פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions About FAZ
FAZ people
columns Links
Previous page
Bulletine Board
SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
האמנם תפנית מרשימה?
עגל הזהב / דוד סיון (יום רביעי, 28/04/2004 שעה 1:31)

האמנם תפנית מרשימה?

ד''ר דוד סיון


...בממד הכלכלי ההישג מרשים: לנגד עינינו ישראל מזנקת כעת ממיתון מדכדך
בנימין נתניהו ... אל צמיחה מואצת של חברה החוזרת להאמין בעצמה ... לאריאל שרון מגיע לא מעט אשראי על הניצחון המסתמן ... הוא שאיפשר לבנימין נתניהו לחולל תפנית כלכלית.

על הצלחתו [של נתניהו] לשקם את המשק הישראלי לא יוכלו לחלוק גם גדולי יריביו.... המציאות טפחה על פניהם: המשק, אפילו לדעת כלכלנים זהירים, ובהסתמך על נתונים של בנק ישראל והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נחלץ מן המיתון. הכלכלה התחילה לצמוח, ...
דב גולדשטיין, בשלותו של נתניהו

המשק הישראלי אכן נמצא על מסלול של צמיחה בקצב גובר והולך. אפילו התחזיות של בנק ישראל וקרן המטבע הבינלאומית הן אופטימיות. ברוח דברי ארי שביט נתניהו חולל תפנית. אבל עדין אי אפשר להגיד שהוא שיקם את המשק ויותר מתאים להגיד שהמשק בעצם נחלץ מן המיתון בעור שיניו.

לכן אני קורא את המילים ורואה את המראות אבל אינני מצטרף לחגיגה – עוד מוקדם מדי.


במאמרים קודמים הדגשתי ששני הגורמים העיקריים להתפתחות הצמיחה היו אישור הערבויות על ידי האמריקאים וחידוש הצמיחה בארה''ב ובאירופה – ארצות בהן תלוי היצוא שלנו. שני הגורמים הללו הם בעצם גורמים חיצוניים ובמהות לא הושפעו ממדיניות האוצר. הגורם השלישי, הפנימי, היה המפנה שחולל שר האוצר בנימין נתניהו (הסכנות האורבות לצמיחה). למען הגילוי הנאות, עלינו לציין שהיוזמה לבקשת הערבויות נולדה עוד בתקופתו של שר האוצר הקודם ושהתפנית שחולל נתניהו סייעה בהשלמת המשא ומתן בנדון. זאת עדיין המציאות במשק הישראלי.

לא רק בנק ישראל העלה את התחזיות לאחרונה אלא גם קרן המטבע הבינלאומית. הקרן צופה שהצמיחה במשק הישראלי תהיה גבוהה יותר מזו של גוש האירו ונמוכה מן הממוצע של כל המשקים המתקדמים. גם הצמיחה במצרים, סוריה וירדן צפויה להיות יותר מהירה מזו של ישראל. הקרן גם היא מדגישה את הביקושים החיצוניים ואת תוצאות קבלת הערבויות (קיטון פרמיות הסיכון על החוב החיצוני). אבל כמו כלכלנים מקומיים הקרן מתייחסת לשיעור האבטלה הגבוה שאולי יירד אבל צפוי להישאר מעל 10.1% במהלך השנתיים הקרובות (אופטימיות בדו''ח קרן המטבע).

מה שבאמת מעניין אותנו זה מהות המפנה שחולל נתניהו. לצורך העניין אעשה שימוש בדברי משתתף אלמוני שטען:''... בכל המלחמות ניצחנו והכרענו (טקטית) את המלחמה בתוך מספר ימים, אך מעולם לא הכרענו (אסטרטגית) ושינינו מגמה מדינית-אזורית בעקבות מלחמה'' (בננה ספליט). זו לא תהיה טעות לציין שרוב שרי האוצר שכיהנו בעשורים האחרונים לא הציגו תכנית אסטרטגית ארוכת טווח ופעלו על פי גישה טקטית קצרת טווח. על הרקע הזה בולט שר האוצר הנוכחי שמגייס את הטקטיקה לטובת קוו אסטרטגי ברור שהציג בתחילת דרכו במשרד. זוהי המהות העיקרית-החשובה של המפנה: הכנסת ההיבט האסטרטגי ארוך הטווח למהלכים של משרד האוצר.

אבל המשק עדין לא שוקם - החלפת הדיסקט עוד לא הושלמה. נתניהו סובב את הגה הספינה (המשק) כך שהיא תוכל לנוע לכיוון חדש. אבל השיפוץ היסודי של מנועי הספינה (כדי לעורר גורמי צמיחה מקומיים) עוד לא הושלם. תהליך השיפוץ מתעכב בגלל בעיות טקטיות כמו קשיים בפירוק והפרטת מונופולים, קיצוץ הגירעון בתקציב והגדלת חלקן של ההשקעות מוטות צמיחה מסך התקציב או מסך התמ''ג. בנתיים הגלים שמגיעים ממשקים אחרים מניעים את ספינת המשק הישראלי.

אז עם ישראל יכול באמת לחגוג את היחלצות מן המיתון הכבד עם נתניהו כאורח הכבוד. אבל צריך לקצר בחגיגות כי עוד לא הגענו אל המנוחה והנחלה - לשר האוצר ממתינה הרבה עבודה. אני מעדיף שנתניהו ישאר בתפקידו לפחות עד אשר תחל הספינה לנוע גם בכוחות מנועיה.

מפלאי חברת החשמל

כפי שקראנו כאן בעבר חוות חפציבה שהוקמה על ידי יהושע חנקין עוברת תהליכי שיקום (אוברקוביץ'). כעת מתרקמת לה אגדה חדשה בחווה. חברת החשמל, בעלת השטח, מנהלת משא ומתן להקמת שלוחה של הטכניון במסגרת אתר ההדרכה במקום.

חברת החשמל מתמודדת בשני מאבקים שהם בעצם מאבק לשימור המונופול:
  1. נגד שחיקת ההקצאה של חשמל חינם,
  2. נגד פיצול החברה והפרטתה.

התחנה בחדרההמאבקים הללו ניטשים כמובן על שמירת התנאים המפליגים של עובדי החברה ומנהליה. למרות כל ההצלחות בכל זאת העובדים הסכימו לוותר על חלק מצ'ופר החשמל חינם, והם ודאי חוששים שבקרוב יצטרכו לוותר עוד. כאן, כנראה, נכנס הרעיון של שלוחה אקדמאית.

האם מדובר בהטבה חליפית להקצאת החשמל חינם – תואר אקדמי חינם ''ובקלות''?

אחר כך, אם ירצה אוברקוביץ', תהפוך השלוחה לטכניון או אוניברסיטה למקצועות החשמל. עוד אמצעי לצבירת כוח למאבקים נגד פתיחת משק האנרגיה לתחרות והתייעלות.

חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד		 הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 

''אחר כך, אם ירצה אוברקוביץ', תהפוך .... ''
רייב משולם (יום רביעי, 28/04/2004 שעה 12:34) הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

''אחר כך, אם ירצה אוברקוביץ', תהפוך השלוחה לטכניון או אוניברסיטה למקצועות החשמל.'' - - - האם אוברקוביץ ז''ל עודנו חי?
_new_ הוספת תגובה


''אחר כך, אם ירצה אוברקוביץ', תהפוך .... ''
יובל רבינוביץ (יום רביעי, 28/04/2004 שעה 19:42)
בתשובה לרייב משולם		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

זו פרפראזה על ''אם ירצה השם'', כמובן.
אולי היה עדיף ''אם ירצה האוברקוביץ' '' ב-ה' הידיעה.
_new_ הוספת תגובה


בסד''א (בסייעתא דאוברקוביץ')
יועזר (יום רביעי, 28/04/2004 שעה 23:50)
בתשובה ליובל רבינוביץ		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה


LOL
יובל רבינוביץ (יום חמישי, 29/04/2004 שעה 6:08)
בתשובה ליועזר		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה


מאמר מעניין
בננה ספליט (יום רביעי, 28/04/2004 שעה 17:25) הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

אני מבין שתהליכים כלכליים הם תמיד אוחרים וארוכי טווח לעומת חדשות היום היום ולכן צריך גם קצת סבלנות, לאור תהליכי בקרה עוקבים ושיטתיים לאורך כל ציר הזמן. אני גם מבין שיש יותר ממספר מצומצם של משפיעים על התהליכים המדיניים, ולא תמיד אנחנו נותנים משקל נכון לכל תהליך, אירוע או יוזמה.

בינתיים אנחנו מרגישים בסדר, ואני רק מקווה שמי שמשיט את ספינת הכלכלה, מביט שניים, שלושה או עשרה צעדים קדימה. אני גם מקווה שהוא עושה זאת באמצעות משקפות, מערכות ניווט ומיחשוב מקצועיות ... כלכליות מקצועיות. לצערי אין לי את הכליםפ לבדוק את הדבר. מתוך נסיון הסטורי של ישראל, לא תמיד התקווה תורגמה לנצחון. כדרך שהלינק שנתת מנסה לרמוז.

דבר אחר הוא, דוד סיון, מצאתי אתר כלכלי אישי שנראה לי מעניין ומרכז מידע עדכני והסטורי לפי חתכים ונושאים. לפי אתר זה, על אף השפל הכלכלי בישראל מזה כ-‏6 שנים ועול הבטחון, היא מגיעה להישגים כלכליים יחסיים יפים ביחס למדינות כגודלה ואפילו ביחס למדינות אירופאיות. אך בטרם אני שם את מבטחי באתר הזה, הייתי מבקש ממך שתציץ בו ותיתן דעתך אם הוא רציני ומקצועי. תודה.

לינקים פנימיים לדוגמה:

_new_ הוספת תגובה


אתה צריך להיות מאוד אופטימיסט
רמי נוידרפר (יום רביעי, 28/04/2004 שעה 18:51)
בתשובה לבננה ספליט		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

בננה בשביל למצוא שם נתונים חיוביים...
למשל בשיעור צמיחת הכלכלה היתה ישראל במקום ה195 בעולם - מרשים לא כן? וזוהי השנה בה הדמגוג סיפר לנו שיצאנו בה מהמיתון...
בשיעור האבטלה - ישראל במקום ה96 בעולם - משתפר...
בשיעור גידול הייצור התעשייתי - מקום 149
החוב החיצוני של ישראל במקום ה22 - אבסולוטית ופר קפיטה הגדול בעולם
_new_ הוספת תגובה


הנתונים ניתנים לפרשנות
בננה ספליט (יום רביעי, 28/04/2004 שעה 20:28)
בתשובה לרמי נוידרפר		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

לכן ביקשתי את בדיקתו של דוד סיון הבקיא בעניין.
אם כי לא נראה לי שהכל שחור שם. להיפך, ישנם נתונים המצביעים דווקא על כוחה הכלכלי של ישראל שבא לידי ביטוי דווקא בשיאו של שפל עולמי.

נראה לי שנתון האינפלציה אינו מדוייק. האם באמת היתה לנו אינפלציה של 5.7 אחוז ב-‏2003?

תל''ג לנפש - ישראל במקום ה-‏43 ($ 19,000) זכורים לי מספרים של פעם מעל 20,000$.

בייצוא ישראל במקום ה-‏42 ועוד בשנת שפל. זה דווקא מעודד.

גידול בייצור התעשייתי אנחנו שליליים בין גרמניה לאיטליה. לא נורא כל כך. ובייצור חשמל מקום 47, בכלל לא פרופורציונלי למספר התושבים. בכל זאת זה אומר משהו.

בשימוש באינטרנט אנחנו במקום ה-‏40. מה לעשות שבסין ישנם כמיליארד אדם ורק 50 מיליון המשתמשים שם מצעידים אותם למקום השני אחרי ארה''ב? יחסית מקומנו גבוה מאוד מאוד.

ובמסילות ברזל מקומנו במקום ה-‏107. אולי אם שרון היה כובש את כל המזרח התיכון, כפי שהתכוון ע''פ עדותך, אז היינו מתקדמים כמה מקומות לכיוון ארה''ב ורוסיה.

בהוצאות צבאיות הופתעתי לראות שאיטליה ואיראן עוברות את ישראל.
_new_ הוספת תגובה


זה מה שמצאת שם?
יובל רבינוביץ (יום רביעי, 28/04/2004 שעה 20:33)
בתשובה לרמי נוידרפר		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

קודם כל, כדאי לקרוא את האותיות הקטנות שבאתר. שם הוא כותב שהנתונים נלקחו מתוך אתר ה-CIA, שהוא אכן אתר אמין. עדיף לפנות לאתר המקורי. הדף העוסק בישראל נמא בכתובת http://www.cia.gov/cia/publications/factbook/geos/is... . האתר מסביר מהן הבעיות שפגעו בכלכלת ישראל:

Growth was a strong 7.2% in 2000, but the bitter Israeli-Palestinian conflict, difficulties in the high-technology, construction, and tourist sectors, and fiscal austerity in the face of growing inflation led to small declines in GDP in 2001 and 2002.

בשיעור האבטלה (http://www.cia.gov/cia/publications/factbook/rankord...), ישראל במקום ה-‏96 בעולם מבין 189 מדינות. אמנם במקום גרוע יותר מאשר רוב מדינות מערב אירופה (פרט לספרד), אך טוב לאין ערוך מאשר כל מדינות העימות. אם אתה מנסה לומר שהיה כאן מיתון מאז התפוצץ הסכם אוסלו בפרצופנו, אהיה הראשון להסכים איתך.

מבחינת שיעור הצמיחה (http://www.cia.gov/cia/publications/factbook/rankord...), לא מקום 195 בעולם, אלא 194, ולא בשנה שבה נתניהו סיפר לנו שאנו יוצאים מהמיתון אלא בשנת 2002, שנה שבה איש לא חולק על כך שהיה מיתון עמוק, גם לא נתניהו שנוא נפשך. הדמגוג הוא אתה, וההשמצות האוטומטיות מכיוונך בנוגע לכל מי שאינו משתייך למחנה הנסיגה, ויהא זה בענייני כלכלה או בעניינים אישיים, הפכו כבר לעניין פתטי. ככל הידוע לי, אין גורם כלכלי מקצועי החולק על כך שישראל יוצאת מהמיתון.

בנוגע לחוב החיצוני (http://www.cia.gov/cia/publications/factbook/rankord...), ישראל אכן במקום 22 בעולם, מתוך 198. כלומר - ודאי שלא ''אבסולוטית הגדול בעולם''. לפניה ניתן למצוא את רוב מדינות דרום אמריקה, וגם כמה שמות שהפתיעו אותי: שבדיה, ספרד, יוון והונג-קונג. במקום הראשון נמצאת, כמובן, ארצות הברית. לעניין החוב פר-קפיטה, יתכן שאתה צודק. הבעיה היא שלא מצאתי את האינפורמציה הרלוונטית באתר, והיות ששיקרת ביחס לשאר הדברים, למה שאאמין לך בכך?
_new_ הוספת תגובה


ממתי אתר ה-CIA הוא אתר אמין?
מיץ פטל (יום רביעי, 28/04/2004 שעה 20:56)
בתשובה ליובל רבינוביץ		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

הוא לא היה אמין באוקטובר 2001, כשהוא דיווח שאמנון ליפקין שחק עומד בראשות בל''ד:
האם מהעובדה שהם תיקנו את זה ניתן להסיק שהאתר כולו אמין כעת?
_new_ הוספת תגובה


ממתי אתר ה-CIA הוא אתר אמין?
יובל רבינוביץ (יום רביעי, 28/04/2004 שעה 21:28)
בתשובה למיץ פטל		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

לא יודע. הייתי תחת הרושם שהוא כן. דרושה יותר ממעידה אחת (קולוסאלית ככל שתהיה) כדי לשכנע אותי להטיל ספק בנתונים הכלכליים שהוא מספק על אודות ישראל.

חוצמזה, לך תדע: אולי ליפקין-שחק עומד בראש בל''ד ואנחנו לא ידענו. בכל זאת ה-CIA...
_new_ הוספת תגובה


ממתי אתר ה-CIA הוא אתר אמין?
אריק (יום חמישי, 29/04/2004 שעה 3:12)
בתשובה ליובל רבינוביץ		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

אתר ה CIA הוא אכן אתר לא אמין. זה הוא אתר נפלא, כדי לקבל פרטים טכניים-סטטיסטיים בצורה מהירה, והוא ערוך נהדר לטעמי. אך יש בוא הרבה יותר משגיאה בעניין ליפקין-שחק (ואכן, אם זו בכלל שגיאה ולא חשיפה שגוייה של מידע מוכמן, כי בכל זאת...).

הבעיה באתר הזה, היא שהוא נחשב למקור אמין. ואז, כשיש שם טעות, הוא משוכפלת לכל העולם ומשתרבבת כהנחות יסוד למחקרים, אתרי אינטרנט, ואפילו משרדי ממשלה מספקים משם נתונים על עצמם במקום להיעזר במקורות הפנימיים שלהם. זו הרי אחת מתופעות הלוואי הקשות של נפלאות האינטרנט...

ואז זה הופך ל''עובדה'' וקשה להוכיח אחרת.

בסך הכל, האתר הזה מומלץ. אך אני נתקלתי בכמה וכמה טעויות מהותיות בו (לא בהקשר של מדינת ישראל) ולכן כבדהו, אך בעירבון מוגבל.
_new_ הוספת תגובה


שתי הערות
דוד סיון (יום רביעי, 28/04/2004 שעה 23:59)
בתשובה ליובל רבינוביץ		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

א. מה שפגע במשק הישראלי זו תרבות המתנות ופיתוח התלות בסיוע חוץ. שני גורמים מרכזיים האיצו והחריפו את עומק המיתון:
1. האינטיפאדה,
2. שר האוצר הקודם שעסק ''בסידור הספרים'' במקום במדיניות - בסיוע הכנסת.

הם (במספר 2) דאגו להסביר לנו שזה האינטיפידה ורק האינטיפאדה ולא עשו דבר מהותי כדי להתמודד עם המציאות. כבר כתבתי שהמיתון, במיוחד עומקו וואורך התקופה, לא היה מחוייב המציאות.

ב. הנתון של הלמ''ס לצמיחה בשנת 2000 הוא 6.2%.
_new_ הוספת תגובה


האם הדרך
צחי (יום ראשון, 02/05/2004 שעה 14:39)
בתשובה לדוד סיון		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

להתמודד עם התלות בהון חיצוני שהגיעה לממדים של שיעבוד,הנה ...לקחת עוד ערבויות?
האם אתה טוען שהדרך לגמול נרקומן...היא להזריק לו מינון יותר גבוה של הסם?

שווה לנסות.
_new_ הוספת תגובה


האם אתה ממליץ לגמול נרקומן על ידי הזרקת מינון מוגדל?
דוד סיון (יום ראשון, 02/05/2004 שעה 15:03)
בתשובה לצחי		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

בשום מקום בפורום הזה או במקום אחר לא המלצתי, (הצעת, ביקשתי) על שימוש בערבויות - בטח לא להוצאות שוטפות כפי שנדמה נוהגים בימים אלו.

הטענה כי ''התלות בהון חיצוני ..הגיעה לממדים של שיעבוד,...'' היא לא ממש מבוססת.
_new_ הוספת תגובה


מי שיקר?
רמי נוידרפר (יום חמישי, 29/04/2004 שעה 0:29)
בתשובה ליובל רבינוביץ		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

יובל בחייך - לפני שאתה מאשים אחרים בשקר תקרא מה הם כתבו ולא תיתפס במתב מביך:
מקום 194 ולא 195?????? ואם אתה כבר כזה דקדקן אזי העובדה היא שאתה ''שיקרת'' הנה כאן מקום 195

ובמה בדיוק עוד שיקרתי? בזה שלא אמרתי שכלכלת מדינות ערב גרועה מאשר ישראל? אכן סיבה טובה לגאווה. טענתי שהן טובות יותר?

שנת 2002 הייתה מן הגרועות בתולדות ישראל מבחינה כלכלית וזה אכן כתוצאה מהעימות - עובדה שהראשון שיכחיש אותה יהיה שר האוצר...

באשר לחוב החיצוני יובל שוב משקר אני ל א אמרתי שהחוב הוא אבסולוטית הגדול בעולם אלא שהוא אבסולוטית במקום ה22 ופר קפיטה הגדול בעולם
_new_ הוספת תגובה


אתה.
יובל רבינוביץ (יום חמישי, 29/04/2004 שעה 6:08)
בתשובה לרמי נוידרפר		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

שתי הצהרות שקריות:

1. בשיעור צמיחת הכלכלה היתה ישראל במקום ה195 בעולם - מרשים לא כן? וזוהי השנה בה הדמגוג סיפר לנו שיצאנו בה מהמיתון...

2. החוב החיצוני של ישראל במקום ה22 - אבסולוטית ופר קפיטה הגדול בעולם.

*****

1. הסיפא לא נכון. איש לא טען בשנת 2002 שיצאנו מהמיתון.

2. יתכן שהיית צריך להקפיד על פיסוק אחר. מבנה המשפט הנוכחי ניתן להבנה רק בצורה אחת: יש 22 מדינות בעולם עם חוב חיצוני, מהן ישראל היא בעלת החוב הגדול ביותר, הן באופן מוחלט והן בחוב לנפש. יתכן שהתכוונת לכתוב: ''החוב החיצוני של ישראל במקום ה-‏22 אבסולוטית, ופר קפיטה הגדול בעולם''. זה משהו אחר לחלוטין. באתר הנדון לא ראיתי את החוב פר-קפיטה. את הנתון הזה נראה לי שהשלמת מדמיונך, אבל כתבת כאילו הוא מצוי באתר. זהו, כנראה, שקר שלישי, אלא אם תצליח להראות שזה אכן כתוב שם.
_new_ הוספת תגובה


סלחו נא לי על בורותי - איך נוסעים
רמי נוידרפר (יום רביעי, 28/04/2004 שעה 19:53) הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

לאוברקוביץ'?
_new_ הוספת תגובה


הנחיות ......
דוד סיון (יום רביעי, 28/04/2004 שעה 20:42)
בתשובה לרמי נוידרפר		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

בפתיל ''אוברקוביץ''' (דיון 1703),
יש עוד אינפורמציה על יכולותיו של האיש.
_new_ הוספת תגובה


צמיחה , מדיניות כלכלית וחלוקת העושר
גבי בחן (יום רביעי, 28/04/2004 שעה 22:03) הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

דוד
אתה בעצמך כותב שהסיבות העיקריות לצמיחה הן הערבויות והצמיחה העולמית. המסקנה - הצמיחה בישראל איננה תלויה במדיניות נתניהו אלא במתרחש בעולם. לכן השאלה שצריך לשאול, בנושא הצמיחה היא: האם המדיניות של נתניהו באוצר מאיצה את הצמיחה, או מאיטה, או איננה משנה דבר, כי יש כוחות יותר גדולים. (אני יודע שיש בעיות מדידה קשות)
מדיניותו של נתניהו הצטינה עד כה בעיקר במשינויים מבניים, בעיקר למען הרס ההיסתדרות ופחות מול כוחות כמו איגוד הבנקים, חברות הכבלים וכו'. גם אם חלק מהשינויים חשובים, בעיקר החזרת חלק מהעם למודל של פרנסה במקום מודל של סעד, יש אחרים שאני לא מוצא להם שום הסבר פרט לאידאולוגיה צרופה. ופה אנו מגיעים לעיקר: נתניהו במוצהר נוקט במדיניות מגדילה פערים, מתוך מחשבה קפיטליסטית אופינית, שהעשירים והמנהלים הם הקטר המושך את הכלכלה. על כך אני חולק. אני מתקשה להבין איך במדינה שלנו יש מנהלים, בשוק הציבורי וגם הפרטי שמרוויחים כה הרבה (בדרך כלל, זה קשור לקשריהם עם קופת הציבור...) ומצד שני מקצצים קיצבאות זיקנה לאנשים שכבר אין להם יותר כח להילחם. ממש סדום ועמורה!
זה לא תורם כלום לצמיחה, זו הדרך לפרק כל שמץ של סולידריות חברתית.
הזהו החזון הציוני?????????
_new_ הוספת תגובה


האין ההסתדרות הרסה את עצמה
מרק (יום רביעי, 28/04/2004 שעה 22:22)
בתשובה לגבי בחן		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

(חיים רמון) לפני שנים? זה מה שנוהג פרץ לומר עד היום.
_new_ הוספת תגובה


מודל הסעד לא עבד
דוד סיון (יום רביעי, 28/04/2004 שעה 23:38)
בתשובה לגבי בחן		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

עובדות החיים מראות שלמרות הגידול המתמיד בתשלומי ההעברה גדלו אי השוויון והעוני. אפילו ועדת חקירה פרלמנטרית בראשותו של רן כהן הדגישה עובדה זאת (http://www.knesset.gov.il/committees/heb/docs/gap15-...). אם כן היה צריך לעצור את הגלגל וכמו שאתה אומר, היה צריך להחזיר את המוטיבציה לעבוד.

במקביל גם צמח החוב הלאומי לממדים שהעמידו בספק את היכולת של המדינה לקבל אשראי (ההחזרים על החוב הלאומי לוקחים כשליש מהתקציב השנתי.

באופן כללי נתניהו מטפל בנושאים הללו נכון. עד הזמן האחרון הוא גם דאג לצמצם את הגירעון התקציבי שהוא תנאי לצמיחה ממקורות מקומיים. בעקבות הורדות המס האחרונות ומאחר ואינני רואה את הנתונים אני חושש שהיקף הגירעון המתוכנן לא ישמר ושוב נחזור לכיוון ההדרדרות בה היינו נתונים (גירעון וריבית). מצד שני ייתכן ונתניהו כן יודע. אני בכל מקרה מעדיף את גישת הנגיד שאומרת שקודם, לפני הורדת מס כדאי לצמצם את החוב בעיקר בגלל שזו החלטה יותר גמישה שאפשר בקלות להפוך.

בקשר לאי השוויון והעוני הטיפול העיקרי הוא טיפוח הון אנושי. במאמר '' צמיחה ואי שוויון'' (דיון 1507), הרחבת קצת על מה שצריך לעשות כדי לצמצם את אי השוויון. זה כדאי לכולנו אם אנחנו רוצים להתיישב על מסלול של צמיחה בת קיימא. יתכן מאד שסדר הדברים היה צריך להיות הפוך – טיפול בהון האנושי ורק אחר כך קיצוץ קיצבאות.

מעבר לטיפול בהון האנושי צריך גם להשקיע בתשתיות ובמפעלים מוטי צמיחה. בנושא הזה (לפי שיחות עם אנשים באוצר) השקעות ה-BOT כבר נמצאות בצנרת הביורוקרטית. בסופו של דבר הן יכנסו לשלבי ביצוע. צריך גם לשנות את סדר העדיפויות התקציבי כך שחלקן של ההשקעות, כולל בהון אנושי, יגדל וההוצאה השוטפת תיקטן.

בקיצור, המלאכה היא רבה ומבחינתי אין זמן לחגיגות.
_new_ הוספת תגובה


מודל הסעד לא עבד
גבי בחן (יום חמישי, 29/04/2004 שעה 20:39)
בתשובה לדוד סיון		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

נהיית פוליטיקאי - עונה על מה שמתחשק... יפה.
לא אמרת מילה אחת על השאלה האם היתה צמיחה כתוצאה מהכוחות העיקריים שמנית, גם ללא מדיניות נתניהו.
על הצורך שהיה להקטין את הפזרנות לחזור לעם עובד - שנינו מסכימים.

על התועלות או הנזקים של מדיניות הדוגלת בהגדלת הפערים ובחיסול הסולידריות החברתית ובעיקר כח האזרחים (מה שהיה קרוי פעם הפועלים) להתאגד ולהגן על עצמם מהאינטרסים של עשירי האומה.
_new_ הוספת תגובה


גבי, אתה לא הוגן
דוד סיון (יום שישי, 30/04/2004 שעה 0:30)
בתשובה לגבי בחן		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

ראשית, אתה עוקץ לחינם. הרי התשובה שלי קיימת במאמר. הנה היא שוב בתמצית: כן, המהלכים של נתניהו קצת עזרו לחידוש הצמיחה (מספרים 1, 2 להלן):

1.אין לי אמצעים למדוד במדוייק אבל להערכתי מרבית הצמיחה באה בגלל כוחות חיצוניים.
2. המהלכים של נתניהו קצת עזרו, בתהליך ההחלטה על הערבויות (חלק מן המהלכים היו תנאי של האמריקאים).
3. המהלכים שנתניהו ביצע עד עתה, בעיקר הקיצוץ התקציבי, הם תנאי הכרחי לצמיחה מקומית בת קיימא. אבל המהלכים הללו הם לא תנאי מספיק (מבטיח) שתהיה צמיחה בת-קיימא.
4. מה שאתה קורא מדיניות להגדלת פערים היא מדיניות להקטין את הפזרנות והיא חלק ממכלול מהלכים שצריך לנקוט מתכוונים באמת להקטין פערים.
5. נדמה לי שאי-השוויון והעוני פוגעים ביכולת לצמוח ולכן רצוי לטפח הון אנושי.

אלו דברים שאני אומר די הרבה זמן.........
_new_ הוספת תגובה


לא נראה לי
pit (יום שישי, 30/04/2004 שעה 10:37)
בתשובה לדוד סיון		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

שאפשר לתת כל כך הרבה זמן כדי לפתור את אי-השיויון ,לטפח הון אנושי זו מהתלה ,כלומר זה ביטוי חביב כזה שמצמצם את האנושי לכדי הון ,ראבק דויד לאנשים אין מה לאכול ...
מה שכן מפתחים פה בעיקר זה את שיויון הנפש .
_new_ הוספת תגובה


ראבק - קודם תקרא ואחר כך תתלונן
דוד סיון (יום שישי, 30/04/2004 שעה 12:21)
בתשובה לpit		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

אם אינני טועה הטענה שלך, ''לטפח הון אנושי זו מהתלה,'' מורה על חוסר הבנה רציני. אם אצה לך הדרך תשקיע יותר כסף, יותר מהר, בהשכלה ובהכשרה מקצועית (רכישת מקצוע) במקום להרחיב את הקיצבאות. אין דרך יותר טובה מאשר לשפר את כישורי ההשתכרות של אלו בתחתית הסולם. זהו המנוף חשוב לפתרון אי-השוויון. מהמעט שאני מכיר ברמה היותר פרטנית אני יודע, לדוגמה, שבמשרד התמ''ס היתה תוכנית באמצעותה עודדו וסיבסדו קורסים ממיגוון רחב מאד לעובדי מפעלים (בעיירות פיתוח בשיעור סיבסוד גבוה יותר).

בתגובה קודמת, לפני יומיים, אמרתי-כתבתי (תגובה 45577):

1. ''עובדות החיים מראות שלמרות הגידול המתמיד בתשלומי ההעברה גדלו אי השוויון והעוני. אפילו ועדת חקירה פרלמנטרית בראשותו של רן כהן הדגישה עובדה זאת (http://www.knesset.gov.il/committees/heb/docs/gap15-...). אם כן היה צריך לעצור את הגלגל וכמו שאתה אומר, היה צריך להחזיר את המוטיבציה לעבוד.''

2. ''בקשר לאי השוויון והעוני הטיפול העיקרי הוא טיפוח הון אנושי. במאמר '' צמיחה ואי שוויון'' (דיון 1507), הרחבת קצת על מה שצריך לעשות כדי לצמצם את אי השוויון. זה כדאי לכולנו אם אנחנו רוצים להתיישב על מסלול של צמיחה בת קיימא. יתכן מאד שסדר הדברים היה צריך להיות הפוך – טיפול בהון האנושי ורק אחר כך קיצוץ קיצבאות.''
_new_ הוספת תגובה


תגיד לי, אתה לא מתכוון מתישהו להיות שר אוצר?
בננה ספליט (יום שישי, 30/04/2004 שעה 16:06)
בתשובה לדוד סיון		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה


לא.
דוד סיון (יום שישי, 30/04/2004 שעה 20:50)
בתשובה לבננה ספליט		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

אני מסתפק בעמדה באגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר או מחלקת המחקר של בנק ישראל.
_new_ הוספת תגובה


ראבק - קודם תקרא ואחר כך תתלונן
pit (שבת, 01/05/2004 שעה 15:59)
בתשובה לדוד סיון		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

אהה שוב פעם לא קראתי.

אבל מה לעשות שיש מסכנים שאי-אפשר להפוך לאנשים ''יעילים''.

וצריך לדאוג להם ,ויש זקנים ,ויש חולים ונכים.ויש מקומות שהוזנחו שנות דור.

אני חושב שמה שאתה מדבר עליו מהווה פיתרון לטווח ארוך ,לטווחים קצרים יותר צריך לתת תשובות עכשיו ולא לחכות שתהליכים יבשילו.

אנשי האוצר הם ואנשי בנק ישראל באמת לא אלו שיביאו לשגשוג ,ואל נא תקח זאת באופן אישי.

אנשי האוצר תמיד נלחמים בשביל הקרוב להם ,עוד לא נולד פה פוליטקאי מזן שיודע מה צריך לבצע על חמתם ועל אפם המדושן של אנשי הכלכלה שלנו.
_new_ הוספת תגובה


אתה מזכיר את דון-קישוט
דוד סיון (שבת, 01/05/2004 שעה 19:01)
בתשובה לpit		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

האביר יצא למלחמה בטחנות הרוח..... וכך גם אתה. אתה מנסה להציג מחלוקת שאיננה...... אם אינך מאמין אז קרא את תגובתך ותשווה אותה להודעתי שקדמה לה.

מי אמר, כפי שאתה רומז, שלא צריך לדאוג לאנשים שאי-אפשר להפוך אותם ליעילים? זה אחד הסייגים הברורים של פרופסור מילטון פרידמן - הגורו של המלחמה במדינת הסעד.

אבל על חמתך ואפך אתה מרגיש צורך ''לצעוק''... !!! אז תצעק

אני חושב שמה שמציק לך לא ניתן לפתרון במסגרת הפורום.
_new_ הוספת תגובה


מוטיבציה.
אופק (שבת, 01/05/2004 שעה 12:16) הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

יש במקומנו מנטרה או קלישאה כי אחת הרעות החולות במקומותנו היא אי הרצון לעבודה.
התרופה: עידוד לעבודה, הגברת המוטיבציה.
אחת התשובות לקיצוץ המסיבי בהעברות ( לחולים, נתמכים, אמהות חד הוריות,זקנים, חיילים משוחררים, מובטלים, נכים וכו')היא הגברת המוטיבציה לעבודה.
כל אותם המועמדים להגברת מוטיבציה. בטוחני שלא מועמדים לעבודה בהנהלות הבנקים או תפקידים בכירים אחרים באוצר,
המועמדים הנ''ל מועמדים בקושי לשכר מינימום,
לשכר כזה צריך ממש משש מוטיבציה.
שכר מינימום הוא בערך 3200 ש''ח לחודש, פחות מס בריאות וביטוח לאומי, 2900 נטו, למחיה.
ועדיין לא דיברנו על כי אין עבודה
מזה צריך לשלם, ארנונה. מים, חשמל, טלפון, אולי גם פלפון, פה ושם איזה בגד זול, אגרת טי וי,אולי גם חיבור לכבלים (חיבור פירטי אם יש זה יותר זול) חימום בחורף( מיזוג בקיץ לא צריך יש בסופר או בבנק זה בחינם יש אפילו כורסאות) משכנתה או לחילופין שכר דירה, אופניים,(על רכב אין בכלל מה לדבר),תחבורה ציבורית לפעמים, לפעמים גם תרופות או תשלום לרופא מקצועי וגם מרוב עצבים להרגיע צריך סגריות.
והכי חשוב שכחתי גם אוכל צריך.
כן, את כל זה משכר מינימום של 2900 לחודש,
נראה כלכלן כמו ביבי או שיטרית מסתדרים עם זה,
שכר מינימום זה בשביל לא למות. אז על איזו מוטיבציה אתם מדברים,

ועדיין לא דיברנו שאין עבודה.
על מהנדס מחשבים שביום שנכתב בעיתון על עליה בביקוש מהנדסי מחשבים קבל מכתב פיטורין,
על בוגרת אוניברסיטה שמחפשת עבודה גם בפקידות כבר יותר מחודשיים, ואפילו תשובה לא מקבלת על הפניות.
על חייל משוחרר כבר 4 שנים שעובד בעבודות מזדמנות כבר 5 עד עכשו וכשביבי הודיע כי המיתון הסתיים קבל את מכתב הפיטורין האחרון,
או איש תמיכה במחשבים, שהיה מוכן לעבוד גם בבניין, ואחרי יום פוטר,
על איש תמיכה נוסף שפוטר, ולרוע מזלו כבר בן יותר מ45, ואיש לא רוצה להעסיקו.
ועוד דוגמאות בלי ספור ועל חיפוש עבודה. ''כל עבודה'' ''בכל מחיר'', ואין.
אז על איזו מוטיבציה אתם מדברים, מוטיבציה לעבודה בסכ''ה בבל''ת (בילבולי ביצים ללא תכלית),
אז באמת היום אחד במאי יום העובד, הפועל נשאר לבקש ''לחם עבודה''.תנו לעובדים חכות לא דגים, אבל תנו. (לא כל אחד יכול למצוא לבד עבודה.
וגם הרבה מחפשים ולא מוצאים).
_new_ הוספת תגובה


מוטיבציה לא צומחת על ריק
דוד סיון (שבת, 01/05/2004 שעה 13:39)
בתשובה לאופק		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

השקעה בהון אנושי מגבירה את יכולתו וכישוריו של אדם למצוא עבודה ואת השכר הפוטנציאלי שלו. הסיכוי לשכר גבוה מבעבר עשוי להגביר מוטיבציה למצוא עבודה ולכן גם את הסיכוי למצוא עבודה.

השקעה בהון אנושי זה כמו לחלק חכות ועוד ללמד אותך איך להשתמש לתפעל.......
_new_ הוספת תגובה


אני חושב שכדאי שתתפטר
חכם לאחר מעשה (יום חמישי, 30/08/2007 שעה 1:13) הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

עכשיו שרואים שמה שעשה נתניהו הוציא אותנו מהצמיחה. עליך לצאת ולקרוא בקול גדול - טעיתי, נתתי לשיקולים פוליטים לקרוא לאדם דמגוג.

אבל כמובן שלא תעשה זאת. ולכן אני חושב שכדאי שתתפטר.
_new_ הוספת תגובה


חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.


© פורום ארץ הצבי