|
רע גלוי ורע נעלם | |||||
טלית של תכלת / נסים ישעיהו (יום רביעי, 07/01/2004 שעה 22:20) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
שתי שאלות | |||
|
|||
1) איך מישבים בין שני חלקי הטענה? בתחילתה כתבת ''כל נסיון לדחות את הקץ נדון לכשלון...אז רצוי להמנע מכך''. בחלקו השני כתבת ''אם לא ינסו [לדחות את הקץ] עלולים להתפס לתחושה שאין סיכוי לקיום [ההבטחה האלוהית]''. הרי יש כאן בדיוק את משל החמור של סקוטוס, שימות ברעב משום שהוא לא יכול להחליט אם לאכול מערימת הגרעינים שמימין או משמאל. אם נסיונות ליוזמה מביאים לכישלון ואסון ידוע מראש, פיזית. לעומת זאת הסכנה היחידה שטמונה באפתיות וחוסר מעש היא אובדן האמונה. איזו אמונה תאבד? האמונה שללא שום צורך ביוזמה, איכשהו יקרה משהו חיובי. זוהי טענה מעגלית שדורשת פיתרון פרקטי. מהו הפיתרון הזה? לשלב את שני חלקי הטענה ולפעול ביוזמה *כאילו* היא מימוש של ההבטחה. הפיתרון הזה למעשה מבטל את תוקף הטענה והופך אותה לריקה ממשמעות. יתרה מזאת, נטילת היוזמה, על אף הידיעה הברורה שהיא מובילה לאסון וכישלון, מתבצעת על ידי בני אדם. ההחלטה אם בנקודה מסוימת ניתן להתעלם ממני אידאולוגיות ופחדים קמאים, לבצע שיקלול והערכה ולפעול, אלו פעולות שבני אנוש עושים אותם, וכל תוספת אמונית לא תועיל ולא תיגרע מעצם המעשה. תערו של אוקהאם. 2) ''בזוהר ובחסידות משווים בין תפילה למלחמה''. אלא מאי? תפילה מושווית גם למגע מיני, לאקסטזה של יחום ואורגזמה. עיין למשל בבעל שם טוב שכתב שתפילה היא זיווג עם השכינה והנענועים שבתפילה הם כמו תנועות המשגל. המטרה היא מן הסתם לגרום לכך שמעשה גופני, קטטוני, יוביל לספירה רוחנית. עצם התפילה היא הזדווגות עם האידאה, אלא שהאדם איננו יכול סתם ''להלחם עם נטיותיו הטבעיות ולהתגבר עליהן'' כפי שכתבת, אלא להיפך. הוא איננו מסוגל לבצע את מה שהוא חושק *ללא* שיתוף מלא ובלתי פוסק של גופו ושל העולם בו הוא שרוי. גופינו לא יכול לשמש מעין סולם וויטגינשטייני שאפשר ''לזרוק'' אותו משטיפסנו להיכן שטיפסנו. עצם השימוש במושג ''חיבור'' מראה עד כמה הכל נטוע ומושרש בהוויה אחת כולית, *חומרית*. | |||
_new_ |
|
|||
יש לי בעיה עם פירושך את כיבוש שכם. בסוף המלחמה על שכם בראשית ל''ד, אומר יעקב כך: ל ויאמר יעקוב אל-שמעון ואל-לוי, עכרתם אותי, להבאישני ביושב הארץ, בכנעני ובפריזי; ואני, מתי מספר, ונאספו עליי והכוני, ונשמדתי אני וביתי. איך אתה מיישב את הסתירה בין דבריו המפורשים של יעקב לבין הפרשנות שמרומזת, לדבריך, בדוחק (לדעתי.) ובברכת יעקב את בניו אין וא משנה מאומה מדבריו הקודמים וכך הוא אומר לבניובראשית מ''ט: ה שמעון ולוי, אחים--כלי חמס, מכרותיהם. ו בסודם אל-תבוא נפשי, בקהלם אל-תיחד כבודי: כי באפם הרגו איש, וברצונם עיקרו-שור. ז ארור אפם כי עז, ועברתם כי קשתה; אחלקם ביעקוב, ואפיצם בישראל. {פ} האם מי שמתנגד כל כך לדרכם של שני בניו אלה יעמיד עצמו במלחמה כדי לתמוך במי שהוא מתנגד לדרכו? אתמהה. (אגב, אני באופן אישי מסכים עם שמעון ולוי. על אלימות צריך להשיב במנה אחת אפיים.) | |||
_new_ |
מלחמת שכם | |||
|
|||
אפשר לקצר תהליכים בעזרת הקישור הבא: דיון 965 ובמה שנוגע לביקורת החריפה כלפיהם בברכת יעקב, ובכן הוא מבקר את ''אפם כי עז ועברתם כי קשתה''; בעברית פשוטה הכוונה היא למניע הפנימי למעשה שלדעת יעקב אבינו אינו לשם שמים אלא מתוך תכונת הכעס שיש בהם, שעל כן גם כלפי יוסף המכונה 'שור' הם נהגו בקשיחות יתר. לאחר שנעשה המעשה בשכם, מה רצית – שיעקב יעמוד מנגד בעת שבניו בסכנה, אפילו אם טעו לדעתו? וחוץ מכל הנ''ל, זו לא בדיוק פרשנות שלי, הבאתי מקורות ודומני כי אין לחשוד בחז''ל שלא הבחינו בסתירה כביכול. אגב, גם הקב''ה הסכים עם שמעון ולוי שהרי כתוב בהמשך ''ויהי חתת אלוקים על הערים אשר סביבות בני יעקב ולא רדפו אחרי בני יעקב''. נתן חתתו בלבם כי שמעון ולוי צדקו גם אם המניע היה שגוי. שבת שלום ומבורך, נסים. | |||
_new_ |
מאויב לאוהב | |||
|
|||
כן אני אחד מהאויבים הפנימיים, מאלה החושבים ששכם איננה שלנו. ששכם היא ערבית מזה אלף ושלוש מאות שנה. ששכם לא היתה יהודית כמעט אף פעם באלפי השנים האחרונות , שאין לנו מה לחפש בשכם חוץ מדיכוי אלים וכוחני של עם אחר. איך אתה מצליח מא ישעיהו למצוא בכל פרשת שבוע , בכל פרק של תנ''ך , סימוכין לפוליטיקה האלימה , הקיצונית והכוחנית שאתה דוגל בה. אפשר גם אחרת | |||
_new_ |
מאויב לאוהב | |||
|
|||
1000 שנה היו ערבים בספרד, בנו מסגדים מופלאים ושלטו ביד רמה .ואף על פי כן הספרדים נלחמו בהם 500 שנה ולבסוף הקיעו אותם מארצם . הערבים כעת מהווים כתשעה מיליון אזרחים בצרפת והאמן לי שאף עיר בה ישבו גם אלף שנה לא תהפוך לשלהם. לך אין ולא כלום.נע ונד אתה כעלה נידף וחבל. | |||
_new_ |
השואף לשלוט בכוח בשכם | |||
|
|||
יגיע בסוף חזרה לפולין או מרוקו מוקא ונרדף | |||
_new_ |
השואף לשלוט בכוח | |||
|
|||
גם בתל אביב, יעוף חזרה לפולין או למרוקו. | |||
_new_ |
הבנת הנקרא או כתיבה לא מדוייקת. | |||
|
|||
תוך כדי כתיבה חשבתי שעלולה ליפול אי הבנה זו ואכן נפלה. 'אויב פנימי' בלשוננו פירושו משהו הקיים בתוך כל אחד מאתנו ברמה כזאת או אחרת; נכון שיש כאלה שאצלם זה גלוי יותר ויש שפחות גלוי, אבל זהו נושא המאמר כזכור, 'רע גלוי ורע מסתתר'. העובדה היא שיותר קל להתמודד עם רע גלוי מאשר עם רע מסתתר, אבל כולנו מעדיפים, משום מה, את הרע המסתתר; לקראת הבחירות קוראים לזה 'הרע במיעוטו'. הויכוח שלך רמי, הוא לא עם מה שאני חושב אלא עם מה שאתה חושב שאני חושב. אינני דוגל באלימות משום סוג ולא פעם ציינתי שהקב''ה אינו אוהב שנהרגים אנשים ולא משנה מהי דתם או צבע עורם. בדרך שאני מצביע עליה, לא ייהרגו עוד אנשים. לא יהודים ולא אחרים. אבל אני לא חושב שאצליח לשכנע אותך אז נעצור כאן. שבת שלום ומבורך, נסים. | |||
_new_ |
תיקון טעות | |||
|
|||
כתבנו בטעות כי יעקב אבינו מדבר אלינו ממרחק כ- 2500 שנה בעוד שמדובר ביותר מ - 3500 שנה. אתכם הסליחה. שבוע טוב ומבורך, נסים. | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |