|
האמנם תפנית מרשימה? | |||||
עגל הזהב / דוד סיון (יום רביעי, 28/04/2004 שעה 1:31) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
''אחר כך, אם ירצה אוברקוביץ', תהפוך .... '' | |||
|
|||
''אחר כך, אם ירצה אוברקוביץ', תהפוך השלוחה לטכניון או אוניברסיטה למקצועות החשמל.'' - - - האם אוברקוביץ ז''ל עודנו חי? | |||
_new_ |
''אחר כך, אם ירצה אוברקוביץ', תהפוך .... '' | |||
|
|||
זו פרפראזה על ''אם ירצה השם'', כמובן. אולי היה עדיף ''אם ירצה האוברקוביץ' '' ב-ה' הידיעה. | |||
_new_ |
בסד''א (בסייעתא דאוברקוביץ') | |||
|
|||
_new_ |
LOL | |||
|
|||
_new_ |
מאמר מעניין | |||
|
|||
אני מבין שתהליכים כלכליים הם תמיד אוחרים וארוכי טווח לעומת חדשות היום היום ולכן צריך גם קצת סבלנות, לאור תהליכי בקרה עוקבים ושיטתיים לאורך כל ציר הזמן. אני גם מבין שיש יותר ממספר מצומצם של משפיעים על התהליכים המדיניים, ולא תמיד אנחנו נותנים משקל נכון לכל תהליך, אירוע או יוזמה. בינתיים אנחנו מרגישים בסדר, ואני רק מקווה שמי שמשיט את ספינת הכלכלה, מביט שניים, שלושה או עשרה צעדים קדימה. אני גם מקווה שהוא עושה זאת באמצעות משקפות, מערכות ניווט ומיחשוב מקצועיות ... כלכליות מקצועיות. לצערי אין לי את הכליםפ לבדוק את הדבר. מתוך נסיון הסטורי של ישראל, לא תמיד התקווה תורגמה לנצחון. כדרך שהלינק שנתת מנסה לרמוז. דבר אחר הוא, דוד סיון, מצאתי אתר כלכלי אישי שנראה לי מעניין ומרכז מידע עדכני והסטורי לפי חתכים ונושאים. לפי אתר זה, על אף השפל הכלכלי בישראל מזה כ-6 שנים ועול הבטחון, היא מגיעה להישגים כלכליים יחסיים יפים ביחס למדינות כגודלה ואפילו ביחס למדינות אירופאיות. אך בטרם אני שם את מבטחי באתר הזה, הייתי מבקש ממך שתציץ בו ותיתן דעתך אם הוא רציני ומקצועי. תודה. לינקים פנימיים לדוגמה: | |||
_new_ |
אתה צריך להיות מאוד אופטימיסט | |||
|
|||
בננה בשביל למצוא שם נתונים חיוביים... למשל בשיעור צמיחת הכלכלה היתה ישראל במקום ה195 בעולם - מרשים לא כן? וזוהי השנה בה הדמגוג סיפר לנו שיצאנו בה מהמיתון... בשיעור האבטלה - ישראל במקום ה96 בעולם - משתפר... בשיעור גידול הייצור התעשייתי - מקום 149 החוב החיצוני של ישראל במקום ה22 - אבסולוטית ופר קפיטה הגדול בעולם | |||
_new_ |
הנתונים ניתנים לפרשנות | |||
|
|||
לכן ביקשתי את בדיקתו של דוד סיון הבקיא בעניין. אם כי לא נראה לי שהכל שחור שם. להיפך, ישנם נתונים המצביעים דווקא על כוחה הכלכלי של ישראל שבא לידי ביטוי דווקא בשיאו של שפל עולמי. נראה לי שנתון האינפלציה אינו מדוייק. האם באמת היתה לנו אינפלציה של 5.7 אחוז ב-2003? תל''ג לנפש - ישראל במקום ה-43 ($ 19,000) זכורים לי מספרים של פעם מעל 20,000$. בייצוא ישראל במקום ה-42 ועוד בשנת שפל. זה דווקא מעודד. גידול בייצור התעשייתי אנחנו שליליים בין גרמניה לאיטליה. לא נורא כל כך. ובייצור חשמל מקום 47, בכלל לא פרופורציונלי למספר התושבים. בכל זאת זה אומר משהו. בשימוש באינטרנט אנחנו במקום ה-40. מה לעשות שבסין ישנם כמיליארד אדם ורק 50 מיליון המשתמשים שם מצעידים אותם למקום השני אחרי ארה''ב? יחסית מקומנו גבוה מאוד מאוד. ובמסילות ברזל מקומנו במקום ה-107. אולי אם שרון היה כובש את כל המזרח התיכון, כפי שהתכוון ע''פ עדותך, אז היינו מתקדמים כמה מקומות לכיוון ארה''ב ורוסיה. בהוצאות צבאיות הופתעתי לראות שאיטליה ואיראן עוברות את ישראל. | |||
_new_ |
זה מה שמצאת שם? | |||
|
|||
קודם כל, כדאי לקרוא את האותיות הקטנות שבאתר. שם הוא כותב שהנתונים נלקחו מתוך אתר ה-CIA, שהוא אכן אתר אמין. עדיף לפנות לאתר המקורי. הדף העוסק בישראל נמא בכתובת http://www.cia.gov/cia/publications/factbook/geos/is... . האתר מסביר מהן הבעיות שפגעו בכלכלת ישראל: Growth was a strong 7.2% in 2000, but the bitter Israeli-Palestinian conflict, difficulties in the high-technology, construction, and tourist sectors, and fiscal austerity in the face of growing inflation led to small declines in GDP in 2001 and 2002. בשיעור האבטלה (http://www.cia.gov/cia/publications/factbook/rankord...), ישראל במקום ה-96 בעולם מבין 189 מדינות. אמנם במקום גרוע יותר מאשר רוב מדינות מערב אירופה (פרט לספרד), אך טוב לאין ערוך מאשר כל מדינות העימות. אם אתה מנסה לומר שהיה כאן מיתון מאז התפוצץ הסכם אוסלו בפרצופנו, אהיה הראשון להסכים איתך.מבחינת שיעור הצמיחה (http://www.cia.gov/cia/publications/factbook/rankord...), לא מקום 195 בעולם, אלא 194, ולא בשנה שבה נתניהו סיפר לנו שאנו יוצאים מהמיתון אלא בשנת 2002, שנה שבה איש לא חולק על כך שהיה מיתון עמוק, גם לא נתניהו שנוא נפשך. הדמגוג הוא אתה, וההשמצות האוטומטיות מכיוונך בנוגע לכל מי שאינו משתייך למחנה הנסיגה, ויהא זה בענייני כלכלה או בעניינים אישיים, הפכו כבר לעניין פתטי. ככל הידוע לי, אין גורם כלכלי מקצועי החולק על כך שישראל יוצאת מהמיתון. בנוגע לחוב החיצוני (http://www.cia.gov/cia/publications/factbook/rankord...), ישראל אכן במקום 22 בעולם, מתוך 198. כלומר - ודאי שלא ''אבסולוטית הגדול בעולם''. לפניה ניתן למצוא את רוב מדינות דרום אמריקה, וגם כמה שמות שהפתיעו אותי: שבדיה, ספרד, יוון והונג-קונג. במקום הראשון נמצאת, כמובן, ארצות הברית. לעניין החוב פר-קפיטה, יתכן שאתה צודק. הבעיה היא שלא מצאתי את האינפורמציה הרלוונטית באתר, והיות ששיקרת ביחס לשאר הדברים, למה שאאמין לך בכך? | |||
_new_ |
ממתי אתר ה-CIA הוא אתר אמין? | |||
|
|||
הוא לא היה אמין באוקטובר 2001, כשהוא דיווח שאמנון ליפקין שחק עומד בראשות בל''ד: האם מהעובדה שהם תיקנו את זה ניתן להסיק שהאתר כולו אמין כעת? | |||
_new_ |
ממתי אתר ה-CIA הוא אתר אמין? | |||
|
|||
לא יודע. הייתי תחת הרושם שהוא כן. דרושה יותר ממעידה אחת (קולוסאלית ככל שתהיה) כדי לשכנע אותי להטיל ספק בנתונים הכלכליים שהוא מספק על אודות ישראל. חוצמזה, לך תדע: אולי ליפקין-שחק עומד בראש בל''ד ואנחנו לא ידענו. בכל זאת ה-CIA... | |||
_new_ |
ממתי אתר ה-CIA הוא אתר אמין? | |||
|
|||
אתר ה CIA הוא אכן אתר לא אמין. זה הוא אתר נפלא, כדי לקבל פרטים טכניים-סטטיסטיים בצורה מהירה, והוא ערוך נהדר לטעמי. אך יש בוא הרבה יותר משגיאה בעניין ליפקין-שחק (ואכן, אם זו בכלל שגיאה ולא חשיפה שגוייה של מידע מוכמן, כי בכל זאת...). הבעיה באתר הזה, היא שהוא נחשב למקור אמין. ואז, כשיש שם טעות, הוא משוכפלת לכל העולם ומשתרבבת כהנחות יסוד למחקרים, אתרי אינטרנט, ואפילו משרדי ממשלה מספקים משם נתונים על עצמם במקום להיעזר במקורות הפנימיים שלהם. זו הרי אחת מתופעות הלוואי הקשות של נפלאות האינטרנט... ואז זה הופך ל''עובדה'' וקשה להוכיח אחרת. בסך הכל, האתר הזה מומלץ. אך אני נתקלתי בכמה וכמה טעויות מהותיות בו (לא בהקשר של מדינת ישראל) ולכן כבדהו, אך בעירבון מוגבל. | |||
_new_ |
שתי הערות | |||
|
|||
א. מה שפגע במשק הישראלי זו תרבות המתנות ופיתוח התלות בסיוע חוץ. שני גורמים מרכזיים האיצו והחריפו את עומק המיתון: 1. האינטיפאדה, 2. שר האוצר הקודם שעסק ''בסידור הספרים'' במקום במדיניות - בסיוע הכנסת. הם (במספר 2) דאגו להסביר לנו שזה האינטיפידה ורק האינטיפאדה ולא עשו דבר מהותי כדי להתמודד עם המציאות. כבר כתבתי שהמיתון, במיוחד עומקו וואורך התקופה, לא היה מחוייב המציאות. ב. הנתון של הלמ''ס לצמיחה בשנת 2000 הוא 6.2%. | |||
_new_ |
האם הדרך | |||
|
|||
להתמודד עם התלות בהון חיצוני שהגיעה לממדים של שיעבוד,הנה ...לקחת עוד ערבויות? האם אתה טוען שהדרך לגמול נרקומן...היא להזריק לו מינון יותר גבוה של הסם? שווה לנסות. | |||
_new_ |
האם אתה ממליץ לגמול נרקומן על ידי הזרקת מינון מוגדל? | |||
|
|||
בשום מקום בפורום הזה או במקום אחר לא המלצתי, (הצעת, ביקשתי) על שימוש בערבויות - בטח לא להוצאות שוטפות כפי שנדמה נוהגים בימים אלו. הטענה כי ''התלות בהון חיצוני ..הגיעה לממדים של שיעבוד,...'' היא לא ממש מבוססת. | |||
_new_ |
מי שיקר? | |||
|
|||
יובל בחייך - לפני שאתה מאשים אחרים בשקר תקרא מה הם כתבו ולא תיתפס במתב מביך: מקום 194 ולא 195?????? ואם אתה כבר כזה דקדקן אזי העובדה היא שאתה ''שיקרת'' הנה כאן מקום 195 ובמה בדיוק עוד שיקרתי? בזה שלא אמרתי שכלכלת מדינות ערב גרועה מאשר ישראל? אכן סיבה טובה לגאווה. טענתי שהן טובות יותר? שנת 2002 הייתה מן הגרועות בתולדות ישראל מבחינה כלכלית וזה אכן כתוצאה מהעימות - עובדה שהראשון שיכחיש אותה יהיה שר האוצר... באשר לחוב החיצוני יובל שוב משקר אני ל א אמרתי שהחוב הוא אבסולוטית הגדול בעולם אלא שהוא אבסולוטית במקום ה22 ופר קפיטה הגדול בעולם | |||
_new_ |
אתה. | |||
|
|||
שתי הצהרות שקריות: 1. בשיעור צמיחת הכלכלה היתה ישראל במקום ה195 בעולם - מרשים לא כן? וזוהי השנה בה הדמגוג סיפר לנו שיצאנו בה מהמיתון... 2. החוב החיצוני של ישראל במקום ה22 - אבסולוטית ופר קפיטה הגדול בעולם. ***** 1. הסיפא לא נכון. איש לא טען בשנת 2002 שיצאנו מהמיתון. 2. יתכן שהיית צריך להקפיד על פיסוק אחר. מבנה המשפט הנוכחי ניתן להבנה רק בצורה אחת: יש 22 מדינות בעולם עם חוב חיצוני, מהן ישראל היא בעלת החוב הגדול ביותר, הן באופן מוחלט והן בחוב לנפש. יתכן שהתכוונת לכתוב: ''החוב החיצוני של ישראל במקום ה-22 אבסולוטית, ופר קפיטה הגדול בעולם''. זה משהו אחר לחלוטין. באתר הנדון לא ראיתי את החוב פר-קפיטה. את הנתון הזה נראה לי שהשלמת מדמיונך, אבל כתבת כאילו הוא מצוי באתר. זהו, כנראה, שקר שלישי, אלא אם תצליח להראות שזה אכן כתוב שם. | |||
_new_ |
סלחו נא לי על בורותי - איך נוסעים | |||
|
|||
לאוברקוביץ'? | |||
_new_ |
הנחיות ...... | |||
|
|||
בפתיל ''אוברקוביץ''' (דיון 1703), יש עוד אינפורמציה על יכולותיו של האיש. | |||
_new_ |
צמיחה , מדיניות כלכלית וחלוקת העושר | |||
|
|||
דוד אתה בעצמך כותב שהסיבות העיקריות לצמיחה הן הערבויות והצמיחה העולמית. המסקנה - הצמיחה בישראל איננה תלויה במדיניות נתניהו אלא במתרחש בעולם. לכן השאלה שצריך לשאול, בנושא הצמיחה היא: האם המדיניות של נתניהו באוצר מאיצה את הצמיחה, או מאיטה, או איננה משנה דבר, כי יש כוחות יותר גדולים. (אני יודע שיש בעיות מדידה קשות) מדיניותו של נתניהו הצטינה עד כה בעיקר במשינויים מבניים, בעיקר למען הרס ההיסתדרות ופחות מול כוחות כמו איגוד הבנקים, חברות הכבלים וכו'. גם אם חלק מהשינויים חשובים, בעיקר החזרת חלק מהעם למודל של פרנסה במקום מודל של סעד, יש אחרים שאני לא מוצא להם שום הסבר פרט לאידאולוגיה צרופה. ופה אנו מגיעים לעיקר: נתניהו במוצהר נוקט במדיניות מגדילה פערים, מתוך מחשבה קפיטליסטית אופינית, שהעשירים והמנהלים הם הקטר המושך את הכלכלה. על כך אני חולק. אני מתקשה להבין איך במדינה שלנו יש מנהלים, בשוק הציבורי וגם הפרטי שמרוויחים כה הרבה (בדרך כלל, זה קשור לקשריהם עם קופת הציבור...) ומצד שני מקצצים קיצבאות זיקנה לאנשים שכבר אין להם יותר כח להילחם. ממש סדום ועמורה! זה לא תורם כלום לצמיחה, זו הדרך לפרק כל שמץ של סולידריות חברתית. הזהו החזון הציוני????????? | |||
_new_ |
האין ההסתדרות הרסה את עצמה | |||
|
|||
(חיים רמון) לפני שנים? זה מה שנוהג פרץ לומר עד היום. | |||
_new_ |
מודל הסעד לא עבד | |||
|
|||
עובדות החיים מראות שלמרות הגידול המתמיד בתשלומי ההעברה גדלו אי השוויון והעוני. אפילו ועדת חקירה פרלמנטרית בראשותו של רן כהן הדגישה עובדה זאת (http://www.knesset.gov.il/committees/heb/docs/gap15-...). אם כן היה צריך לעצור את הגלגל וכמו שאתה אומר, היה צריך להחזיר את המוטיבציה לעבוד. במקביל גם צמח החוב הלאומי לממדים שהעמידו בספק את היכולת של המדינה לקבל אשראי (ההחזרים על החוב הלאומי לוקחים כשליש מהתקציב השנתי. באופן כללי נתניהו מטפל בנושאים הללו נכון. עד הזמן האחרון הוא גם דאג לצמצם את הגירעון התקציבי שהוא תנאי לצמיחה ממקורות מקומיים. בעקבות הורדות המס האחרונות ומאחר ואינני רואה את הנתונים אני חושש שהיקף הגירעון המתוכנן לא ישמר ושוב נחזור לכיוון ההדרדרות בה היינו נתונים (גירעון וריבית). מצד שני ייתכן ונתניהו כן יודע. אני בכל מקרה מעדיף את גישת הנגיד שאומרת שקודם, לפני הורדת מס כדאי לצמצם את החוב בעיקר בגלל שזו החלטה יותר גמישה שאפשר בקלות להפוך. בקשר לאי השוויון והעוני הטיפול העיקרי הוא טיפוח הון אנושי. במאמר '' צמיחה ואי שוויון'' (דיון 1507), הרחבת קצת על מה שצריך לעשות כדי לצמצם את אי השוויון. זה כדאי לכולנו אם אנחנו רוצים להתיישב על מסלול של צמיחה בת קיימא. יתכן מאד שסדר הדברים היה צריך להיות הפוך – טיפול בהון האנושי ורק אחר כך קיצוץ קיצבאות. מעבר לטיפול בהון האנושי צריך גם להשקיע בתשתיות ובמפעלים מוטי צמיחה. בנושא הזה (לפי שיחות עם אנשים באוצר) השקעות ה-BOT כבר נמצאות בצנרת הביורוקרטית. בסופו של דבר הן יכנסו לשלבי ביצוע. צריך גם לשנות את סדר העדיפויות התקציבי כך שחלקן של ההשקעות, כולל בהון אנושי, יגדל וההוצאה השוטפת תיקטן. בקיצור, המלאכה היא רבה ומבחינתי אין זמן לחגיגות. | |||
_new_ |
מודל הסעד לא עבד | |||
|
|||
נהיית פוליטיקאי - עונה על מה שמתחשק... יפה. לא אמרת מילה אחת על השאלה האם היתה צמיחה כתוצאה מהכוחות העיקריים שמנית, גם ללא מדיניות נתניהו. על הצורך שהיה להקטין את הפזרנות לחזור לעם עובד - שנינו מסכימים. על התועלות או הנזקים של מדיניות הדוגלת בהגדלת הפערים ובחיסול הסולידריות החברתית ובעיקר כח האזרחים (מה שהיה קרוי פעם הפועלים) להתאגד ולהגן על עצמם מהאינטרסים של עשירי האומה. | |||
_new_ |
גבי, אתה לא הוגן | |||
|
|||
ראשית, אתה עוקץ לחינם. הרי התשובה שלי קיימת במאמר. הנה היא שוב בתמצית: כן, המהלכים של נתניהו קצת עזרו לחידוש הצמיחה (מספרים 1, 2 להלן): 1.אין לי אמצעים למדוד במדוייק אבל להערכתי מרבית הצמיחה באה בגלל כוחות חיצוניים. 2. המהלכים של נתניהו קצת עזרו, בתהליך ההחלטה על הערבויות (חלק מן המהלכים היו תנאי של האמריקאים). 3. המהלכים שנתניהו ביצע עד עתה, בעיקר הקיצוץ התקציבי, הם תנאי הכרחי לצמיחה מקומית בת קיימא. אבל המהלכים הללו הם לא תנאי מספיק (מבטיח) שתהיה צמיחה בת-קיימא. 4. מה שאתה קורא מדיניות להגדלת פערים היא מדיניות להקטין את הפזרנות והיא חלק ממכלול מהלכים שצריך לנקוט מתכוונים באמת להקטין פערים. 5. נדמה לי שאי-השוויון והעוני פוגעים ביכולת לצמוח ולכן רצוי לטפח הון אנושי. אלו דברים שאני אומר די הרבה זמן......... | |||
_new_ |
לא נראה לי | |||
|
|||
שאפשר לתת כל כך הרבה זמן כדי לפתור את אי-השיויון ,לטפח הון אנושי זו מהתלה ,כלומר זה ביטוי חביב כזה שמצמצם את האנושי לכדי הון ,ראבק דויד לאנשים אין מה לאכול ... מה שכן מפתחים פה בעיקר זה את שיויון הנפש . | |||
_new_ |
ראבק - קודם תקרא ואחר כך תתלונן | |||
|
|||
אם אינני טועה הטענה שלך, ''לטפח הון אנושי זו מהתלה,'' מורה על חוסר הבנה רציני. אם אצה לך הדרך תשקיע יותר כסף, יותר מהר, בהשכלה ובהכשרה מקצועית (רכישת מקצוע) במקום להרחיב את הקיצבאות. אין דרך יותר טובה מאשר לשפר את כישורי ההשתכרות של אלו בתחתית הסולם. זהו המנוף חשוב לפתרון אי-השוויון. מהמעט שאני מכיר ברמה היותר פרטנית אני יודע, לדוגמה, שבמשרד התמ''ס היתה תוכנית באמצעותה עודדו וסיבסדו קורסים ממיגוון רחב מאד לעובדי מפעלים (בעיירות פיתוח בשיעור סיבסוד גבוה יותר). בתגובה קודמת, לפני יומיים, אמרתי-כתבתי (תגובה 45577): 1. ''עובדות החיים מראות שלמרות הגידול המתמיד בתשלומי ההעברה גדלו אי השוויון והעוני. אפילו ועדת חקירה פרלמנטרית בראשותו של רן כהן הדגישה עובדה זאת (http://www.knesset.gov.il/committees/heb/docs/gap15-...). אם כן היה צריך לעצור את הגלגל וכמו שאתה אומר, היה צריך להחזיר את המוטיבציה לעבוד.'' 2. ''בקשר לאי השוויון והעוני הטיפול העיקרי הוא טיפוח הון אנושי. במאמר '' צמיחה ואי שוויון'' (דיון 1507), הרחבת קצת על מה שצריך לעשות כדי לצמצם את אי השוויון. זה כדאי לכולנו אם אנחנו רוצים להתיישב על מסלול של צמיחה בת קיימא. יתכן מאד שסדר הדברים היה צריך להיות הפוך – טיפול בהון האנושי ורק אחר כך קיצוץ קיצבאות.'' | |||
_new_ |
תגיד לי, אתה לא מתכוון מתישהו להיות שר אוצר? | |||
|
|||
_new_ |
לא. | |||
|
|||
אני מסתפק בעמדה באגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר או מחלקת המחקר של בנק ישראל. | |||
_new_ |
ראבק - קודם תקרא ואחר כך תתלונן | |||
|
|||
אהה שוב פעם לא קראתי. אבל מה לעשות שיש מסכנים שאי-אפשר להפוך לאנשים ''יעילים''. וצריך לדאוג להם ,ויש זקנים ,ויש חולים ונכים.ויש מקומות שהוזנחו שנות דור. אני חושב שמה שאתה מדבר עליו מהווה פיתרון לטווח ארוך ,לטווחים קצרים יותר צריך לתת תשובות עכשיו ולא לחכות שתהליכים יבשילו. אנשי האוצר הם ואנשי בנק ישראל באמת לא אלו שיביאו לשגשוג ,ואל נא תקח זאת באופן אישי. אנשי האוצר תמיד נלחמים בשביל הקרוב להם ,עוד לא נולד פה פוליטקאי מזן שיודע מה צריך לבצע על חמתם ועל אפם המדושן של אנשי הכלכלה שלנו. | |||
_new_ |
אתה מזכיר את דון-קישוט | |||
|
|||
האביר יצא למלחמה בטחנות הרוח..... וכך גם אתה. אתה מנסה להציג מחלוקת שאיננה...... אם אינך מאמין אז קרא את תגובתך ותשווה אותה להודעתי שקדמה לה. מי אמר, כפי שאתה רומז, שלא צריך לדאוג לאנשים שאי-אפשר להפוך אותם ליעילים? זה אחד הסייגים הברורים של פרופסור מילטון פרידמן - הגורו של המלחמה במדינת הסעד. אבל על חמתך ואפך אתה מרגיש צורך ''לצעוק''... !!! אז תצעק אני חושב שמה שמציק לך לא ניתן לפתרון במסגרת הפורום. | |||
_new_ |
מוטיבציה. | |||
|
|||
יש במקומנו מנטרה או קלישאה כי אחת הרעות החולות במקומותנו היא אי הרצון לעבודה. התרופה: עידוד לעבודה, הגברת המוטיבציה. אחת התשובות לקיצוץ המסיבי בהעברות ( לחולים, נתמכים, אמהות חד הוריות,זקנים, חיילים משוחררים, מובטלים, נכים וכו')היא הגברת המוטיבציה לעבודה. כל אותם המועמדים להגברת מוטיבציה. בטוחני שלא מועמדים לעבודה בהנהלות הבנקים או תפקידים בכירים אחרים באוצר, המועמדים הנ''ל מועמדים בקושי לשכר מינימום, לשכר כזה צריך ממש משש מוטיבציה. שכר מינימום הוא בערך 3200 ש''ח לחודש, פחות מס בריאות וביטוח לאומי, 2900 נטו, למחיה. ועדיין לא דיברנו על כי אין עבודה מזה צריך לשלם, ארנונה. מים, חשמל, טלפון, אולי גם פלפון, פה ושם איזה בגד זול, אגרת טי וי,אולי גם חיבור לכבלים (חיבור פירטי אם יש זה יותר זול) חימום בחורף( מיזוג בקיץ לא צריך יש בסופר או בבנק זה בחינם יש אפילו כורסאות) משכנתה או לחילופין שכר דירה, אופניים,(על רכב אין בכלל מה לדבר),תחבורה ציבורית לפעמים, לפעמים גם תרופות או תשלום לרופא מקצועי וגם מרוב עצבים להרגיע צריך סגריות. והכי חשוב שכחתי גם אוכל צריך. כן, את כל זה משכר מינימום של 2900 לחודש, נראה כלכלן כמו ביבי או שיטרית מסתדרים עם זה, שכר מינימום זה בשביל לא למות. אז על איזו מוטיבציה אתם מדברים, ועדיין לא דיברנו שאין עבודה. על מהנדס מחשבים שביום שנכתב בעיתון על עליה בביקוש מהנדסי מחשבים קבל מכתב פיטורין, על בוגרת אוניברסיטה שמחפשת עבודה גם בפקידות כבר יותר מחודשיים, ואפילו תשובה לא מקבלת על הפניות. על חייל משוחרר כבר 4 שנים שעובד בעבודות מזדמנות כבר 5 עד עכשו וכשביבי הודיע כי המיתון הסתיים קבל את מכתב הפיטורין האחרון, או איש תמיכה במחשבים, שהיה מוכן לעבוד גם בבניין, ואחרי יום פוטר, על איש תמיכה נוסף שפוטר, ולרוע מזלו כבר בן יותר מ45, ואיש לא רוצה להעסיקו. ועוד דוגמאות בלי ספור ועל חיפוש עבודה. ''כל עבודה'' ''בכל מחיר'', ואין. אז על איזו מוטיבציה אתם מדברים, מוטיבציה לעבודה בסכ''ה בבל''ת (בילבולי ביצים ללא תכלית), אז באמת היום אחד במאי יום העובד, הפועל נשאר לבקש ''לחם עבודה''.תנו לעובדים חכות לא דגים, אבל תנו. (לא כל אחד יכול למצוא לבד עבודה. וגם הרבה מחפשים ולא מוצאים). | |||
_new_ |
מוטיבציה לא צומחת על ריק | |||
|
|||
השקעה בהון אנושי מגבירה את יכולתו וכישוריו של אדם למצוא עבודה ואת השכר הפוטנציאלי שלו. הסיכוי לשכר גבוה מבעבר עשוי להגביר מוטיבציה למצוא עבודה ולכן גם את הסיכוי למצוא עבודה. השקעה בהון אנושי זה כמו לחלק חכות ועוד ללמד אותך איך להשתמש לתפעל....... | |||
_new_ |
אני חושב שכדאי שתתפטר | |||
|
|||
עכשיו שרואים שמה שעשה נתניהו הוציא אותנו מהצמיחה. עליך לצאת ולקרוא בקול גדול - טעיתי, נתתי לשיקולים פוליטים לקרוא לאדם דמגוג. אבל כמובן שלא תעשה זאת. ולכן אני חושב שכדאי שתתפטר. | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |