פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
החושך ונקודות האור
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 13/07/2004 שעה 15:00)


החושך ונקודות האור


ד''ר דוד סיון




פרשת פריצקי הזכירה לנו את המציאות החשוכה בה מתנהלת חברת החשמל. שוב מסתבר שידו של אוברקוביץ מפריעה לשמש לעלות – מעכבת את התפתחותה החיובית של החברה. אבל מסתבר שבתוך החושך והשחיתות ישנן לא מעט נקודות אור. המשק כבר צומח זמן לא קצר והצפי שזה ימשך די מבוסס. בניגוד לעבר הקרוב, תהליך הצמיחה הזה מלווה בגידול שיעור ההשתתפות בכוח העבודה. זוהי נקודת אור אחת שנעסוק בה הפעם. נקודת האור הנוספת היא נצחון האינטלקטואלים – המעמד הגבוה של המוסדות האקדמאים בארץ על פי ההכנסות מתמלוגים על פטנטים.


עוף החול – אוברקוביץ'

לא מזמן כתבתי כאן שהתפקיד העיקרי של הנהלת מפעל או חברה הוא לנהל את עבודת אמצעי הייצור (בהם גם העובדים) ביעילות מרבית כדי ליצור ערך לבעל הבית. אבל חברת החשמל, כתבתי, מתנהלת לפי עקרונות אחרים: בעניינים חשובים, כמו שינויים מבניים, ההנהלה ובעל הבית צריכים לקבל רשות מועד העובדים – הגוף מקשקש בראש.
זהו בעצם שיעור שלימד אותנו, את כולנו, מר אוברקוביץ' ז''ל, שכנראה, קשה למנהלי החברה לשכוח..... מסתבר, אם כן, שרוחו של אוברקוביץ' מרחפת מעלינו בביטחון רב'' (אוברקוביץ' ופרץ גם).
הנה כמו עוף החול, מן האגדות, צץ לו אוברקוביץ' מחדש. על פי ממלא מקומו דוד ביטון הוא זה ששכר את שירותיו של יעקב אשל. ביטון, כך אמר למעריב, התבקש על ידי אוברקוביץ' ז''ל לבדוק מה עומד מאחורי המאבק העיקש של אברהם פורז להגבלת הקצבת חשמל חינם לעובדי חברת החשמל. הם רצו לגלות אם יש לפורז אינטרסים ''נסתרים'', אם יש לו ''יבלת'' שבעת הצורך יוכלו לדרוך עליה ולסנדל את החוק. החוק הנזכר אף פעם לא הגיע לקריאה שניה ושלישית. מעניין מדוע? האם יעקב אשל או חוקרים אחרים אספו חומר על חברי כנסת אחרים?

האמת המרה היא שעובדי חברת החשמל יחפשו כל דרך כדי לטרפד את השינויים המבניים בחברת החשמל. הסיבה הפשוטה היא שהשינויים המבניים המתוכננים מיועדים להפוך את ייצור החשמל והובלתו לתהליכים יותר כלכליים – יותר יעילים. באופן ספציפי הכוונה שהתהליכים הללו ינוהלו כדי לייצר ערך לבעל הבית ולטובת הצרכנים. אבל התפתחות כזו מנוגדת לאינטרס של עובדי החברה, כפי שמוצגת על ידי הועד שלהם, שהוא לנתק את הקשר בין תפוקה לשכר – מצב שהיטיב עימם.

אולי, כמו שכתוב בעיתונים, פריצקי הציל את עצמו מסחיטה. אבל מה שאנחנו לא כל כך יודעים מה הכינו לנו אוברקוביץ' ושותפיו לניהול ועד העובדים בחברת החשמל. איזה עוד אינטרס נסתר שלו ושל שותפיו ממתין לחשיפתו? בדבר אחד הם כנראה הצליחו: רוחו של אוברקוביץ' לא רק תרחף מעלינו אלא תשב בולטת במחיצתנו לעד. אשר על כן יכולים אנשי חברת החשמל לוותר על הצורך לקרוא איזה מתקן חשוב או חשוב פחות על שמו האיש.

כנראה שלמרות הכוונות הטובות של נתניהו, חברת החשמל תמשיך להתנהל בעזרת אמצעים ''עברייניים'' לרעת בעל הבית. כנראה שיעברו עוד הרבה מים בירדן לפני שחברת החשמל תנוהל לפי עקרונות כלכליים של יעילות ותחרות. אשר על כן אנחנו, כנראה, נמשיך לשלם מחירים מופרזים על חשמל.


חוזרים למעגל העבודה?

אחת המחלות של המשק הישראלי היא ששיעור ההשתתפות בכוח העבודה האזרחי הוא נמוך. כבר שנים לא מעטות ש במשק שלנו שיעור ההשתתפות הזה נע סביב 54% - מעין גבול עליון. לכאורה אפשר וצריך לצפות מן המשק הישראלי ש''יתפתח'' לכיוון שיעור השתתפות הממוצע שמציגות הארצות המפותחות. הנתונים מן המשקים של הארצות המפותחות מראים שיעורי השתתפות בכוח העבודה הגבוהים באופן משמעותי מאלו אצלנו. יש ארצות מפותחות שבהן שיעור ההשתתפות מגיע לכדי 72% (ארה''ב) והממוצע של קבוצת המדינות המתפתחות נע סביב 65% (חוזרים לעבוד).

צריך להבין שלעובדה ששיעור ההשתתפות אצלנו נמוך יש השלכות לגבי הגודל התוצר הלאומי ולגבי התוצר לנפש (רמת החיים). חישוב פשוט מראה שבנתונים של היום, אוכלוסייה בגיל העבודה, כוח העבודה וההשתתפות בכוח, שיעור השתתפות של 65% פירושו תוספת של כ- 480 אלף איש לכוח העבודה. זהו גידול של קרוב ל-‏18% בכוח העבודה. גידול כזה יצור תוספת משמעותית לתוצר ולתוצר לנפש.

והנה הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה רומזים לנו שמתחולל שינוי חיובי בשיעור ההשתתפות. מסתמנת מגמה, שהחלה מתישהו באמצע השנה שעברה, של גידול בשיעור ההשתתפות אל מעל 55%. נכון זוהי מגמה מאד צנועה: רק כ-‏35 אלף מצטרפים מעל לגידול האוכלוסייה בגיל העבודה. אם המגמה תמשיך ועוד תתגבר תתחולל כאן מעין מהפכה במשק (חוזרים לעבוד) שמשמעותה גידול משמעותי מאד בתוצר הפוטנציאלי והאקטואלי. אם זה, אכן, יקרה גם התוצר לנפש (רמת החיים) יגדל בשיעורים גבוהים.

זהו שינוי מגמה מאד חיובי שלפחות בחלקו נגרם בגלל המדיניות לקיצוץ בקיצבאות הביטוח הלאומי, הבטחת ההכנסה וכו'. ניתן להאיץ אותו אם ימשך הקו הקיים ויתווספו האמצעים כפי שהציע הנגיד, דוד קליין, בכנס קיסריה (צמיחה בת-קיימא: יעד ומדיניות למחצית השניה של העשור) שהעיקריים שבהם הם:
  1. מדיניות מס המגדילה את התמריצים לצאת לעבודה – כולל מס הכנסה שלילי.
  2. סיוע אפקטיבי לעסקים קטנים ובינוניים.
  3. הרחבת ההשקעות בחינוך באזורים ואוכלוסיות בהם שיעורי ההשתתפות נמוכים.
היעד להגיע לשיעורי ההשתתפות של המדינות המתפתחות הוא שאפתני אבל בהחלט אפשרי. יתכן שזה לא יתממש בתוך כ-‏5 שנים כפי שמבקש הנגיד אבל הגברת קצב ההצטרפות לכוח העבודה אפשרי גם הוא. מה שבטוח שבדרך ליעד נראה הצטמקות של ממדי העוני – כי רבים מן המצטרפים יהיו אנשים שלא נוהגים להצטרף לכוח העבודה. זוהי באמת קרן אור שמהבהבת אלינו מתוך המנהרה הכלכלית.


נצחון האינטלקטואלים

כבר לפני הרבה שנים כאשר שקלתי את המשך דרכי בחנתי את הרשימות שדירגו את רמת האוניברסיטאות בעולם. מהר מאד גיליתי שהאוניברסיטאות הישראליות מככבות בקידמת הרשימה כאשר המדד היה התרומה המחקרית. כבר אז היה ברור שזה קורה למרות המיקום הנמוך מבחינת התקציב המושקע בהשגת המטרה. והנה בשנים האחרונות אוהבים אצלנו לזלזל בערכה של תרומת האינטלקטואלים שמקור פרנסתם הוא המוסדות להשכלה גבוהה.

גם אצלנו, בפורום, כאילו לא מקבלים את העובדות הללו ורבות נכתב כאן על היכולת הירודה של החוקרים במוסדות הללו. התרשמתי שתרומתם של החוקרים במוסדות האקדמאים לא מוערכת על ידי המשתתפים. אני שמכיר את תרומת החוקרים הישראלים בתחום שלי די הופתעתי ושאפתי למצוא לתמיכה בעמדתי גם לגבי תחומים אקדמאים אחרים.

הנה מסתבר שלידע שמפתחים במוסדות האקדמיים הישראליים יש ערך כלכלי עסקי שגופים עסקיים מוכנים לשלם כדי להשתמש בו. אין הוכחה טובה יותר, לאיכות הידע שמפתחים החוקרים, מאשר אותם סכומים שמשלמים על השימוש בו. עוד יותר חשוב לשים לב לגודלם ביחס לסכומים שמשולמים למוסדות בינלאומיים נחשבים אחרים. מסתבר שמוסדות אקדמיים אמריקאיים (MIT, הארוורד ועוד) שתקציבי המחקר של החוקריהם גבוהים בהרבה מהמוסדות שלנו משתרכים מאחור (התמלוגים של האוניברסיטה העברית ומכון ויצמן ממכירת פטנטים – 100 מיליון דולר בשנה).

בשנים האחרונות הסכומים הללו שימשו לתיקצוב מחקרים ולהעשיר לא מעט חוקרים שהשתתפו בפיתוח את הידע. יש הממליצים לתמרץ את האוניברסיטאות על ידי קביעה שהקניין הרוחני שנוצר במימון ציבורי יהיה שייך למוסד המחקר או החוקר עצמו (הפרופסורים המיליונרים של מכון ויצמן).

במקום להילחם ולשבות בשיטות של עובדי חברת חשמל, החוקרים עמלים לייצר ערך כלכלי - אכן קרן אור. כדאי לנו לזכור זאת כאשר אנחנו כותבים ביקורת על קבוצת ההתייחסות.





חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


שאלה בעקבות המאמר
אב''ע (יום שלישי, 13/07/2004 שעה 15:21) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ראשית שמחתי לקרוא על אודות הערכת המחקר הישראלי. איך זה מוסבר מול המחקרים שהראו רמת לימודים נמוכה במתימטיקה ובהבנת הנקרא בישראל?
_new_ הוספת תגובה



התשובה היא בתחום החינוך-ההשכלה
דוד סיון (יום שלישי, 13/07/2004 שעה 18:10)
בתשובה לאב''ע
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. ברמת השליפה אפשר לנחש די בהצלחה שהחוקרים המעולים נשוא המאמר יצאו ממערכת החינוך עוד בתקופות שקדמו לירידה ברמה היחסית של ילדי ישראל. לפני כמה עשרות שנים, לפחות במתימטיקה, ילדי ישראל היו בין הראשונים.

2. ברמה יותר רצינית אני חייב, למען הגילוי הנאות, לציין שזה לא בדיוק תחום הידע שלי. מצד שני נדמה לי שאת קווי המתאר של התשובה אפשר למצוא בציטוט הבא:
''בעוד שבישראל צוברת ''השיטה הסינגפורית'' להוראת המתמטיקה תאוצה, אחרי שמשרד החינוך איפשר לכל בית ספר שמעוניין בכך ללמד לפיה את תלמידיו, מחפשים במשרד החינוך הסינגפורי דרכים להגמיש את דרכי הוראת המתימטיקה שלהם בכיוון שישראל עומדת לנטוש: להפכן ליצירתיות יותר, ולעודד ביקורתיות וחשיבה אנליטית בקרב תלמידים''.

המקור הוא: ''לימודי חשבון: ישראל מעתיקה מסינגפור, סינגפור מעתיקה מישראל'' (http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...).

מה שבולט במאמר היא העובדה שלכל אחד יש מה ללמוד מכל אחד ושהצלחה היא דבר יחסי, זמני ולפעמים קצר חיים.

3. הנקודה המרכזית, לדעתי (לא דעת מומחה), המפתח הוא ביצירתיות ובמוטיבציה התכונות שקיימות, בשיעורים מסויימים בכל חברה - הן מתקיימות גם למרות המערכת הלא מוצלחת...... מערכת שתדע לטפח את התכונות הללו תעמיד יותר חוקרים ברמות עליהן דיבר המאמר ממערכות חינוך שלא ידעו לעשות זאת....
_new_ הוספת תגובה



מספר הערות
צחי (יום שלישי, 13/07/2004 שעה 22:29) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1)בועת ההיטק הוכיחה כי אין שום קשר בין כמה כסף משולם ליישות כלשהי לשווי הכלכלי של הנכס הנרכש.
בהרבה מקרים משולם לא מעט כסף עבור ידע,לא מהסיבה שהידע הוא רב ערך אלא כדי לוודא שאם בטעות הידע הזה יהפוך אי פעם לבעל ערך,הוא לא יפול בידי המתחרים.
2)לגבי שיעור העבודה - הנחת היסוד שלך היא כי יש בישראל מאות אלפי מקומות עבודה העומדים פנויים ומחכים אבל הישראלים הבטלנים לא רוצים להזיז את התחת ולעבוד.
יש בישראל מעט מאד מקומות עבודה פנויים (עבודה בחקלאות,בנין או בסיעוד בעבור 3500 ש''ח לחודש זה לא נחשב עבודה אלא עבדות).
אני לא רואה יצירת מקומות עבודה חדשים בכמויות שאתה מדבר עליהן.מכשירי ויסות כוח עבודה באמצעות מיסוי או עידוד אחר,מביאות לכך שפירמה נתונה לוקחת עוד 2 עובדים פה עוד 5 עובדים שם.זה לא מספיק אפילו לכסות את הגידול הטבעי.
צריך להתקיים תהליך מאסיבי של יצירת מפעלים בדיוק כמו שהמיתון התאפיין בסגירה מאסיבית של מפעלים (חלק מהמקרים אל מול המצלמות).
3)אין להשוות את ישראל למדינות המערב.מדינות המערב לא מתקיימות הודות לקצבאות ממדינות אחרות.ללא עשרות המיליארדים שזורמים לישראל מאירופה,מארה''ב,מיהדות הגולה,כספי שילומים ישראל לא תתקרב אפילו לסווג של ''מדינה מערבית''.היה הגיון בכלכלת הבקשיש-שנור הזאת ב20 השנים הראשונות,שלב ההקמה נקרא לו,כשישראל נאבקה על חייה.היום זה אבסורד.זה כמו בחור בן 40 שעדיין חי על חשבון הוריו.
העובדה שישראל מוותרת על אינטרסים קיומיים בכל פעם שאחד הגורמים המפורטים לעיל מאיים בסגירת שיבר הכסף,מוכיחה כי ההנהגה מודעת יפה מאד ליכולת ישראל להתנהל ללא ערמת הבקשיש הזאת.
האם אזכה לראות את ישראל מייצרת צמיחה אמיתית ומשמעותית ללא ערהמ ענקית של כסף שמשנוררת ממקור חיצוני??
סביר להניח שלא.
4)mit והרווארד הם אוניברסיטאות שתפקידן העיקרי הוא הכשרת כמויות גדולות של סטודנטים ברמה גבוהה.תשווה אותם לאוניברסיטה העברית אם אתה רוצה אבל לא למכון ויצמן.
אני לא יודע איזה תחומי מחקר יש בהארוורד.
מכון ויצמן מיועד למחקר נטו ויש להשוותו למכונים כאלה בעולם,כמו מכון מקס פלאנק בגרמניה או אחרים.
100 מליון דולר בשביל מכון בסדר גודל של מכון ויצמן זה לא הרבה.
_new_ הוספת תגובה



מספר הערות
סתם אחד (יום שלישי, 13/07/2004 שעה 23:40)
בתשובה לצחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

4. על מה מתבססת טענתך ש''100 מליון דולר בשביל מכון בסדר גודל של מכון ויצמן זה לא הרבה''? תודה מראש.
_new_ הוספת תגובה



דברי הבל אופייניים
ד''ר פנחס בר דעה (יום שלישי, 13/07/2004 שעה 23:51)
בתשובה לצחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כותב צחי ''מדינות המערב לא מתקיימות הודות לקצבאות ממדינות אחרות.ללא עשרות המיליארדים שזורמים לישראל מאירופה,מארה''ב,מיהדות הגולה,כספי שילומים ישראל לא תתקרב אפילו לסווג של ''מדינה מערבית''.היה הגיון בכלכלת הבקשיש-שנור הזאת ב20 השנים הראשונות,שלב ההקמה נקרא לו,כשישראל נאבקה על חייה.היום זה אבסורד.זה כמו בחור בן 40 שעדיין חי על חשבון הוריו''

דברי הבל... ישראל לא מקבלת סיוע מאירופה. הסכומים המגיעים מיהדות הגולה בטלים בשישים. הבונדס ניתנים בריבית שאינה נופלת מזו שישראל משלמת על מלוות בשוק החופשי. ישראל אמנם מקבלת סיוע בטחוני, בלבד מארצות הברית , וטוב שכך
_new_ הוספת תגובה



תשובה
צחי (יום חמישי, 15/07/2004 שעה 15:33)
בתשובה לד''ר פנחס בר דעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ישראל מקבלת סכומי עתק מיהדות הגולה.אני מסופק אם יש בישראל מבנה במסוד אקדמי,מוסד תרבות או בית חולים שהוקם מכספי המדינה ולא מתרומות ב 20 השנים האחרונות.יש המון הסדרי אנונה,המון ירושות שמגיעות לישראל וכמובן תרומות ישירות.המדובר בסכומי עתק.
לגבי אירופה - רק הספינות והצוללות שקיבלנו מגרמניה היו בסכום של למעלה מ 1.5 מליארד דולר.תוסיף לזה את סכומי העתק שזורמים לארוגנים שונים,בעיקר מהצד השמאלי של המפה,את סכומי העתק למימון המחקר הישראל שרובו מגיע מקרנות מחקר של האיחוד ותקבל תמונה על הקף הבקשיש.
יש גם סיוע אזרחי מארה''ב.
לגבי מכון ויצמן - המכון מונה כאלף חוקרים (לפחות).
מתוך ה 100 מליון דולר - כמעט כל הסכום מורכב מהקופקסון ועוד פטנט.כמה עבדו על זה? 50 חוקרים? 100? זה אומר שלפחות 90 אחוזים מהמכון לא מייצרים אפילו את עלותם.
שלא תבין לא נכון,אני חסיד גדול של המחקר התיאורטי הלא יישומי,אבל מאחר והועלה פה הסכום שהמכון מכניס,מן הראוי להעמיד דברים על דיוקם.רוב המכון לא מייצר הכנסות,וזה בסדר גמור מבחינתי.
_new_ הוספת תגובה



התקדמת - אבל עדין אין חשבון של סכומים
דוד סיון (יום חמישי, 15/07/2004 שעה 16:15)
בתשובה לצחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. דיברת על ''...עשרות המיליארדים שזורמים לישראל?'' כעת אתה מדבר על סכומי עתק אבל כל מה שהצלחת לספור זה 1.5 מיליארד דולר חד פעמי.
1.1 איפה עשרות המיליארדים?
1.2 על איזה תקופה מדובר?
1.3 סכומי עתק זה מושג יחסי; איך מחליטים אם אלו סכומי עתק?

2. כתבת: ''100 מליון דולר בשביל מכון בסדר גודל של מכון ויצמן זה לא הרבה''. וכעת אתה מוסיף: ''כמה עבדו על זה? 50 חוקרים? 100? זה אומר שלפחות 90 אחוזים מהמכון לא מייצרים אפילו את עלותם.''
2.1 אתה יכול לנקוב בסכום שהוא כן הרבה?
2.2 אתה יכול להציע איך להחליט מה זה הרבה?
2.3 על סמך מה אתה אומר ש-‏90% ''... לא מייצרים את עלותם''?
2.4 אתה מכיר מוסדות אחרים שבהם זה יחס נמוך יותר - נגיד 80%?

3. מדוע אתה מחבר בין השקעות וסכומים שוטפים?

כאשר תנסה לברר את הנתונים (את המספרים: כמה עשרות...?) פתאום תגלה, כמו רבים (ביניהם פוליטיקאים) שנוקטים בשיטה שלך (עשרות מיליארדים...סכומי עתק), שהאמת אחרת. זה קורה כי מדברים על סמך תחושות בטן. לכן תמיד עדיף לפני שזורקים הערכות לברר את העובדות. תנסה ותראה שכדאי.........
_new_ הוספת תגובה



לפני שכותבים הערות
דוד סיון (יום רביעי, 14/07/2004 שעה 6:45)
בתשובה לצחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

משום מה אצלך לא פועל הכלל לקרוא, לחשוב ואז לכתוב הערות. אחרת מקבלים את התוצאה שכתבת כאן.
1. בועת ההי-טק לא הוכיחה דבר שרלוונטי כאן. אם היית קורא את החומר שהוגש לך היית אולי מבין שמדובר בתמלוגים ממכירות.
2. הניחושים שלך לא מוצלחים במיוחד לגבי הנחת היסוד שלי.....
3. הטעות שלך, ''100 מליון דולר בשביל מכון בסדר גודל של מכון ויצמן זה לא הרבה.'' 100 רק מתמלוגים כל שנה לשני מוסדות מחקר זה לא הרבה?
מהו ההרבה שלך ועל מה הוא מתבסס?
_new_ הוספת תגובה



נהניתי לקרוא
אריה פרלמן (יום רביעי, 14/07/2004 שעה 21:32) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

במיוחד על השיבה למעגל העבודה (את מאמרו של משה פרל קראתי), ועל הערך הכלכלי שמפיקים האינטלקטואלים שלנו.
_new_ הוספת תגובה



שוד האזרחים הגדול בעולם
שלומי (יום שני, 17/10/2005 שעה 3:57) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עובדי חברת חשמל בחסות המדינה שודדים אותנו האזרחים ומקבלים על חשבוננו חשמל חינם בעשרות מיליוני שקלים בשנה וכי למה? כי אנחנו האזרחים פרייארים שמאפשרים למאפיה הזו שנקראת ועד עובדי חברת החשמל לשדוד אותנו האזרחים התמימים.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי