|
הביטחון האישי מול הביטחון הצבאי | |||||
צבי גיל (יום רביעי, 04/01/2006 שעה 18:50) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
אזרח טוב מנפנף כל מפלגה שיש לה דגל | |||
|
|||
מפלגה שיש לה דגל כדאי שתעבור לעסקים באותו הנושא, מפלגה צריכה להניף את כל הדגלים ביחד, בו זמנית. כל הדגלים תלויים זה בזה ומשפיעים זה על זה. מניפים דגל אחד רק בפני מי שמחשיבים לטיפש. מפלגה יכולה לקבוע סדרי עדיפויות וזה אמור להיות ההבדל העיקרי בין המפלגות, אבל אסור שתוריד אף דגל לחצי התורן. -------------- השאלה של ההצבעות הריגשיות עולות הרבה, אתן הסבר קטן לנושא: 1. עדות המזרח לא שוכחות את פשעי המערך על אף ההשתקה, פשעים חמורים כאלו משאירים את רישומם זמן רב מאד, בעיקר כאשר התוצאות נראות מידי יום. רבים מהם לא יצביעו עקב כך לשמאל ולא משנה מה קורה במציאות. 2. היגיון פשוט: דבר ראשון שאדם צריך זה ....לחיות !! אם הוא מת, לא מענינת אותו תעסוקה, כלכלה, תאונות... פשוט אבל גאוני................... השמאל מסכן את חיי היהודים, וגורם לרצח יהודים. היהודי הפשוט אומר : ''אני מעדיף לאכול לחם ובצל ולחיות, מאשר לאכול קויאר ובסיומו להישחט'' 3. סולידריות לאומית, ליהודי הפשוט סולידריות משפחתית, חברית ולאומית הם ענין טיבעי ומובן מאליו. השמאל הוא ההיפך הגמור, הוא אנוכי ותומך באויב באופן קבוע. השמאל מינה את עצמו לדובר האויב, ודואג לבעיות האויב. היהודים אינם קיימים מבחינת השמאל אלא כמושא להתקפות והכפשות. היהודי הפשוט שונא את זה ואינו מבין את ההתנהגות החולנית הזו. השמאלני יכול לנסות להסביר את מעשיו, אבל אינו מבין שאין סיכוי שהוא יובן, כי יש מעשים שאנשים עם לב לא עושים, נקודה !! 4. מסורת יהודית - רוב היהודים הפשוטים מכבדים את היהדות ואת קדשי ישראל. השמאל מזלזל ומכפיש כל דבר הקשור ליהדות, תפילות, אמונות, רבנים... פוגע בכל דבר יהודי, חינוך, תקציבים, בתי כנסת, ישיבות.. גם כאן, היהודי לא יקבל תירוצים, השנאה של השמאל ליהדות בולטת מכל משפט. | |||
_new_ |
יציבות חברתית היא מפתח לביטחון אישי | |||
|
|||
אין יציבות חברתית בלי לרדת מהשיגעון הקפיטליסטי שהופך אדם לאדם אויב. שכחנו שגם מבחינה כלכלית ''יציבות המטבע'' קשורה ליציבות החברה. הפעולה הסולידארית החברתית ומתן אופק לכל אזרח להתפתח אליו בין באופן אישי ובין בצורה קיבוצית [משפחה חברה מגזר], חשובה ותומכת ביכולת שמתבטאת גם בכלכלי. וגם ההפך הוא הנכון. הרבה אנשים טוענים שפשע נובע מיאוש והעדר פרספקטיבה אחרת. בין אם זה נכון ובין אם לא, המדינה מחוייבת ''להסיר את הסיכון'' בכוון הזה. אחרת גם היציבות הכלכלית תידרדר כי היא בנויה על ההסכם החברתי. כיום הקפיטליזם הקיצוני הלאומי של ביבי והבינלאומי הקרוי בטעות גלובליזציה, חותר ומאיים להרוס חברות שלמות ומאיים ''לשים בצד'' אנשים וחברות ועמים שלמים. מי שנדון לעוני לכל חייו בלי שום פרספקטיבה להיחלץ ממנו, יראה בחברה הזאת אויב אישי ומשפחתי. וזה מוליד יאוש ופשע. חברה צריכה לשרת את חבריה, זה נכון לחברה מסחרית כמו אורנג למשל ולחברה אזרחית כמו ישראל למשל. אחרת אין לה ולא יהיה לה קיום. ולא משנה כמה זה כואב. | |||
_new_ |
פשע נובע מחוסר ערכים ולא מעוני | |||
|
|||
יהודים גם כשהם עניים מרודים אינם עוברים לפשע, כי יש להם חינוך יהודי הנותן בסיס ערכי חזק. והחינוך נבחן ברגעים קשים ולא כאשר הכל הולך חלק, ברגעי מבחן מכל סוג שהוא. העוני הוא אחד התירוצים העלובים לפשע, הוא מקסימום יכול להיות תירוץ לגניבת אוכל, בודאי שלא לשודד, סוחר סמים או כל פשע אחר. עניים תמיד היו ותמיד יהיו. גם מי שאינו דתי אינו ממהר לעבור לעולם הפשע הקשה. חוסר סולידריות חברתית ואנוכיות המופיעים כאידיאולוגיה, הם גורמים חזקים המביאים להתחזקות הפשע, כי האדם חש שיש לו רק שתי אופציות בחיים, או להיות הדורס או להיות הנדרס, אין אמצע. אם תהיה דורס תזכה בכל, אם תהיה הנדרס תהיה זרוק, אפס, בלתי נראה. ברור מה הוא יעדיף להיות. | |||
_new_ |
פשע נובע מחוסר ערכים ולא מעוני | |||
|
|||
ובמו פיך הצדקת את מה שאני אומר: חוסר סולידריות חברתית ואנוכיות המופיעים כאידיאולוגיה, הם גורמים חזקים המביאים להתחזקות הפשע, כי האדם חש שיש לו רק שתי אופציות בחיים, או להיות הדורס או להיות הנדרס, אין אמצע. אם תהיה דורס תזכה בכל, אם תהיה הנדרס תהיה זרוק, אפס, בלתי נראה. ברור מה הוא יעדיף להיות. וקפיטליזם מחנך לדורסנות כזו, והכי עצוב שדורסנות כזו מחלישה את המדינה כלכלית. | |||
_new_ |
פשע נובע מחוסר ערכים ולא מעוני | |||
|
|||
וגם ''ערכים'' הם תקפים כל עוד הם תומכים בחיים, ''והחרת בחיי'' הוא צווי יהודי, ופיקוח נפש הוא ערך יהודי עליון, שלידו הכל מתבטל. אז לידיעת עשירי הארץ ושועיה. שכחתם שעושרכם מבוסס על יציבות חברתית וזו מבוססת על סיכוי לנתח מהעוגה לכל אחד מחברי החברה, בין אם דרך עבודה , ואם אין כזו, אז בדרכים אחרות. כל רעיון אחר של אפליה לדורות, של חברת מעמדות של עושר קיצוני מול עוני קיצוני, לא יחזיק מעמד. אף ישראלי לא אוהב להיות פראייר. ראו [עשירי ישראל] הוזהרתם! | |||
_new_ |
תיקון טעות | |||
|
|||
''והחרת בחיי'' = צ''ל ''ובחרת בחיים'' | |||
_new_ |
פשע נובע מחוסר ערכים ולא מעוני | |||
|
|||
הערכים היהודיים לא כוללים רק הימנעות מפשע, הם הרי כוללים את כל מהלך החיים. הערכים דורשים מהיהודים לעזור אחד לשני בפועל, מבעל הנכסים לסייע לעניים ממנו, מהבריא לסייע לחולה, מהילדים לתמוך בהוריהם, צדקה היא חובה ולא זכות. והערכים חזקים עקב מי שציוה עליהם, והידיעה שכונת המצוה היא לטובתינו. הערכים היהודיים נותנים מעטפת חיים תומכת ויציבה לאורך כל חייו של האדם, היהודי העני ביותר יודע שהוא לא יוזנח וכל צרכיו האנושיים הבסיסיים יתמלאו. ------------- גם בין העשירים תוכל לראות הבדל, ראה כיצד נוהג לב-לבייב שהוא יהודי חרדי לעומת עשירים חילוניים. הוא תורם עשרות מיליוני דולרים לרווחת היהודים וחינוכם בארץ ובעולם. | |||
_new_ |
איזה הבדל ? | |||
|
|||
הנה רשימה חלקית של תורמים חילוניים: ארקדי גיידמק, תורם עשרות מיליונים. שרי אריסון, תורמת. הם גם יהודים. | |||
_new_ |
איזה הבדל ? | |||
|
|||
התורמים החילוניים תורמים להאדרת שמם, עושים זאת בראש חוצות כאשר עדרים של צלמים בעקבותיהם, ויחצניהם מוודאים שכל כלי התקשורת שמעו על כך. גם תרומותיהם הם אנוכיות ובעלות שיקולים זרים. הבהרה יהודית: תרומה כספית היא הנחותה שבמעשי הצדקה !!! אשה המבשלת אוכל עבור עניים עושה מצווה גדולה יותר מתורמי המיליונים. היא עושה את המצווה בגופה ובזמנה. | |||
_new_ |
חרטא - אין הבדל | |||
|
|||
תרומה היא הנחותה שבמעשי הצדקה ולכן התרומות של לבייב הן נחותות בדיוק כמו של החילונים. נכון המצווה היא מתן בסתר. אם אתה יודע - לבייב משתמש ביחצני''ם גם כן. | |||
_new_ |
אין הבדל עבור חסרי ערכים | |||
|
|||
כי מה תאמר, שהיהדות צודקת? קרטלי הסמים בקולומביה גם הצטיינו בנתינת צדקה לעניים.. אין הבדל........זה בודאי היה ממניעים טהורים. לב-לבייב גם אוכל כמו החילוניים, רק שהוא מברך לפני שהוא מכניס את האוכל לפה. לב-לבייב אולי משתמש ביחצנים אבל לצרכים עסקיים ולא כדי לפרסם את מעשי הצדקה שלו. הצדקה של לבייב גבוהה מזו של החילוניים מכמה סיבות: 1. כי היא נעשית בסתר 2. הוא עושה אותה כי הוא מצווה. | |||
_new_ |
יש הבדל עבור חסרי דעת | |||
|
|||
מי שמבין יודע שאין הבדל בין צדקתם של אריסון וגיידמק ואריסון לבין זו של לבייב. אם אתה יודע, ברור שזה לא נעשה בסתר. גיידמק ואריסון נתנו בגלל המצווה. רק חסרי דעת לא יבינו זאת. | |||
_new_ |
יש הבדל עבור בעלי דעת | |||
|
|||
אני יודע, כי אחרים מספרים על לבייב, ולא לבייב מספר על עצמו. איך לא חשבת על זה, ''משכיל'' שכמוך? ''גיידמק ואריסון נתנו בגלל המצווה'', איזו מצווה? מי שנותן בגלל מצווה לא מפרסם את עצמו. מצווה שאתה מרויח ממנה משהו בעולם הזה, כאילו לא נעשתה בכלל. גם את זה צריך לדעת מי שעושה מצווה. | |||
_new_ |
אם חסר דעת יודע זו לא מצווה | |||
|
|||
אם אתה יודע סימן שזה לא בסתר. לא משנה איך תגלגל את זה. איך לא חשבת על זה? מתי חסר הדעת חושב בכלל; מתי חסר הדעת משתמש בהיגיון שלו. | |||
_new_ |
פראדוקס | |||
|
|||
מצווה שאתה מרויח ממנה משהו בעולם הזה, כאילו לא נעשתה בכלל. זה אומר שאם אתה חש בטוב משום שעשית מצווה הלכה המצווה. זה אומר שאם אתה יודע שמשהו נזקף לכבודך בעולם הזה, הלכה המצווה. זה אומר שאם אתה מרוויח מזה משהו הלכה המצווה. אבל זה לא אומר שאם אתה נזהר אפילו שלא להרגיש טוב מזה המצווה נשארה, כי בסתר שאתה שומר עליה, ושומר על עצמך שלא תרגיש טוב ממנה בעולם הזה, כל אותו הזמן אתה יודע ''שיש באמתחתך מצווה'', וגם אז הלכה המצווה. איך שאני רואה את זה תשמח ותפרסם את המצווה כבר בעולם הזה. תהנה ממנה כמה שאתה יכול. אולי יתקנאו בך נוספים וירבו במצוות גם הם. בכל מקרה רק אם תתגאה במצוותיך בעולם הזה, מוכיח שלא איכפת לך שהמצווה הלכה [בחשבון לעולם הבא], ואז היא תיזקף לזכותך כי לא היה איכפת לך לתת למצווה ללכת ולהתאין מחשבונך. פרדוקס יפה. | |||
_new_ |
אתה יוצא מנושא הויכוח ומוצא פרדוקס | |||
|
|||
הרי בתורה עצמה יש מצוות עם שכר ידוע (נדיר מאד אבל קיים) ''כבד את אביך ואת אימך למען יאריכון ימיך''. היהודי יודע בודאות שהמצוות הן לטובתו בעולם הזה ובעולם הבא, גם אם אינו מבין באיזו דרך. בתקווה שאתה מכיר 2 נושאים בסיסיים אלו, איך עלה בדעתך שזו כוונתי? האדם המקיים מצווה כדי להשיג רווח כלשהו בעולם הזה כאילו לא קיימה. זה לא שאין עליה שכר על פי היהדות, אלא שהיא מצווה ירודה מאד, כנראה הנחותה ביותר, שכרה יהיה רק בעולם הזה, וככזה הוא גם יהיה נמוך מאד. ההרגשה הטובה היא הרגשה טיבעית, אבל לא עושים את המצווה עבור אותה ההרגשה, היא לא המטרה. יש ויכוח במשנה מי הוא מקיים המצוות הטוב ביותר, מי שעושה מצווה בהתנדבות או מי שעושה אותה מכיוון שצווה. המסקנה שהגיעו אליה, שהמקיים מצווה מכיוון שצווה עליה הוא הגדול משניהם. הסיבה: שהוא מכפיף את עצמו למצווה (צ בפתח) בכל תנאי, ללא כל שיקולים אנוכיים. | |||
_new_ |
אתה יוצא מנושא הויכוח ומוצא פרדוקס | |||
|
|||
ישיעהו ליבוביץ זצ''ל טען כך. | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |