  
  
  
|
 |
|
||
  בכלל לא הפריע לי שלא ידעתי |
|||
|
|||
מהו הקושט הזה, וגם לא טרחתי לבדוק. הוא היה שייך גם לדברים שאכלו ושתו ב''אסופית'', דהיינו דברים שאוכלים בחוץ לארץ או שלפחות פעם אכלו אותם. מה בעצם יוצא לקורא (הצעיר בדרך כלל) מזה שהוא יודע שמדובר באננס? את המילה אננס הוא מכיר, אין כלל סיכוי שהוא אי פעם יתקל באיז קושט או ריבת חיזררים או משרת פטלים, הקושטים הללו ימותו סתם בלי סיבה. דווקא ספרות היא המקום בו לומדים דברים, לומדים שפה, מפעילים דמיון, אין שום דבר מעורר דמיון באננס. הקושט הוא דווקא זרז דמיונות יוצא מן הכלל. אני בעד הקושטים ובעד שש בוץ וארגמן ובעד דזשים ובעד הדוד סיבוני ובעד חביצת שנף ועוד כיוצא באלו. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| וכמובן שאני תומך נלהב של |
|||
|
|||
משכיות כסף, צפיחית, מור ולבונה, נֵרְדְ, לסוטה, סגין, שביס, תרכוס, טרסקל, ועוד ועוד. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בין עמימות לבין שכמות רותחות מסטריליות |
|||
|
|||
תיאורים פיוטיים הם לעיתים קרקע פורייה להפלגתו של הדמיון אל מחוזות רחוקים. בשפה הקסטל בלומית אנחנו שומעים משהו אחר לגמרי: ''שתי השכמות התותבות הובאו על מגש, רותחות מסטריליות. הן היו מחומר פלסטי קשיח, בצבע ירקרק, מאוד בהיר. את גודלן ואת מידת ההקצעה קבעה מנדי כבר לפני שבועות, לפי דוגמאות ששלח לה באינטרנט. דוקטור יגודה עמד להניחן במקומן, לחבר אותן לשרירים, ואת השרירים לעצמות ולגידים, כמו שצריך ואז לסגור את גברת גרובר, עוד אחת מני רבות שאינן מסוגלות בשום אופן לעמוד במעלליו של הזמן החולף''.... ומה אנחנו נעשה בין הקושט לבין השכמות התותבות הרותחות מסטריליות? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| צריך לחכות |
|||
|
|||
עד שאהרן אמיר יתרגם אותה. או אולי י.ד. ברקוביץ' שיוכיח לה שהעברית יכולה להתגבר על הכל | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בכלל לא הפריע לי שלא ידעתי |
|||
|
|||
התרגום של אהרון אמיר נראה לי נכון לתקופתו וההבדל בין התרגומים אינו כה גדול. תופין-דובדבנים הפך לעוגת דובדבן. אני מאמין שהתרגום הנכון של cherry-tart לעברית אמור להיות פשטידת דובדבנים. מאפה הביצים הוא כעת פודינג. הידע הקולינרי והלשוני שלי אינו מספיק כדי שאתהה על ההבדל בין custard לבין pudding. האמנם התרגום של רנה ליטוין הוא נכון יותר? ובכלל – מתי נכנסה המלה פודינג לעברית? קושְט הוא באמת אננס, למרות שעד לאחרונה לא ידעתי זאת. השם אננס הוא, במקור, שמו האינדיאני של הפרי הזה. אני מאמין שהשימוש בשם אננס החל רק לאחר שהתחילו לייבא את הפרי ארצה לצריכה מקומית. לדאבוני, אין ברשותי מקור אטימולוגי עברי (ולמען האמת – אינני מכיר מקור כזה), כך שאינני יכול להתחקות אחר השימוש ההיסטורי במִלה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| קושט זה דווקא קל |
|||
|
|||
במקור זהו מין בושם וכן היה נהוג להשתמש במילה ''קושטא'' מעוברתת בהוראת ''אמת''. שניהם מתקופת התלמוד, בטח יש כאן איזה דוס שידע לחפש במדוייק. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| קושט זה דווקא קל |
|||
|
|||
בתלמוד באמת מופיע קושט כבושם. ראה http://www.herzog.ac.il/main/alatar/2netanel.html קושט במובן של אמת הוא דווקא תנ''כי: http://hebrewlog.blogspot.com/2004/12/blog-post_1104... בארמית – קוּשְטָא. אני מאמין שאין קשר לאננס, שגם הוא נקרא קושט. אני מוכן להציע כאן ספקולציה ממוחי הקודח בלבד: יתכן שהשם קשור לעיר קושטא שבתורכיה. האננס אמנם אינו צומח שם, אבל כנראה נסחר על ידי סוחרים תורכים בזמן האימפריה העותומנית. זו הסיבה שתרנגול ההודו נקרא באנגלית turkey. במילון אלקלעי (ההדפסה שבידי היא משנת 1991. שנת המהדורה לא נרשמה), מופיעים שלושת הפירושים: אמת, בושם, אננס. במילון ההווה משנת 1995 מופיע רק הפירוש הראשון: אמת. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי