קוראת לחתימת אמנה אזורית ליצירת מזרח תיכון מפורז מנשק אטומי ביולוגי וכימי. היא צריכה להודיע כי היא מבקשת לעשות זאת בסיוע הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה גרעינית בוינה. היא צריכה להוכיח את כוונותיה על ידי הודאה כי היא מעצמה גרעינית, כי יש לה מאה או מאתיים או שלוש מאות פצצות אטום. היא צריכה להודיע כי כהוכחה על רצינות כוונותיה היא מפסיקה לייצר נשק גרעיני, ופותחת את הכור בדימונה לביקורת בינלאומית, כמו גם את אתרי הקבורה של פסולת גרעינית. היא צריכה להודיע כי כאקט של רצון טוב היא מפרקת 50 פצצות מהמלאי הנימצא ברשותה, מה שעדיין יותיר ברשותה כמות רצינית של פצצות. ואחרי שעשתה את כל הצעדים האלה, שמוכיחים על כוונות רצינות, תתכנס ועידה מזרח תיכונית בחסות בינלאומית שתצטרך לקבוע את מכניזם הביקורת לפירוק החימוש, (למשל, פיקוח בינלאומי על הפירוק יכלול את נציגי המדינות באזור שיהיו רשאים לבדוק את כל הנעשה בתחום זה אצל האחרות). רק כך, בתהליך בונה אמון, ניתן יהיה להגיע למטרה זו.
במצב הנוכחי שבו ישראל אוגרת עוד ועוד פצצות, היא מדרבנת גם מדינות אחרות באזור להגיע לחימוש דומה. זהו תהליך הרה אסון שבסופו כולנו עלולים למצוא את עצמנו עולים השמיימה בענני הפטריה הגרעינית.
לכך יש להוסיף את כל הבונוסים שאנחנו, אזרחי ישראל נפיק מכך, כמו חיסול הסכנות הנישקפות לנו מאסון בכור, בין מידי אדם ביו מידי טבע (רעידת אדמה) שתוצאותיהן הרסניות גם בלי מלחמה.
_new_ הוספת תגובה



יש כמה בעיות
יובל רבינוביץ (שבת, 07/08/2004 שעה 3:19)
בתשובה לחובב תנ''ך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קודם כל - בהחלט יתכן שאין 300 פצצות אטום. לא צריך לקחת ברצינות את מה שואנונו אומר כדי למכור עיתונים. מה אם יש לנו רק 7 פצצות? אולי כדאי לייצר עוד 200 כדי שיהיה מה להציע.

נכון לעכשיו, סוריה ואיראן הן מדינות שבאופן פורמלי אינן מעוניינות בשלום עם ישראל, ושואפות להשמידה. מדינות ערביות רבות אחרות לא הסכימו לקיומה של ישראל.

מדובר בתקציבי ענק ובאוכלוסיה גדולה מאד. מול כל זה ישראל צריכה להעמיד יתרון טכנולוגי. אם ישראל תעמוד בפני סכנת השמדה - קונבנציונלית או לא - מה תעזור לה העובדה שההשמדה מתבצעת בנשק לא גרעיני?

כשלא יהיה צורך בהרתעה - ניתן יהיה לוותר על הגרעין.
_new_ הוספת תגובה



תפסיק למחזר קלישאות
חובב תנ''ך (שבת, 07/08/2004 שעה 15:28)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מערכת שטיפת המוח של השלטון בישראל הצליחה לעבוד עליך יפה. אחרת קשה להסביר הכיצד אתה חוזר וממחזר את הקלישאות ש''סוריה אינה רוצה שלום עם ישראל ושואפת להשמידה''. סוריה מאד מאד מעוניינת לחתום על חוזה שלום עם ישראל. לעניין זה כדאי לקרוא את זכרונות הנשיא קלינטון שמספר כיצד ראש הממשלה ברק קיבל רגליים קרות וחזר בו מהסכמתו לסגת מכל השטחים הכבושים הסורים תמורת הסכם שלום מלא שהיה ממש בהישג יד.
גם בתקופת נתניהו הביעו הסורים רצון לחתום על חוזה שלום עם ישראל, וגם לאחרונה חזר אסאד ג'וניור על רצונו לחתום על חוזה שלום עם ישראל אבל שרון הגיב כי ''העניין הסורי לא בוער''. באחת, ישראל אינה מוכנה לשלם את מחיר השלום עם סוריה, שהוא, נסיגה מהשטחים הסורים הכבושים.
לעניין ''סכנת ההשמדה'': אמנם ראשי השלטון בישראל לדורותיו ושופרותיהם מפמפמים למוחנו את אגדת ''סכנת ההשמדה'', אולם האמת היא כי מאז תום מלחמת העצמאות לא עמדה ישראל בפני ''סכנת השמדה''. בחינה עניינית תוכיח עד כמה אין לדברים שחר. כבר בשנות ה-‏50 של המאה הקודמת הביעו נשיאי סורי ומצרים רצון לסיים את הסכסוך עם ישראל, וישראל סירבה.
מאיראן לא נישקפת כל סכנה אלא אם תצליח לפתח נשק גרעיני. ישראל הגרעינית היא אליבי מצוין עבור איראן להמשיך בפרויקט שלה. הצעותיי הן הדרך הטובה ביותר למנוע זאת.
ישראל חזקה דייה להגן על עצמה בצבאה הקונבנציונלי, ואין סכנה שתושמד בנשק קונבנציונלי, לעומת הסכנה הברורה של השמדה (מהזולת אן השמדה עצמית) הנישקפת לנו מהחימוש הלא קונבנציונלי.
_new_ הוספת תגובה



כנ''ל
יובל רבינוביץ (שבת, 07/08/2004 שעה 17:07)
בתשובה לחובב תנ''ך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מערכת שטיפת המוח של השמאל בישראל הצליחה לעבוד עליך יפה. אחרת קשה להסביר הכיצד אתה חוזר וממחזר את הקלישאות ש''סוריה מאד מאד מעוניינת לחתום על חוזה שלום עם ישראל''.

סוריה יכולה לחתום היום על חוזה שלום עם ישראל. מי מפריע לה? למה צריך להיות ''מחיר'' לשלום הזה? מה מקודש בחלוקת האדמות של המעצמות הקולוניאליות לשעבר שהגדירו את שטחי ירדן וסוריה יש מאין? סוריה השתמשה ברמת הגולן אך ורק לצרכים צבאיים. אסור לתת לה את האדמה בחזרה. ראוי בהחלט לחתום איתה על חוזה שלום.

> ''ישראל חזקה דייה להגן על עצמה בצבאה הקונבנציונלי, ואין סכנה שתושמד בנשק קונבנציונלי''.
כבר אמרנו פעמים רבות, הן בפא''צ והן באין ספור מקומות אחרים - הטעות הקונצפטואלית הקלאסית של רוב המדינאים היא שהם מתכוננים למלחמה הקודמת. אין שום מנגנון שמבטיח שהמשפט שלך, שהיה נכון בעבר, יהיה נכון גם בעתיד.

לא ממש הבנתי איך איראן תלויה במה שאתה מציע. היא מצהירה על רצון להשמדת ישראל, ללא שום קשר מה התחמיש שיש בידי ישראל.
_new_ הוספת תגובה



אז רבינוביץ הוא לפתע נגד קולוניאליזם- נאם נצטרף למעוז השמאל
חובב תנ''ך (שבת, 07/08/2004 שעה 23:02)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לרבינוביץ היתה הארה והוא גילה את עוולות הקולוניאליזם, ולכן הוא אומר, מה קדוש בגבולות שהקולוניאליזם סימן? הגולהוא של סוריה? מה פתאום. זו מתנה קולוניאליסטית ולישראל הזכות לשנות הסדרים בינלאומיים אותם מיסד הקולוניאליזם. האם רבינוביץ הצטרף לשמאל? לא, אל דאגה הוא נשאר בימין. הוא ממיך לתמוך בקולוניאליזם, אבל בגרסתו הישראלית.
אילו העמדה של רבינוביץ היתה מתקבלת בקהילה הבינלאומית, התוהו ובוהו היה משתלט על העולם וכולם היהו נלחמים בכולם, שהרי אין כמעט גבול של מדינה שלא נקבע פעם על ידי קולוניאליזם.
הקהילה הבינלאומית חושבת אחרת. על אף העוולות ואי הצדק שעומדים ביסוד שרטוט גבולות של מדינת רבות, אין לשנות אותם בכוח הזרוע. ארגון המדינות האפריקניות, קיבל החלטה המתנגדת לכל שינוי גבול הגם שהוא תוצאה של הקולוניאליזם ולעתים חוצה בין בני אותו שבט, משום שאם תינתן הרשות לתיקוני גבול כפי שכל מדינה סבורה שמגיע לה, יקיץ הקץ על הסדר הבינלאומי. זו גם הסיבה שהקהילה הבינלאומית התנגדה לפלישה של סדאם לכווית. סדאם פעל על פי הגיונו של רבינוביץ. כווית היתה פעם מחוז עיראקי, והקמתה כמדינה עצמאית היא תוצאה של הקולוניאליזם. אולם אם לעיראק מותר, ולישראל מותר, אז למה לא לכל העולם?
משעה שהאו''ם הכיר בכווית על גבולותיה, אין לאף מדינה הזכות לשנותם בכוח. גם לא לישראל של רבינוביץ ושרון.
_new_ הוספת תגובה



יפה שאתה דואג לרמתי המוסרית. שמור על שלך
יובל רבינוביץ (שבת, 07/08/2004 שעה 23:28)
בתשובה לחובב תנ''ך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם לכוויית לא היה נפט, איש לא היה מזדרז להצילה.
מצד שני - גם סדאם חוסיין לא היה טורח לכבוש אותה.

מהו התאריך הקובע אחריו אסור לשנות את גבולות הקולוניאליזם?

ב-‏1948 ירדן סיפחה בכוח את יהודה ושומרון בניגוד להחלטת האו''ם. איש לא נגע בירדן לרעה עד שבאה מדינת ישראל ושיחררה את השטח ההוא אחרי 19 שנה. פתאום כולם נזעקו. האם ב-‏1948 היה מותר לשנות את גבולות הקולוניאליזם וב-‏1967 כבר לא?

הלאה. מזה 31 שנים ישראל שולטת ברמת הגולן ומאז זהו איזור של שלום. העליונות המוחלטת של ישראל ברמת הגולן היא הסיבה לכך שסוריה אינה תוקפת את ישראל. אין שום סיבה אחרת.

עד כיבושה המוחלט של רמת הגולן על ידי ישראל היו יישובי האיזור יעד יומיומי לתקיפות סוריות. מאז שישראל שולטת ברמה ביד רמה, יש שקט *משני* עברי הגבול. אז הסורים ''מוכנים'' לשלום אם המצב יוחזר לקדמותו, כלומר - שנסמוך על דברתם, למרות שבעבר הם היו התוקפנים. אנחנו איננו צריכים להוכיח דבר, לאחר למעלה מ-‏30 שנות שקט.

זאת ועוד: היכן המסר נגד תוקפנות במתן פרס לסוריה, שאיבדה את רמת הגולן במהלך מלחמה שבה רצתה להשמיד את מדינת ישראל? ונזכיר שוב: סוריה מעולם לא מצאה שימוש לא צבאי לרמת הגולן. זה היה רק בסיס להתקפות על ישראל.

בנוסף - הסורים הוכיחו שהם לא מכבדים ריבונויות. מדינת לבנון חדלה להתקיים, למעשה, מאז הכיבוש הסורי. לא זכור לי שננקטו נגד סוריה צעדים כלשהם. להיפך: היא הוזמנה להיות חברה במועצת הביטחון של האו''ם.
_new_ הוספת תגובה



אם הדבריעשה בשום שכל ובכוונה כנה-בוודאי
לוי (יום ראשון, 08/08/2004 שעה 7:29)
בתשובה לחובב תנ''ך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אמנות אינן שוות את הניר עלהן הן כתובות . חתימות של מדינות כמו אירן , עירק ומצרים הן מן השפה לחוץ . נאצר סילק את האום מסיני לפני ששת הימים , סגר את מיצרי ים סוף .הנירות לא עצרו אותו . מצרים חתמה על הסכם שלום והיא מאפשרת ומעודדת העברת ציוד לחימה לרצועת עזה . יש אומרים אפילו דרך מנהרות מתוך מחנות צבא מצריים . סוריה ואירן מחמשות ותומכות בחיזבללה בצורה מסיבית . הבריחה מלבנות הפכה את כל צפון ישראל לבני ערובה לחיזבללה , זאת הסיבה שצהל לא מגיב למעשה על התנכליות של החיזבללה . בסה''כ הוא מפציץ כמה סלעים ומבנים נטושים . אנשים כמוך היו בדעה שאם ננטוש את לבנון יבוא השלום ולא היא . כוחות רבים מרותקים לגבול כאשר ידיהם כבולות .
_new_ הוספת תגובה



עכשיו הוא קופץ לתעמולה הסובייטית-מה הוא קויפץ?
לוי (שבת, 07/08/2004 שעה 21:13)
בתשובה לחובב תנ''ך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הזכרתי את התעמולה הסוביטית כי היא התבססה על אותה לוגיקה זדונית . רוסיה הסוביטית החזיקה כמה מליוני חיילים וכמאה אלף טנקים במרחק נסיעה של יום אחד ממרכזי האוכלוסיה של המערב . המערב לא יכול היה להרשות לעצמו לקיים צבא אדיר אשר ינטרל את האיום הסוביטי. לכן פנה לפתרון הגרעיני ופיתח נשק גרעיני טקטי אשר באמצעותו יוכל להכות ריכוזי צבא גדולים . פתרון זה הכשיל את העליונות הסוביטית ולכן פנו לאופציה התעמולתית בדיוק כמו הסמולנים שלנו ושותפיהם הערבים .
אגב , מצרים חתמה על חוזה שלום אבל עובדה זו לא מפריעה לה להעביר נשק לפלשתינאים בעזה כדי שיוכלו לרצוח בנו .
_new_ הוספת תגובה



הבורות, לוי, אינה פשע, אבל גם לא סיבה לגאווה
חובב תנ''ך (שבת, 07/08/2004 שעה 23:37)
בתשובה ללוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ראוי לדעת כיצד התחיל מרוץ החימוש הגרעיני בין שתי מעצמות העל בשעתו, ארה''ב ובריה''מ. ארה''ב היתה הראשונה לפתח נשק גרעיני. רק בימים אלה ציינו מתנגדי הנשק הגרעיני 59 שנים להטלת פצצת האטום על הירושימה. במשך מספר שנים שמרה ארה''ב על מונופול גרעיני. שם האמינו, כמו בישראל באזור המזרח התיכון, כי ברית המועצות הנחשלת כלכלית שמלקקת את פצעי מלחמת העולם השנייה, לא תוכל לפתח נשק גרעיני. עד שהעולם הופתע עם הניסוי הגרעיני הסובייטי הראשון (דומני ב-‏1952). זה היה האות למרוץ החימוש הגרעיני שהגיע לממדים מטורפים שלכל צד יש אלפי טילים ופצצות שיכולים להרוס את העולם מספר פעמים.
היום אנו משלמים קנסות על מרוץ החימוש הזה. לאחר קריסת בריה''מ החלה זליגה גרעינית. היה חשש והוא קיים עד היום שפצצות אטום תיפולנה לידיים מופקרות. מאות ואלפי מדענים סובייטים שעבדו בתעשיית הגרעין, הפכו למובטלים והם מוכנים להציע את שרותם לכל המרבה במחיר, ואיראן נהנית עתה ממומחים כאלה.
_new_ הוספת תגובה



הבורות, לוי, אינה פשע, אבל גם לא סיבה לגאווה
לוי (יום ראשון, 08/08/2004 שעה 8:54)
בתשובה לחובב תנ''ך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מי שהתחיל במרוץ הגרעיני היתה גרמניה . מוביל הפרויקט היה איזנברג פיזיקאי ברמה עליונה . הפרויקט הגרעיני האמריקאי בא כתגובה לפעילות הגרמנית . היה חשש כבד שאם היטלר יצליח בפרויקט הוא יצליח להשתלט על כל העולם . ארה''ב הפעילה את כל כוחה המדעי והטכנולוגי להגשמת הפרויקט . למזלה של גרמניה היא נכנעה לפני שברשות ארה''ב היו שתי פצצות . יפן המשיכה במלחמה בנחישות מזעזעת ואז השתמשה ארה''ב באופציה הגרעינית . המלחמה הסתימה ונחסכו מיליוני חיי אדם .
איני יודע מי חשב שרוסיה היא מדינה נחשלת מבחינה טכנולוגית ומדעית . אולי אי אלו עיתונאים שאין להם מושג במה מדובר . ברית המועצות היתה מדינה מתקדמת מבחינה מדעית וטכנולוגית . היא לא היפנתה את מאמציה לכוון של צריכה פרטית אלא לפי סדר עדיפויות שלה . יותר בכוון נשק ותחמושת . היה ידוע שנים רבות שבנושאים טכנולוגיים מסוימים רוסיה מקדימה את המערב .
רוסיה הקדימה את ארהב בפיתוח הפצצה המימנית . אחת הסיבות היתה כי המדענים האמריקאים חשבו שלארהב מספיק עוצמה גרעינית להרוס את העולם שלוש פעמים ואין צורך לפתח כלי נשק הרסני יותר .
_new_ הוספת תגובה



ומה עם העובדות? מה איתן?
דני כ. (יום שני, 09/08/2004 שעה 13:43) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מאמרו של ספירו בכל הנוגע לענין ואנונו מלמד על חוסר ידע ידע ואי בקיאות בעובדות הפשוטות (רק כדוגמא קטנה - חורב כלל לא היה בתפקיד בעת אירוע פרשת ואנונו). הדיון שנערך בבית המשפט העליון נערך למיטב ידיעתי בדלתיים סגורות - האם כותב המאמר היה נוכח בדיון ונחשף לראיות שככל הנראה הוצגו שם? אם לא - כיצד יכול הוא להטיל ספק על הכרעת בית המשפט?
זהו טבעם של עיתונאים - מקשקשים ומברברים ללא שום ידע ומבלי לתת את הקרדיט המינימלית לשופטים היושבים בדין.
הנסיון להפוך היוצרות ולהציג את נציגי שלוטן החוק כמבצעים צייד מכשפות ולא להוקיע את אלו שסרו מדרך הישר - הינו כמעט בלתי נתפס.
_new_ הוספת תגובה



הנה העובדות
חובב תנ''ך (יום רביעי, 11/08/2004 שעה 2:18)
בתשובה לדני כ.
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המלמ''ב חורב מכהן בתפקידו כבר 18. כאשר גילוייו של ואנונו התפרסמו ב-‏1986 ב''סנדיי טיימס הלונדוני'' חורב כבר היה דומני סגן המלמ''ב וזמן קצר לאחר מכן מונה למלמב. הוא אחראי להתעללויות כלפיי ואנונו ב-‏18 שנות מאסרו.
אני מלין על שיטות הדיון בעתירתו של ואנונו, משום שהיא מאפיינת משטרי עריצות. בשיטת משפט דמוקרטית לא מסתגרים השופטים במעמד צד אחד עם נציגי השלטון, מבלי שלצד השני תהיה אפשרות לחקור חקירה נגדית ולאתגר את המידע ''הסודי''.
הכרעת בית משפט שמסתמכת על ראיות סודיות שלא עברו חקירה נגדית היא הכרעה פסולה, היא עיוות דין, היא ביטוי לרשעות משפטית. העובדה שדני כ. רואה בשיטה זו משהו תקין מוכיחה כי גם הוא הורעל על ידי הביטחוניאדה הישראלית שמאפשרת כמעט כל מעשה נבלה בחסות בית המשפט.
_new_ הוספת תגובה



הנה העובדות
לוי (יום רביעי, 11/08/2004 שעה 8:11)
בתשובה לחובב תנ''ך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בשנים האחרונות נוצרה בעיה חמורה של חוסר אמון במערכת האכיפה הישראלית . התברר שבמקרים מסוימים השב''כ , המשטרה והפרקליטות שקרו ביודעין , בידו ראיות והסתירו ראיות . לעיתים כדי להתקדם בדרגה , לעיתים כי האמינו שהנאשם אשם גם אם אין ראיות . או סתם מתוך רשעות ודעות קדומות . החיסיון עזר מאוד לפריחת מעשי נבלה אלו . מצער שידם של השופטים קלה מדי לאשר חסיונות אלו .
בתנאים אחרים עם פונציונרים יותר ישרים והוגנים אשר אינם משתמשים בחיסיון למטרות זרות היתה הצדקה מסוימת לחיסיון .
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי