|
מי מפחד מתיאורים מדויקים? | |||||
רינה בן-שחר (יום חמישי, 22/06/2006 שעה 8:12) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
בכלל לא הפריע לי שלא ידעתי | |||
|
|||
מהו הקושט הזה, וגם לא טרחתי לבדוק. הוא היה שייך גם לדברים שאכלו ושתו ב''אסופית'', דהיינו דברים שאוכלים בחוץ לארץ או שלפחות פעם אכלו אותם. מה בעצם יוצא לקורא (הצעיר בדרך כלל) מזה שהוא יודע שמדובר באננס? את המילה אננס הוא מכיר, אין כלל סיכוי שהוא אי פעם יתקל באיז קושט או ריבת חיזררים או משרת פטלים, הקושטים הללו ימותו סתם בלי סיבה. דווקא ספרות היא המקום בו לומדים דברים, לומדים שפה, מפעילים דמיון, אין שום דבר מעורר דמיון באננס. הקושט הוא דווקא זרז דמיונות יוצא מן הכלל. אני בעד הקושטים ובעד שש בוץ וארגמן ובעד דזשים ובעד הדוד סיבוני ובעד חביצת שנף ועוד כיוצא באלו. | |||
_new_ |
וכמובן שאני תומך נלהב של | |||
|
|||
משכיות כסף, צפיחית, מור ולבונה, נֵרְדְ, לסוטה, סגין, שביס, תרכוס, טרסקל, ועוד ועוד. | |||
_new_ |
בין עמימות לבין שכמות רותחות מסטריליות | |||
|
|||
תיאורים פיוטיים הם לעיתים קרקע פורייה להפלגתו של הדמיון אל מחוזות רחוקים. בשפה הקסטל בלומית אנחנו שומעים משהו אחר לגמרי: ''שתי השכמות התותבות הובאו על מגש, רותחות מסטריליות. הן היו מחומר פלסטי קשיח, בצבע ירקרק, מאוד בהיר. את גודלן ואת מידת ההקצעה קבעה מנדי כבר לפני שבועות, לפי דוגמאות ששלח לה באינטרנט. דוקטור יגודה עמד להניחן במקומן, לחבר אותן לשרירים, ואת השרירים לעצמות ולגידים, כמו שצריך ואז לסגור את גברת גרובר, עוד אחת מני רבות שאינן מסוגלות בשום אופן לעמוד במעלליו של הזמן החולף''.... ומה אנחנו נעשה בין הקושט לבין השכמות התותבות הרותחות מסטריליות? | |||
_new_ |
צריך לחכות | |||
|
|||
עד שאהרן אמיר יתרגם אותה. או אולי י.ד. ברקוביץ' שיוכיח לה שהעברית יכולה להתגבר על הכל | |||
_new_ |
בכלל לא הפריע לי שלא ידעתי | |||
|
|||
התרגום של אהרון אמיר נראה לי נכון לתקופתו וההבדל בין התרגומים אינו כה גדול. תופין-דובדבנים הפך לעוגת דובדבן. אני מאמין שהתרגום הנכון של cherry-tart לעברית אמור להיות פשטידת דובדבנים. מאפה הביצים הוא כעת פודינג. הידע הקולינרי והלשוני שלי אינו מספיק כדי שאתהה על ההבדל בין custard לבין pudding. האמנם התרגום של רנה ליטוין הוא נכון יותר? ובכלל – מתי נכנסה המלה פודינג לעברית? קושְט הוא באמת אננס, למרות שעד לאחרונה לא ידעתי זאת. השם אננס הוא, במקור, שמו האינדיאני של הפרי הזה. אני מאמין שהשימוש בשם אננס החל רק לאחר שהתחילו לייבא את הפרי ארצה לצריכה מקומית. לדאבוני, אין ברשותי מקור אטימולוגי עברי (ולמען האמת – אינני מכיר מקור כזה), כך שאינני יכול להתחקות אחר השימוש ההיסטורי במִלה. | |||
_new_ |
קושט זה דווקא קל | |||
|
|||
במקור זהו מין בושם וכן היה נהוג להשתמש במילה ''קושטא'' מעוברתת בהוראת ''אמת''. שניהם מתקופת התלמוד, בטח יש כאן איזה דוס שידע לחפש במדוייק. | |||
_new_ |
קושט זה דווקא קל | |||
|
|||
בתלמוד באמת מופיע קושט כבושם. ראה http://www.herzog.ac.il/main/alatar/2netanel.html קושט במובן של אמת הוא דווקא תנ''כי: http://hebrewlog.blogspot.com/2004/12/blog-post_1104... בארמית – קוּשְטָא. אני מאמין שאין קשר לאננס, שגם הוא נקרא קושט. אני מוכן להציע כאן ספקולציה ממוחי הקודח בלבד: יתכן שהשם קשור לעיר קושטא שבתורכיה. האננס אמנם אינו צומח שם, אבל כנראה נסחר על ידי סוחרים תורכים בזמן האימפריה העותומנית. זו הסיבה שתרנגול ההודו נקרא באנגלית turkey. במילון אלקלעי (ההדפסה שבידי היא משנת 1991. שנת המהדורה לא נרשמה), מופיעים שלושת הפירושים: אמת, בושם, אננס. במילון ההווה משנת 1995 מופיע רק הפירוש הראשון: אמת. | |||
_new_ |
רגשות מהעבר | |||
|
|||
אינני יודע כמה דייקו המתרגמים, אך אני יודע שנהנתי מאד מהספרים שקראתי. אני זוכר היטב את הההשפעה הרגשית של הספרים. הספרים שקראתי אז, במיוחד של צ'ארלס דיקנס, מלאו בתיאורים מלאי חיים, ממש חיית את הסיפור. ראית את הנופים ובני האדם כאילו צולמו, היית שמח או עצוב על פי מצבם של גיבורי הסיפור. ותרגום הגורם לכך הוא תרגום מצוין. | |||
_new_ |
התרגום של אמיר לוקה בחסר | |||
|
|||
בהתחלה קראתי את התרגום של אהרון אמיר. כשגדלתי, קראתי את המקור, ולא רק שנהניתי הרבה יותר אלא גם גיליתי קטעים שאמיר לא תרגם או שתרגם גרוע. למשל, את השיר ''I passed by his garden'' הוא תרגם רק עד שתי השורות הראשונות ולא הגיע בכלל לפואנטה. יותר מאוחר כשראיתי את התרגום של ליטוין, דפדפתי אל הקטעים הבעיתיים וראיתי שהיא תרגמה אותם הרבה יותר טוב. בין היתר אכן בזכות השפה היומיומית והברורה שהרבה יותר משקפת את הסגנון המקורי. בכל זאת, במקום אחד השפה היומיומית קילקלה בעיני את התרגום - בשיר Jabberwocky (אצל אמיר - ''פִּטעוני'', אצל ליטוין - ''גֶבֶרֵיקא''). השיר המקורי כתוב בשפה מליצית, וגם המילים המומצאות הן מליציות, או לפחות נשמעות ככה. ליטוין השתדלה לתרגם את המילים המומצאות כך שיישמעו דומות בצליל למקור. הבעיה היא שמה שנשמע טוב באנגלית לא בהכרח נשמע טוב בעברית. למשל, הפועל ''galumph'', שהוא שילוב של gallop ו-triumph, תורגם ל-''גָּלַפְּ'' שלא מעביר כלום מהמילה המקורית חוץ מאשר את הצליל שלה, לעומת ''צהר'' אצל אמיר (צהל + דהר). עוד דוגמה שמראה איך השפה הגבוהה של אמיר משקפת הרבה יותר טוב את רוח השיר: Beware the Jabberwock, my son תירגמה ליטוין ל:זַהֵר מגבריק, בחור מילא שפה פשוטה, אבל סלנג? לא מתאים. חוץ מזה, זה הבן שלו ולא סתם בחור. ככה עמיר תרגם: גורה בני מן הפטעון בקיצור, מי שרוצה לקרוא את עליזה או אליס בעברית, שיקח את הספר של ליטוין, יתלוש את הדף של גבריקא וידביק במקומו את פטעוני של אמיר. | |||
_new_ |
מי מפחד מתרגומים מדוייקים | |||
|
|||
בארצנו הקטנטונת בביצת הצפרדעים המתייבשת אוי לו למי שלא יתיימר וייתנפח יותר ויותר כמו הצפרדע שהתנפחה עד שהתפוצצה כי הרי התחרות בין כל מאה צפרדעים על זבוב אחד עלוב היא כה קשה, עד שחייב המתרגם להעמיד את עצמו על כן של משלב מדרג ושפה וכולי וכולי וכולי. כל הספונטניות נעדרה ונעלמה וכולנו שבויים בידי הביקורת והבראנזה בעלת 1000% חוצפה ו-0% בחשבון הבנק. | |||
_new_ |
על דיוק בתרגום | |||
|
|||
תרגום של יצירה ספרותית היא אמנות, ולא כל אחד מסוגל לעמוד במשימה גם אם הוא נחן בכשרון כתיבה. הדבר הכי גרוע הוא תרגום מילולי מאחר ולביטויים ישנה משמעות שונה לחלוטין בשפות שונות. אני זוכר עד היום את תרגומו הנפלא של שלונסקי ליצירתו של רומין רולנד ''קולא ברוניון'', ממש מלאכת מחשבת. לימים כשלמדתי צרפתית וקראתי את המקור ראיתי שהתרגום הצליח דווקא בשל ''חוסר הדיוק'' בתרגום המילולי. התרגום הצליח להעביר את רוח הדברים בצורה יוצאת מן הכלל. שלונסקי גם הפיק תרגומים יוצאים מן הכלל של יצירותיו של שייקספיר למרות ששליטתו בשפה האנגלית היתה מוגבלת. הוא השתמש בתרגומים לרוסית כמקור והצליח לשמור על הרוח והייחודיות של מחזותיו של שייקספיר. לעומת זאת בתרגום לעברית של יצירות ''שלום עליכם'' ע''י ברקוביץ' היו לא מעט אבסורדים. הוא תרגם למשל ב''מוט'ל בן פייסי החזן'', את הביטוי making a living כ''עושים חיים''. משמעות הביטוי האמריקאי הוא להתפרנס בעוד שבעברית ''לעשות חיים'' זה לא בדיוק אותו דבר. אני לא יודע מה בדיוק היתה המשמעות של ''עושים חיים'' בראשית המאה שעברה, אבל גם הביטוי האידי ''מאכט א לייבן'' אינו מתקשר עם פרנסה. בתרגום של דן בן אמוץ ליצירתו של גרהם גרין ''השחקנים'' (The Comedians) הוא משתמש בביטוי ''רווינו דודים'' לתאר התעלסות. אני לא יודע אם דן בן אמוץ באמת ''רווה דודים'' בחייו הפרטיים, אבל הוא היה מעורה בעברית המודרנית וכשרצה לא היו לא כל מעצורים להשתמש במלים גסות או וולגריות --- אחד מספריו אפילו נושא את השם ''זיונים זה לא הכל''. למה בתרגום של יצירה מאנגלית הוא החליט לתרגם את הביטוי to make love ל''רוויית דודים'', לאלוהים פתרונים אם כי אני מסכים ש''לעשות אהבה'' לא נשמע כל כך יפה. בשנות הארבעים תורגמו הסיפורים הקצרים של הסופר האמריקאי דיימון ראניון לעברית. המתרגם (שמו היה כרמי אם אינני טועה) הצליח להעביר בצורה מושלמת את את האווירה והסיגנון הייחודי של הז'אנר הספרותי הזה רק בזכות ה''אי דיוקים'' בתרגומים שלו. הוא נמנע מתרגום מילולי של כל מיני מונחים שמקורם בעגה של העולם התחתון האמריקאי וטבע במקומם מטבעות לשוניות שהיו חידוש בזמנו. הוא לא היה סופר גדול, והיום מעטים זוכרים את שמו, אבל התרגומים שלו אינם מביישים את המקור. בדרך כלל מרבית התרגומים אינם מגיעים לרמה של המקור גם כאשר המתרגם הוא סופר בזכות עצמו. זה נכון כמעט בכל שפה. עד היום לא ברור לי אלו כלים עמדו לרשות חברי וועדת פרס נובל כדי להעריך את יצירותיו של עגנון. אין לי ספק שהפרס הגיע לו, אבל האם מי שהוא באמת מאמין שאיזה מלומד שוודי מסוגל לרדת לעומק היצירה של עגנון באמצעות תרגום, מעולה ככל שיהיה, לשוודית (או גרמנית או אנגלית לצורך העיניין)? | |||
_new_ |
על דיוק בתרגום | |||
|
|||
ככל הידוע לי, ברקוביץ' תרגם את שלום עליכם מיידיש לעברית ולא מאנגלית לעברית. אינני יודע מה היה במקור במקום making a living. ברקוביץ' אכן נבחר לתרגם לא מפאת שליטתו במכמני השפה, אלא משום שהיה חתנו של שלום עליכם, ועבד על התרגום בשיתוף הסופר עצמו. ודאי שאין זה מבטיח איכות, אבל השפה הברקוביצ'ית תואמת לזמן הכתיבה באוצר המלים שלה, דבר שלא ניתן לומר על תרגומים מאוחרים יותר. | |||
_new_ |
הביטוי making a living | |||
|
|||
מתייחס לתקופה שבה המשפחה כבר הגרה לאמריקה. שלום עליכם באמת כתב את כל יצירותיו באידיש, אבל הוא ערבב ביטויים אמריקאיים בחלק שתאר את התקופה הזאת (כל הדור הראשון של המהגרים היהודים בארה''ב דבר בבליל של אידיש ואנגלית). הביטוי making a living מופיע במקור. | |||
_new_ |
על ברקוביץ' | |||
|
|||
תרגומיו של ברקוביץ' לשלום עליכם מלאים סילופים ואבסורדים, הבעיה העיקרית בהם הנה כי הוא ניסה להרים את השפה העממית הפשוטה בה השתמש שלום עליכם לעברית גבוהה ומהודרת עד כי הסיפורים אבדו כמעט לחלוטין את הקשר עם המקור. ש''ע אמנם ''סמך ידו'' על התרגומים הללו אבל זה לא משנה את העובדה שהם תרגומים מתחכמים. אם משוים את התרגומים החדשים של שלום עליכם לאלו של ברקוביץ קוראים סיפור חדש ואחר לחלוטין. זו גם הסיבה שהבאתי את שמו של ברקוביץ בהודעתי כדוגמה לסילוף ועוות של הטכסט המקורי. (תגובה 79289) | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |