למתנות יש מחיר יקר

אחרי סין, ארה''ב עושה זאת שוב. הממשל הטיל וטו על כוונת ישראל להשביח מטוסי קרב של ונצואלה.

עוד עסקה הוקפאה בלחץ ארה''ב

לא סתם ארצות הברית שופכת על ישראל כסף, זה לא בגלל העיניים היפות שלנו או בגלל הדמוקרטיה, זה רק בגלל האינטרסים שלה. כל הכסף שמגיע מארצות הברית הוא פיצוי על עיסקאות שבוטלו בגלל האמרקאים. חיבוק הדב מארה''ב חונק. כשאוכלים יותר מדי דבש, בסוף מקיאים.

חגי, אשדוד, 20.10.2005

עמוס ירון – המחירלמרות הנסיון לשמור על מעמדם של העוסקים במלאכה, ישראל ''נאלצה'' לוותר על שרותיו של מנכ''ל משרד הביטחון, אלוף (מיל.) עמוס ירון. שוב בוחרת ממשלת ישראל לשלם את ''מחיר המתנות'' – עבור עשרות שנים של סיוע כלכלי וביטחוני. התחושה היא שבשנים הקרובות המחיר ימשיך לעלות.

---

אחד השלבים בהתבגרות של כל אדם הוא ההכרה במהות האחריות לחייו. פרוש הדבר כולל גם את האחריות לפרנסתו ופרנסת משפחתו. לכל מבוגר ברור שעליו להסתמך על יכולתו וכישוריו בתהליך ההתפרנסות. ברור לו שהשימוש במקורות חיצוניים (אוברדרפט, הלוואות ועוד) הוא מוגבל למדי – אי-אפשר לבנות את פרנסת המשפחה על מקורות חיצוניים בלבד. הרי יום התשלום תמיד מגיע בסופו של דבר. כאשר מתבגרים הילדים שלנו אנחנו שואפים שיקלטו ויישמו את העיקרון הזה כאשר יתבגרו.

כזאת היא גם הגישה הנכונה כאשר אנחנו שוקלים להקים עסק. תמיד מצב העסק יותר בריא אם הצמיחה שלו מבוססת על מקורות יצירתיים, פנימיים. על פי הגישה הזאת שימוש במקורות מימון חיצוניים יעשה במידה מוגבלת ורק למטרות צמיחה בת-קיימא. עסק ממונף מידי, שחלקם של המקורות החיצוניים גדול מידי, צריך לדאוג גם לאינטרסים של הנושים שלעיתים, במיוחד בעת משבר מנוגדים לאינטרסים של העסק ושל היזם המקורי. לעיתים הניגודים הללו פוגעים בערכו של העסק עצמו.

על פי ההיגיון הזה גם ברור שמצבה של מדינה שתלויה במענקים ומתנות שמקורן במדינות אחרות, הוא פחות יציב. פחות יציב, כי לפעמים היא תאלץ לנקוט מדיניות על פי האינטרס של מעניק המתנות.

זכתה מדינת ישראל שכמעט מראשית קיומה היא מקבלת סיוע (ביטחוני ואזרחי) שנתי מארה''ב. בראשית הדרך הסיוע הזה היה קריטי מאד ומשקלו ביחס לגודלו של המשק הישראלי היה גבוה. אז, בתחילת הדרך, הסיוע הזה היה חיוני לקיומנו ולכן שאלת המחיר לא שיחקה תפקיד משמעותי. עם הזמן חיוניותו וחשיבותו של הסיוע הזה וגם משקלו היחסי הצטמצמו והלכו. אבל אנחנו, כמו המכור לסם, לא ידענו ועדין לא יודעים להיגמל מהצורך להשתמש בסיוע הכספי הזה. בתחילת ''הסכסוך'' הנוכחי חוסר הרצון (חוסר היכולת) להיגמל קיבל ביטוי מובהק בדבריו של חבר הכנסת דני יתום:

היעד האסטרטגי שלנו הוא להמשיך ולשמור על מערכת יחסים אסטרטגית בינינו. עלינו לעשות הכל בתיאום מלא איתם. ... אין מנוס מלהגיע למסקנה שאם בסופו של דבר נגיע למצב של ראש בראש, עמדה מול עמדה, לא נוכל בשום פנים ואופן לקלקל או לפגוע במערכת היחסים שלנו עם ארה''ב. זה אחד הנכסים החשובים ביותר שלנו, גם אם זה פוגע ביצוא הביטחוני הישראלי.

ארה''ב יותר חשובה ממזל''טים

תמורת הביטחון של המשך הסיוע אנחנו מוכנים לשלם במגבלות להתפתחות התעשייה הביטחונית שלנו. תמורת הסיוע אנחנו במודע פוגעים ביכולת ליזום מהלכים של פיתוח עסקי בתעשייה הביטחונית שממילא מתקשה לצמוח ולהרוויח.

מצד שני גם המדיניות של ארה''ב, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות ליוזמה, כאילו מפתיעה. המדינאים שלה, מתנים סיוע פוליטי וכלכלי בתנאים שכוללים חופש היוזמה, תחרות חופשית, זכות הקניין ומשטר דמוקרטי. כך, פחות או יותר, הם נהגו לפני שאושרו הערבויות שהיו חשובות להתנהלות המשק בעומק המשבר הכלכלי האחרון. אבל כאשר הם דואגים לרווחיות של התעשייה הביטחונית ואינטרסים אחרים שלהם, כאילו נשכחים העקרונות הללו (עוד עסקה הוקפאה בלחץ ארה''ב). אבל זה לא ממש מפתיע. הרי בסופו של דבר ''המדינאים'', הפוליטיקאים, פועלים קודם כל ולפני הכל למען האינטרסים של מדינתם – זהו תפקידם. רק אחר כך בא מקומם של אינטרסים של מדינות אחרות.

בשיקול נכון, של טווח ארוך, הסיוע הביטחוני לא ממש נחוץ – יש לנו מספיק מקורות עצמיים לממן את הצרכים הביטחוניים שלנו. זה יותר בולט כאשר ''המחיר'' הפוליטי והעסקי של הסיוע האמריקאי לא מפסיק לעלות. כל אשר עלינו לעשות זה להדק את החגורה ולהסתכן מעט, בטווח הקצר, כדי להשקיע את יכולתנו בכישורים היצירתיים הידועים שלנו. אם נשקיע באלו, במקום בכישורים הפוליטיים, נוכל להצליח להשתחרר מעניבת החנק או חיבוק הדב.

---

סוף דבר

פרישתו של מנכ''ל משרד הביטחון האלוף (במיל.) עמוס ירון הוא המחיר הגלוי לפרשת המזל''טים. אבל המחיר כולל גם את הקשיים שנוספו להתנהלות היחסים עם ''האחות הגדולה'', ומגבלות על היזמות וההתפתחות של התעשייה הביטחונית בארץ. פרשת ונצואלה היא ודאי רק רמז לבאות.

לטובת העניין על ישראל להדק את החגורה ולקיים את הצהרתו של נתניהו מייד לאחר שנבחר לראשות הממשלה בשנת 1996. אז, בפני הקונגרס האמריקאי, הוא זכה לתשואות רמות כאשר אמר שצריך לבטל את הסיוע שישראל מקבלת מארה''ב.

---