  
  
  
|
 |
|
||
  מספר הערות |
|||
|
|||
1)בועת ההיטק הוכיחה כי אין שום קשר בין כמה כסף משולם ליישות כלשהי לשווי הכלכלי של הנכס הנרכש. בהרבה מקרים משולם לא מעט כסף עבור ידע,לא מהסיבה שהידע הוא רב ערך אלא כדי לוודא שאם בטעות הידע הזה יהפוך אי פעם לבעל ערך,הוא לא יפול בידי המתחרים. 2)לגבי שיעור העבודה - הנחת היסוד שלך היא כי יש בישראל מאות אלפי מקומות עבודה העומדים פנויים ומחכים אבל הישראלים הבטלנים לא רוצים להזיז את התחת ולעבוד. יש בישראל מעט מאד מקומות עבודה פנויים (עבודה בחקלאות,בנין או בסיעוד בעבור 3500 ש''ח לחודש זה לא נחשב עבודה אלא עבדות). אני לא רואה יצירת מקומות עבודה חדשים בכמויות שאתה מדבר עליהן.מכשירי ויסות כוח עבודה באמצעות מיסוי או עידוד אחר,מביאות לכך שפירמה נתונה לוקחת עוד 2 עובדים פה עוד 5 עובדים שם.זה לא מספיק אפילו לכסות את הגידול הטבעי. צריך להתקיים תהליך מאסיבי של יצירת מפעלים בדיוק כמו שהמיתון התאפיין בסגירה מאסיבית של מפעלים (חלק מהמקרים אל מול המצלמות). 3)אין להשוות את ישראל למדינות המערב.מדינות המערב לא מתקיימות הודות לקצבאות ממדינות אחרות.ללא עשרות המיליארדים שזורמים לישראל מאירופה,מארה''ב,מיהדות הגולה,כספי שילומים ישראל לא תתקרב אפילו לסווג של ''מדינה מערבית''.היה הגיון בכלכלת הבקשיש-שנור הזאת ב20 השנים הראשונות,שלב ההקמה נקרא לו,כשישראל נאבקה על חייה.היום זה אבסורד.זה כמו בחור בן 40 שעדיין חי על חשבון הוריו. העובדה שישראל מוותרת על אינטרסים קיומיים בכל פעם שאחד הגורמים המפורטים לעיל מאיים בסגירת שיבר הכסף,מוכיחה כי ההנהגה מודעת יפה מאד ליכולת ישראל להתנהל ללא ערמת הבקשיש הזאת. האם אזכה לראות את ישראל מייצרת צמיחה אמיתית ומשמעותית ללא ערהמ ענקית של כסף שמשנוררת ממקור חיצוני?? סביר להניח שלא. 4)mit והרווארד הם אוניברסיטאות שתפקידן העיקרי הוא הכשרת כמויות גדולות של סטודנטים ברמה גבוהה.תשווה אותם לאוניברסיטה העברית אם אתה רוצה אבל לא למכון ויצמן. אני לא יודע איזה תחומי מחקר יש בהארוורד. מכון ויצמן מיועד למחקר נטו ויש להשוותו למכונים כאלה בעולם,כמו מכון מקס פלאנק בגרמניה או אחרים. 100 מליון דולר בשביל מכון בסדר גודל של מכון ויצמן זה לא הרבה. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| מספר הערות |
|||
|
|||
4. על מה מתבססת טענתך ש''100 מליון דולר בשביל מכון בסדר גודל של מכון ויצמן זה לא הרבה''? תודה מראש. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דברי הבל אופייניים |
|||
|
|||
כותב צחי ''מדינות המערב לא מתקיימות הודות לקצבאות ממדינות אחרות.ללא עשרות המיליארדים שזורמים לישראל מאירופה,מארה''ב,מיהדות הגולה,כספי שילומים ישראל לא תתקרב אפילו לסווג של ''מדינה מערבית''.היה הגיון בכלכלת הבקשיש-שנור הזאת ב20 השנים הראשונות,שלב ההקמה נקרא לו,כשישראל נאבקה על חייה.היום זה אבסורד.זה כמו בחור בן 40 שעדיין חי על חשבון הוריו'' דברי הבל... ישראל לא מקבלת סיוע מאירופה. הסכומים המגיעים מיהדות הגולה בטלים בשישים. הבונדס ניתנים בריבית שאינה נופלת מזו שישראל משלמת על מלוות בשוק החופשי. ישראל אמנם מקבלת סיוע בטחוני, בלבד מארצות הברית , וטוב שכך | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תשובה |
|||
|
|||
ישראל מקבלת סכומי עתק מיהדות הגולה.אני מסופק אם יש בישראל מבנה במסוד אקדמי,מוסד תרבות או בית חולים שהוקם מכספי המדינה ולא מתרומות ב 20 השנים האחרונות.יש המון הסדרי אנונה,המון ירושות שמגיעות לישראל וכמובן תרומות ישירות.המדובר בסכומי עתק. לגבי אירופה - רק הספינות והצוללות שקיבלנו מגרמניה היו בסכום של למעלה מ 1.5 מליארד דולר.תוסיף לזה את סכומי העתק שזורמים לארוגנים שונים,בעיקר מהצד השמאלי של המפה,את סכומי העתק למימון המחקר הישראל שרובו מגיע מקרנות מחקר של האיחוד ותקבל תמונה על הקף הבקשיש. יש גם סיוע אזרחי מארה''ב. לגבי מכון ויצמן - המכון מונה כאלף חוקרים (לפחות). מתוך ה 100 מליון דולר - כמעט כל הסכום מורכב מהקופקסון ועוד פטנט.כמה עבדו על זה? 50 חוקרים? 100? זה אומר שלפחות 90 אחוזים מהמכון לא מייצרים אפילו את עלותם. שלא תבין לא נכון,אני חסיד גדול של המחקר התיאורטי הלא יישומי,אבל מאחר והועלה פה הסכום שהמכון מכניס,מן הראוי להעמיד דברים על דיוקם.רוב המכון לא מייצר הכנסות,וזה בסדר גמור מבחינתי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| התקדמת - אבל עדין אין חשבון של סכומים |
|||
|
|||
1. דיברת על ''...עשרות המיליארדים שזורמים לישראל?'' כעת אתה מדבר על סכומי עתק אבל כל מה שהצלחת לספור זה 1.5 מיליארד דולר חד פעמי. 1.1 איפה עשרות המיליארדים? 1.2 על איזה תקופה מדובר? 1.3 סכומי עתק זה מושג יחסי; איך מחליטים אם אלו סכומי עתק? 2. כתבת: ''100 מליון דולר בשביל מכון בסדר גודל של מכון ויצמן זה לא הרבה''. וכעת אתה מוסיף: ''כמה עבדו על זה? 50 חוקרים? 100? זה אומר שלפחות 90 אחוזים מהמכון לא מייצרים אפילו את עלותם.'' 2.1 אתה יכול לנקוב בסכום שהוא כן הרבה? 2.2 אתה יכול להציע איך להחליט מה זה הרבה? 2.3 על סמך מה אתה אומר ש-90% ''... לא מייצרים את עלותם''? 2.4 אתה מכיר מוסדות אחרים שבהם זה יחס נמוך יותר - נגיד 80%? 3. מדוע אתה מחבר בין השקעות וסכומים שוטפים? כאשר תנסה לברר את הנתונים (את המספרים: כמה עשרות...?) פתאום תגלה, כמו רבים (ביניהם פוליטיקאים) שנוקטים בשיטה שלך (עשרות מיליארדים...סכומי עתק), שהאמת אחרת. זה קורה כי מדברים על סמך תחושות בטן. לכן תמיד עדיף לפני שזורקים הערכות לברר את העובדות. תנסה ותראה שכדאי......... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לפני שכותבים הערות |
|||
|
|||
משום מה אצלך לא פועל הכלל לקרוא, לחשוב ואז לכתוב הערות. אחרת מקבלים את התוצאה שכתבת כאן. 1. בועת ההי-טק לא הוכיחה דבר שרלוונטי כאן. אם היית קורא את החומר שהוגש לך היית אולי מבין שמדובר בתמלוגים ממכירות. 2. הניחושים שלך לא מוצלחים במיוחד לגבי הנחת היסוד שלי..... 3. הטעות שלך, ''100 מליון דולר בשביל מכון בסדר גודל של מכון ויצמן זה לא הרבה.'' 100 רק מתמלוגים כל שנה לשני מוסדות מחקר זה לא הרבה? מהו ההרבה שלך ועל מה הוא מתבסס? | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי