האם מדינת ישראל עצמאית

א. פרקש ( 1.7.2006): ... ישראל נמנעת לבצע חיסולי חוץ בשל הרגישות המדינית והחשש שפעילות כזו תחריף יחסים עם מדינות דמוקרטיות. זכור לנו המקרה הלונדוני שהרגיז את מרגרט תאצ'ר ופגע ביחסי המדינות למשך שנים. באותה מידה ישראל נמנעה מלפגוע ב'ראש הפירמידה', למשל בערפאת, על אף שהוא היה פושע מהסוג הקשה ביותר. זהו המחיר המדיני שאנחנו משלמים עליו שוב ושוב. כגודל האיום כך גודל התגובה. אנשי השטח מציעים ודוחפים ובכירי הממשלה עוצרים ומגבילים.

ישראל מאוד מאופקת במדיניות החיסולים

אברהם בן עזרא (17.7.2006): המודל הנכון הוא אחר לחלוטין: הוא המודל לפיו אנו חייבים למגר ולנתץ כל אמצעי לחימה שהם לא רק בעזה ובלבנון, אלא גם בגדה המערבית, ולגבי יתר הגזרות – לשמור על יתרון צבאי ולהעצימו. המודל הנכון כולל מיצוי של היתרון הצבאי לא רק כתגובה אלא לפי הערכות מודיעיניות גם ובעיקר בטרם פעולה של האויב, על מנת שלא תקרה; חשבתם על זה?

מודל פוליטי שגוי

מדינת ישראל נוסדה בשנת 1948 בתקווה להיות מדינה עצמאית. נתוני המציאות מעלים ספקות לגבי ''העצמאות''. נסיון החיים שלנו מלא בממשלות שמיומן הראשון עשו ההיפך ממה שהבטיחו בתקופה לפני הבחירות. בענייני פנים הסיבה די ברורה – מחיר הקואליציה. אבל בנושאי מדיניות חוץ ויחסים עם הידידים והאויבים שלנו למרות הסכמה די רחבה בציבור התוצאות בפועל היו שונות.

א. פרקש אומר בעצם שהעצמאות שלנו מוגבלת על ידי היחסים עם 'מדינות דמוקרטיות'. אברהם בן-עזרא כותב שהמודל שלנו שגוי וכל שעלינו לעשות הוא ליישם את המודל הנכון. מהי, אם כן, המציאות שלנו ביחס למדיניות החוץ?

---

אחת התשובות המקובלות היא שבעצם השמאל בשלטון גם אם הוא לא כלול בממשלה. אבל זוהי תשובה שנותנת ערך נמוך לחוכמת הציבור הישראלי. היא לא מסבירה איך למרות שהימין (גם הקיצוני לטעמי) משתתף בשלטון אנחנו נתקלים בתוצאות לא הגיוניות – שהימין לא מקיים את הבטחותיו.

בהקשר הזה יש לנו דוגמה עדכנית בולטת מאד: התפנית החדה של אריאל שרון. אריאל שרון שהיה אבי הטריקים של הצבת התנחלויות בכל מקום; אריאל שרון שעשה לנתניהו את המוות במשא ומתן שהתנהל באחוזת וואי; אריאל שרון שבעצם ליכד את הימין והעלה אותו לשלטון; אריאל שרון הוא זה ששינה כיוון התנהלותו במאה שמונים מעלות, כאילו בת אחת. מה שבלט בסיפור ההתנתקות היה שהנוגעים בדבר בעצם אף פעם לא סיפקו הסבר ברור ומניח את הדעת (הגיוני) לשינוי.

כמו הטענה שבעצם השמאל בשלטון הופץ הסיפור על הרצון לעצור את חקירת פרשיות השחיתות שבהן היה נתון שרון. אלא שרמזים על השינוי ניתנו על ידי שרון כבר אחרי שנבחר לראשות הממשלה בפעם הראשונה כאשר טען ש'מה שרואים משם לא רואים מכאן'. אם נהיה כנים עם עצמנו נודה שסיפור 'חקירת השחיתות' הוא לא רציני וכי הוא הופץ וגולגל על ידי אנשים שהכירו את המידע הרלוונטי כבר כאשר בחרו בו בפעם הראשונה לראשות הממשלה (ברוב של 60%).

הנה בקצרה עוד כמה דוגמאות לצעדים של ממשלות ישראל שלא נבעו מההיגיון הפנימי של מדיניותן:

1. בשנת 1956, מלחמת סיני, כבש צה''ל את סיני והרצועה. אבל לאחר מספר חודשים הורו לנו לסגת וקיבלנו את הדין.
2. יוזמי מלחמת לבנון (הקודמת) עצרו את המלחמה לפני השגת יעדיה המקוריים, ....
3. עסקת הפאלקון עם סין: כפי הנראה שההסכם עם סין נערך תחת עינם הפקוחה של אנשי הממשל האמריקאי. אלא שאז קמה התנגדות בקונגרס ובסופו של דבר בוטלה העסקה.
4. באופן דומה בוטלה, כנראה, עסקת השבחת המזל''טים עם סין.
5. בחודשים האחרונים גבר קצב נפילת הקסאמים בנגב המערבי. אבל מדינת ישראל מתעוררת כדי לנקוט צעדים צבאיים ''מתאימים'' רק כאשר חייל נופל בשבי. גם אז הפעולה מתעכבת מדי פעם ימים ללא סיבה נראית לעין.
6. בגבול לבנון המתח קיים כבר הרבה שנים גם היציאה של צבא ישראל לפני כ-‏6 שנים לא חיסלה את הבעיה. אבל מדינת ישראל מתעוררת לנקוט צעדים צבאיים ''מתאימים'' רק כאשר נופלים חיילים בשבי.

'האח הגדול'אפשר להניח שאדם עם זיכרון יותר טוב משלי יוכל להוסיף עוד דוגמאות רבות מהסוג שהצגתי – שמדינת ישראל לא נוהגת לפי האינטרס שלה. אני נוטה להאמין של''עיוות'' הזה בהתנהלות הממשלות יש גורם עיקרי אחד. אין לי תשובה חד משמעית, אלא רק השערה, מה גורם לעיוות הזה בין רצון הבוחר, המדיניות המוצהרת והתנהלות הממשלות:

א. יש למועמדים נטייה להגזים ביכולתם להזיז את המערכת הממשלתית לכיוון זה או אחר; זה לא פשוט להזיז או לשנות את כיוון פעילותה של המערכת. דומה הדבר לאניה שנוסעת במהירות של 18 קשר כאשר מתברר שקילומטר אחד בכיוון נסיעתה יש מפל מים בגובה של 100 מטרים. גם אם יצליחו בכיוון ההגה לתיקון הנחוץ (180 מעלות) לא תמנע הנפילה.

ב. בנושאי מדיניות חוץ וביטחון ישנם כוחות (אינטרסים) הרבה יותר חזקים שקובעים לממשלות ישראל מה לעשות בפועל.

אני נוטה לחשוב שהתשובה הנכונה היא השניה ('עוד שבוע לפוצץ את חיזבאללה', U.S. Appears to Be Waiting...); אני נוטה לחשוב ששרון והאחרים (רבים מן האחרים שזכו בכרטיס לפניו ואחריו) כבר ידעו הרבה זמן לפני שנבחרו שזו המציאות; הם פשוט לא אומרים לנו את זאת ולא שמים את העובדה הזאת על השולחן בפני הציבור. כל השאר אלו רק משחקים כמו החיזור אצל החיות בעונת הייחום...

נראה לי שזה לא מודל שגוי אלא 'האח הגדול'...

---