  
  
  
|
  המוסד נגד המגזין ''בול'' | |||||
| אלי אשד (יום שני, 23/09/2002 שעה 5:23) | |||||
|
|||||
 הצגת המאמר בלבד |
 |
 |
|
||
  ואיך שאני שמעתי את הסיפור... |
|||
|
|||
...שהסיפור לא הומצא אלא גרוע מכך, היה טעות תרגום. מסתבר שאחת הסנסציות שלהם לא הבשילה לדרגת סיפור ומשום כך הם שלפו עיתונות חו''ל ותרגמו סיפור שאמר שיהודים מעורבים בפרשת בן ברקה. אבל משום מה הם קראו את המלה ''יהודים'' וכתבו ''ישראלים'' -- והשאר כבר היסטוריה. עמוס גפן סיפר לי את הסיפור ההוא (עם קצת יותר פרטים) וסיים במלים הבאות: ''ואם את חושבת שזה לא יכול לקרות כאן ועכשיו, את טועה. כל אחד חשוף לטרור מטעם מדינת ישראל ואין שום בקרה עליה.'' הוא הלך לעולמו כשנתיים לפני תחילת האינתיפאדה השניה. אני תוהה מה הוא היה אומר עליה. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| איך להלחם במדינה |
|||
|
|||
ברור לכולנו שלמדינה יש יותר מדי כח. אחת הדרכים להילחם בכך, היא להציף את הקורא בסיפורים מצוצים מהאצבע. גורלו של ברי חמיש, למשל, שונה מגורלם של עורכי ''בול''. לדעתי, הדבר נובע מכך שהוא כותב כל כך הרבה, שקשה לעקוב אחרי כל פירסום שלו (למרות שסיפוריו נוגעים ישירות במציאות בה אנו חיים). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ברי חמיש הוא שרלטן |
|||
|
|||
שפוגע קשות באפשרות חשיפת מזימות השלטון המושחת. יש סבירות גדולה שהשב''כ מספק לו את החומר על מנת שברי יהפוך את החומר לזבל ע''י הוספת ''זיבולים'' שונים וכך הראיות לשלטון המושחת יבלעו בתוך קשקושיו. לדוגמה זה מה שהוא כתב ספרו שיצא לאור לפני כשנה ''ימים האחרונים של מדינת ישראל'' בעמוד 104: ''... רבין הגיע לבית החולים כששני פצעי ירי בגבו, התאושש, ונורה פעם שלישית [!? ביה''ח, בנוכחות כל אנשי הצוות ואחרים שהיו שם ?!], הפעם בחזה. הקושרים ניסו לייצר ראיות לירייה מלפנים על ידי יצירת חור בדף, כדי לסלק חשדות בקשר לפצעו השלישי של רבין [?! מוסיפים ראיות על מנת לסלק חשדות שהירי היה מלפנים, חה-חה-חה!]. הם החלו לזייף חור של קליע בדף, הבינו באיחור שאין כל טעם לנסות ולפברק עדות כוזבת... [ברי ממש נכנס לתוך הראש של הקושרים ובדק את המחשבות שלהם ביסודיות , חה-חה-חה!] ועוד שטויות רבות בספרו. כשהוא נשאל על מקורות, אזי כדי לחפות על שטויות מומצאות הוא עונה בדרך כלל שיש לו ''מקורות חסויים'' או שאנשים טובים מספקים לו את החומר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ישנם כאן כמה אנשים שמוציאים שם רע לפרנויה ! |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| ומה עם הדיעה שרווחה בעבר |
|||
|
|||
שהשב''כ יזם את הוצאת השבועון ''בול'' במסגרת מלחמתו ב''העולם הזה''? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| השבכ יזם הוצאת שבועון אחר ששמו נשכח ממני כרגע |
|||
|
|||
אבל לא את בול | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רימון |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני רואה שכבר כתבו את זה לפני... |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא רק רימון,אלא שקשה להוכיח..... |
|||
|
|||
במשך השנים ראו אור,לתקופות שונות,כתבי עת שהתמקדו בנושאים הקשורים לביטחון.אחד ''החשודים'' היה הירחון ''מטרה'' כך לפחות אמרו לי כמה מידידי במה שהעולם הזה נהג לכנות ''מנגנון החושך'' אינני יודע מה מידת האמת.בעוונותי נמנתי על הכותבים במגזין שנשא אופי ברור של ''מחנה הביטחון'' אינני יודע אם המגזין ממשיך להופיע? ככלל ''מקובל'' בקהיליית המודיעין,של רוב המדינות הנמצאות במאבק, להקים או ''לאמץ'' עיתון כתב עת וכיו''ב ולהשתמש בכל מיני שמות עט שיתרונם הגנת הכותב וחסרונם יצירת קו אה-סימטרי בין כותב לכותב,ראו את פ.א.צ שלנו כדוגמא מי יודע מי הם חתן סופר האחד שזוכר ושאר כותבים המסתתרים,מסיבות שונות,מאחורי שם-עט שלא מגלה אלא את דעותיהם האידאולוגיות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למי שזוכר, אם כך שנה את שמך ל''מי ששוכח''. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| גם את מה ששכחתי |
|||
|
|||
רוב האנשים לעולם לא ידעו | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נכון, ולכן ההשוואה בינו לביו ''בול'' |
|||
|
|||
ומכיוון שאותו לא מכניסים לכלא, הרי השוני שביניהם, כפי שטענתי לעיל. (בקיצור, מה השאלה?) | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| העורך של ''רימון '' היה חזי לופבן שידוע גם ב''עדו סתר |
|||
|
|||
מחבר סדרת ספרי הריגול המפורסמת ''עוז יעוז'', על איש מוסד כל יכול. ללופבן, ללא ספק, היה קשר עם השירותים החשאיים בשלבים שונים בחייו. הסמל של היחידה של עוז יעוז בספרים הוא סכין תקועה בנחש, שמישהו אמר לי שהיא הזכירה מאוד את הסמל הסודי באותה תקופה של היחידה הסודית אז של סיירת מטכ''ל, כלומר הוא הכניס ידע פנימי לסיפורים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מכל תרבות והווי וחוכמה של קהילייה הפותרת בעיות |
|||
|
|||
ובפרט כזו העוסקת בבעיות מאז'וריות יש הרבה מה ללמוד לכל אדם, כלומר מדובר בתרבות, תבונה והוויה בעלת חשיבות אוניברסלית. ולכן חשובה ספרות שיש בה מניסיונם והוייתם וחכמה כללית ומצבים והתעמתות איתם (אם הדבר כמובן אינו חושף מדי, דהיינו מנטרל אמצעים ומשאבים). דומה שבמציאות הישראלית יש מפגש של דרמה וטרגדיה היסטורית גדולה יחד עם תושייה של עם גדל רוח, אך שהיו בקירבו גם נבלים גדולים כגון הקפואים, כאילו לשם ''איזון'' בכוון הממוצע. גם נושא הקפואים היהודים אחוז בגורל הטרגי של העם, שכן אין הם כקוויזלינגים הנורבגים, שהרי מדובר בסיטואציות בלתי אפשריות שעמנו היה נתון בהם, כשהבעייתיות מתגלה למשל במקרים שערכיותם השלילית אינה חד משמעית, כגון זו של קסטנר. כפי שאמר אותו פילוסוף הודי בסרט ''מסע להודו'' כשמספרים לו על פרשה מסויימת ושואלים לדעתו, ותשובתו: ''איני יודע. לא הייתי שם''. כנראה שבסיפורם של קהיליות המודיעין קיים גם מימד האדם הנשאר להתעמת במבודד עם ענינים מקוטבים ביותר, כפי שעולה בכתביהם של גרהם גרין ולה'קרה. מה שאני כותב כאן קצת ''מקושקש'' שכן יש לי כרגע כאב ראש, אבל הרעיון הכללי, בדבר תרבות ונקודת צפייה על המציאות שיש לה מקום חשוב בתודעה ובתרבות הכללית - ברור. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נכון מאוד, קורא |
|||
|
|||
ובנוסף לכך, כשלשלטון כזה יש בעיה עם עיתון מסוים, כמו ''העולם הזה'' בשעתו, הוא פשוט מוציא עיתון מתחרה, כמו ''רימון'' בשעתו, ובעיתון מטעמוו, באיצטלה של עיתון פרטי ואובייקטיבי, הוא תוקף את כל אנשי העיתון החתרני וגם מנסה לספק תכנים שימשכו קוראים מהעיתון החתרני לעיתון מטעם. קרא על כך בקישור המצורף. קישורים: | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לינק שבור |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| קח לינק אחר, אבל מקוצר |
|||
|
|||
בעיתון הארץ בתאריך 21.1.00 התפרסמה כתבה בשם ''רימון דמה'' על כל העניין הזה. אבל אם תחפש באתר ''הארץ'', באפשרות ''ארכיון'' - תוכל להגיע לתקציר הכתבה. תקיש במילות החיפוש ''רימון דמה שלמה טנאי'' - ותקבל את התקציר. בהצלחה! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אייק חמיש ז''ל האבא של ברי |
|||
|
|||
לפני כמה חודשים נפטר בוויניפג אייק חמיש,אביו של ברי.אייק שטרח רבות בתחומי ארגון תיירות לישראל ובפרט תיירות נוצרית.זכה ממשרד התיירות,לתאר ''שגריר ירושלים'' שאותו נשא בגאווה גדולה. ספרו של ברי עורר אצל אייק תחושה לא נוחה.אינני יודע עד כמה האמין לגרסאת בנו,אך זמן קצר לפני שנפטר,בתום הרצאה שלי במסגרת קורס,קבלתי מאייק ספר שכתב בנו ובקשה שאקרא ואחווה דעה ''כי אני כבר לא מבין מה הולך?''....לצערי אייק נפטר לפני שהספקתי לאמר לו שלעניות דעתי הספר שייך לתחום הקלאסי של דיסאינפורמציה......השאלה היא אם ברי הוא המכוון והנהנה או שמא עומד מאחוריו מישהוא אחר? מכל מקום, אביו אייק,היה איש יקר הדבק באמת והחרד לגורל מדינת ישראל,בה ביקר בכל הזדמנות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למה דווקא דיסאינפורמציה? |
|||
|
|||
ז'אנר הכתיבה לא הומצא על-ידי ברי חמיש (ע''ע ''יומו של התן'' ועשרות רבות אחרות של מותחני ריגול שנכתבו אחרי מלה''ע השניה). אם נחזור לעניינינו, הרי שהמדינה מספקת די והותר סיבות לכתוב ברשעות עליה ועל הרשויות המבצעות שלה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אין להשוות בין ''מחקר'' חמיש לרומן מתח פוליטי |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| והסיבה לכך היא?... |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני פגשתי את בארי חמיש כמה פעמים |
|||
|
|||
האיש הוא מומחה אמיתי לנושאי עב''מים וכתב את הספר הטוב ביותר בנושא על העב''מים בישראל ( שהופיע רק באנגלית וחבל ).ספר שיש בו מחקר רציני ואמיתי על העצמים הבלתי מזוהים שהופיעו בשמי ישראל לאורך השנים ובו חשף גם כמה רמאויות ושרלטנויות שהיו בנושא. בתחום הזה בארי חמיש הוא אדם אמין ורציני עד כמה שאפשר. בנושא הקונספירציות הפוליטיות אני רק יכול להגיד שלהערכתי הוא אכן מאמין במה שהוא כותב , הוא אינו רק''כלי שרת '' של אנשים אחרים . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ברי חמיש לא עשה שום מחקר |
|||
|
|||
היה לי קשר איתו שנותק לפני כשנה ורבע המידע שהיה לו הוא מיד שניה, או שלישית, או רביעית. הוא לא הכיר את משפחת עמיר, הוא לא הכיר את עורכי הדין של יגאל עמיר. הוא לא הכיר אף חוקר משטרה שהיה מעורב בפרשה. אז איזה מחקר ניתן לעשות (בכל דבר) בלי להכיר את האנשים מעורבים בפרשה? החומר שהוא מציג נלקח מאחרים תוך הפרה זכויות היוצרים. במקור ראשון לפני כשנה ד''ר מיכאל ברונשטיין (שלפעמים גם כותב בפורום זה) כתב מאמר ובו טען שכל מה ששווה בספרו של חמיש נלקח ממני. אכן הציטטה שהביא ''הקורא'' היא מדויקת האם מה שקראתם בציטטה מספרו זה בסדר. ניראה לכם תקין? נתן גפן קישורים: מסמכים וקטעי עיתונות: http://n.jemix.co.il | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הקורא: ברי חמיש שרלטן? ומה עם המסמכים שהוא הציג? |
|||
|
|||
קבלתי דוא''ל היום ממנו עם ''מסקנות'' של ביהמ''ש וממצאים של המשטרה-שחור ע''ג לבן. אישית אני לא מכיר אותו אבל כצופה וכקורא הסוגיא שווה בדיקה.לא כן? הדו''ח כולל שעת הרצח,שעת הגעה לבהיה''ח, בדיקות ידיו של יגאל עמיר. או שהוא הוזה בהקיץ או שהוא לא יודע לקרוא. בשתי ההנחות האלו אני מסופק אז מה באמת קרה שם? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עם זאת יש לציין שלאורך השנים |
|||
|
|||
הפליטים השונים של ''בול'' רמזו בראיונות שונים כאשר נשאלו על הפרשה שאכן היו ''דברים בגו'' ושהיו להם ''מקורות חסויים'' ש''מסיבות מובנות'' הם אינם יכולים לחשוף אותם. מיותר לציין שהכל קשקוש והאדרה עצמית שלאחר מעשה. אבל נו טוב לפחות הם פיצו את עצמם בכך על החוויה הלא נעימה של בילוי בבית סוהר כתוצאה של הפעלה מוצלחת מדי של הדמיון וכתוצאה של הטימטום של השירותים החשאיים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אשאל גם כאן |
|||
|
|||
אשוב ואשאל מה ששאלתי באייל, מדוע אתה פוסק שהצעדים של השרותים החשאיים הם בגדר ''טמטום''. היה אתה ראש השב''כ ותאר לעצמך כי פעולה סודית שבוצעה מופיעה פתאום בעיתונות - כיצד תנהג? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הפעולה הופיעה בעיתונות הכלל-עולמית ורק בישראל |
|||
|
|||
רק בישראל הוטל צנזורה על פרסום הידיעה. הצנזורה היתה, לדעתי (עוד לא נולדתי באותה שנה, אבל שאלתי כמה מהמעורבים בעניין די הרבה שאלות בנושא) *רק* משום שאילו ידעו האנשים בישראל מה עשו שליחיהם בעולם, הם לא היו זוכים בתמיכה. כמו מדיניות הגרעין של ישראל, גם המוסדות הסודיים ודרכי פעולתם לא זכו לדיון ציבורי. למה? הצנזורה מגונננת. זו אחת הסיבות שאני חושבת שישראל אינה דמוקרטיה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| את צודקת. אין בעולם אף מדינה דמוקרטית |
|||
|
|||
שכן אף אחת לא מתירה את חשיפת הפעולות של הגופים החשאיים שלה או מידע מלא על גופים אלה. כולם פוגעים בזכות הציבור לדעת | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דמוקרטיה אידאלית אינה קיימת לא התקיימה ולא תתקיים |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| טעות בידיך |
|||
|
|||
בארה''ב קיים רב-שיח לגבי הפעולות (לא שזה מונע אותן, אבל מדברים עליהן). באנגליה החל דיון ציבורי בנושא זה. איני מכירה מדינות אחרות מספיק טוב, אבל שתי דוגמאות אלה מראות כיצד אפשר לעשות זאת. מאסר עיתונאים? לא, זה לא קביל עלי, כחלק מדמוקרטיה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האמת דינה, שככל שגוף אירגוני מנופח יתר על המידה |
|||
|
|||
ככל שתקציביו עומדים ביחס הפוך ליעילותו, כך גם יהיו מאמצים קוגניטיביים לקזז את השרירות המוסדית/אירגונית באמצעות האדרת (אמפליפיקציה) של סכנות אמיתיות, הצבת מטרות מדומות והאדרתן, ושושואיזם יתר (דהיינו הרתמות לתגובתיות יתר וגיוס יתר משאבים (חלקם גם נפשיים/רגשיים) במיקרים מינוריים או ניטרליים בעליל). כאשר כוח האדם גדל, והיעילות יורדת (לא בהכרח מתוך יחס בין שני אלה, שהרי יש גופים גדולים יעילים כמו מייקרוסופט) הרי שתיערך אקומודציה מוסטת, דהיינו יהיו דפוסי אי יעילות שיטתית, והסטות ערכיות וביצועיות מובנות. דומני שבגופים אחרים קיימת יתר מינוריות רטורית, פחות השתלהבות לתפעול וגיוס משאבים, אך יותר ממוקדות בצד יתר יעילות, וגם ערכיות רקע שקטה. זאת, ללא קשר לכשלונות גופי מודיעין זרים לנבא אירועים מאז'וריים. יתכן שהיו אכן הערכות וניבויים טובים, למשל לגבי אל-קאידה, וטווחי זמן סבירים, אך הבעייה היתה לא בעצם מיפוי התופעה, אלא במשקל הנמוך שניתן לה מצד מקבלי ההחלטות. במתן משקל וראיית הקשרים רחבים יש משהו נוסף פרט למיפוי תפעולי: המערך הערכי /תרבותי/ כלכלי והשלכותיו המורכבות. אכן הנשיא בוש הציב את תופעת אל קאידה בהקשר ערכי והקשר חשיבות נכון נרחב יותר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דיון פומבי על מה? |
|||
|
|||
על הפעלת סוכנים על ידי ה-CIA או ה- MI-6? האם נערכים שם דיונים על יעדי האיסוף המודיעיני, צורת איסוף המידע, תורת הפעלת סוכנים ואישור ציבורי להפעיל כל מרגל ומרגל ותנאי השירות שלו? זה לא נערך בארה''ב ולא נערך בבריטניה. כי ברגע שזה ייערך, לא יהיה יותר מודיעין למדינות אלה. נושא המודיעין, תמיד נכלל במשפט כללי ולא מחייב במדיניות הביטחון. אין שום פירוט ושום תנאי. מדיניות הביטחון היא תמיד דפנסיבית במשטרים דמוקרטיים. אבל זה לא ימנע מבוש לתקוף את עיראק, ולו רק משום שהוא חושב (והממסד האמריקאי חושב איתו, לצורך זה) שעיראק מהווה מקור תמיכה לטרור האסלאמי וקן דגירה לנשק בלתי קונוונציונלי. זהו אירוע מבחן, לטענתך. אז תיראי שבעוד הויכוח המדיני-אסטרטגי הוא נרחב ודינמי, הרי הויכוח המודיעיני כלל לא מתקיים. ישנה הערכת מצב כללית שהתפרסמה באופן חלקי, כדי לתמוך בעמדת בוש, אבל לא פורסמו עובדות וידיעות מודיעיניות לידיעת הציבור. גם לא בארה''ב. כי פרסומן היה קוטע את המשך הפקתן. לכן, כמו בכל דמוקרטיה הרוצה להמשיך ולהתקיים, היא חייבת לשמור את המודיעין מחוץ לעיני הביקורת הציבורית. וככל שמערכת זו מוגנת מחדירה חיצונית, היא פועלת נכון ומקצועית יותר. בקרה מקצועית מתקיימת במערכות פנים ארגוניות, במשרד הביטחון ובועדת החוץ והביטחון של הכנסת (במקרה הישראלי). ובכך מצליחות מערכות מודיעין טובות להוכיח שוב ושוב ש''ידע זה כוח''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דינה:מאסר עיתונאים,באיזה הקשר הם נאסרו? |
|||
|
|||
כי זה היה שטח צבאי סגור? מה עם דני פרל, הוא נרצח בגלל שהוא היה עיתונאי? גם לעיתונאות יש גבול. עיתונאות לא דוחה פיקוח נפש. להיפך,פיקוח נפש דוחה עיתונאות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הם נעצרו משום שעורך העולם הזה רתח מזעם משום |
|||
|
|||
...שהסקופ שהוא ישב עליו בסבלנות רבה עד לשחרור מידי הצנזור, פורסם אצלם. ו*זה*, כך מסתבר, קרה רק בגלל טעות תרגום. והחומר ה''סודי'' היה סודי רק מפני תושבי ישראל. כל שאר העולם ידע על כך. כאשר יש סוד שרק תושבי המדינה אינם ראויים לדעת אותו, זו לא הגנה על ביטחון המדינה, זו מדינת משטרה. ישראל, אמצע שנות הששים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עיתונאי - הוא כל מי שמקבל תג מבעל העיתון. |
|||
|
|||
אורי אבנרי כבעל עיתון קיבל חסינות משפטית למרות שנסע למדינות אויב כמו לבנון ותוניס וסייע לאוייב ישראל, הגדול ביותר בהסטוריה שלנו מאז היטלר, ליאסר עראפת, וכל זאת בכסות תעודת עיתונאי שהוא הנפיק לעצמו. כל אחד מאיתנו יכול להיות עיתונאי ולקבל חסינות, נראה לי מוגזם לחלוטין. חייב להיות תהליך מסודר ומקובל בנושא. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| על איזו חסינות משפטית אתה מדבר ? אין חיה כזו. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| יוסי - חסינות עיתונאית מאפשרת לעיתונאי לפרסם |
|||
|
|||
מאמרים כולל מידע מסווג כאשר הוא מסתיר את מקורותיו. לא פעם העיתונאים מפרסמים מידע שלעיתים ובמכוון שגוי או מטעה - במסווה של מקורות מחו''ל וכך הם עוברים על חוקי הצנזורה. עיתונאי יכול לנסוע לארץ אויב/ או שאין לנו יחסים עימה (בעבר זה היה דבר חמור) ולראיין אנשים, יחס החוק לגביו שונה מהיחס לגבי אזרח רגיל. אורי אבנרי , עורך ובעל העולם הזה, ידע לנצל זכויות אלה לרעה באופן מוגזם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ראובן, אכן בית המשפט העליון הכיר בזכותו של |
|||
|
|||
עיתונאי שלא לחשוף את מקורותיו (אגב זו לא זכות טוטאלית, אלא יחסית). אבל בשום מקום לא כתוב שהעיתונאי נהנה מחסינות אם הוא עובר עבירת צנזורה. צריך לעניין זה להבחין בין חיסיון לבין חסינות: חיסיון עיתונאי הוא הזכות - יחסית או מוחלטת - שלא לגלות את מקורותיך. חסינות הינה מחסום בפני העמדה לדין למרות שנעברה עבירה. לעיתונאי יש חיסיון אך לא חסינות. חג שמח. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אבנר: למשל משפחת קנדי עם יחסיהם עם ה''מאפיה'' |
|||
|
|||
זה לא היה ענין שיש בו עניין לציבור. או מערכת היחסים הכפולים והמכופלים עם מרילין מונרו. או למשל,אדגר הובר, הטלית שכולה תכלת שמפניו זעו וחלו שועי עולם, עתירי ממון ואילי הון...הנה, עברו שנים והעסק התגלה במלא מערומיו. הנה ארצות הברית עם ה''דמוקרטיה'' במלא מובן המילה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הצעדים של גופים חשאיים אינו טמטום\ אך |
|||
|
|||
מלאכת ה''רימון'' היתה ככה''נ כישלון, כי היא נחשפה מהר מדי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני חושב שהמאסר של עיתונאי ''בול '' היה טמטום |
|||
|
|||
שכן חזקה היה על המוסד שיבין שהמדובר בידיעה חצי דמיונית, שבעצם הפגיעה בעיתונאים הוא למעשה מאשר שיש דברים בגו. בוודאי שהמוסד היה צריך לנהל חקירה בנושא כדי לברר אם הייתה דליפה אבל התוצאות מראות שמישהו שם איבד לחלוטין את שיקול דעתו ונכנס לפאניקה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| זה השב''כ ולא המוסד שהיו מעורבים בפרשה הזו |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| השבועון ''בול'', ספור שמת לגמרי כבר מזמן |
|||
|
|||
השבועון ''בול'', בנגוד למתחרהו ''העולם הזה'', לעולם לא תפס איזשהו מקום בעתונות בארץ. בנגוד ל''עולם הזה'' שהתימר להעביר איזשהו מסר פוליטי מופשט וחשוב ככל שיהיה בעיני העורך אבנרי, הרי ש''בול'' לקח רק את השער האחורי של העו''ז וניסה לעשות מזה עתון. גם עורכו מקסים גילן, עם כל הכבוד לעולם לאנ עורר ויכוח באיזשהו נושא צבורי כל שהוא והנחתום כן העיד על עיסתו: הרבה בחורות יפות וקצת חשופות ובפנים רייק העו''ז גם שהיה עתון במחלוקת, ידע לשבת חזק על ענייני המדינה והעולם והיה בעל אספקלריה רחבה מאד. לא לחינם גדלו שם כל גבורי העתונות של היום. ה''בול'' לא הצליח להגיע לקרסוליו של מושא הערצתו וחיקויו. יותר מסימלי הוא שהעורך מקסים- גילן עזב את הארץ לצרפת ומת נשכח לפני כמה שנים טובות. מה פתאום אנו מתעסקים עם גווית- עתון זה? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בפעם האחרונה שבדקתי, לפני כשנתיים, מקסים גילן חי |
|||
|
|||
חי ובועט, מלא מרץ ועזוז. בין תגליותיו, שירתה של יונה וולך (הוא הראשון שפרסם את שיריה). פעילותו רבה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| השמועות על מותו של מקסים גילן הן מוגזמות |
|||
|
|||
האיש חי וקיים עד עצם היום הזה . ואנחנו עוסקים לא במגזין ''בול '' עצמו אנחנו עוסקים בפרשה שאליה היה בול קשור וגם השירותים החשאיים של ישראל ,והיא רלבנטית גם היום. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני מניח שב''בול'' פשוט היו כותבים |
|||
|
|||
חסרי כשרון, בלי שום קשר לדעותיהם הפוליטיות. סנסציוניזם או רדיקליזם פוליטי אינו יכול לבוא כתחליף לחוסר כשרון. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ביטחוניזם, דהיינו גיוס משאבים ותובנות לגבי עצם |
|||
|
|||
הקיום הפיזי והסכוך עליו, לעיתים תוך פריסת מרחבי אפשרויות נוספים לגבי יצורים פיזיים - מחייב ערכיות (הקיום הפיזי הראוי, שכן קיימות תצורות מכשילות-עצמן, הגוררות עריצות, מלחמת הכל בכל ונסגנות בכל מישור); מינוריות תודעתית שקטה אך בעלת ערכיות רקע (בניגוד להשתלהבות ושושואיזם - דהיינו תגובתיות יתר מוסטת) ופשוט אנשים באיכות משובחת היוצרים בנוכחותם אקלים אירגוני תואם יותר. אתוסי ממזריות חסמבאיים עשויים להיות בעייתיים, שכן אתוס מועצם של ''תחבולה ממזרית תוך בלבול היריב'' עשוי לנגוד את הצד של שיקול מורכב, וגם להפיץ סאוב המאפשר נישות בלתי קבילות של עשבים שוטים, בשמשו איצטלה לכשל ולשחיתות. וכבר היו דברים מעולם, ואין לדעת מימדיהם האמיתיים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתוסי ממזריות מועצמים, לדעתי הצנועה, יפים מאין |
|||
|
|||
כמוהם לטפח סביבת חשיבה ופעולה המבוססת על מהירות חשיבה ותפיסה ודיבור (דבר שנתן זך כינה בהערצה ''אנשי רשף'', בפסקה משירו משנות ה- 50 ''אדם לעמל יולד, ובני רשף יגביהו עוף'' - שהינה תפיסה סטליניסטית/בולשביקית מובהקת, אך הדבר לא לעניין כרגע). זאת על חשבון יצירתיות בונה וחשיבה עטירת פרטים רלוונטיים (העושה סימולציה אפקטיבית של מצב אמת) המתגבשת מתוך מרחב תודעה בעל יותר מכוון או קו יחיד של אסוסיאציות ושיחזור מידע. כתחליף ליצירתיות אפקטיבית תבוא יצירתיות אוונטוריסטית-נסגנית (הרפתקנות-סרק, ניתן לכנות זאת) שאינה מגבשת דבר מהותי, אפקטיבי-מצב ואלגנטי חרף רקעו המורכב, אלא נבנית ממשחק עם אלמנטים הזמינים לתודעה והתופסים שימת הלב. זאת תוך התרת צרופים קיימים ואירגון וצרוף האלמנטים האלה באופן שונה הנראה מפתיע, ולכן הדבר עשוי להיות בעל אפקט שרלטני ו''מדהים'' על מקבלי ההחלטה, אך תכופות מוטעה וניזקי. אני מזהיר את הקורא שאיני אוביקטיבי, אך לא בהכרח פסול מלחרוץ דעה. זאת משום שבספרי ''חלוקת קשב'' (צ'ריקובר, 97 ) ובמפעל מדעי ממושך, הצבתי והתוויתי קיומה של אינטליגנציה סימולטנית SPI simultaneous productive intelligence התואמת מצבים עטירי מורכבות או שינוי, ומוכוונת לפתרון בעיות מורכבות תוך הצבת קונסטרוקציות חדשות לגמרי. זאת, כניגוד מסויים לתפיסה הקיימת מסוף מלחמת העולם הראשונה ועד ימינו, שעמדה ביסוד בניית מבחני IQ . לטענתי, מבחני IQ אינם מודדים כלל מה שמקובל לקרוא חוכמה או גאוניות, ובניגוד למיתוס השיווקי הרווח שלאינשטיין היה IQ של 200 , הרי שמעתי ראיון עם תלמידו שאמר שהיציג לו פעם שורת נוסחאות במהירות, ואיינשטיין אמר: ''רגע, עלי לחשוב, איני תופס כל כך מהר''. חשיבה אקטיבית המתפרסת בכוונים שונים בו זמנית, שונה מתפיסה מהירה הצמותה פסיבית להצגת האינפורמציה מצד הדובר או הטקסט. אני מניח ממה ששמעתי או קראתי שיש מקום גם ל''ממזריות'' בשרותים חשאיים, גם מפאת בלבול היריב ומסיבות שונות אחרות. לכן כתבתי ''ממזריות מועצמת''. גישתי מכל מקום אינה אלימינטיבית, דהיינו איני דוגל כעקרון מתודי באיון רכיב שהוכיח עצמו היסטורית ולו באופן חלקי ותוך ניזקיות, גם עצמית. גישתי היא מתקנת ובונה, דהיינו שילוב רכיבים תוך שינוי מותאם, הבנייתם המותאמת באינטגרציות חדשות ואופטימליות יותר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מיכאל: ''ממזריות'' או פקחות ככשרון בפני עצמו. |
|||
|
|||
כרגיל,נהנתי לקרוא. יכולת הניתוח המרשימה שלך לא מותירה ספק אצל הקורא שהעמקת את מחרשתך ודשת היטב בסוגית החכמה. משנתך קב ונקי ומאירת עינים. (מחלקים תעודות בינואר,שליש א'..טוב בדיחונת) לגופו של עניין. יש להבחין בכמה צורות של חשיבה. הגמרא הרי חלוקה בדיעותיה על ''סיני ועוקר הרים''. כלומר מה עדיף? אדם שהוא בקי בנושא לעמקו. מבין את כל ההיבטים של הסוגיא הנידונה, או חריף המוח ''עוקר הרים'' שמכח פלפולו מפרק הרים ומשבר סלעים. לפי הסיפור שספרת על א,איינשטיין, הוא גם הטיף להתבוננות עמוקה בסוגיות ההויה. שיטת ה''חאפ לאפ'' הרי מועדת לפורענות, למרות הברק, חידודי הלשון ומהירות התפיסה המופשטת. איך אמרו :''ההבדל בין הפיקח לחכם הוא שהחכם לא נכנס למצבים שהפקח יכול לצאת מהם''. אילוץ מצבי ותכסיסנות כדי להחלץ ממצבים שונים יש בהם כדי לעורר הערכה (החבר'ה גם קבלו צלשי''ם על תושיה מול האויב..שאספר לך סיפור?) אבל עדיף לי חכם הרואה את הנולד מאחד שבצעצועי לשון או הברקה רגעית יצור מציאויות שקשה לצאת מהם. ההבנתי אותך נכון? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למר צביאלי: אכן עדיפות החכם (שהינו גם עוקר הרים) |
|||
|
|||
על הפיקח. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דמיון ובדיון |
|||
|
|||
לאלי אשד, ראשית, הרשה לי לתקן שגיאה ברשימתך. בן ברקה לא היה מנהיג אלג'יראי אלא ראש האופוזיציה המרוקנית, שנירצח בשנת 1965 על ידי שליחיו של מלך מרוקו, לאחר שנחטף מבית קפה בפריז. המוסד הישראלי היה קשור בפרשה, עקב שיתוף פעולה סמוי ששרר אז בין משטרו העריץ והדכאני של המלך לבין ישראל. זהו אחד מסיפורי ההסתבכויות של המוסד ששיתף פעולה עם כל מיני משטרים מצורעים בפרשות ניתעבות של חיסול, רצח, חטיפה וכו'. המוסד הישראלי פעל לא פעם בעבר (ראה גם פרשת עסק הביש במצרים, רצח המלצר המרוקני בושיקי בנורבגיה, או חטיפת מרדכי ואנונו), וממשיך בכך גם כיום, בשיטות היאות לארגוני טרור ומאפיה רצחניים. אני מסכים איתך שמעצרו של מקסים גילן, עורך השבועון בול, על שפירסם את מעורבות המוסד בפרשת חטיפת ורצח בן ברקה, הוא מעשה מטומטם, באותה משמעות שהגדיר בשעתו שופט בית המשפט העליון חיים כהן באחד מפסקי דינו ''בלשוננו המודרנית, משמש התואר 'מטומטם' לציון סתימתן של דרכ המחשבה''. רוצה לומר, מי שכלאו את גילן, עשו מעשה מטומטם, גם מסוכן, מפני שהיתה בו פגיעה בחופש העיתונות. על פי השקפתי, מאז החילותי בעבודה עיתונאית, חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת תמיד גוברים על מה שהשלטונות מכנים ''ביטחון המדינה'', שהוא מושג מניפוליטיבי שהשלטון, כל שלטון, עושה בו שימוש שרירותי לצרכיו, כדי לחפות על פשעיו ומחדליו. אם נכון הסיפור שסיפר לך גילן, כי הוא כתב את הידיעה כהמצאה דמיונית, ורק עם מעצרו התברר לו שהיא נכונה, אזי מלבד הפיקנטריה שבדבר, אין זה מקרה שהדמיון והבדיון של גילן פעלו על פי אינסטיקט נכון. כאיש שמאל הוא בוודאי הניח כי המוסד קשור בכל מיני פרשות מלוכלכות בעולם ואם יתמיד להמציא את מעורבותו בהן, סופו שיקלע בול, כם שאכן קרה. כבר למדנו, כי לעתים המציאות עולה על כל דמיון, אבל כדי לדעת אם הדמיון קלע בול צריך לפעמים לחכות שנים, אולי עשרות שנים, עד שהאמת יוצאת לאור. לכן, כאיש שאוהב מדע בדיוני, אני מציע לך ולכל שוחר ספרות כזו, לא לשלול על הסף את הדעה הבדיונית והדמיונית כי מעשה הטרור ב- 9 בספטמבר 2001 בו ניכנסו המטוסים לבנייני התאומים בניו יורק ולפנטגון בוושינגטון, נולדו במוחם של אנשי מוסד ושב''כ ישראלים, וקיבלו את אישור ראש הממשלה. האם לדעתך כחובב מדע בדיוני, אין זה מתקבל על הדעת, שסוכן פרובוקטור ישראלי חדר לשורות אל קאעידה, ומילא שם את תפקיד ההוגה והמתכנן של פיגועי הטרור הקשים, במטרה ליצור קרע בין העולם הערבי והמוסלמי לבין ארה''ב, וכך להטות את ארה''ב לכיוון תמיכה גורפת במדיניות ישראל בשטחים הכבושים? (והרי ישראל כבר פעלה פעם בשיטה כזו בפרשת עסק הביש במצרים בשנות החמישים). התעלם מהימין הסהרורי שמיד מתלהם כאשר מעלים אפשרות כזו, תחשוב כדמיונאי אינטלגנטי, כפי שאתה מסוגל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ספירו, מה ההבדל בין בושיקי ושקאקי ? כלומר... |
|||
|
|||
מדוע אתה מגנה את מקרה בושיקי דווקא ולא את מקרה שקאקי ודומיו ? הרי ברור שבמקרה בושיקי היתה טעות בזיהוי ועל כך אין מחלוקת. ובכן, מה אתה רוצה לומר ? שהפשלה במקרה בושיקי היא פרי עבודתם של בטלנים ולא מוכשרים ? אני חותם על זה. האינך סבור שרגליו של בושיקי דקיקות משהו כדי להעמיד עליהן את מה שאתה מאמין בו? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בין שקאקי ובושיקי |
|||
|
|||
ליוסי, ההבדל הראשון שעולה בדעתי לגבי רצח השניים, הוא, שבאשר לבושיקי, המוסד הודה שהיתה ''טעות בזיהוי'' מה שלא כן לגבי רצח שקאקי. אולם בכל הקשור לשיטות הפעולה, לא היה הבדל, כי בשני המקרים מדובר בהוצאה להורג, ברצח ללא משפט כפי שאכן פועלים ארגוני טרור ומאפיה. מאחר וכידוע לך אני מתנגד לעונש מוות, בוודאי להוצאה להורג ללא משפט עליו החליטו ראשי מאפיה או ראשי ארגון טרור, א ראשי ארגון מודיעין (היינו הך לדעתי במקרה זה), אני שולל שיטות אלו מכל וכל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| 'הוצאה להורג ללא משפט זה רצח' |
|||
|
|||
האם אתה סוף סוך מאשים את 'לוחם החופש' ערפאת ברצח? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| גדעון ספירו: מה ההבדל בין הוצאת דיבה לתאוריה שגויה |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| ספירו, התיאוריה שלך... |
|||
|
|||
על מעורבות ישראלית ב- 11 ספטמבר לא יכולה להחזיק מים. אתה נותן לישראל קרדיט גדול מדי אם אתה סבור שישראל מסוגלת להרים מבצע כזה מבלי שיתפקשש איכשהו בדרך (ראה בושיקי, עסק הביש, חאלד משעל). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| היו כשלונות, אבל היו גם הצלחות |
|||
|
|||
יוסי, אתה יוצא מהנחה שהמערכת פועלת רק על פי עקרון התבונה הטהורה. ולא היא. היא עובדת גם על בסיס הימורים, ולעתים ההימורים נכשלים, כפי שהבאת בדוגמאות שלך, ולעתים הם מצליחים. הרווח הצפוי לישראל עם הצלחת פעולת קריסת התאומים הוא כה גדול, שיכול להיות שהם לקחו את ההימור, מה עוד וגם אם הפעולה היתה נכשלת, אותו סוכן פרובוקטור נטמע אי שם, ולא בהכרח מתגלה. המבצעים אינם ישראלים, אלא אנשי אל קאעידה מן המנין, כלומר, הימור עם אחוזי הצלחה גבוהים, ומבלי שכשלון יוביל בהכרח לישראל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ספירו, נדמה לי שהיו כאלה... |
|||
|
|||
שייחסו לרוזוולט ידיעה - מראש - על פרל הארבור, והוא שתק כי לא היתה לו דרך אחרת להוציא את אמריקה מהבדלנות. ללמדך שהתיאוריות האלה לא צומחות משום מקום. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לפחות אתה מודה ש''אל קאעידה'' היא שיזמה |
|||
|
|||
וביצעה את טבח המגדלים. זו כבר התקדמות משמעותית. עכשיו אתה צריך להוכיח את תיאוריית הקונספירציה והמיסאינפורמציה שלך. אולי לך זה לא יהיה קשה, כי אתה מורגל בה, אבל כבר היום תיאוריות אלה כבר קרסו, בשל התבטאויות ראשי האיסלאם הקיצוני בעולם. בכל מקרה להיות אנטישמי זה תג של כבוד בימינו אלה, וראוי לך לפרסם תיאוריות אלה באתרים שישמחו לקבל ולפרסם אותם. אתרים כמו: סתם דוגמה אקראית. תנסה כמה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ספירו, דף יפה שישרת את מטרותיך |
|||
|
|||
הכל במיקשה אחת. ישראל כקונספירציה יהודית בהיסטוריה העולמית ...... יהדות כמתעתעת את עיני העולם ........... המוסד כשליח הציונות שולט בעולם ובפוליטיקה האמריקאית .......... ערפאת קיבל את קיומה של ישראל לפני 28 שנים, אבל שרון רוצה ישראל גדולה ....... בשביל זה לא צריך פלסטינים או נאצים. ישראל שחק, אורי אבנרי ודומיהם עושים את מלאכת הקודש. אתה מוזמן להצטרף לקבוצה המכובדה. קישורים: דף לדוגמא: http://www.rense.com/general29/reasses.htm | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לאבנר על הדף: שכחת אלוויס חי! |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| והינה בדיוק היום מתפרסם בעיתונים שביוון |
|||
|
|||
יש המאשימים את המוסד כמי שבישל את האלימות של אוהדי אולימפיאקוס בלרנקה לאחר שהפסידו את המשחק. המוסד יודע כנראה לעשות רק קנוניות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אבנר: מצאת גם האשמה על הCIA? |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| ספירו - אנא הרחב לגבי תפיסתך ''שתמיד זכות הציבור |
|||
|
|||
לדעת גוברת..''.מספר שאלות: 1) מי הוא הציבור? הרי יש גוונים רבים וחתכים רבים. 2) האם מותר לפגוע בחלק מהציבור על מנת שהעיתונים יהנו מסקופ יומי? 3) ניקח את הסצנריו הבא : אתה יודע שרזרבות המט''ח של המדינה בסכנה וממשלת ישראל פועלת בחשאי לקבל מענק אמריקאי. באם תפרסם את הכתבה - הציבור יסתער על הבנקים, ונוסח ארגנטיה, תהא פשיטת רגל טוטלית / קולוסלית. באם היית ממתין חודש / חודשים הממשלה היתה פותרת את הבעיה - האם היית מפרסם? 4) ראש הממשלה חולה סרטן אנוש - אך הרופאים הסתירו זאת ממנו, לידיעה יש חשיבות ציבורית ממדרגה ראשונה, האם היית מפרסם זאת? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תשובות שלי (לא מחייבות אף אחד אחר) |
|||
|
|||
1) מיהו הציבור? ציבור הבוחרים. האנשים ששלחו את חברי הכנסת לכנסת, כדי שייצגו את רצונם הקולקטיבי. זכותם לדעת מה נעשה בשמם, ע''י שליחיהם. 2) יש מקרים בהם העניין סביר. למשל, כשהסקופ מספר על כך שמנכ''ל של חברה מסוימת דיווח דיווחים כוזבים בדבר הכנסותיה של חברה זו, ומשום כך צונחת המניה של החברה ופוגעת נואשות בכל עובדי החברה ובכל מחזיקי המניות בה, פרסום הסקופ עדיין עדיף על אי-פרסומו. ע''י משבר אנרון בארה''ב ומשבר מניות הבנקים בישראל. 3) מכיוון שהממשלה פועלת כשליחת הציבור, אני מניחה שהייתי אומרת ''כן, פרסם!'' -- משום שהציבור זכאי לדעת שהממשלה לא זו בלבד שהצליחה לרוקן את קופת אוצר המדינה אלא גם משתיתה את מדיניותה הכלכלית על ''שנור'' (או אם תרצה, מדיניות ''או שהכלב ימות או שהפריץ ימות''.) הציבור חייב לדעת אם שליחיו פועלים כנאמנות בניווט הכלכלה או עובדים עליו בעיניים. 4) בהחלט! (וגם מפטרת את הרופאים. איזו מדיניות רפואית שטנית!) | |||
| _new_ |
|
|  | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי