| אם אינני טועה הטענה שלך, ''לטפח הון אנושי זו מהתלה,'' מורה על חוסר הבנה רציני. אם אצה לך הדרך תשקיע יותר כסף, יותר מהר, בהשכלה ובהכשרה מקצועית (רכישת מקצוע) במקום להרחיב את הקיצבאות. אין דרך יותר טובה מאשר לשפר את כישורי ההשתכרות של אלו בתחתית הסולם. זהו המנוף חשוב לפתרון אי-השוויון. מהמעט שאני מכיר ברמה היותר פרטנית אני יודע, לדוגמה, שבמשרד התמ''ס היתה תוכנית באמצעותה עודדו וסיבסדו קורסים ממיגוון רחב מאד לעובדי מפעלים (בעיירות פיתוח בשיעור סיבסוד גבוה יותר).
בתגובה קודמת, לפני יומיים, אמרתי-כתבתי (תגובה 45577):
1. ''עובדות החיים מראות שלמרות הגידול המתמיד בתשלומי ההעברה גדלו אי השוויון והעוני. אפילו ועדת חקירה פרלמנטרית בראשותו של רן כהן הדגישה עובדה זאת (http://www.knesset.gov.il/committees/heb/docs/gap15-...). אם כן היה צריך לעצור את הגלגל וכמו שאתה אומר, היה צריך להחזיר את המוטיבציה לעבוד.''
2. ''בקשר לאי השוויון והעוני הטיפול העיקרי הוא טיפוח הון אנושי. במאמר '' צמיחה ואי שוויון'' (דיון 1507), הרחבת קצת על מה שצריך לעשות כדי לצמצם את אי השוויון. זה כדאי לכולנו אם אנחנו רוצים להתיישב על מסלול של צמיחה בת קיימא. יתכן מאד שסדר הדברים היה צריך להיות הפוך – טיפול בהון האנושי ורק אחר כך קיצוץ קיצבאות.'' |