כשלים בקריאת ההיסטוריה של ארץ ישראל?

ד''ר דוד סיון

ניתן להבחין כי לאחר המפעלים החקלאיים של שיבת ציון, השתררו בזרם המרכזי של הציונות, החל מ-‏1905, גישות סוציאליסטיות שדומה וחיבלו בהתפתחותו הכלכלית, התעשייתית, והדמוקרטית-חברתית של המפעל הציוני. זאת תוך צמצום ההגירה ומיעוט השקעות הון ופיתוח כלכלי במשך שנים רבות.

(מיכאל מ. שרון, ''כשלים היסטוריים של הזרם המרכזי - סוציאליסטי בציונות'').

מבוא

במלים עדינות, יחסית, מעלה שרון טענה שקצב העליה והפיתוח הכלכלי עוכב בגלל השתלטות גישות סוציאליסטיות על המפעל הציוני. הוא מוסיף שטיפול לא ראוי בגלי העליה לאחר קום המדינה תורץ כהיעדר משאבים בישוב עני. האם אפשר להגיד בביטחון שהגישה הסוציאליסטית פגעה או עיכבה את התפתחות המפעל הציוני?

במאמר ברצוני לקרוא את הסיפור מן הנתונים בתקופת המנדט הבריטי. אני מבקש לברר אם במהלך תקופות ארוכות, במהלך התקופה, היה גידול משמעותי בהשקעות ובתוצר. אנסה לבדוק גם אם היו תקופות ארוכות בהן לא היתה צמיחה כלכלית או אפילו התכווצות במשק היהודי.

מאפיינים של הציונות

הציונות גרסה שנחוצה פעולה חברתית מאורגנת בכדי להביא להתחדשות העם היהודי בארצו. עובדה די נפוצה היא כי ''הזרם המרכזי של הציונות שהגשים את האידיאולוגיה שלה הלכה למעשה היה חילוני, סוציאליסטי, מהפכני ובעל גישות שיוויוניות ואוניברסליסטיות.'' (סואן, עמוד 29). אכן, הציונים המגשימים התכוונו לעצב את המציאות היהודית בארץ-ישראל.

המוסדות הציוניים גם קיבלו את הרעיון שההגירה לארץ ישראל תיקבע לפי יכולת הקליטה הכלכלית¹. לפי חלמיש, גם הבריטים קיבלו את העיקרון הזה, במסגרת מחוייבותם להצהרת בלפור, והוא נשמר במשך התקופה שבין שתי מלחמות העולם. כמובן שהצדדים היו חלוקים לגבי הפרשנות. לקראת סוף התקופה, כאשר העליה שינתה את המצב הדמוגרפי באופן משמעותי, נטשו הבריטים את העיקרון הכלכלי ועברו לעיקרון הפוליטי.

בכל מקרה, הבריטים הם שקבעו את כללי המשחק. ''לכן השלכותיו הכלכליות והדמוגרפיות של עקרון יכולת הקליטה הכלכלית, לטוב ולרע, נזקפות באופן כמעט בלעדי לזכותה או לחובתה של מדיניות ההגירה המנדטורית'' (חלמיש, עמוד 216).

הגירת יהודים וציונות

בכל התקופה משנת 1882 ועד פרוץ מלחמת העולם הראשונה גדלה האוכלוסיה היהודית לכדי 85,000 נפשות כאשר חלק ניכר היו מהגרים/עולים. חשוב לציין שבאותה תקופה עזבו את אירופה (בעיקר אירופה המזרחית) כ- 2.4 מיליון יהודים ורק חלק קטן ביותר מהם, כ-‏3%, הגיע לארץ ישראל (בקי, עמוד 666). אפשר, אולי, להסיק מכך שהשפעת התנועה הציונית על כיווני ההגירה של העם היהודי בתקופה שעד מלחמת העולם הראשונה היתה קטנה למדי.

בעקבות מאורעות המלחמה בשנת 1918 נותרו בארץ רק כ-‏57,000 יהודים (בקי, עמוד 674). משיחות עם היסטוריון התברר שהמצב הכלכלי הקשה הביא לתמותה רבה (של אלפי אנשים) ממחלות ורעב, אבל היו רבים שפשוט עזבו וחזרו לגולה. הנפגעים העיקריים בין היהודים היו החרדים, שהתרומות עליהן התבססה פרנסתם הפסיקו להגיע. גם התורכים סייעו בכך שגירשו יהודים ממקומות מגוריהם.

בשנת 1922 הגיעה האוכלוסייה היהודית בארץ לכדי 84 אלף נפש ומאז לא הפסיקה לצמוח עד קום המדינה. עזרה לכך העובדה שבשנות ה-‏20 החלו הגבלות על ההגירה לארה''ב. יחד עם זאת, צריך לזכור שבמקביל לעליה לארץ פעלו תנועות התיישבות מחוץ לארץ ישראל. היה הרעיון הסובייטי של הקמת אוטונומיה יהודית בבירוביג'אן, שהצליח לאסוף כמה עשרות אלפי יהודים. והיה הרעיון של התיישבות יהודים בחצי האי קרים במימון הג'וינט. בכלל, עלינו לזכור שמרבית היהודים לא היו ציונים ואף התנגדו לציונות (חרדים והבונדאים), ולכן האופציה הציונית היתה מאד זניחה בתנועות האוכלוסייה היהודית.

היסטוריה כלכלית

בטבלה המצורפת מוצגים הנתונים החשובים שמציגים את מה שקרה במשק היהודי בתקופת המנדט הבריטי. המשתנים העיקריים שמעניינים כאן הם האוכלוסייה היהודית והערבית (לא יהודית), התוצר המקומי, התוצר הלאומי והתוצר לנפש. התוצר המקומי היהודי הוא הערך המוסף של כל הפירמות שהרכיבו את המשק היהודי, לרבות תוצרי שירותי נכסי דלא-ניידי ששכרו יהודים מבעליהם הערביים (הלא-יהודיים). התוצר הלאומי הוא התוצר המקומי ממנו הופחתו תשלומים לערבים (ללא יהודים) בשכר, שכירות ועוד (מצר וקפלן, עמוד 15).

כלכלת הישוב היהודי בארץ ישראל
השקעות הון נטו מחירי 1936	יבוא הון יהודי אלפי לא''י שוטף	צמיחת התוצר לנפש	משקל התוצר הלאומי היהודי	משקל השירותים בתוצר המקומי	אלפי לא''י במחירי 1936			מדד יוקר המחיה	אוכלוסייה (אלפים)		שנה
					תוצר לאומי לנפש	תוצר לאומי נקי	תוצר מקומי נקי		לא יהודית	יהודית
11	10	9	8	7	6	5	4	3	2	1
796	3,821		17.3%	54.9%	19.3	1,549	1,732	144.2	679.8	83.8	1922
679	4,147	(4.7%)	20.0%	57.7%	18.4	1,653	1,836	126.1	695.3	89.7	1923
1,062	5,522	25.5%	21.4%	55.8%	23.1	2,188	2,398	132.7	716.6	94.9	1924
1,992	6,762	6.9%	26.4%	53.0%	24.7	3,001	3,284	144.7	733.2	121.7	1925
1,289	5,013	15.0%	26.4%	57.3%	21.0	3,143	3,412	132.3	751.2	149.5	1926
933	2,917	10.5%	26.2%	58.5%	23.2	3,470	3,769	122.3	769.4	149.8	1927
925	2,891	9.1%	28.4%	58.6%	25.3	3,839	4,170	111.3	786.4	151.7	1928
1,440	3,423	14.6%	31.7%	58.0%	29.0	4,542	4,884	108.0	804.8	156.5	1929
1,981	3,683	19.7%	38.8%	57.0%	34.7	5,714	6,079	98.4	826.2	164.8	1930
2,168	3,225	13.3%	41.9%	57.3%	39.3	6,761	7,149	92.7	858.7	174.6	1931
2,622	4,569	14.2%	44.4%	57.5%	44.9	8,159	8,681	93.0	872.6	181.7	1932
4,882	7,681	18.9%	53.9%	54.3%	53.4	11,259	11,923	102.6	896.6	210.7	1933
7,295	11,093	11.6%	54.6%	53.9%	59.6	15,220	16,024	104.9	919.6	255.5	1934
8,191	10,836	(4.5%)	54.0%	54.2%	56.9	18,309	19,213	102.6	943.7	322.0	1935
6,285	7,079	(17.2%)	52.0%	56.7%	47.1	17,464	17,996	100.0	970.5	371.0	1936
4,959	5,541	11.7%	48.0%	59.8%	41.6	16,198	16,597	103.7	1,000.4	389.0	1937
3,526	6,388	(8.4%)	51.4%	61.3%	38.1	15,342	15,854	101.6	1,021.5	403.0	1938
2,712	6,868	(3.9%)	54.1%	62.2%	36.6	15,843	16,061	103.3	1,048.1	432.4	1939
3,053	4,824	1.3%			37.6		17,304	124.1	1,078.6	460.1	1940
1,145	(5,562)	12.5%			42.3		20,044	153.2	1,105.0	474.2	1941
2,204	(6,356)	19.4%			50.5		24,406	222.5	1,135.3	483.6	1942
1,528	10,662	4.0%			52.5		26,185	270.3	1,166.3	498.7	1943
1,981	(5,912)	2.7%			53.9		28,167	275.2	1,207.2	522.6	1944
2,624	(2,127)	3.0%			55.5		30,445	295.8	1,245.4	549.0	1945
6,745	14,710	9.2%			60.5		35,103	312.7	1,290.0	578.1	1946
8,791	9,755	4.5%			63.3		38,532	316.7	1,333.8	609.0	1947