נדידת מקומות העבודה הגדולה

לפני מספר חודשים סיפרנו כאן על יזמים וחברות באירופה וארה''ב המודאגים מהתפתחות היצוא הסיני והתרחבות ההיצע של המוצרים מסין בשווקים. '' .... חלק ניכר נובע מהעובדה שחברות מערביות העבירו את תהליכי הייצור לסין ולמזרח הרחוק. זהו תהליך ההתייעלות של הכלכלה בעולם החופשי'' (המכשול הסיני לצמיחה).

היום שהצמיחה בעולם המערבי, ובעולם בכלל, היא משמעותית בולטת העובדה שבארצות היותר מתקדמות כמו ארה''ב ויפן הצמיחה לא מלווה ביצירת מקומות עבודה. ואם יש יצירת מקומות עבודה היא איטית יותר מהקצב הדרוש לקליטת כל המבקשים להצטרף לכוח העבודה. ברור מכך שהגידול בצריכה הוא מוגבל ולכן גם שיעורי הצמיחה בפועל. מסתבר שמקומות העבודה נדדו עם העברת קווי ייצור והשקעות למזרח הרחוק למקומות וארצות בהן הייצור הוא זול יותר ולא פחות איכותי – יותר יעיל.

---

עובדות

היפנים מודאגים מנדידה לתמיד של 2.5 מיליון מקומות עבודה בתעשייה (מאז 1991) – ירידה של כ- 25% (Japanese Capital and Jobs Flowing to China). מסתבר שהיום החברות הכי יוקרתיות סוגרות קווי ייצור ומפעלים ביפן ופותחות משוכללים יותר בסין. שלא כמו בתחילת התהליך כאשר עברו פסי הייצור הפשוטים בלבד, התהליך בימים אלו, זה כולל כל סוג של עבודה שכוח העבודה היפני התרגל לעשות - אפילו מרכזי פיתוח חדשים. יוצא שהחברות היפניות מייצרות בסין מוצרים לשווקים בכל העולם ואפילו עבור השוק היפני עצמו. התהליך מחזק את הייצוא הסיני ומחליש את הייצוא היפני. החברות היפניות מעבירות לסין אפילו פעילויות ייצור ומכירה שהתנהלו בדרום מזרח אסיה.

על ארה''ב נאמר שמאז כניסתו של בוש לבית הלבן נדדו לפחות 2.3 מיליון מקומות עבודה למזרח הרחוק (Fed Officials Say Jobs on Way Eventually). יחד עם זאת הם ממליצים על מאמץ לשיפור האיכות המקצועית של כוח העבודה המקומי כך שיוכל להתחרות בשוק הגלובלי. עוד רעיון שיתרום ליכולת הזו הוא לפתח את היתרון היחסי של העובד האמריקאי לכיוונים חדשים שעוד לא חדרו לעולם הרחב או שלא קיימים עדין.

כאשר מבררים את הנתונים יותר לעומק מסתבר שבארה''ב חלק לא קטן מאובדן מקומות העבודה נשאר בארה''ב בצורת מיקור חוץ (Outsourcing) לעובדים מאד יחודיים שחלקם גם הפכו לעצמאיים קטנים. הסיבה היא פשוטה: הצורה הזאת מוזילה מאד את עלות העבודה למעביד כי גם אם הוא משלם להם סכומים גבוהים ליחידת זמן, זה לא עולה לו כמו משרה מלאה. בתהליך הזה חלק מן העצמאיים משתכרים פחות ממה שהיה שכרם קודם כשכירים – אבל הם לא ממש מובטלים. מכאן שיש כאן ניטרול מסויים של אבדן מקומות העבודה הגדול (Self-Employment May Mask U.S. Job Growth).


קוריאה הדרומית היא בין המדינות שנפגעות מנדידת מקומות העבודה. חברות קוריאניות משקיעות הרבה כסף בסין – עד כדי כך שהשנה ''.... .יתכן כי דרום קוריאה תשקיע יותר בחוץ [בעיקר בסין] מאשר ישקיעו בה זרים.'' אלפי החברות הקוריאניות שפועלות בסין מעסיקות כמיליון סינים. ''כעת, כשזרם ההשקעות הזרות בצפון מזרח אסיה עובר לסין, נרשמה האטה בצמיחה הכלכלית בדרום קוריאה .... כשהעובדים הסינים הזולים מייצרים מיליוני מכוניות, מחשבים וטלפונים סלולריים, היצוא של סין דומה מאד לזה של דרום קוריאה'' (המנוע הכלכלי החדש של קוריאה).

גם חברות ישראליות העבירו ומעבירות פעילויות למזרח. יש לא מעט חברות שפועלות בסין כדי לייצר מוצרי צריכה ומכשירים עבור השוק הישראלי. אבל ישנה גם תנועה של הון לרכוש מפעלים ולייצר תוך ניצול יתרונות של כוח האדם ההודי. טבע, חברת התרופות הגדולה, רכשה מפעל בהודו ונס טכנולוגיות רכשה חברה שעוסקת בפיתוח תכנה וכעת תנצל את שירותיהם של 1,000 מהנדסים ותוכניתנים למחקר ופיתוח. גם מג'יק שפועלת בהודו כבר כ- 7 שנים מתכננת הרחבת מרכז הפיתוח שלה שם (Building Fences -- And Growing Closer). עובדות אלו ודומות להן מהוות חלק חשוב מן ההסבר לעליה בשיעור האבטלה במשק שלנו בזמן שכל הסימנים מורים שאנחנו בעיצומה של צמיחה.

---

ניתוח ומסקנות

ארבע הדוגמאות שהבאנו כאן הן דוגמה לתוצאה של תהליך ההתייעלות מתומרץ בתחרות פתוחה במשק העולמי. ההשקעות ובעקבותיהן מקומות העבודה נודדים למקומות וארצות בהם תהליכי הייצור יותר זולים ולא פחות איכותיים. המחיר, בטווח הקצר, הוא שיעורי אבטלה גבוהים ו-או הצטמקות כוח העבודה כי אנשי מתאיישים מהאפשרות שימצאו עבודה. במקרה כזה, גם כאשר יש צמיחה במשק הרי שעיקר התועלות הנובעות זורמות לעשירונים העליונים (בעלי החברות ומנהליהן). בארה''ב, מסתבר, חלק מן העובדים עוברים למצב צבירה חדש, כעובדים של שירותי מיקור חוץ או כעצמאים קטנים. יתכן מאד שגם ביפן ובקוריאה קורה התהליך הזה שמנטרל במידה מסויימת את הפגיעה של נדידת מקומות העבודה.

יחד עם זאת, כל הגורמים ''המודאגים'' מהתפתחות המאזן המסחרי ונדידת מקומות העבודה, מזכירים את תגובת השומר שנרדם בשמירה רגע לאחר שנתפס ישן. ברור למדי שהטיפול בבעייה היה צריך להתחיל מזמן, עם הופעת הסימנים הראשונים לנדידה הגדולה. הטיפול הנכון הוא מהסוג שמציעים היום ראשי הבנק המרכזי האמריקאי (הפד): תכניות לפיתוח הון אנושי. פעולה בדרך זו תסייע להתפתחות המשקים לכיוונים חדשים, לשיאים חדשים ולצמיחה שנשענת על יתרונות יותר מבוססים שתהיה יותר בת-קיימא. זהו כמובן תהליך ''חיובי'' שרבים יפיקו ממנו תועלת רבה לאורך זמן בתנאי שמוביליו ישארו ערניים עם יד על דופק המשק. כמובן שהתמורה היא שיפור בקצב הגידול בצריכה הפרטית, מנוע חשוב לתהליך הצמיחה, בצורה יותר מבוססת וארוכת טווח.

האתר (Is Your Job Going Offshore?) הוא דוגמה טובה להתפתחות ''חיובית'' מבחינת הפרט והכלכלה בכלל. האתר הוקם על ידי תוכניתן לשרת את ''הנפגעים'' מנדידת מקומות העבודה בין התוכניתנים בארה''ב. האתר הזה, בחלק של שאלות ותשובות, ממליץ על הפתרון שמודגש כאן: למצות את הכישורים כדי לספק למעסיק צידוק לשלם שכר יותר גבוה משל (או להעסיק אמריקאנים על פני) המתחרים הגלובליים בארצות כמו הודו וסין. יוצר האתר הוא, כנראה, דוגמה למי שמממש את ההמלצה בעצמו על ידי מיצוי כישורים ויזמות.

תהליך כזה, של חיזוק והתחדשות מקצועית, ביחד עם הנכונות והגמישות של החברות לשנות את מגוון מוצריהן היוו את הכוח המניע מאחורי ההתחדשות במשק האמריקאי בעבר. כך קרה מול האיום מהתחזקות הכלכלה היפנית בשנות השמונים. זהו, כמובן, מירשם לחידוש או ליצירת תהליך צמיחה רחב יותר, עם גידול בתעסוקה, במשקים שהוזכרו כאן ובמשקים אחרים.

הטלת סנקציות ומגבלות על הפעילות הכלכלית כדי ''לאזן'' את המצב תוכל, אולי, ליצור פתרון לטווח הקצר אבל תפגע בהתפתחות התהליך החיובי. זה נכון גם אם הסינים מקבעים את שער החליפין של היואן - מטילים מגבלות על הפעילות הכלכלית. מיליוני מקומות העבודה לא ינדדו חזרה על ידי פעולה ''כוחנית'' - הנהגת פרוטקציוניזם (מכסים ומגבלות כמותיות על המסחר).

---

סוף דבר

יש לנו שני תהליכים המתרחשים בו זמנית. הראשון הוא העברת קווי ייצור ומפעלים לארצות בהן עלות העבודה נמוכה יותר. התהליך השני, שבמידת מה מנטרל את הראשון, הוא זה שהופך עובדים איכותיים ו-או יחודיים לעצמאיים הגם שהכנסתם פוחתת. בכל מקרה קצב הגידול בצריכה שבדרך כלל מניע צמיחה בריאה הוא חלש יותר כי התהליך הראשון חזק יותר.

אבל התהליך הזה מפנה כח אדם (איכותי) ליצור תעסוקה ויוזמות חדשות ברמות כישורים גבוהות מבעבר ''שיחמם'' את תהליך הצמיחה. לכן הדרך לעודד גידול בתעסוקה – במניעת הנדידה – היא באמצעות השקעה בפיתוח ההון האנושי (יכולות מקצועיות של העובדים) כדי שיוכלו לתפקד יותר טוב בשוק העבודה הגלובלי כפי שגרינספאן ממליץ עבור המשק האמריקאי (Fed Officials Say Jobs on Way Eventually).

---